הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה נצרת סע"ש 164-07-19

לפני:
כב' הרשמת מירב ניר שלו

התובע:
בני פרץ
ע"י ב"כ: עו"ד אביהוא קורן

-
הנתבעים:

  1. מוסך סופר רכב בע"מ ח.פ 513375972
  2. שמעון פרץ - נמחק

ע"י ב"כ: עו"ד פרדי גילדר

החלטה

1. לפני בקשה מטעם התובע לתיקון כתב התביעה על דרך הוספת נתבע נוסף – מר שמעון פרץ (להלן: "המשיב"), לתביעה.

רקע והשתלשלות העניינים

2. התובע הגיש תביעה זו כנגד הנתבעת וכנגד המשיב, לתשלום זכויותיו בגין עבודתו בנתבעת בתקופה שהחל מחודש 2/2003 ועד לחודש 5/2018 (להלן: "תקופת ההעסקה"). התובע עתר בכתב התביעה לפיצוי בגין אי הפקדות מלאות לקרן פנסיה, להשלמת פיצויי פיטורים ולהפרשים בגין ימי מחלה.
כן נטען כי המשיב הוא הבעלים ומנהליה של הנתבעת, כי המשיב היה מעסיקו הישיר של התובע, כי הוא קיבל את כל ההחלטות "לעניין התובע" וניהל את המשא ומתן עובר להגשת התביעה, אל מול בא כח התובע. בכתב התביעה נטען גם כי הנתבעת העסיקה את התובע במשך תקופת ההעסקה.

3. הנתבעים הגישו כתב הגנה בו טענו כי יש לדחות את התביעה. בין השאר נטען כי רכיבי התביעה חושבו על בסיס שכר קובע שגוי, כי הפיצוי בגין ימי המחלה נתבע עבור תקופה שבגינה קיבל התובע דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, וכי יש לקזז מכל סכום שיפסק, חוב שנותר התובע חייב לנתבעת.
כן נטען בכתב הגנה, ובבקשה נפרדת שהוגשה, כי יש למחוק את התביעה כנגד המשיב על הסף. נטען כי הנתבעת בלבד, העסיקה את התובע וכי המשיב פעל כמנהלה של הנתבעת, בשמה וכי הוא אינו בעל עסק ולא העסיק ישירות איש.

4. ביום 2.1.2020 התקיים דיון מוקדם בתביעה. בנושא הבקשה למחיקת תביעה על הסף, טען ב"כ התובע: "לאחר שעיינתי בטענות חברי בבקשה ולאחר ששמעתי את דברי בית הדין אני מסכים למחיקת הנתבע 2 מכתב התביעה, זאת בכפוף לשמירת טענותיי לכך כי הנתבע 2 הוא הרוח החייה מאחורי הנתבעת 1 וכי ככל שהנתבעת תעמוד על טענות הקיזוז בכתב ההגנה ובטענותיה כי התובע חייב בכספים שהולוו לו, כי מי שהלווה לתובע את הכספים היה הנתבע 2 ולא הנתבעת 1 כפי שגם עולה לדעתי מכתב ההגנה". בתשובה טען ב"כ הנתבעים: "בכפוף להסתייגותי מטענות ב"כ התובע כי יש לראות בנתבע 2 כמי שהלווה לתובע כספים באופן אישי ולא מטעם הנתבעת 1, אני מסכים כי הנתבע 2 יימחק מכתב התביעה ללא צו הוצאות". לפיכך ובשים לב להסכמת הצדדים, ניתנה החלטה המורה על מחיקת המשיב מכתב התביעה. בסיום הדיון הודיעו הצדדים כי יבואו בדברים על בסיס הצעת בית הדין לפשרה ובהתאם להחלטה שניתנה, היה על ב"כ התובע להודיע לבית הדין האם עלה בידי הצדדים להגיע לידי הסכמה.

5. לאחר הדיון הוגשה הודעת ב"כ התובע לתיק כי הצדדים לא הגיעו לידי הסכמה וכן כי התברר לו, לאחר ביקור שערך באזור התעשייה שבו נמצא המוסך, כי מיד לאחר שנמחק מהתביעה, פעל המשיב לסגירתו. לפיכך נתבקש, במסגרת אותה הודעה – להורות לנתבעים לתת הסברים בנושא זה וכן למתן פסק דין חלקי לגבי סכומים שאינם שנויים במחלוקת בין הצדדים. בתגובה, טענה הנתבעת בין השאר כי המוסך אכן נסגר ביום 20.1.2020, כי הנתבעת אכן הפסיקה את פעילותה, אך כתוצאה מסיבות שאינן קשורות בהליך זה.
כן נטען כי אין כל סכום שהוא מוסכם על ידי הצדדים.
במסגרת התגובה נטען עוד כי עובדים אחרים הגישו בקשה לפרק את הנתבעת, וכי הנתבעת לא תתנגד לפירוק.
ביום 10.2.2020 ניתנה החלטה בה נקבע בין השאר, כי בשים לב לאמור בתגובת הנתבעת, אין מקום למתן פסק דין חלקי.

6. ביום 11.2.2020 הגיש התובע בקשה לצרף להליך את המשיב. בהחלטה אשר ניתנה ביום זה נקבע כי בבקשה מועלות לכאורה טענות חדשות כלפי המשיב, וכי על התובע לצרף לבקשתו נוסח של כתב התביעה. בעקבות זאת הוגשה בקשה נוספת לתיקון כתב התביעה, בצירוף בין השאר, נוסח של כתב התביעה המתוקן. הנתבעת הגיבה לבקשה והתובע הגיש תשובתו לתגובה.

טענות הצדדים בבקשה

7. להלן עיקר טענות התובע בבקשתו:

א. המשיב פעל בחוסר תום לב כאשר הטעה את בית הדין בכך שמיד עם מחיקתו מכתב התביעה, פעל בבקשה לפירוק זמני בבית המשפט בנצרת. מסיבה זו בלבד יש להורות על צירופו מחדש לתביעה. המשיב ידע בזמן הדיון כי הוא עומד לסגור את העסק וביקש להתנתק מאחריותו.
ב. המשיב מצד אחד ביקש להימחק מההליך ומצד שני סירב לוותר על טענת קיזוז החובות, למרות שהמשיב טוען בכתב ההגנה כי הוא, ולא הנתבעת, הלווה לתובע כספים.
ג. המשיב פעל בעסק תחת עוסק מורשה לפני שפתח את הנתבעת והוא העסיק את התובע ישירות במשך שנים ארוכות בהן התובע לא קיבל את זכויותיו הסוציאליות.
ד. בית הדין אפשר לתובע לשמור על טענותיו כי המשיב הוא הרוח החיה מאחורי הנתבעת.
ה. בתי הדין נוקטים גישה ליבראלית בכל הקשור לתיקון כתבי טענות, בפרט כאשר מדובר בשלב כה מקדמי. על כן יש לאפשר לתובע לקבל את יומו בפני בית הדין וזאת ללא צו להוצאות, בשים לב להתנהלות המשיב אשר מקשה מאוד על בירור התובענה ואשר נועדה להעלים כספים ונכסים.

8. להלן עיקר טענות המשיב בתגובתו:

המשיב נמחק מכתב התביעה מאחר ולא היה צריך להיתבע מלכתחילה, מהסיבה שלא היתה עילת תביעה אישית נגדו. גם בנוסח כתב תביעה המתוקן לא עולה כל עילת תביעה אישית כנגדו. התובע לא ביקש לחייב את המשיב מכח הלכת הרמת מסך ההתאגדות ולא נטען כי המשיב ערב לנתבע באופן כלשהו. נטען רק כבדרך אגב כי המשיב הוא המעסיק הישיר של התובע ואין בנוסח כתב התביעה המתוקן כל פירוט לעילה בגינה יש לחייב את המשיב באופן אישי כמעסיקו של התובע.
את טענתו כי המשיב היה מעסיקו הישיר מבסס התובע על כך שהמשיב הוא זה אשר קיבל את ההחלטות לעניינו וניהל את המשא ומתן מול ב"כ התובע. עולה אם כן כי התובע מבקש להגיש תביעה כנגד המשיב בתור מנהלה. המשיב אינו מעסיק איש וכל הפעולות אותן ביצע מול התובע ואשר מפורטות בנוסח כתב התביעה המתוקן, עשה מתוקף מנהל הנתבעת ולא כאדם פרטי.

בנוסח כתב התביעה המתוקן טוען התובע מפורשות ובמספר הזדמנויות כי הוא עבד אצל הנתבעת. הנתבעת היא המעסיקה היחידה של התובע וניתן ללמוד על כך בין השאר מתלושי השכר, דו"ח הפקדות לחברת מנורה מבטחים ובדיווחים השוטפים לביטוח הלאומי.
המשיב נמחק בהסכמת ב"כ התובע, מבלי שנטען דבר ומבלי שנשאל דבר בדיון אודות פעילותה או יכולתה הכלכלית של הנתבעת. אין כל עילה לביטול ההחלטה על מחיקת המשיב מהתביעה ולהשבתו כנתבע. מדובר במעשה בית דין.
בקשת הפירוק הוגשה על ידי עובדי הנתבעת, והמשיב לא הטעה איש. גם הטענה העובדתית ולפיה נטען בכתב ההגנה במסגרת טענת הקיזוז כי המשיב הלווה באופן אישי לתובע כספים, אינה נכונה ואין בכתב ההגנה כל טענת קיזוז אישי מטעם המשיב.
אין בין הפסקת פעילות הנתבעת ובין הליך זה, כל קשר. הפסקת פעילות הנתבעת היא פרק נוסף בקשיים הכלכליים של הנתבעת ולהתדרדרות במצבו הבריאותי של המשיב (צורפו מסמכים רפואיים). במועד הדיון הנושא כלל לא היה על הפרק.

טענות התובע בתשובתו לתגובה

9. בתשובה לתגובה טען התובע כי ממסמכים אשר צורפו לכתב ההגנה עולה כי המשיב היה המעסיק של התובע – מדובר בהודעת מעסיק על פרישה מהעבודה ובטופס משיכה מחשבון מעסיק בקופה מרכזית לפיצויים. כן נטען כי לא בכדי טען המשיב כי אין בידיו תלושים קודם לשנת 2011, שכן יכול ותלושים אלה מלמדים על העסקתו ישירות על ידי התובע, שכן התובע עובד עבורו עוד משנת 2003.

דיון ומסקנות

10. תקנה 41(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991, קובעת, כי "בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו". גישת בתי הדין הינה ליברלית והיא בוחנת בעיקר האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמתית לדיון והאם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. כמו כן, הסמכות לצרף צד להליך מעוגנת בתקנה 18 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב -1991תשנ"ב-1991, הקובעת כי:

"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית הדין או הרשם, לבקשת בעלי דין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על... הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

11. עיון בנוסח כתב התביעה המתוקן, אשר זהה בנושאי בקשה זו לנוסח כתב התביעה המקורי, מעלה כי המשיב טוען כי הנתבעת היתה מעסיקתו במשך כל תקופת ההעסקה (ראו 4 לכתב התביעה). כן טוען התובע, כי המשיב הוא בעליה ומנהלה של הנתבעת וכן כי הוא היה מעסיקו הישיר של התובע. סעיף 3 לנוסח כתב התביעה המתוקן מציין בהקשר זה כי המשיב הוא זה אשר קיבל את כל ההחלטות לעניין התובע והוא שניהל את המשא ומתן קודם להגשת התביעה, מול ב"כ התובע. טענות עובדתיות אלו אינן מלמדות על כך כי המשיב, אשר לשיטת התובע עצמו היה מנהל הנתבעת, לא פעל כאורגן של הנתבעת אלא באופן עצמאי, אשר חורג מעקרון האישיות המשפטית. העובדה כי המשיב הוא אשר קיבל את ההחלטות לגבי התובע וניהל את המשא ומתן אל מול ב"כ התובע, אינה הופכת אותו למעסיק במשותף של התובע עם הנתבעת (ראו: בר"ע (ארצי) 59941-11-14 אטורה תעשיות בע"מ נ' יורם שיטרית, ניתן ביום 19.10.2015).
הן בבקשה לתיקון כתב התביעה, הן בתצהירו אשר צורף לה והן בנוסח כתב התביעה המתוקן אשר צורף לבקשה – התובע אינו מעלה כל תשתית עובדתית אשר על בסיסה ניתן לדון בטענתו כי המשיב היה מעסיק הישיר במשותף עם הנתבעת. בנסיבות אלה ומשנוסח כתב התביעה המתוקן אינו מגלה עילת תביעה ישירה כלפי הנתבע, צירופו אינו נדרש לצורך הדיון בתביעה.
יצוין כי בנסיבות אלה, אין להסתפק במסמכים אליהם הפנה התובע בתשובתו לתגובת המשיב לבקשה, ויוער כי בטופס הודעת המעסיק על פרישה מהעבודה, חתום המשיב כמנכ"ל.

12. אשר לטענת התובע כי המשיב פעל בעסק תחת עוסק מורשה שנים ארוכות לפני שפתח את הנתבעת– הרי שטענה זו הועלתה לראשונה במסגרת הבקשה שהגיש התובע לצירוף המשיב לתביעה ביום 11.2.2020. בהחלטה ממועד זה צוין כי על אף שבבקשה לכאורה מועלות טענות נוספות חדשות כלפי המשיב, לא צורף נוסח כתב תביעה מתוקן. בהחלטה אף צוין כי אין מקום להורות על צירוף הנתבע, בהתבסס על אותו כתב תביעה, ממנו נמחק. מעיון בנוסח כתב התביעה המתוקן אשר צורף לבקשה לתיקון כתב התביעה, עולה כי גם היום, לא פעל התובע לפרט את הטענות החדשות במסגרתו. אדרבא, על אף שנטען בבקשה כי המשיב פעל שנים רבות כעוסק מורשה לפני שפתח את הנתבעת, ממשיך התובע וטוען בנוסח כתב התביעה המתוקן, כי הנתבעת העסיקה אותו בכל תקופת ההעסקה. בנסיבות אלה, צירוף הנתבע כצד להליך לא יסייע בבירור אותן טענות חדשות, המועלות כנגד המשיב בבקשה.

13. יצוין כי לא מצאתי לנכון לאפשר לתובע לפעול לתיקון כתב התביעה ולפרט טענות אלו (מובהר כי הדבר גם לא נתבקש). ראשית, החלטה כזו כבר ניתנה ביום 11.2.2020 והתובע מצא לנכון שלא לפרט טענות אלו במסגרת נוסח כתב התביעה המתוקן. שנית, הטענה ולפיה המשיב העסיק את התובע שנים רבות כעוסק מורשה עד שהקים את הנתבעת, הועלתה באופן כללי, ללא פירוט וללא כל אסמכתא. כך, מצא לנכון התובע לצרף לכתב התביעה המתוקן דו"ח של הנתבעת מרשם החברות לשנת 2018 המלמד על כך כי המשיב הוא הבעלים ודירקטור בנתבעת, אך לא מצא לנכון להמציא מסמך מרשם החברות המלמד על המועד שבו הוקמה הנתבעת. יצוין עוד כי התובע טוען כי טענת המשיב כי אין באפשרותו להמציא את תלושי השכר קודם לשנת 2011, אפשר שנועדה להסתיר את עובדת היותו המעסיק של התובע בתקופה זו. אולם מדו"ח הפקדות לקרן הפנסיה מבטחים ניתן ללמוד כי הנתבעת היא שהפקידה לתובע סכומים, החל מיום 1.7.2008.

14. אשר לטענת התובע כי יש לשוב ולצרף את המשיב כנתבע בשל התנהלותו לאחר הדיון אשר נועדה למשוך זמן ולהעלים כספים – הרי שגם טענה זו, אשר אף היא אינה מפורטת בכתב התביעה, אינה מקימה עילה לתביעה ישירה כנגד המשיב בעילה של הרמת מסך, וטענה כזו אף לא הועלתה. נראה יותר (ועל אף שגם טענה זו לא נטענה מפורשות), כי התובע מכוון לכך כי מדובר בנסיבות חדשות אשר התגלו לו לאחר הדיון ואשר יש לאפשר לו בגינן לחזור בו מהסכמתו למחוק את המשיב.
ובכן, טענת התובע כי המשיב פעל לפירוק הנתבעת, אינה נתמכת באסמכתא כלשהי. מטענות הצדדים ומהמסמכים אשר צורפו לכתבי הטענות, עולה כי התובע למד על הליך זה מב"כ הנתבעת, אשר טען במספר הזדמנויות כי מי שהגיש בקשה לפירוק הנתבעת היו עובדיה ולא המשיב עצמו. אשר לטענת התובע לסיום פעילות של הנתבעת בעקבות מצבה הכלכלי, הרי שהמשיב מודה בכך וטוען כי קשיים כלכליים ומצבו הבריאותי הביאו לכך.
אלא שיש להניח כי התובע היה מודע למצבה הכלכלי הקשה של הנתבעת שכן במכתב "סיום העבודה" אשר צורף לכתב התביעה, צוין: "עקב ירידה משמעותית בקבלת עבודות בעסק, בגלל ריבוי במוסכים ותחרות גבוהה, אני נאלצים לצמצם בכלל הוצאות העסק וצמצום בהעסקת עובדים". אף על פי כן, התובע לא העלה בדיון את נושא מצבה הכלכלי של הנתבעת בקשר למחיקת התביעה כנגד המשיב על הסף. יצוין כי גם כאשר מצא ב"כ התובע להעלות הסתייגויות ביחד עם הסכמתו למחיקה, הן לא היו בנושא זה.
בעיקר וכפי שכבר נאמר לעיל, התובע אינו מסביר ואינו מפרט כיצד סגירת הנתבעת בשל מצבה הכלכלי מקימה עילת תביעה ישירה כנגד המשיב ועל כן אין מקום לבטל את ההחלטה המורה על מחיקת התביעה כנגד המשיב, אשר ניתנה על בסיס הסכמתו.

15. אשר לטענת התובע כי במסגרת הסכמתו למחיקת התביעה כנגד המשיב, הוא שמר על טענתו כי המשיב הוא הרוח החיה מאחורי הנתבעת, הרי שכפי שהוסבר לעיל, טענה זו אינה מלמדת על כך כי המשיב פעל באופן עצמאי ולא כמנהלה של הנתבעת. אשר לטענת התובע כי בכתב ההגנה נטען כי המשיב עצמו הלווה לתובע כספים, הרי שעיון בכתב ההגנה אינו תומך בטענה זו. הטענות בהקשר זה בכתב ההגנה הן לחוב התובע כלפי הנתבעת. מכל מקום, אין באי צירוף המשיב לתביעה, כדי למנוע מהתובע (אשר מכחיש כי נותרו לו חובות כלפי הנתבעת או המשיב), להעלות כל טענה כנגד טענת הקיזוז של הנתבעת כגון שהתחייבות התובע היתה כלפי המשיב באופן אישי.

16. לסיכום – הבקשה לצירוף המשיב כנתבע נוסף, על בסיס הבקשה כפי שהוגשה ועל בסיס נוסח כתב התביעה המתוקן אשר צורף לה – נדחית.

17. בחינת נוסח כתב התביעה המתוקן אל מול כתב התביעה, מעלה כי בוצעו בו שינויים ביחס לרכיבי התביעה וסכומם. תוקנה חוות הדעת האקטוארית וכן, על פניו, הובא בחשבון סכום ששולם לתובע מחברת כלל בגין חלק מפיצויי הפיטורים. בשים לב לתוצאת החלטה זו, על התובע להודיע בתוך 7 ימים מהיום, האם הוא מבקש להגיש כתב תביעה מתוקן בנוסח אשר צורף לבקשה לתיקון כתב תביעה (ללא ציון המשיב כנתבע 2). לאחר מכן תינתן זכות תגובה לנתבעת.

18. לאור התוצאה אליה, התובע יישא בהוצאות ההליך בסכום של 1,000 ₪.
בשים לב לתקופה בה אנו מצויים כעת, ישולמו ההוצאות בסיום ההליך.

19. בשים לב לאמור בבקשת התובע מיום 3.3.2020, כי תצהירי עדותו הראשית מוכנים להגשה, עליו להגישם בתוך 7 ימים מהיום.

ניתנה היום, ח' ניסן תש"פ, (02 אפריל 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.