הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה נצרת סע"ש 32515-02-19

לפני: כב' השופטת הבכירה אורית יעק בס

נציג ציבור (עובדים) מר מימון אבוקרט
נציג ציבור (מעסיקים) מר זאב גולדנברג

התובע
עומר עומרי
ע"י ב"כ: עו"ד זאהי טאהא
-
הנתבעת
המרכזים הקהילתיים גלבוע מ.ע 580031417
ע"י ב"כ: עו"ד אורי דדו

פסק דין

1. לפנינו תביעה למתן צו קבוע לאכיפת יחסי עבודה ולחלופין תביעה לפיצו י כספי עקב אופן סיום יחסי העבודה, שהגיש התובע מי שהיה רכז ספורט במרכז קהילתי שמפעילה הנתבעת (להלן - המתנ"ס).

2. מהלך הדיון
א. עניינם של הצדדים התחיל בהליך שקדם לבירור התובענה שבכותרת, עת הגיש התובע ביום 7.1.2019 בקשה למתן צו מניעה זמני לדחיית מועד השימוע בעניינו, עד להעברת המסמכים המבוקשים לידיו (ראו סע"ש 16250-01-19 - הליך שהתברר לפני כבוד הנשיא מירון שוורץ). הבקשה נמחקה בהסכמה במעמד הדיון שהתקיים ביום 13.1.2019 תוך שהצדדים קיבלו את המתווה שהוצע להם על ידי כבוד הנשיא.
ב. ביום 13.2.2018 הוגש כתב התביעה בהליך הנוכחי ביחד עם בקשה למתן צו מניעה זמני למנ וע את כניסת פיטורי התובע לתוקף.
ג. ביום 21.2.2019 התקיים דיון מקיף במסגרת הבקשה למתן צו מניעה, במהלכו השיבו באי כח הצדדים לשאלות ביה"ד והתייחסו זה לטענות זה. בסיום הדיון הודיעו הצדדים על הסכמתם למתווה שהציע ביה"ד, לפיו תמחק הבקשה למתן צו מניעה זמני ויתאפשר ל תובע להגיש כתב תביעה מתוקן. כן ניתן צו הדדי לגילוי ועיון במסמכים וכן ניתנה החלטה על הגשת תצהירי עדות ראשית.
ד. ביום 13.3.2019 הגיש התובע את כתב תביעתו המתוקן וביום 8.5.2019 הגישה הנתבעת את כתב הגנתה .
ה. ביום 26.6.2019 הגיש התובע בקשה לגילוי מסמכים ולשליחת שאלונים.
ו. ביום 26.6.219 ניתנה החלטה בזו הלשון - " בטרם תידרש הנתבעת להגיב לבקשת התובע, מומלץ לו לשקול מחדש וכדי להימנע מבזבוז זמן ומשאבים, האם יש טעם שיעמוד על חלק בקשתו שעניינו שאלון וזאת בהינתן מדיניות היד הקפוצה של בי הדין לעבודה בענין זה וכן בשים לב לכך שממילא חלק ניכר מהשאלות המפורטות, עניינן בדברים שהנטל להוכיחם רובץ לפתחה של הנתבעת...". משלא התקבלה תגובת התובע במועד, ניתנה החלטה ביום 7.7.2019 לפיה: "בהתאם להחלטה מיום 26/6/19 והואיל ועד היום לא התייחס אליה התובע, הריני רואה אותו כמי שקיבל את המלצת ביה"ד והחליט שלא לעמוד על חלק בקשתו שעניינו שאלון/נים...".
ז. אשר ליתר הסעיפים בבקשת התובע לגילוי מסמכים, ולאחר שתקבלה תגובת הנתבעת ותשובה לתגובה מטעם התובע, ניתנה ביום 18.7.2019 החלטה כדלקמן: "מעיון בבקשת התובע ובהתייחסותו לתגובת הנתבעת מתקבל הרושם שהוא עומד על קבלת מסמכים, אשר מעבר לספק הקיים, בשלב זה ובטרם נכנס בית הדין לעובי הקורה, באשר לרלוונטיות שלהם ו'או של חלק מהם, הם, לכל היותר, מסמכים שנועדו, אולי, להוכיח עניינים שהנטל על הנתבעת להוכיח (למשל ענין מצבה הכלכלי הקשה, הנטען, והצורך שלה להתייעל) ואם זה המצב, לא ברור מדוע התובע לא מניח לה לנסות ולהוכיח דברים אלו, שהרי אם לא תעשה כן עשוי הדבר לפעול לטובתו. מכל מקום ובשים לב לתגובת הנתבעת, אשר ביה"ד מצא בה טעם וכן בשים לב למסמכים שכן גילתה והעבירה לעיונו של התובע, מציע לו ביה"ד, לשקול האם אכן יש טעם לעמוד על בקשתו..." משעמד התובע על בקשתו, ניתנה ביום 4.8.2019 החלטה לגופו של עניין בבקשה לגילוי ועיון במסמכים ובזו הלשון " אשר לתקציבים המאושרים לשנים 2016-2018 ודו"חות הביצוע עם פירוט מחלקתי- המשיבה צרפה לכתב ההגנה מאזן 2017 המפרט את גירעון שנת 2017 ושנת 2016 ... כן צרפה תכנית ההתייעלות של המועצה האזורית גלבוע - שכללה בין היתר הסדרי התייעלות ופירוט גירעונות והלוואות של המתנ"ס בנוסף ציינה המשיבה בתגובתה לבקשה לגילוי מסמכים כי אין מניעה כי תעביר לעיונו של המבקש מאזן 2018 ולכן ומשלא הוברר על ידי המשיבה ההבדל בין התקצי בים ודו"חות הביצוע אותם ביקש המבקש לבין המאזנים שבחרה לצרף, נחה דעתי, כי יש לגלות מסמכים אלה, מעבר לכך, שוכנעתי גם כי המדובר במסמכים רלוונטיים להליך ודרושים למבקש כדי שיהיה בכוחו להתמודד על טיעוניה של המשיבה ועם המסמכים ש"בחרה" לצרף להגנתה.
אשר למסמכי ההתקשרות עם מר איתי כהן -מדובר במסמכים הקשורים לצד שלישי כשהטיעון ביחס לחיוניות חשיפתם הוא "מדובר במי שממלא חלק מהמשימות אשר מילא המבקש במסגרת עבודתו..." (ההדגשה אינה במקור. א.י.) ומכאן שגם אם אכן זה המצב, לא ברור כיצד יש בכך כדי להוכיח את טיעוני המבקש ולכן באיזון שבין הצורך לשמור על פרטיותו של צד שאינו חלק מההליך לבין רצונו של המבקש לעיין במסמכים, אשר כלל לא השתכנעתי במידת הרלוונטיות שלהם לתביעה, בוודאי שגובר הצורך להגן על פרטיותו של מר כהן. חרף האמור לעיל וככל שהמבקש ימצא לנכון לבקש את הזמנתו של מר איתי כהן לעדות (קצרה וממוקדת), ישקל הדבר, כמקובל."
ח. ביום 22.10.2019 הוגש תצהיר מטעם התובע.
ט. בהתייחס לתצהיר התובע, הגישה הנתבעת בקשה למחיקת סעיפים ונספחים בטענה להרחבת חזית. הבקשה התקבלה בחלקה בהחלטה מיום 26.2.2020 , בה נקבע:"הריני מורה על מחיקת סעיפים 19 ו 36 לתצהיר התובע כאשר ביחס לסעיפים האחרים שהנתבעת ביקשה את מחיקתם, שמורות לה טענותיה בנוגע לכך שגם בהם יש משום הרחבת חזית אסורה ומכאן שבמידה ותבקש זאת בסיכומיה יכריע בהן ביה"ד במסגרת פסק דינו. בנוסף וכאמור לעיל הריני מורה על הוצאת נספח ת/3 מתצהיר התובע".
י. ביום 25.2.2020 הוגשו תצהירי עדי הנתבעת: גב' סיוון גולדמן - המנכ"לית (להלן - גב' גולדמן או המנכ"לית) ומר עובד נור - ראש המועצה האזורית גלבוע המשמש גם כיו"ר הנהלת הנתבעת (להלן - מר עובד או ראש המועצה)
יא. ביום 13.9.2020 התקיימה ישיבת הוכחות במסגרתה נחקרו ה תובע ועדי הנתבעת על תצהיריהם.
יב. בהמשך הוגשו סיכומי התובע וסיכומי הנתבעת ולאחר שחלף המועד שבית הדין קצב לתובע כדי להגיב לסיכומי הנתבעת ולאחר שהתחוור כי הוא בחר שלא לעשות כן, הבשיל התיק למתן פסק דין.

3. זהות הצדדים
א. התובע הועסק כרכז במחלקת הספורט הרב תחומי בנתבעת, זאת החל מחודש ינואר 2008 ועד לפיטוריו בחודש פברואר 2019.
ב. הנתבעת היא עמותה המפעילה מתנ"סים לרווחת תושבי הגלבוע לרבות בתחומי הפעוטונים, נוער, מחול, כדורגל, כדורסל, צעירים וספורט רב-תחומי.

4. ואלו הפלוגתאות בהן עלינו להכריע
א. האם התובע פוטר שלא כדין ועל רקע מניעים זרים?
ב. ככל שהתשובה לשאלה לעיל תהיה חיובית - האם יש להורות על השבת התובע לעבודה, תוך תשלום שכרו החל מפברואר 2019 ועד למועד חזרתו בפועל?
ג. לחילופין:
ג.1 האם זכאי התובע לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין ובאיזה שיעור?
ג.2 האם זכאי התובע לפיצוי בגין עוגמת נפש, וככל שכן באיזה שיעור?
ג.3. האם זכאי התובע להשלמת פיצויי פיטורים?

5. האם התובע פוטר שלא כדין ממניעים זרים?
התובע -
לטענת התובע הוא פוטר שלא כדין, מטעמים פסולים ותוך חריגה מסמכות.
עוד טען התובע כי הוא ביצע מגוון רב של פעילויות לרבות והיה אמון על מתן שירותים לקהילה הערבית המונה כ-40% מכלל לקוחות הנתבעת, כאשר הוא גם היה היחיד מבין רכזי הספורט המועסקים על ידי הנתבעת, האוחז בתואר אקדמי בתחום החינוך הגופני.
התובע הוסיף וטען כי מאז כניסתה של המנכ"לית לתפקיד, הורעו תנאי העסקתו כשהאחרונה החלה לדחוק את רגליו מישיבות מנהלי ה מתנ"ס, העבירה את מקום עבודתו מהיישוב סנדלה למש רדים המרכזיים של הנתבעת שם התבקש לחלוק חדר עם עובדת, הגם שהדבר סותר את ערכיו הדתיים.
התובע הרחיב וטען כי הסיבות האמיתיות בשלהן המנכ"לית ו ראש המועצה התנכלו לו ביקשו לסיים את העסקתו היו אלה:
א. היותו חבר ועד עובדים ועובדת התנגדותו לסגירת מחלקת הצעירים בנתבעת תוך פיטורי העובד שאייש את המחלקה דנן.
ב. סירובו בשנת 2017 ובשנת 2018 לדווח למשרד החינוך רשימה שגויה הכוללת שמות תלמידים שלא השתתפו בפרויקט "אתגר", וזאת לצרכי קבלת תקצוב. כאשר בעקבות סירובו הנ"ל נלקחה ממנו הסיסמה לאתר ונשלפה משם רשימת התלמידים.
ג. סירובו לקחת חלק פעיל בקידומו הפוליטי של ראש המועצ ה גלבוע ביישובים הערביים.
התובע טען כי בשנת 2017 רכבו הצמוד נלקח ממנו בטענה להליכי התייעלות, כאשר לקראת סוף אותה שנה הוחזר לו רכבו בעקבות ולאחר התערבות מקורבי ראש המועצה.
כן טען התובע כי לימים התברר לו כי הסיוע להחזרת רכבו ניתן לו בכדי שיסייע לראש המועצה במסע הבחירות ביישובים הערביים השייכים למועצה , כאשר אף הוצע לו תפקיד של מנהל מתקנים במתנ"ס וכן הופעלו עליו לחצים רבים להיעתר לבקשת ראש המועצה , אך מאחר שבפועל לא סייע בקמפיין הבחירות הוא "סומן" על ידי ראש המועצה, לראיה, במסגרת טקס הענק תעודות דירקטוריון שהתקיים בחודש נובמבר 2019, מסר לו ראש המועצה כי מאחר והיישוב סנדלה לא הצביע לו הרי שלא יקבל דבר מהמועצה.
בכל הקשור לטענת הנתבעת כי מדובר בפיטורים על רקע התייעלות, טען התובע כך:
א. לא קיימת תכנית התייעלות ולא קיים גירעון במחלקת הספורט הרב תחומי (זאת בשונה ממחלוקת אחרות) , כאשר הנתבעת לא הרימה את הנטל להראות אחרת עת הציגה אך דוח תקציב ולא תכנית התייעלות ברורה שם מצוין כי יש לבצע צמצום במחלקת ו.
ב. לא בוצעו קיצוצים במחלקות אחרות, זאת למרות שבהחלטת ההנהלה צוין כי יש לערוך קיצוצים במחלוקות נוספות.
ג. הגם שהנתבעת הציגה מכתב מהרשות המקומית המודיע על הפסקת התמיכה, היא לא הביאה בחשבון את עלויות שכר "עובדי הצינור" בהן נשאה המועצה, כאשר עבודתם הופסקה החל מיום 31.12.2018 כך שעלויות אלה הופחתו מסכום התמיכה השנתי לו זכאית הנתבעת מהמועצה.
ד. משרתו אוישה לאחר פיטוריו, כאשר למחליפו שולם שכר גבוה אף יותר מזה שהוא קיבל, כאשר הוא אף לא קיבל תשובה לגבי הצעתו להיות מועסק בחלקיות משרה. כך, את משרתו תפס מר איתי קורן, פעיל בקמפיין הבחירות של ראש מועצה, זאת ללא עריכת מכרז וכחודשיים לאחר המועד שהוא פוטר.
ה. חרף הטענה להתייעלות בש נת 2018 הועסקו עובדים חדשים בשכר העולה על זה שלו וכן הוגדלו אחוזי משרה של עובדים קיימים.

כן טען התובע כי בהליך פיטוריו נפלו פגמים מהותיים, זאת מעבר לעצם אי חוקיות ם והכל כמפורט להלן :
א. ההחלטה בדבר פיטוריו התקבלה בחריגה מסמכות, עת הוא פוטר על ידי המנכ"לית ולא על ידי ועדת כוח האדם של הנתבעת, שהרי במסגרת סעיף 9 להסכם המשולש בין הנתבעת, החברה למתנ"סים ומועצה אזורית גלבוע, צוין כי החלטה על פיטורי עובד מסורה לוועדת כ"א בנת בעת לאחר שזו דנה בהמלצת המנהלת.
ב. לא היה קוורום חוקי במעמד השימוע שכן השימוע אמור להיערך בפני מי שיש בכוחו לקבל את ההחלטה בדבר עתיד העסקת ו, כלומר - ועדת כוח האדם.
ג. הפיטורים נערכו חרף התנגדות ועד העובדים כפי שזו עולה מהמכתב מיום 6.1.2019 ומבלי שנערכה היוועצות כפי המתחייב מהסכמים קיבוציים.
ד. סיבת הפיטורים כפי שצוינה במסגרת ההחלטה בעניינו אינה פיטורים מטעמי התייעלות, אלא בשל חוסר האמון בו והרי מדובר בעילה חדשה בגינה לא ניתנה לו זכות טיעון.
ה. מקום בו המנכ"לית אינה מועסקת עוד בשירות הנתבעת, הרי שהוסרה למעשה עילת הפיטורים כפי שזו הופיעה במכתב הפיטורים ואין כל מניעה להשיבו לעבודה.
ו. לא הובהר מדוע הוחלט לפטר דווקא אותו ולא עובד אחר תחתיו, זאת בשים לב למעמדו המיוחד כעובד מן המגזר הערבי האמון על הקהל הערבי שמקבל שירות מהנתבעת , כן בשים לב למצבו המשפחתי כמפרנס יחיד ובשים לב לשכרו הנמוך יחסית.
ו. בהחלטת הפיטורים אין התייחסות לטענות שהוא העלה בשימוע.
ז. לא עמדו בפניו מלוא השיקולים והעובדות בכדי להתגונן במעמד השימוע שכן הנתבעת הסתירה ממנו מסמכים וכן הסתירה ממנו כי בפיטורי הממונה עליו התייתר הצורך לפטרו שכן הסכום המבוקש כבר צומצם.
ח. השימוע נערך למראית עין בלבד, מבלי שטענותיו נשמעו ב נפש חפצה, ולמעשה ההחלטה לסיים את העסקתו התקבלה עוד בטרם עריכת השימוע שהרי סמכויותיו חולקו עוד בטרם נערך השימוע לרבות למר זכי אהרוניאן, רכז הכדורגל בנתבעת, דבר המעיד על היות השימוע מן השפה לחוץ.

הנתבעת -
לטענת הנתבעת, יש לדחות את התביעה שכן פיטורי התובע נעשו כדין ועל רקע צמצומים והליכי התייעלות.
וכך הסבירה הנתבעת:
א. במועד פיטורי התובע היא היתה במצב גרעוני מתמשך.
ב. ביום 11.2.2018, כחלק מהניסיון לפתור את מצבה הגרעוני, היא חתמה על הסכם עם החברה למתנ"סים במסגרתו הועברה לאחרונה חלק מהשליטה בנתבעת.
ג. לאחר החתימה על ההסכם נדרשו פעולות שונות על מנת לאפשר את קיומו, כאשר העיקרית בהן היתה כיסוי חובות העבר שלה. בהתאם, המועצה האזורית הסכימה לפעול לכיסוי חובות יה, אולם בתנאי שהיא תפעל באיזון תקציבי.
ד. גם המועצה האזורית מצויה בהליך הבראה במסגרתו מונה עבורה חשב מלווה מטעם משרד הפנים. על כן, גם על המועצה לעמוד ביעדים, לרבות בקרה על תאגידי סמך, דוגמת הנתבעת, בכדי לוודא איזון תקציבי. על כן, הודיעה המועצה לנתבעת ביום 13.12.2018 כי תקטן התמיכה בה מסך של 8.5 מיליון בשנת 2018 לסך של 5.17 בשנת 2019.
ה. בהתאם, בתקציב הנתבעת לשנת 2019 נערכו קיצוצים על מנת להתאים לתקצוב הנמוך לרבות ביטול תמיכת המועצה במחלקת הספורט הרב תחומי. עוד נערכו שינויים נוספים במחלקות אחרות לרבות סגירת קבוצת הכדורסל, צמצום כ"א בגזברות, צמצום הסעות והעלאת תשלומי הורים. במסגרת הצמצומים דנן הוחלט גם על סגירת מחלקת הספורט הרב תחומי תוך פיטורי התובע והממונה עליו מר שלומי אייל ז"ל. עוד זומנו לשימוע הגב' פנינה דדון והגב' גלית אברג'יל.
לגבי פיטורי העובדות התבררו עילות חוקיות שמנעו את פיטוריהן, כאשר אחת מהעובדות סיימה את עבודתה בהסכמה במועד מאוחר יותר ואילו השנייה אודה מועסקת.
ו. אשר לטענת התובע לפיה שכרו הוא על הצד הנמוך, ועומד על 5,700 ₪ לחודש כך שפיטוריו אינם מהווים התייעלות משמעותית מבחינה תקציבית, הרי שעלות העסקת התובע עבור הנתבעת אינה מתמצה בשכר שקיבל אלא בעלויות מעסיק העולות לכדי 13,635 ₪ לחודש וכ-163,622 ₪ לשנה. מדובר בשכר הגבוה ביותר במחלקה המונה 35 עובדים, להוציא מנהל המחלקה, שפוטר אף הוא. זאת ועוד, יתר העובדים במחלקה הם מאמנים, מדריכים ומורים, כך שלא ניתן היה לפטרם ולהמשיך ולתת את השירות באותו היקף שעתי. גם איחוד משרות של מאמנים היה מביא לצמצום השירות הניתן, זאת בשונה מאיחוד תפקידים מנהליים.
ז. טענת התובע לפיה הכספים שגייס עבור המחלקה עולים בעשרות מונים על שכרו, אינה רלוונטית. קבלת התקציבים אינה תלויה בעבודת התובע והיא ממשיכה בכפוף להגשת הבקשות המתאימות גם לאחר פיטוריו.
ח. גם טענת התובע לפיה המחלקה הייתה רווחית אינה מסייעת בידו, שכן המחלקה אכן סיימה את שנת 2018 ברווח 37,000 ₪. אולם, הגירעון של המתנ"ס כולו עמד באותה עת על 22.87 מיליון ₪, כאשר אין מקום לבחון כל מחלקה בפני עצמה, אלא להסתכל על המתנ"ס כמכלול.
ט. הטענה כי העברת עובדי הצינור להעסקה ישירה על ידי המועצה האזורית, היא שהביאה להפחתה בתקצוב מצידה, אינה נכונה. התמיכה של המועצה בנתבעת היא נפרדת מהתשלום אותה קיבלה האחרונה עבור "עובדי הצינור". כבר בחודשים אוקטובר-דצמבר 2015 חלקם הארי של "עובדי הצינור", 13 במספר, נקלטו לעבודה ישירות במועצה כך שהתשלום עבור שכרם הופסק עוד אז. בחודשים דצמבר/ינואר 2019/2018 עברו מהנתבעת למועצה עוד 21 "עובדי צינור", וזאת עקב דרישתה של החברה למתנ"סים.

הנתבעת הוסיפה וטענה כי מעבר להיות סיבת זימנו לשימוע של התובע לגיטימית עניינית ומהותה יישום הליך התייעלות, הרי שגם בהליך הפיטורים עצמו, ובפרט בהליך השימוע, לא נפל פגם וזאת מהטעמים הבאים:
א. התובע ידע היטב את העילות בגינן זומן לשימוע היות והן פורטו בהרחבה במסגרת מפגש העובדים מיום 27.12.2018, שם הוסבר כי קיצוץ תמיכת המועצ ה יוביל לשינוי ב מערך כוח האדם בנתבעת. בהתאם, בזימון לשימוע צוין כי סיום העסקתו נשקלת מטעמים כלכליים-ארגוניים.
ב. לתובע הועברו מסמכים למכביר עובר לשימוע, לרבות תכנית ההתייעלות של המועצה האזורית, הודעת המועצה על קיצוץ תמיכה בנתבעת לשנת 2019, פרוטוקול הנהלת הנתבעת במסגרתו אושרו קיצוצים בכוח אדם ועוד.
ג. במהלך השימוע ניתנה לתובע ובא כוחו הזדמנות להעלות את טענותיהם ללא מפריע במשך כ-30 דקות.
ד. לשימוע נערך פרוטוקול שנמסר לתובע יחד עם מכתב הפיטורים.
ה. אין ממש בטענה כי הנתבעת לא עמדה בחובת הה יוועצות עם ועד העובדים בטרם פיטורי התובע. ההיוועצות נערכה ותחילה אכן היתה התנגדות מטעם הועד כאשר ערב השימוע שוחחה המנכ"לית עם שלושה מחברי הוועד, הגב' עמר, מר אהורוניאן ויו"ר הוועד הגב' בן עזרי. במסגרת אותה היוועצות ולאחר ששמעו על תכנית ההתייעלות לא הביעו חברי הוועד התנגדות נחרצת וממילא שלא העלו כל הצעה חלופית לפיטורי התובע. לאחר השימוע עצמו, במסגרתו לא התנגדה גב' בן עזרי לפיטורים, ציינה האחרונה כי לאור התנהלות התובע בשימוע לא ניתן להמשיך בהעסקתו.

עוד טוענת הנתבעת כי עצם התנהלות התובע החל ממועד זימונו לשימוע וכלה בהליך השימוע עצמו ואחריו מהווה עילה נוספת ונפרדת לפיטוריו , שכן מדובר באיומים של ממש כנגד המעסיק . כך, אמירותיו של התובע היו כה מזעזעות עד שנציגת העובדים, הגב' בן עזרי, שנכחה בשימוע, ציינה בפני המנכ"לית כי למרות התנגדותה העקרונית לפיטורי התובע, הרי שלאחר ששמעה את אמירותיו הבינה כי לא ניתן להמשיך ולהעסיקו.

לטענת הנתבעת התובע המשיך בקו הנ"ל גם לאחר קבלת מכתב הפיטורים, עת בחר לשלוח לראש המועצה צילומי מסך של התכתבות מיום 11.5.2018 בינו לבין אחיו של התובע, תוך שהוא מנסה לטעון כי המדובר בהתכתבות המגלה שוחד בחירות. את ההודעה דנן ליווה התובע באמירה לפיה "זה חומר קטן ממה שיש לי...". באופן דומה גם מ כתבי הטענות הועלו האשמות קשות כלפי הנתבעת ונציגיה לרבות טענות בדבר התנכלות, שימוש לרעה בסמכויות ראש המועצה ומנהלת הנתבעת , "תפירת" מכרזים, ביצוע עבירות פליליות ומתן שוחד וכן מתן דיווח כוזב ועוד.
לבסוף, טענה הנתבעת כי התובע העלה את טענות חדשות הבאות המהוות הרחבת חזית אסורה ולכן אין לתת להן משקל:
א. היות פיטוריו על רקע סירובו לתמוך בקמפיין הפוליטי של ראש המועצה בקרב המגזר הערבי (סעיפים 10-11 לתצהיר וכן נספחים ב'-ג').
ב. היות פיטוריו על רקע הרצון לאייש את משרתו על ידי מקורבו של ראש המועצה, מר איתי קורן (סעיפים 12-14 לתצהיר התובע וכן נספחים ד'-ז').
ג. היעדר יחסים עכורים בי נו לבין מנהלת המנכ"לית וכי לא היה כל משבר אמון ביניהם(סעיפים 48, 50-53 לתצהיר).
ד. פגיעת פיטוריו ב זכותו לחופש העיסוק, זכותו לשוויון, כבוד ו מוניטין מקצועי תוך הטיית מאזן הנוחות לטובתו (סעיפים 56-57 לתצהיר ).

דיון והכרעה
נסיבות סיום העסקת התובע
כידוע, הנטל להראות כי הפיטורים אינם כדין ועל רקע שיקולים זרים, מוטל לפתחו של התובע, כאשר בענין זה נקדים אחרית לראשית ונציין כבר עתה כי לאחר שמיעת העדים ועיון במכלול הראיות הגענו לכלל מסקנה כי התובע לא הרים את הנטל האמור, נהפוך הוא - הנתבעת הוכיחה במסמכים ובאמצעות העדים מטעמה, אותם מצאנו אמינים, כי הפיטורים בוצעו על רקע רפורמה וצמצומים בנתבעת.
עוד נקדים ונציין כי טענותיו הרבות של התובע בדבר הרקע לפיטוריו לא נתמכו בראיות חיצוניות, לא באמצעות עדים ולא במסמכים. יתרה מזאת, חלקן אף נולדו במהלך ההליך כאשר לא מצאנו להן זכר בזמן אמת. כך, הטענה לפיה הוא פוטר על רקע חברותו בוועד העובדים והתנגדותו מכוח האמור לסגירת מחלקת צעירים לא הוכחה באמצעות עדים חיצוניים, ובפרט מי מחברי ועד העובדים שהתבקש היה שיתמכו בתובע בטענתו כאמור. לא זו אף זו, טענה חמורה זו לא עלתה במהלך השימוע בו לווה התובע ב שני באי כוח.
וראו דברי התובע בעניין זה לפנינו-
"ש. בסעיף 6 לתצהירך אתה טוען כי פוטרת בשל חברותך בועד העובדים. למה הטיעון הזה אם הוא נכון לא עלה על ידך בשימוע כאשר היית מיוצג על ידי עו"ד.
ת. לא עלה. זה בגלל שאני חבר ועד והתנגדתי לסגירת מחלקת צעירים.
ש. אבל למה זה לא עלה בשימוע.
ת. לא העליתי את זה. שכחתי את זה, אני בן אדם גם.
...
ת. ההסתדרות הכללית של מרחב העמקים בהתחלה התנגדה, אחרי זה היא מקבלת את הדברים מיו"ר ועד העובדים שקיבלה תפקיד חדש ולכן לא אמרה דבר אז ההסתדרות לא אמרה דבר. אבל יש מכתב שהועד התנגד לפטורים
ש. האם כל חברי ועד העובדים קיבלו תפקיד חדש?
ת. הם חברים שלי. לשאלתך, לא. רק דליה יו"ר הועד.
ש. למה לא הזמנת את החברים שלך בועד להעיד לטובתך על זה שהפיטורים שלך בגלל החברות שלך בועד.
ת. אמרתי לגבי עדים, מתי שבית המשפט יבקש ממני להביא את העדים, אביא את העדים. "(עמוד 9 שורות 14-18 לפרוטוקול ו עמוד 10 שורות 1-9, שם) (ההדגשות אינן במקור) .

אם לא די באמור לעיל, חשוב לזכור כי מדובר באירוע שהתרחש בשנת 2016, זאת בעוד שהתובע פוטר בשנת 2019, מה שבפני עצמו מטיל ספק רב בדבר קיומו של קשר סיבתי בין הדברים, זאת גם אם היה מוכח (ולא היא) כי אירוע התנגדות התובע לסגירת המחלקה אכן התרחש. וראו עדות התובע -
"ש. גם בתצהיר שלך בסעיף 6 וגם עכשיו כשדיברת על זה שפוטרת בגלל החברות שלך בועד אתה קושר את זה לזה שהתנגדת לסגירת מחלקת צעירים.
ת. נכון.
ש. תגיד לבית הדין באיזה שנה זה היה כאשר המחלקה הזו נסגרה.
ת. לא זוכר בדיוק.
ש. אני אומר לך 2016?
ת. יכול להיות. כן.
ש. למה אתה מציין את זה כסיבה לפיטורים שלך.
ת. זה לא סיבה, זו סיבה פוליטית זו אחת הסיבות. הכוונה שאני לא עושה מה שעובד אומר לי לעשות." (עמוד 10 שורות 10-18 לפרוטוקול ).

אשר לטענת התובע לפיה פוטר על רקע סירובו להעביר שמות כוזבים של חניכים לפרויקט "אתגרים" - הרי שזו לא הוכחה.
התובע ציין במסגרת השימוע בעניין פרויקט אתגרים כי: "...בשנה שעברה לקחו את השמות של הילדים של פרחי ספורט לפרויקט אחר של אתגרים, זו נקודה שהעלתה אותה וזה אצלי הכל במיילים, הכל רשום במייל, אני השנה לא הסכמתי ועדכנתי את ראש המועצה שאני לא מסכים השנה לעשות את זה שוב", אלא שחרף הדברים שאמר במסגרת השימוע הרי שהוא לא הציג כל תכתובת דוא"ל שיש בה כדי לתמוך בטענותיו ביחס לפרויקט "אתגרים".

לבסוף, טענת התובע לפיה פוטר על רקע סגירת חשבונות פוליטיים לא הוכחה אף היא, כאשר אין חולק כי התובע עמד בקשר עם ראש המועצה, זאת בין היתר עקב תפקידו כיו"ר ועד המנהל של הנתבעת והן לאור קשריו של ראש המועצה עם אחיו (של התובע), אלא שמכאן ועד קבלת טענות התובע כי פיטוריו היו על רקע סירובו לסייע ל ראש המועצה בבחירות, הדרך רחוקה. היעדר הוכחה לאמור בולטת בהיעדרה על רקע טענות התובע כי בידיו ראיות רבות. כך, במסגרת השימוע ציין עורך דינו כי: "לנושא הפוליטי יש הרבה נוכחות, הרבה הודעות הרבה הקלטות, מראש המועצה למטה". אלא ש מלבד התכתבויות טלפוניות בודדות, מהן לא ניתן ללמוד הרבה על יחסי התובע וראש המועצה וממילא שלא על דרישה לתמיכה באחרון ודחייתה על ידי התובע.
וכך נשאל והשיב התובע בענין אי הצגת התכתבויות נוספות:
"ש. בתצהיר שהגשת בצו המניעה הראשון בסעיף 15, טענת שתפרט את הדברים במסגרת השימוע תוך הצגת מסמכים וראיות. למה בשימוע שלך לא הצגת את ההקלטות שיש לך?
ת. זה לא קשור. זה אחרי השימוע. בשימוע לא הצגתי. יש מקומות שצריך להציג, בשימוע לא.
ש. את כל הראיות שיש לך ואת כל ההקלטות שיש לך הגשת לבית הדין.
ת. כן.
ש. אתה לא מסתיר כלום מבית הדין.
ת. אני לא מסתיר כלום. יש הקלטות שלא, אבל הגשתי הכל. זה בית לעבודה. זה לא פלילי.
ש. האם יש לך הקלטות שקשורות לנושא ולא הגשת לבית הדין?
ת. כן, יש הקלטות הקשורות שלא הגשתי.
ש. למה?
ת. כי זה בית דין לעבודה ואני לא רוצה לסבך אנשים. אתם הרי פיטרתם אותי פוליטית.
ש. אם יש לך הקלטות הקשורות לזה למה לא הגשת?
ת. כי זה בית הדין לעבודה זה לא משטרה ואני רוצה לנהל את התיק שלי בכבוד.
ש. אם יש לך ראיות היכולות להוכיח את הטענות שלך ולעזור לך לחזור לתפקיד כיצד אתה נמנע מלהגיש אותם.
ת. יש מספיק הוכחות, לא צריך את ההקלטות.
ש. כמה הקלטות קשורות לנושא יש לך והחלטת לא להגיש.
ת. לא נותן תשובה" (עמוד 3 שורות 4-25 לפרוטוקול) (ההדגשות אינן במקור - א.י.) .

זאת ועוד, עת נשאל ראש המועצה לגבי אחת ההתכתבויות הוא השיב באופן קוהרנטי והבהיר את טבעה ומהותה, באופן שהרשים אותנו במהימנות דבריו -
"ת. לפי מה שאני כותב אני כותב לאחיו של התובע. אחרי שאתה נותן לי את הדף השני של נספח ג' בהתאם לבקשת ב"כ הנתבעת, אני מעיין גם בו. כמו שאמרתי ההתכתבות היא בין אחיו של התובע לביני.
ש. באיזה מסגרת, מדוע פנית אליו.
ת. לא, הוא פונה אלי ב- 29/10/18.
ש. מדוע הוא פונה אליך.
ת. עבד אחיו של התובע פונה אלי ואני עונה לו.
ש. פה אתה עונה לעבד מפנה אותך לעמ' השני מקריא לך "עבד חבר יקר... לעזור לעומר". מה הכוונה לעזור לעומר.
ת. הטקסטים האלה באים לתאר שני מצבים, אחד עבד נמצא אז אם אני לא טועה כחבר המליאה נציג של סנדלה במליאה והוא פונה אלי בעניינים הקשורים לסנדלה ובתוך כך שיתף אותי מספר פעמים בתחושות ובחששות שהתובע משתף אותו שלא כל כך טוב לו בעבודה והוא רוצה שאתן לו תחושה של בטחון. אמרתי לו שגם בנושא הזה נפגשתי עם התובע אצלי במשרד בלשכה והסברתי לו שאנו רוצים ממנו רק עבודה טובה ויחסים עניינים ושאין אף אחד שרוצה להרע לו ואנו רוצים שהוא יצליח. בטקסט אני אומר לו שגם בענין זה עשיתי את מה שהוא ביקש להיפגש איתו ולשוחח איתו וכך עשיתי.
לשאלתך זה היה ב- 29/10/18. הבחירות היו אם איני טועה ב- 30/10/18. אבל הפניה היא של עבד אלי ולא שלי אליו.
ש. האם נפגשת עם התובע בלשכה שלך בענייני הבחירות.
ת. מעולם לא. לא רק עם התובע עם אף אחד מעובדי המועצה או המתנ"ס לא נפגש בענייני בחירות. יש לי גם התכתבות מתוך מה שהתובע כתב ואנו ישבנו שהתובע מלין על כך שאני לא משתף אותו או מזמין אותו לאירועים של הבחירות." (עמוד 48 שורות 3-25 לפרוטוקול ).

בניגוד להעדר הראיות מצד התובע, הציגה הנתבעת ראיות מספקות בדבר קיומה של רפורמה באופן ניהול המתנ"ס כאשר אין חולק כי ביום 25.6.2018 נחתם מול משרד הפנים הסכם להסדר והבראה של המועצה האזורית גלבוע, במסגרתו מונה בודק מטעם משרד הפנים (ראו נספח ט' תצהיר התובע). עוד אין חולק כי ביום 13.12.2018 נשלח מטע ם המועצה האזורית מכתב ל מנכ"לית, ובזו הלשון:"בהמשך לישיבת מליאת המועצה מיום 12/12/18 בנושא תקציב 2019 ובמסגרת תכנית ההתייעלות של המועצה האזורית גלבוע אנו מודיעים כי תמיכת המועצה בפ עילות המרכזים הקהילתיים גלבוע בשנת 2019 תפחת מ-8.576 מיליון ₪ בשנת 2018 לכדי 5.175 מיליון ₪ בשנת 2019. נא להיערך בהתאם בתקציב לשנת 2019. כידוע לך, במסגרת ההסכם שחתמה המועצה עם החברה למתנס"ים התחייבה המועצה לשאת בחובות העבר של המתנ"ס, ועד ליום הקובע 1.9.2018. המרכזים הקיהלתיים מחויבים לפעול באיזון תקציבי החל מעתה וכולל עד סוף שנת 2019 ועד בכלל. למען הסר ספק, המועצה לא תמשיך להשתתף בכיסוי גרעון נוסף " (ראו מכתבו של ראש המועצה למנכ"לית - צורף נספח י' לתצהיר התובע).
בנוסף, מעיון בפרוטוקול במסגרת ישיבת הנהלת הנתבעת מיום 24.12.2018, שם אחד הנושאים שעמד על הפרק היה תקציב לשנת 2019:"ניתנה סקירה מקיפה של עובד לגבי המצב הכספי של המועצה והקושי להתנהל במצב הקיים. ..בתקופה הקרובה יוצאים לתהליך של מ"הבראה להמראה". משמעות התהליך היא הידוק ההוצאות לצד פיתוח מנופים כלכליים. כיום נמצאים במקום בו נאלצים לצמצם שרותים בהתאם ליכולות. המתנ"ס הוא חלק מהתהליך המועצתי הרחב ותמיכת המועצה במתנ"ס צומצמה מסכוםשל 8.6 מלש"ח בשנת 2018 לסכום של 5.1 מלש"ח בשנת 2019...
ההוצגה התכנית התקציבית והשינויים הצפויים על פי מחלקות:
*גזברות - צמצום כוח אדם במחלקה.
...
*נוער- גיוס מקורות חיצוניים לפעילות תנועות הנוער.
*כדורסל - סגירת קבוצות וצמצום הסעות...
*ספורט רב תחומי - קיצוץ כוח אדם ורכבים" . (סיכום ישיבה מופיע כנספח יג' לתצהיר התובע).
הנה כי כן, ימים ספורים לפני זימון התובע לשימוע נערכה ישיבת הנהלה בנתבעת בה סוכם כי נדרש לערוך צמצומים, בין היתר במחלקה בה הועסק התובע.

מעבר לראיות כתובות אלה שנערכו בזמן אמת ואמיתותן לא נסתרה, הרי שגם המנכ"לית העידה לפנינו באופן אמין בעניין הצורך בהליכי הבראה וכן לגבי הליך המחשבה מאחורי או פן ביצוע הליכי הקיצוץ בכוח אדם.
המנכ"לית העידה באופן אמין וכן גם בנקודות שלא היו נוחות עבור עמדת הנתבעת :
"ש. כמה עובדים פוטרו במסגרת תוכנית ההתייעלות לגביה אתם טוענים.
ת. 4 עובדים קיבלו זימון לשימוע בשימוע של שניים מתוכם עלו נושאים חוקיים אישים שבגינם לא היה ניתן לפטר באותו רגע. עובדת אחת כבר סיימה את עבודתה בהסכמה מתוך השתיים הנ"ל ושני העובדים האחרים פוטרו. אחת עדיין עובדת.
ש. מי מהעובדים שפוטרו?
ת. מר שלומי ז"ל והתובע.
ש. מר שלומי גם תבע את הנתבעת.
ת. נכון.
ש. את היית מעורבת בתביעה של שלומי ז"ל.
ת. כן.
ש. תוכלי לומר לנו איך נגמר.
ב"כ הנתבעת: למרות שלא רלוונטי לא אתנגד.
ת. לאור הנסיבות המאוד קשות ומיוחדות התיק של שלומי אייל היועץ המשפטי לחץ עלי מאוד להגיע לפשרה עם יורשיו ואכן זה מה שקרה.
ש. מה הפשרה.
ת. תשלום של שלוש משכורות.
ש. זה הכל?
ת. כן. אתה רוצה במספר? אני יכולה להגיד.
ש. אין צורך.
חוץ מהתובע ומשלומי ז"ל, לא פוטר אף עובד אחר.
ת. במסגרת ההליך הזה, לא." (עמוד 23 שורות 24-28 לפרוטוקול ו עמוד 24 שורות 1-19, שם).

הסבר מספק ניתן גם לגבי השאלה מדוע הקיצוץ נערך ברובו דווקא במחלקת התובע. לעניין זה יש לציין כי גם מנהלו של התובע, מר שלומי אייל ז"ל פוטר מעבודתו, ולא רק התובע לבדו. וראו עדותה של המנכ"לית:
"ת. כשנכנסנו לתוך בניית התקציב לשנת 19' היא נעשתה בליווי מנהלי המחלקות וכל מנהל נדרש לראות מה הוא יכול לצמצם בתוך הפעילות איך אפשר לצמצם אנו צמצמנו לכל המנהלים את כמות הק"מ שהם יכולים לעשות ברכבים וגם צריך להבין בסופו של דבר המתנ"ס נותן הרבה שירותים שאי אפשר להשוות מחלקה למחלקה באופן "העתק הדבק" יש שירותים שהם יותר חיוניים למשל תחום הפעוטונים הנותן מענה של 15 מסגרות של מעונות יום כדי לאפשר להורים לצאת לעבודה, זה תחום שלא ראינו אפשרות לסגור או לצמצמו באופן שלא יאפשר לו תפקוד, כן צמצמנו שם מאותה תוכנית משנת 18' את התקנים בתוך המעונות, כן העלינו מחירים להורים וקבענו סל שירותים נוסף כדי שההורים יממנו את חלק מהדברים שהם מקבלים. לכן אני אומרת שכן נעשו פעולות בכל המחלקות של המתנ"ס אבל הפעולות הינן שונות בין מחלקה לבין מחלקה לפי הפעילות וסוג המחלקות.
ש. מה לגבי מחלקת נוער. מה עשיתם איתה.
ת. צמצמנו תקציבי פעילות. אם תמיכת המועצה במחלקת הנוער לשנת 18' היתה מעל מיליון ₪ בשנת 19' היא היתה 317 אש"ח אם איני טועה אני חושבת שזה קיצוץ של הרבה מאוד כסף, מה שאומר שנתנו פחות שירות ועשינו פחות תוכניות ונשענו על תקציבים שקיבלנו.
ש. אבל העובדים לא פוטרו.
ת. מצאנו סיוע במימון שכר העובדים מתוכניות או גורמים חיצוניים. אם תסתכל בתקציב 19' רשום גיוס מקורות מימון במחלקת הנוער לדעתי בין 200 ל- 300 אש"ח.
ש. למה לא גייסתם מקורות מימון למחלקה של התובע. או שהמחלקה שלו בכלל לא היתה חשובה לכם.
ת. לקחנו על עצמנו בתקציב 19' לגייס מעל חצי מיליון ₪ לשתי מחלוקת ולא ראינו עצמנו מצליחים לכתוב על הנייר וגם לבצע גיוס כזה במחלקה שלישית ולכן זה לא נרשם. חשוב לי להגיד שזה לא שהמחלקה לא חשובה אבל כאשר אנו מסתכלים על כל סל השירותים שאנו נותנים ומה התקצוב עבורו או תשלומי הורים, הבחירה היתה כי במצוקה הכלכלית שהיינו שרויים בה לצמצם את המחלקה הזו עד שנוכל לעמוד על הרגליים.
ש. מי הגורם שמחליט שמחלקה זו כן מצמצמים או סוגרים ומחלקות אחרות כמו הנוער משאירים.
ת. אחזור כי היה ליווי צמוד של בקר כספי מהחברה למתנ"סים שישב איתנו על כל ההוצאות של מחלקה ומחלקה, השווה עם מחלקות דומות של מתנ"סים אחרים וסימן לנו איפה יש לנו עודפים או דברים שעל פניו במצוקה הכספית שלנו לא נראים הגיוניים, ישבנו עם אותן מחלקות וניסינו לחשוב מה ניתן לעשות, ישבנו אם הבקר הכספי ועם ההנהלה ושם התקבלו החלטות." (עמוד 26 שורות 6-28 לפרוטוקול ו עמוד 27 שורות 1-13, שם).

להשלמת התמונה נציין כי לא נעלמה מעינינו טענת התובע לפיה תפקידו אויש לאחר פיטוריו, עובדה אשר בנסיבות מתאימות יכולה לאיין את הטענה לפיטורי צמצום, אלא שהתברר לנו כי זה לא המקרה בענייננו שכן נציגי הנתבעת הבהירו כי התפקיד אויש בחצי משרה ועל ידי מי שאינו עובד חדש אלא עובד שהיה מועסק ממילא על ידי הנתבעת, כך שלקח על עצמו את מחלקת הספורט הרב תחומי בנוסף לתפקידו הקודם. וראו לעניין זה עדותה של ה מנכ"לית, אשר גם בענין זה הותירה עלינו רושם מהימן:
"ש. תחום הספורט ותחום המחלקה הרב תחומית של התובע האם מישהו נקלט שם האם נוספו עובדים חדשים?
ת. עובד שכבר עבד במתנ"ס בתפקיד אחר במסגרת חלקית נכנס כמ"מ מנהל מחלקת הספורט הרב תחומי בחלקיות משרה.
ש. מיהו?
ת. איתי קורין.
ש. מה עבד לפני כן.
ת. גם עכשיו הוא מנהל פרויקטים וטיולים במחלקת הנוער, רכז.
ש. מה היה אחוז המשרה שלו בתפקיד הזה.
ת. 50%.
ש. ועכשיו.
ת. הוא עובד ב- 100% משרה כרכז פרויקטים וטיולים במחלקת הנוער וכמ"מ מנהל מחלקת הספורט הרב תחומי- בחצי משרה.
ש. ממתי הוא עובד כמנהל מחלקת הרב תחומי.
ת. לדעתי ממרץ 19'.
ש. האם נקלט בעקבות פרסום מכרז.
ת. לא, הוא מ"מ." (עמוד 30 שורות 8-24 לפרוטוקול ).

אשר לשאלה/טענה מדוע לא הציעו את האפשרות הנ"ל לתובע - מקובל עלינו ההסבר שנתנו נציגי הנתבעת, לפיו התפקיד לא הוצע לתובע לאור התנהלותו במסגרת השימוע.
וכך נשאלה והשיבה המנכ"לית בענין זה:
"ש. נכון שאיתי נכנס לתפקיד מיד אחרי שהתובע פוטר.
ב"כ הנתבעת: שחברי יגדיר תפקיד.
ש. הכוונה לתפקיד מ"מ מנהל מחלקת הספורט הרב תחומי.
ת. זה לא היה מיידי. זה לקח כמה חודשים.
ש. חודש, חודשיים.
ת. משהו כמו חודשיים.
ש. האם המתנ"ס הציע לתובע לשמש כמ"מ מנהל המחלקה הזו.
ת. לא.
ש. האם את כמנהלת המתנ"ס שאלת את התובע האם הוא יכול להתאים למחלקה זו.
ת. לא.
ש. האם הנושא הזה נשקל מול ועד העובדים.
ת. בשימוע של התובע היתה יו"ר ועד העובדים נוכחת כי אני ביקשתי ממנה להיות נוכחת, גב' דליה בן ניזרי, למרות שהוא יוצג באופן פרטי. בתוך השימוע העליתי שיש בכוונתי לבחון אפשרות לצמצום שתי המשרות שהיו במטה של המחלקה, למשרה חלקית, מצומצמת ולא הצעתי את זה לתובע לאור ההתנהלות שהיתה בשימוע. יצאתי מהשימוע עם הרגשות מאוד קשות.
ש. אז החלטת לבוא חשבון עם התובע בעקבות השימוע.
ת. לא החלטתי לבוא חשבון איתו.
ש. זה מה שאת אומרת שהיה.
ת. לא, התובע איים עלי. התובע הגיע אחרי חודש של התנהלויות מאוד לא נעימות ותכתובות וגם בתי משפט הגיע לשימוע ובשימוע הוא לא העלה שום אפשרות לבחון את המשך העסקתו כי מתחילת השימוע ועד סופו הוא איים על הפעילות הבלתי חוקית שלי, על איך הוא יבוא איתי חשבון, אני חייבת להגיד שזה היה שימוע מאוד קשה מבחינתי, לא שימוע ראשון ולא אחרון שישבתי בו כמעסיקה, ההתנהלות בו היתה מאוד קשה וגם האמירות עם "נקודה סוף, אני רוצה שזה יופיע בפרוטוקול" בסופו של דבר גם יו"ר העובדים שהיתה נוכחת בפגישה אמרה "סיון, אני לא רואה סיטואציה שהוא נשאר במערכת אחרי התנהלות כזו".(עמוד 31 שורות 12-28 לפרוטוקול ו עמוד 32 שורות 1-5, שם).
ובאותו ענין ראו גם עדותו המהימנה של ראש המועצה:
"ש. תסכים איתי כי לאחר שהתובע פוטר המתנ"ס מינה את מר קורין כמ"מ מנהל המחלקה.
ת. אחרי שסיימו את עבודתם שלומי ז"ל והתובע, מנהלת המתנ"ס הטילה על עובד שעבד כבר במתנ"ס לקחת גם את המשימות האלה, ולכן הפעילות יכלה להמשיך.
ש. מדוע התפקיד הזה לא הוצע לתובע.
ת. ראשית לא הייתי בשימוע כמו שאמרתי קודם אבל כן יודע ממה שנמסר לי שהתנהגותו של התובע בשימוע עצמו וגם אחריו, האיומים שהיו גם כלפי וגם כלפי מנהלת המתנ"ס לא מאפשרים המשך עבודה וגם לא יודע מה הוא השיב על זה. כלומר אם הוצע לו ומה הוא השיב על זה." (עמוד 44 שורות 5-14 לפרוטוקול ).

אופן ביצוע הליך השימוע
מקום בו לא מצאנו פגם בעילת זימון התובע לשימוע, נעבור לבחון את עצם ההליך - מעיון במכלול הראיות לא מצאנו ממש בטענות התובע כי השימוע שנערך לו היה למראית עין בלבד. התובע לא הוכיח כי ההחלטה בעניינו התקבלה בטרם נשמע על ידי הנתבעת. זאת ועוד, התובע זומן לשימוע כדין כאשר במסגרת הזימן צויין כי עילת השימוע היא סיום העסקה לאור התייעלות כלכלית; לתובע סופקו נתונים למכביר בטרם השימוע והוא יוצג על ידי שני באי כוח במעמד השי מוע; לשימוע נערך פרוט וקול המחזיק חמישה עמודים מהם למדנו כי התובע נשמע וכי התאפשר לו להעלות את כל טיעוניו בהרחבה.
זה המקום לציין כי במעמד פיטורי צמצום על העובד להעלות טענות אישיות אשר ייתכן ויש בהן כדי להצדיק התחשבות במצבו האישי (ע"ע (ארצי) 1349/01 ופא אסחיק - מדינת ישראל [פורסם בנבו] (16.2.04)). והנה, תחת הצגת עניינו האישי בחר התובע להעלות טענות שאינן ממין העניין ולהתמקד בפעולותיו ביום שאחרי הפסקת עבודתו וההשלכות הצפויות בשל כך על הנתבעת. לא זו אף זו, הרי שהטענה היחידה והמרכ זית שהעלה התובע לגבי מצבו האישי הייתה לגבי היותו מפרנס יחיד. והנה, במסגרת עדותו לפנינו התברר כי לאשת התובע ישנו עסק לממכר בגדי ספורט -
"ש. האם יש למשפחתך עסק לממכר בגדי ספורט, לך ולאשתך.
ת. (התובע מגחך). כן יש לאשתי עסק, אבא שלי לא עובד ואח שלי גם עובד.
ש. אשתך עובדת בחנות הזו.
ת. כן. אבל החנות סגורה כמעט שנה בגלל הקורונה. יאללה
ביה"ד פונה לתובע ואומר לו שעליו לענות בסבלנות
ש. החנות סגורה.
ת. היום כן, מחר תיפתח." (עמוד 2 שורות 6-14 לפרוטוקול).

אשר לטענת התובע לפיה לא נערך לו שימוע כדין מאחר ובסופו של דבר היתה סיבת פיטוריו שונה מזו שנרשמה בזימנו לשימוע שהרי הוא זומן בעילת צמצומים והתייעלות ואילו לבסוף פוטר על רקע משבר אמון - במקרה שלפנינו ולנוכח הדרך בה בחר התובע להתבטא במהלך השימוע, עת הטיח האשמות בנתבעת ובמנהליה, האשמות שעלו אף כדי איומים וכן מאחר והוא לא הציג כל טענה הרלוונטית לשיקול הדעת של הנתבעת בדבר פיטורי צמצום לא מצאנו כי יש באמור במכתב פיטוריו אל מול האמור במכתב זימונו לשימוע כדי להצביע על פגם בהליך השימוע.

ונבהיר עמדתנו - מפרוטוקול השימוע למדנו על ההתבטאויות הבאות בהן השתמשו התובע ו/או באי כוחו:
א. אמירה לפיה נערך לו "חיסול פוליטי" וכי "נוטרל" על ידי הנתבעת.
ב. אמירה לפיה הוא מחזיק בהודעות והקלטות "מראש המועצה למטה" וכן במסמכים ובהקלטות אותם יחשוף במידה ותסתיים העסקתו ושיגרמו לזעזוע.
ג. אמירה לפיה "מי שמתחיל אתנו אנחנו מתחילים איתו".
ד. אמירה לפיה "מי שלא מכבד אותנו אנחנו לא מכבדים אותו".
ה. אמירה של "נקודה סוף, אני רוצה שזה יופיע בפרוטוקול"
ה. אמירות המייחסות למנכ"לית פעילות בלתי חוקית.
ועוד כהנה וכהנה.

וכפי שהדברים השתקפו בעדותה של המנכ"לית:
ת. לא, התובע איים עלי. התובע הגיע אחרי חודש של התנהלויות מאוד לא נעימות ותכתובות וגם בתי משפט הגיע לשימוע ובשימוע הוא לא העלה שום אפשרות לבחון את המשך העסקתו כי מתחילת השימוע ועד סופו הוא איים על הפעילות הבלתי חוקית שלי, על איך הוא יבוא איתי חשבון, אני חייבת להגיד שזה היה שימוע מאוד קשה מבחינתי, לא שימוע ראשון ולא אחרון שישבתי בו כמעסיקה, ההתנהלות בו היתה מאוד קשה וגם האמירות עם "נקודה סוף, אני רוצה שזה יופיע בפרוטוקול" בסופו של דבר גם יו"ר העובדים שהיתה נוכחת בפגישה אמרה "סיון, אני לא רואה סיטואציה שהוא נשאר במערכת אחרי התנהלות כזו".
ש. הסתכלתי בפרוט' השימוע ותקני אותי אם אני טועה לא ראיתי שום איום חוץ משהוא טען שהיתה התנהלות לא תקינה שדרשו ממנהו לעשות משהו לא תקין.
ת. איך? לא מבינה איפה אתה לא רואה איום? במהלך רוב השימוע עורכי הדין שלו או התובע עצמו איימו, רק אני הייתי בחדר איתם, ויו"ר ועד העובדים ביחד עם היועצת המשפטית, עו"ד נצר. כשהוא אומר "מי שלא מכבד אותנו אנו לא מכבדים אותו" כשהוא אומר "יש לי עוד הרבה חומרים זו רק ההתחלה". כשעוה"ד שלו אומר אם חלילה תקבלי החלטה נזעזע את המערכת. כשהתובע אומר "מי שמתחיל איתנו אנו מתחילים איתו" זה לא לאיים עלי? אני ישבתי שם רועדת חלקית זה מעמד מאוד מאוד לא נעים" (עמ' 32 שורות 6-14 לפרוטוקול).

במקרה דנן, השימוע אכן עסק בנושא צמצומים וכפי שציינו קודם לכן - התובע לא הפריך כל טענה הרלוונטית לשיקול הדעת של הנתבעת בדבר פיטורי צמצום, כאשר לכך התווספה העובדה שהתובע באמירותיו ובאיומיו במהלך השימוע עצמו יצר קושי בלתי עביר להמשך העסקתו. על כן, האמירה במכתב הפיטורים לפיה: "מכיוון שטענות אלו מופנות בין היתר אליי ולפעולותיי, אני רואה בטענות אלו משום יצירת משבר אמון קשה בינינו ולא אוכל להמשיך ולעבוד לצידך, גם לא בתקופת ההודעה המוקדמת", אינה מהווה שינוי בעילת הפיטורים תוך אי מתן זכות טיעון, אלא תגובה לפעולות התובע, אשר לא רק שלא הציג במהלך השימוע טענות בדבר מצבו האישי שיש בהן בכדי למנוע את הפיטורים, אלא אף העלה טענות קשות כלפי הנתבעת ומנהליה, טענות אשר גם אנו כמו המנכ"לית מצאנו בחלק ניכר מהן משום איומים, אשר בהחלט יש בהם כדי להצדיק את מסקנת הנתבעת ולפיה לא ניתן להמשיך ולהעסיק את התובע גם על רקע משבר אמון.
וכפי שהעידה, באופן שהרשים אותנו במהימנותו, המנכ"לית:
ת. ..אני יודעת להגיד שאין ספק שההתנהלות שלו בתוך השימוע היא עוד סיבה לפיטורים. אני אומרת כמעסיקה לא רואה איך בית הדין חושב שאני יכולה להמשיך להעסיק עובד באופן שהוא מדבר אלי כך, אני גם לא יכולה לראות. אני מנהלת ארגון הנותן שירותים לכלל התושבים והתנהלות כזו היא לא מודל לחיקוי והיא לא יכולה לקרות בתוך ארגון שנותן שירותים. אנו עובדים ימים ולילות בשליחות מרובה.
ש. את מסכימה איתי שהתובע שלא ניתנה לו אפשרות להסביר את אשר אמר בשימוע, הוא ו/או באי כוחו.
ב"כ הנתבעת: לא מבין את השאלה. מתנגד כי היא לא ברורה. השימוע נועד לאפשר לעובד להסביר מה שהוא רוצה. האם חברי שואל האם לאחר השימוע לא ניתנה לתובע הזדמנות להסביר את אשר הוא או באי כוחו אמרו במהלך השימוע?
ב"כ התובע: אני מתכוון אם במהלך השימוע או בין אם לאחר מכן, אם לפני הוצאת מכתב הפיטורים לא ניתנה לתובע אפשרות להתייחס להרגשת האיומים שלך.
המשך חקירה:
ת. אנחנו לא עצרנו את השימוע, אנחנו ישבנו והקשבנו לכל מה שהיה לתובע ולבאי כוחו לומר, אם הם היו רוצים לפרש או היו חושבים שמשהו יצא מהקשרו, הייתה להם את ההזדמנות. אני חושבת שלאור העובדה שלי הייתה תחושה יותר מפעם אחת שהמילים הן מאיימות והמילים שנאמרים הם בקונוטציה של איום, כנראה שזאת הייתה כוונתו.
ש. התובע הוזמן לשימוע לפני פיטורי צמצום בגלל מצב כלכלי, הוא מקבל מכתב פיטורים שמתמקד בחוסר האמון בינך לבינו ואת אפילו לא היית מוכנה לתת לו הודעה מוקדמת אלא החלטת להפסיק את עבודתו באופן מיידי. האם לדעתך לאור השינוי הדרמטי בסיבת הפיטורים לא היה נכון זכות שימוע או טיעון נוספת בהתייחס להתנהגות שלו במהלך ישיבת השימוע?
ת. חשוב לי להבהיר, סיבת השימוע והפיטורים נותרה מההתחלה וגם בסוף עניינים כלכליים ארגוניים, לזה התווסף אופן ההתנהלות של התובע מולנו וכל החודש שהיה בין קבלת מכתב השימוע לבין השימוע בפועל, כשהשיא, היה בשימוע עצמו. אם תסתכל על מכתב הפיטורים הוא מגלגל את כל התהליך שבתחילתו באמת והסיבה העיקרית לפיטוריו של התובע הוא המצב הכספי של הארגון ועל זה כן, בתוך השימוע התווספה עוד סיבה והתגלגל לקראת השימוע בכל הבקשות והתהליכים שהיו, התווסף אלמנט של תחושה לאיים ואני אפילו לא יודעת איך לתאר לך את זה ואני בטוחה שאתה לא היית רוצה שהבת שלך תשב בסיטואציה כזו" (עמ' 33 שורות 12-28 לפרוטוקול וכן עמ' 34 שורות 1-20 שם) (ההדגשה אינה במקור - א.י.) .

חשוב לשים לב שלא מדובר במקרה בו העובד הופתע עם טענות חדשות במעמד השימוע, דבר שיש בו בכדי להוות פגם משמעותי בהליך אלא במקרה שהתוצאה שהתקבלה היתה נגזרת ישירה מהדרך הפסולה בה בחר התובע לילך - דרך של איומים ואמירות בוטות אשר אין להם מקום בשיח במקום עבודה ובכלל , כאשר השתכנענו כי תשובות המנכ"לית בענין זה משקפות נאמנה את שארע בפועל.

אשר לטענת התובע לפי לא התקבל אישור מטעם ועד העובדים לפיטורים, הרי שטענה זו לא הוכחה ואף הראיות מצביעות על כך שזה לא המצב.
ונבהיר -
אומנם הוגש מכתב מטעם ההסתדרות בו מצויין כי הם מתנגדים לפיטורים. עם זאת, המכתב קדם להליך השימוע. והנה, במסגרת ה שימוע נכחה ראש ועד העובדים , הגב' דליה בן עזרי. על כן, מקום בו לא התקבלה התנגדות הוועד לאחר השימוע הרי שיש להניח כי הוועד הסכין עם הפיטורים לאחר שמיעת הטענות במסגרת השימוע , כפי שהדברים מצאו ביטוי גם בעדותה המהימנה של המנכ"לית (עמוד 32 שורות 1-28 לפרוטוקול ).

לבסוף, אשר לטענת התובע לפיה ההחלטה התקבלה בהיעדר סמכות שכן זו מסורה לועדת כוח אדם בנתבעת - הרי שגם דינה של טענה זו להידחות, שהרי במסגרת הליך השימוע היה התובע מיוג על ידי שני באי כוח אשר העלו טענות שנפרסו על פני כ חמישה עמודים ואשר טענת ה יעדר הסמכות לא נכללה ביניהן. מכאן והיות ובהליך השימו ע לא מצאו באי כוח התובע לציין כי הפורום אינו נאות, הרי שאין לקבל טענה זו בדיעבד כאשר זו הועלתה רק לאחר קבלת החלטה שאינה לרוחו של התובע.

על כן, מקום בו נדחתה טענת התובע בדבר פיטורים שלא כדין, הרי שמתייתר צורך לדון בשאלת אכיפת יחסי עבודה או מתן סעד כספי.

להשלמת התמונה ולהבהרת הדברים נציין כי טענת התובע בדבר השלמת פיצויי פיטורים נטענה בעלמא ולא הוכחה, כאשר לעניין זה די להפנות אל הסבריו להעמדת השכר לפיצויים על 9,070 ₪ , עת שהעיד כי משכורתו עמדה על 5,700 ₪. שם הסביר כי מקור ההפרש הוא בהכללה שגויה של החזר הוצאות בשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים -
"ש. בכתב התביעה שלך וגם בתצהירך אתה טוען ששכרך היה 5,700 ₪. למשל בסעיף 3 לתצהיר.
ת. כן.
ש. האם אתה יודע להסביר למה אתה מבקש פ"פ ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין על בסיס שכר של 9,070 ₪?
ת. כי בסה"כ זה מגיע התקציב שלי כלומר חישבתי גם את הטלפון והרכב." (עמוד 18 שורות 14-19 לפרוטוקול) .

הנתבעת העלתה טענת קיזוז במסגרתה ציינה כי שולמו לתובע פיצויי פיטורים ביתר בסך של 505 ₪. אלא שהואיל ולא חייבנו את הנתבעת לשלם לתובע דבר, מה גם שהיא לא הבהירה מה מקור הטעות הנטענת וגם העלתה טענתה זו רק בתגובה להגשת התביעה על ידי התובע, החלטנו לדחותה.

6. סוף דבר - לנוכח כל האמור לעיל הרינו מורים על דחיית התביעה.

7. הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד -
לנוכח התוצאה אליה הגענו, הרינו מחייבים את התובע לשלם לנתבעת את הסכומים הבאים:
א. סכום של 15,000 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד.
ב. סכום של 5,000 ₪ בגין הוצאות משפט .
הסכומים הנ"ל, אשר יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום אם לא ישולמו בתוך 30 יום, מביאים בחשבון הן את סכום התביעה שעלה על 300,000 ₪ והן את הבקשה למתן סעד זמני, אשר נמחק ה ללא פסיקת הוצאות.
8. זכות ערעור, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ח בסיון תשפ"א (8 ביוני 2021 ), בהעדר הצדדים.

מר מימון אבוקרט
נציג ציבור
(עובדים)

יעקבס אורית,
שופטת בכירה

מר זאב גולדנברג
נציג ציבור
(מעסיקים)