הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה נצרת ב"ל 46711-07-18

לפני כב' השופטת הבכירה אורית יעקבס
נציג ציבור (עובדים): מר אדהם פלאח
נציג ציבור (מעסיקים): מר אליאס ג'טאס

התובעת
יפית כהן
ע"י ב"כ עו"ד יצחק פז

-

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אבראהים מסארווה

החלטה

1. בתאריך 27/2/20 הגישה התובעת בקשה למינוי מומחה רפואי אחר או נוסף, (להלן:"הבקשה") תחת המומחה אשר מונה על ידי ביה"ד - ד"ר יבגני לייקין (להלן:" המומחה").

2. בתאריך 9/3/20 הגיש הנתבע את תגובתו לבקשה (להלן:"התגובה"), במסגרתה הסביר מדוע אין להעתר לבקשה.

3. בתאריך 19/3/20 , התייחסה התובעת לתגובת הנתבע (להלן:"ההתייחסות").

4. רקע
א. בבסיס הבקשה עומדת תביעתה של התובעת, כנגד החלטת הנתבע, מיום 28/9/17 לדחות את תביעתה להכרה במחלת הריאות ממנה היא סובלת כתאונת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה או כמחלת מקצוע.
ב. בתאריך 11/6/19 התקיימה ישיבת הוכחות, בסיומה התנהל דיון שלא לפרוטוקול במהלכו הסכימו הצדדים לעשות מאמץ לגבש רשימת עובדות מוסכמות שיעמדו בבסיס החלטה בדבר מינוי מומחה מטעם ביה"ד.
ג. בתאריך 5/8/19, לאחר ארכות שהתבקשו וניתנו, הגישו הצדדים רשימת עובדות מוסכמות והודיעו על הסכמתם למינוי מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית.
ד. בתאריך 6/8/19, לאחר שכל החומר הרפואי של התובעת, אשר הוזמן על ידי הנתבע, התקבל, מינה ביה"ד את המומחה על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין מחלת הריאות ממנה סובלת התובעת לבין תנאי עבודתה בהתאם לרשימת עובדות מוסכמות.
ה. בתאריך 25/9/19 התקבלה בביה"ד חוות דעתו של המומחה והיא הועברה לצדדים.
ו. בתאריך 9/12/19, לאחר ארכות שהתבקשו והתקבלו, הגישה התובעת את בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה וביה"ד נעתר לה באופן חלקי.
ז. בתאריך 5/2/20 התקבלו תשובות המומחה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו.
ח. בתאריך 27/2/20 הוגשה הבקשה.

5. להלן העובדות המוסכמות שהועברו למומחה:
א. התובעת ילידת שנת 1968, עובדת מרכז רפואי זיו בצפת (להלן:"בית החולים") בתור מנהלת מערך הטקסטיל במקום וזאת החל משנת 1993.
ב. ביום 3/7/17 הגישה התובעת לנתבע תביעה להכיר בליקוי בריאותיה
כפגיעה בעבודה מאחר ולטענתה תנאי עבודתה גרמו למחלת הריאות ממנה היא סובלת
ג. במהלך יום העבודה שהתה התובעת, ברוב שעות עבודתה, באולם שנקרא "אולם הטקסטיל" בבית החולים.
ד. אולם הטקסטיל הינו חדר שנמצא במרתף בית החולים ואורכו 10-12 מטר, ורוחבו 6-8 מטר. אולם זה משמש את העובדים למיון כביסה ולחלוקת כביסה נקיה של בית החולים. התובעת שימשה אחראית על העובדים (רצ"ב תמונות אולם הטקסטיל וסידורי הכביסה בו: ת/6 א - ת/6 ז).
ה. באולם הטקסטיל אין חלונות אך מותקנת בו מערכת ליניקת אוויר. בית החולים ביצע אחזקה שוטפת למערכת האוורור והסינון של בית החולים, בהתאם לנהלי משרד הבריאות (מצ"ב אישור).
ו. לטענת התובעת מחלתה נגרמה כתוצאה מהעובש והפטריות ברחבי אולם הטקסטיל (לענין הרטיבות והעובש כבוד המומחה מופנה לתמונה שמצורפת). בנוסף, לטענת התובעת היא נחשפה לסירוגין לתקופות קצרות מאוד במהלך יום עבודתה, ל"לחות", החדר הכביסה של בית החולים אשר נמצא בקומה אחת מעל אולם הטקסטיל (להלן:"חדר הכביסה"). התובעת לא עבדה בחדר הכביסה ולא היתה כובסת אלא נכנסה לחדר הכביסה מתוקף תפקידה כמנהלת מערך הטקסטיל. יצויין כי בחדר הכביסה קיימים חלונות שהיו פתוחים באופן קבוע וכי במקום היו מותקנים מאווררים.
ז. כבוד המומחה כפוף לעובדות שלעיל והוא מתבקש להתעלם מהקביעות העובדתיות ביחס לתנאי עבודת התובעת אשר צויינו בחוות הדעת של ד"ר סקולסקי אשר הוגשה מטעם התובעת.

6. הבקשה
להלן טענות ב"כ התובעת, כפי שפורטו בבקשה:
א. העובדות אינן במחלוקת, הן אלה שנקבעו על ידי ביה"ד בהסכמה והן אלה שנקבעו לאחר שמיעת העדויות.
ב. החומרים בהם ידוע לנו כי התובעת היתה מעורבת וחשופה אליהם גם הם ידועים ופורטו במסגרת החלטת ביה"ד הנכבד.
ג. מה שלא ברור עדין גם אחרי קבלת חוו"ד מומחה ביה"ד והתייחסותו לשאלות הנוספות שהועלו בפניו, מדוע על יסוד התיעוד שהונח לפניו, המאמרים הרבים וההפניות בחווה"ד מומחה התובע החליט מומחה ביה"ד להתעלם מהן, וברור כי מומחה ביה"ד הינו מהאסכולה המחמירה ביותר, לאור האמור בחווה"ד ובתשובותיו.
ד. טענתנו העיקרית של המומחה היתה כי החשיפה של התובעת עם הפטריות והעובש וכן החשיפה ללחות בחדר הכביסה וממנה הם שגרמו להופעת מחלת הריאות עקב תאונת עבודה ו/או מחלת מקצוע כולל מיקרוטראומה, טענה שעולה בקנה אחד עם העובדות, כפי שנקבעו על ידי בית הדין.
ה. החוק מכיר, בתאונה שיסוד הפגיעה בה הוא מחלה, דהיינו תאונה שאינה "תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין", אם מחלתו נמנית על מחלה שעונה להגדרת "מחלת מקצוע".
ו. התובעת הוכיחה כי מחלת הריאות שבה חלתה הינה "מחלת מקצוע" וכי היא עבדה בעבודה הכרוכה בחשיפה לעובש ולפטריות ברחבי האולם, וזאת בנוסף ללחות אליה נחשפה.
ולענין זה ראו פס"ד של בית הדין הארצי שניתן ביום 10/7/18 בעב"ל 30126-03-17 שמשון ברק - המוסד לביטוח לאומי (להלן: " ענין ברק").
ז. מומחה ביה"ד התעלם בצורה גורפת מצבר המאמרים שהציג מומחה התובעת וכן מהעובדה כי מומחה התובעת הפנה במאמריו בצורה ממוקדת למחלה ממנה סובלת התובעת והסקירה המקיפה אינה בניגוד לחווה"ד ותשובות לשאלות ההבהרה של מומחה ביה"ד.
ח. לצערנו אופן קריאת העובדות על ידי מומחה ביה"ד שגויה ואף הוא עצמו מאשש כי אינו יודע מה הזנים אליהם נחשפה התובעת ומפנה בתשובותיו לניטור סביבתי שלא בוצע על ידי מקום העבודה של התובעת מעולם, ובאם ברצונו היה לקבל מידע מהימן וראוי מדוע המליץ על קבלת חווה"ד נוספת של גהותן ו/או בדיקות לצורך רק במסגרת שאלות ההבהרה מטעמו תשובה לשאלה 11 ונקט בגישה מחמירה השוללת קשר כאשר אף המידע המלא לא מצוי בפניו ובמילותיו הוא " זה שאני יודע לקרוא את תוצאות הבדיקות לא אומר שאני בקיא בפרטים הטכניים של ביצוע, ואין זה תחום התמחותי".
ט. המומחה אף מתעמת בחווה"ד עם קביעות של מומחים בתחומים השונים על אבחנה מחלת הסרקאוידוזיס כשלעצמה שאובחנה על ידי מומחה פנימאי שמומחיותו לא נופלת ואף מקיפה ממומחיות של רופא ריאות, ואף בכך מעיד כי גישתו מחמירה בנוגע להכרה במחלת התובעת.
י. המומחה מבהיר בתשובותיו לשאלות ההבהרה תשובה לשאלה 11 כי הוא מכיר בדיקות ספציפיות ואף מפנה לגהותן לבדיקת הניטור וחוות הדעת בנסיבות אלו חסרה מידע מהותי ואינה מבוססת דיה לצורך מתן חוות דעת עניינית.
יא. מומחה התובעת מפנה למאמר בו מוצגת תמונה הדומה להפליא למצב סביבת העבודה של התובעת ואף מהתמונות שצורפו לעיון המומחה ואין בחוות דעת כל התייחסות למאמר זה משנת 2011 בעמ' 6 לחוות הדעת מומחה התובעת ד"ר סקולסקי.
יב. מומחה בית הדין לא מתעמת כלל עם המאמר משנת 2014 שצוטט בעמ' 7 לחוות הדעת מומחה התובעת המציין כי גורמים תעסוקתיים סביבתיים לרבות גורמים חיידקים יכולים לפתח את המחלה ומומחה ביה"ד אף מגדיל ומציין בצורה קטגורית בתשובה לשאלה 6 כי גורמים חיידקים לא רלוונטיים ומפנה לפטריות ועובש בלבד בניגוד למאמר המצוטט בחוות הדעת מומחה התובעת לענין זה.
יג. מומחה בית הדין מתעלם לחלוטין בחוות הדעת מחשיפה תעסוקתית ללחות גבוהה וראו בענין זה מאמר המצוטט על ידי מומחה התובעת בעמ' 8 פסקה אחרונה וכן 9 בפסקה ראשונה ואין כל התייחסות לעובדה זו בחוות הדעת או בשאלות ההבהרה מטעמו בבחינת חסר מהותי היורד לשורש בסיס חוות הדעת ואסכולת המומחה ואין לנו אלא להפנות לחוות הדעת ד"ר סקולסקי עמ' 8 פסקה אחרונה המדברת בעדה.
יד. הסקירה הספרותית של ד"ר סקולסקי מקיפה ומעמיקה והתייחסות מומחה ביה"ד בנסיבות אלו והחסר בעובדות והעובדה כי הוא עצמו אינו יודע מה רמת החשיפה ומה סוגי העובש ומפנה לגהותן מעידה כי חוות הדעת אינה מבוססת דיה בנסיבות אלו.
טו. הלכה היא, בתביעות על פי חוק הנכים, שבמקרים בהם אין אסכולה רפואית הקובעת קשר סיבתי ברמה של "מאוד מתקבל על הדעת", או שדרגת ההסתברות של הקשר הסיבתי לפיה, נמוכה מרמה זו, עדיין יכול התובע להוכיח כי במקרה הספציפי שלו, כן מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש.
בע"א 2027/94 קליג' - ק. התגמולים, פד"י נ(1) 529, נאמר כי: "אם הוכח לבית המשפט שאין אסכולה רפואית מבוססת הקובעת קשר סיבתי כזה, או כי האסכולה המקובלת אומרת שקיים קשר סיבתי בדרגת הסתברות נמוכה שאינה מגיעה לדרגה של מתקבל מאוד על הדעת, עדיין פתוחה הדרך לפני התובע להוכיח כי במקרה שלו המחלה נגרמה או הוחמרה עקב תנאי השירות. כך או כך, נטל ההוכחה שמחלת התובע נגמרה או הוחמרה עקב תנאי השירות נשאר רובץ על התובע" (ראה: שם, בעמ' 539-540).
טז. נטל ההוכחה הרובץ על המשיב אינו גבוה במיוחד. בתיק בר"ע 187/83, רדוזיצקי - ק"ת, פ"ד ל"ז (4), ע' 361, נקבע מפי כב' השופט ג.בך, כי:" ...אין התובע חייב לבסס את טענותיו עד לדרגת שכנוע של 'קרוב לוודאי', ודי אם עולה מההוכחות בשלמותן, לרבות מהחומר הרפואי, כי מתקבל מאוד על הדעת, שאמנם קיים 'קשר סיבתי' בין השירות הצבאי לפרוץ המחלה. אך לא הייתי מסתפק בפחות מזה". יש להחיל הלכה זו גם לענייננו.
יז. נושא מינויים של מומחים יועצים רפואיים על ידי בית הדין מוסדר בהנחיות נשיא בית הדין הארצי, אשר עודכנו מעת לעת ולאחרונה ב- 13/4/10 (להלן: "ההנחיות").
יח. סעיף 17 להנחיות קובע כי "בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו".
יט. סעיף 18 להנחיות מתייחס למינוי מומחה אחר, ומבהיר כי "מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בית הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שירשם ".
כ. בענייננו, בכל הכבוד הראוי, יש למנות מומחה אחר ולחלופין נוסף בהתאם להנחיות שכן המומחה, שבוי בתפיסה או באסכולה שאינה מנומקת דיה בנסיבות אלו ומחמירה מאוד עם התובעת. גישתו של המומחה מונעת על ידי הרצון לקבוע סיבתיות רפואית ולא סיבתיות משפטית.
כא. מינוי מומחה אחר או נוסף משיקולי צדק - לבית הדין הנכבד מוקנית הסמכות למנות מומחה אחר או נוסף, בהתאם לסעיפים 17 ו- 18 להחניות אף מטעמים מיוחדים או אחרים שיפורטו בהחלטה. בית הדין הנכבד מתבקש לעשות שימוש בסמכותו זו מטעמי צדק, ובמה דברים אמורים? רשימת מאמריו של ד"ר סקולסקי מומחה התובעת מפורטת ומנומקת ברמה כזו שחייבה את מומחה ביה"ד התייחסות מנומקת ברמה דומה ומפורטת בהתאם אך עולה כי היא חסרה וחלקית ורק תשובותיו צרף את רשימת המאמרים. המומחה מתעמת עם אבחון המחלה שכן לא נעשה על ידי מומחה ריאות.המומחה מציין כי הסמכות לבחון את העובשים ו/או הפרטיות נתונה לגהותן ומדוע אם כך לא ביקש לבסס את חוות הדעת והרי סמכותו לבקש גהותן לבחינה של החשיפה התעסוקתית. המומחה אף מתעלם מהעובדה כי קיימת חשיפה ללחות שלה אף יכולה להיות משקל בהכרה בנסיבות אלו.
כב. עסקינן בחוק סוציאלי במסגרתו יפורש כל ספק לטובת המבוטח (עב"ל 439/03 יעקב קפלן - המוסד לביטוח לאומי ). התחושה כי הקביעה אינה צודקת חלחלה אף לקביעותיו של המומחה עצמו, אשר חש חוסר נוחות וציין מספר פעמים כי רמת החשיפה אינה בתחום מומחיותו והפנה לגהותן שלו היכולת לברר את מהות החשיפה.
כג. לנוכח כל האמור לעיל מבוקש למנות מומחה נוסף תעשייתי אשר יבהיר את הסוגיה, שכן בעצם יווצר מצב כי במקרה דנן ישנה חריגה מהמסכת העובדתית המוסכמת ולאור העובדה שהמומחה נעול בדעתו שאין קשר. הרי שקיימת עילה למינוי (לענין זה ראה ההנחיות בדבר מומחים יועצים רפואיים, פד"ע כ"ב עמ' 199-201).
כד. יש מקום לשמוע השקפה רפואית נוספת לאור האמור בחוות הדעת מומחה התובעת, בהפניה לגהותן לברור החשיפה, ויש למנות מומחה שידע בפרוט מהות החומרים הספציפיים כפי שפורטו בהחלטת בית הדין.
כה. עוד עולה כי המומחה "מתבצר" בעמדתו, ואף יותר מכך, עולה מעיון בחוות דעתו כי ישנה טעות עובדתית המשפיעה על מסקנתו ולמעשה מדובר בפגם בולט לעין אשר השפיע כאפקט "דומינו" על החלטתו בדבר קשר תחלואתי ולא קשר תעסוקתי, על אף שלתובעת אין כל רקע או היסטוריה בנתוניה.

7. התגובה
במסגרת תגובתו, פירט, ב"כ הנתבע, את הטעמים להתנגדותו לבקשה:
א. התובעת חוזרת ומפנה לחוות הדעת של ד"ר סקולסקי שעליה היא מבססת את עיקר הבקשה לפסילת חוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין ועותרת למינוי מומחה רפואי נוסף/אחר, אלא שיש לזכור כי מדובר בחוות דעת פרטית, ולכן אין זה מן הענין להתייחס לגישתו של ד"ר סקולסקי כ"אסכולה" כלשהי ביחס לחוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין.
ב. בדיון אשר נערך בבית הדין הובהר כי העובדות אשר צוינו בחוות הדעת של ד"ר סקולסקי אינן נכונות בלשון המעטה.
ג. בית הדין אפשר לתובעת לפנות למומחה בשאלות הבהרה. המומחה מטעם בית הדין נתן מענה ענייני לשאלות והתייחס למאמרים אליהם הפנתה התובעת. המומחה מטעם בית הדין סבור ובצדק כי הפניית התובעת לפרסומים בספרות הרפואית מתייחסים לחשיפה לחיידקים ולא לעובש, כך שהפרסומים אליהם מפנה התובעת אינם קשורים לעובדות של המקרה שבפנינו. מכל מקום המומחה התמודד עם שאלות התובעת.
ד. נפסק על ידי בית הדין הארצי כי שיטת מינוי המומחים באה לסייע בידי בית הדין בהכרעתו בסוגיה משפטית אשר מתעוררת בה שאלה רפואית. השיטה לא נועדה לתור אחר חוות דעת רפואית מסוימת (לענין זה ראה דב"ע (ארצי) נ/ו 0-282, המוסד לביטוח לאומי - לרוס ).
ה. במקרים אחרים נפסק, כי מינוי מומחה נוסף מביא בהכרח להתארכות ההליך ואף לתוצאות נוספות, לפיכך יש לנקוט במשורה במינויים מסוג זה.
ו. בענייננו כאמור, המומחה מטעם בית הדין נתן הן בחוות הדעת שלו והן בתשובות שלו לשאלות הבהרה מענה נרחב וערך דיון ענייני ומנומק בעניינה של התובעת. חוות הדעת של המומחה מעוגנת בכלל העובדות שהציג בית הדין וקיים בה הסבר כיצד הגיע המומחה למסקנה שלו.
ז. באשר לטענה כי המומחה דוגל באסכולה רפואית מחמירה, הרי שגם טענה זו דינה להידחות. ההלכה קבעה כי על מנת שיפסל מומחה בשאלת אסכולה מסוימת בה הוא אוחז, יש להוכיח שאסכולה זו עומדת בניגוד להלכה הפסוקה ולהניח תשתית עובדתית מספקת להוכחת הטענה בדבר האסכולה השונה בה אוחז המומחה (בענין זה ראה למשל את שנפסק בבר"ע 105/09 יגאל איילון - המוסד לביטוח לאומי ; עב"ל 672/08 וייצמן - המוסד לביטוח לאומי ; עב"ל 222/09 חסין - המוסד לביטוח לאומי ; עב"ל 208/09 לב - המוסד לביטוח לאומי ).
ח. בענייננו, התובעת לא הציגה ספרות מחקרית התומכת בקיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתה לבין מחלתה ו חוות הדעת עליה היא מסתמכת מתייחסת לבקטריות ולעובדות לא נכונות שלא נקבעו על ידי בית הדין.
ט. כב' בית הדין מתבקש לדחות את בקשת התובעת למינוי מומחה אחר/נוסף.

8. ההתייחסות
במסגרת התייחסות ב"כ התובעת לתגובת הנתבע הוא טען כך:
א. ההליך נשוא התביעה הינו הליך יחודי בו התובעת אינה יכולה לחקור את המומחה ולכן מקום שתשובותיו לשאלות ההבהרה חסרות ולא ניתן להבינן לנוכח אי הפנייתו לספרות רלוונטיות וכן בשל חוסר התייחסותו לחוו"ד המומחה מטעם התובעת, אף לא בהיבט הרפואי, יש מקום למנות מומחה נוסף ו/או גהותן.
ב. כאשר מעלה המומחה צורף בבדיקות נוספות אשר לא נערכו על ידי המעסיק בזמן אמת היה מקום שהוא ימליץ על מינוי גהותן כפי שרמז לא אחת בחוות דעתו וכפי שנוהגים לעשות רופאי תעסוקה במקרים אחרים.
ג. מאחר ועסקינן בחוק סוציאלי הרי שלנוכח האמור לעיל יש בהחלט מקום לשקול מינוי מומחה נוסף ו/או גהותן במיוחד הואיל והאחרון יאפשר סיוע מלא וברור שישרת את ההליך ויסייע להגיע לחקר האמת .

9.      המסגרת הנורמטיבית לעניין מינוי מומחה רפואי אחר או נוסף
בהנחיות הנשיאה ורדה וירט-ליבנה, בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מתאריך 10/9/19 נקבעו הקריטריונים למינוי מומחה נוסף:
"16.    ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים שבהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, במקרה שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.
17. בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת למנות מומחה נוסף אם מצא כי יש בדבר צורך.
18. בית הדין רשאי, בהחלטה מנומקת ובמקרים חריגים, להורות על מינוי מומחה אחר. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון שמונה וכי בית הדין לא יזדקק לחוות דעתו של המומחה הראשון.
19. אין למנות מומחה שלישי, למעט במקרים חריגים ויוצאי דופן.
            גם במאמרו של כב' הנשיא אדלר, נאמר כי פסילת מומחה הינה צעד חריג, שבית הדין נוקט בו בנסיבות נדירות, אשר רק בהתקיימן רשאי בית הדין להיעתר לבקשה כאמור "ואין הדבר בבחינת מעשה שבכל יום" (סטיב אדלר "מומחים יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה" המשפט ב 199). סיבות אפשריות לפסילת חוות דעת הינן כאשר חוות הדעת של המומחה מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין; כאשר מתברר שהמומחה נוהג לתת חוות דעת לנתבע; כאשר חוות הדעת מבוססת על הנחה משפטית לא נכונה; או כאשר המומחה אינו מוכן להשיב על שאלות הבהרה או אינו מסוגל להשיב עליהן, כמו במקרה בו עזב את הארץ. באשר למצב בו בית הדין מחליט להיוועץ במומחה רפואי נוסף, למרות שלא מצא טעם לפסול את המומחה הרפואי שמונה, נמנו במאמר האמור מספר סיבות, וביניהן כאשר " בית הדין רואה לנכון לשמוע השקפה רפואית אחרת בנושא השנוי במחלוקת במדע הרפואה".
           בדב"ע (ארצי) נ/0-282 המוסד לביטוח לאומי -לרוס, ניתן ביום 20.5.1997, נפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה, כי שיטת מינוי המומחים באה לסייע בידי בית הדין בהכרעתו בסוגיה משפטית אשר מתעוררת בה שאלה רפואית, והשיטה לא נועדה "לתור" אחר חוות דעת רפואית מסוימת, אלא להבהיר היבט רפואי של הנושא הנדון בבית הדין. באותו פסק דין צוין גם, כי כאשר ענין מסוים לא הובהר די צורכו, עומדת בפני הצדדים ובפני בית הדין האפשרות, להציג לאותו מומחה רפואי שאלות הבהרה. במקרים אחרים צוין, כי מינוי מומחה נוסף מביא בהכרח להתארכות ההליך ואף להוצאות נוספות, ולפיכך יש לנקוט במשורה במינויים מסוג זה, וקיימת גם חובת הנמקה מדוע מונה מומחה נוסף (עב"ל 421/09 (ארצי) המוסד לביטוח לאומי - בן סימון, ניתן ביום 8.3.2010; עב"ל (ארצי) 11988-08-11 המוסד לביטוח לאומי - מוניס, ניתן ביום 22.11.2012).

10. דיון והכרעה
אלו שאלות ההבהרה עליהן התבקש המומחה להשיב:
א. בתמונות הצבעוניות המצויות בתיק עולה לכאורה תמונה ממנה ניתן להבין כי קיימים ממצאים של עובשים וקילוף צבע ופטרת והם היו בכל רחבי אולם הטקסטיל כשם שצוין במסגרת העובדתית ולכן לא ברור מדוע כבוד המומחה הסיק כי לא נתנה תמונה אובייקטיבית של אופי והיקף החשיפה כאשר בעובדות צוין במפורש בסעיף ו "לטענת התובעת מחלתה נגרמה כתוצאה מעובש והפטריות ברחבי אולם הטקסטיל כעולה מהתמונה).
ד. באשר לחומר הרפואי שהוצג לכבוד המומחה ובהתייחס לאמור בפיסקה החמישים של עמוד 2 לחוות דעתך - הועברו לעיונך מסמכים רפואיים של מומחים מתחומים שונים וביניהם מומחה פנימאי המאבחן את מחלתה כמחלת סרקואידוזיס האם מומחיות של מומחה פנימאי בהתאם לתקנות הרפואיים אינה כוללת בתוכה אף מומחיות בתחום הריאות והאם אבחנה של מומחה פנימאי אינה מספיקה לצורך אבחנה המחלה?
ז. האם נכון כי תשובתך שלא ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקוי ממנו היא סובלת - סרקואידוזיס, נסמכת על הספרות המקצועית (טקסטבוקים ברפואה התעסוקתית) שהתפרסמה בין השנים 2007-2010 עפ"י המקורות שפורטו בעמ' 2 ובסיפת חווה"ד?
ח. האם נכון כי מבחינה רפואית גרידא ועפ"י הספרות המקצועית אליה הפנית בחוו"ד, רמת הוודאות הנדרשת על מנת שמחלה תחשב כמחלה תעסוקתית, קרובה יותר לוודאות של 100% מאשר ל- 50%?
ט. במידה ולא - נא הפנה לרמת הוודאות הנדרשת להכרה במחלה כמחלה תעסוקתית מתוך הספרות הרפואית המקובלת בתחום הרפואה התעסוקתית.
י. הינך מתבקש להתייחס להפניות הבאות:
I. מחקר שנעשה במהלך שנתיים בביה"ד לרפואה באטלנטה ואשר פורסם ב- 2012 (אסמכתא 3 למקורות שצורפו לחוו"ד ד"ר שפירר) ולמסקנות המחברים לפיהן:
"There is increasing evidence that sarcodidersis can xccur in workplace settings in which thera id exposure to both foreigh antigens and inorgamic trihhers of inflamination that promote an exuberant granulomatous reponse. It is likely that sarcoidosis has more tham one cause"
II. מאמר מ- UPTODATE מעודכן ל- 18' הרצ"ב בנוגע לפתולוגיה של הסרקואידוזיס, ובכלל זה בעמ' 4-5 ל- " occupational and environmental exposures" ול- Agents infectious"
ובכללם למיקרו בקטריות מסוגים שונים, ולמאמרים אליהם הפנה המחקר, למשל:
"One intriguing study demonstrated grown of xcid-fast cell well deficiend forms of bacteria (l. forms) from the blood of 19 of 20 patient with sarcoidosis but none of 20 controls (61)
ולעבודה נוספת:
"Cutibacteria may act to "prime" the immune system prior to the development of sarcoidosis (5)"
יא. האם נכון כי החשיפה למזהמים המצויים בעובש, פטריות ולחות יכולה להוות בסבירות של מעל 50% גורם (טריגר) להתפרצות מחלת הסרקואידוזיס של התובעת בשים לב לאופי החשיפה לאורך שעות העבודה ובשים לב לשנות עבודתה וכן בהינתן כי במועד בו אובחנה כחולה במחלה זו (שנת 2015) היא היתה רק כבת 47, קרי עדיין לא הגיעה לגילאי 50-69 - הם הגילאים אשר ציינת בפרק הדיון שבחוות דעתך כגילאים שבהם קיימת שיא ההיארעות של CS בנשים?
יב. האם נכון כי אלמלא חשיפתה של התובעת למזהמים המצויים בעובש ופטריות וכן לחות, מחלת הסרקואידוזיס לא היתה מתפרצת אצלה כלל או היתה נדחית לזמן בלתי ידוע בעתיד וזאת בין היתר גם בשל אלמנט הגיל שצויין בשאלה הקודמת?
יג. האם תוכל לציין את המקורות הספרותיים עליהם התבססת באופן מדויק, כפי שמקובל? כדוגמא כפי שמצוינים ב- PUB-MED? שכן המקורות כפי שציינת בחוות דעתך לא איפשרו לתובעת ו/או למומחה מטעמה לאתרם.
יד. האם המאמרים המצוינים במקורות עליהם הסתמכת עברו PEER REVIEW כמקובל באתר PUB MED?
טו. הינך מציין במסגרת חווה"ד כי קיימות שיטות אובייקטיביות פשוטות והן איכותיות והן כמותיות להערכת זני עובשים שונים- אנא פרט מהן אותן השיטות.
טז. אנא פרט ממתי אותן שיטות ישימות וכיצד ניתן לבצען?
יז. האם מקומות עבודה מסוג זה של התובעת מחויבים בביצוע בדיקות כאמור ואם לא בוצעו הכיצד ניתן בדיעבד לברר אופן החשיפה ומקורה בנסיבות אלו?
יח. האם מוכרים לכבודו בדיקות סביבתיות/מאמרים/מחקרים של עובדי אחזקה מסוג התובעת בחדר טקסטיל באשר לזני העובשים היכולים להיות במיקום שכזה? אם כן אנא פרט.
כ. הינך מציין מפורשות בחוות דעתך (עמ' 3 סיפא) כי:"על אף מאמץ מחקרי תוצאות המחקרים (נסרקו 26 מחקרים) אינן חד משמעיות (חלקן תומכות בהשערה וחלקן לא) ואינן מאפשרות לקבוע קשר סיבתי לגורם ספציפי כלשהו" - האם בהינתן, בין היתר העובדה שמחלתה של התובעת אובחנה בה עת היתה כבת 47 (כלומר פחות מגיל 50) וכן בשים לב לאותם מאמרים שכן תומכים בהשערה של קיום קשר סיבתי והואיל ותביעת התובעת מתבססת על חוק ביטוח הלאומי שהינו חוק סוציאלי - יש אפשרות שתשנה את עמדתך בנוגע לשאלה האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי (אפילו על דרך ההחמרה)בין עבודת התובעת, מאז שנת 1993, כמנהלת מערך הטקסטיל בבית החולים לבין המחלה ממנה היא סובלת?
כא. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית, אנא ענה גם על השאלות הבאות:
I. האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי מחלת התובעת עקב עבודתה נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
II. האם לעבודת התובעת השפעה משמעותית על ליקויה? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

וכך השיב כבוד המומחה:
בהתייחס לשאלה הראשונה - בניגוד לצילומים המציגים את הפן החיצוני והשטחי של התמונה הכללית של עמדת העבודה, תמונה אובייקטיבית של החשיפה פירושה - קבלת נתונים איכותיים וכמותיים מדויקים באשר לגורם אליו נחשפים, אשר ניתן להשיג באמצעות ניטור סביבתי. כל מי שעוסק בתחום הבריאות התעסוקתית וגהות יודע להעריך את המידע שניתן ל קבל על ידי הניטור הסביבתי שבוצע על ידי מעבדות מוסמכות לכך. זוהי הפרקטיקה שנהוגה בכל העולם ובישראל מזה עשרות שנים. במקרה ספציפי זה הניטור היה מאפשר לדעת את זני העובש הספציפיים ואת ריכוז הנבגים באוויר על מנת להשוות עם נותני התקן קיימים.
בהתייחס לשאלה השניה - התמחות במחלות ריאה הינה התמחות על, כאשר הרופא יכול לעשות אותה רק לאחר שהשלים את ההתמחות במחלות פנימיות. כמובן ההתמחות במחלות ריאה דורשת ידע הרבה יותר מעמיק ומיומנויות בתחום ספציפי של מחלות מערכת הנשימה. חלק מפעולות ואבחנות בתחום זה יכול לבצע רק רופא ריאות ולא יכול לבצע מומחה פנימאי, כגון: בדיקת תפקודי נשימה, ברונכוסקופיה ועוד. כאמור, אבחון של מחלת ריאות ברמה סבירה שלא בוצעה על ידי מומחה למחלות ריאה, עלולה לכל הפחות לעלות שאלות לגבי אמינותה.
בהתייחס לשאלה השלישית - לא נכון. חוות דעתי נסמכת בעיקר על פרסומים עדכניים באתר רפואי מקצועי UPTODATE אשר בהם נסקרים מאמרים החל מ- 1974 ועד 2018.
בהתייחס לשאלה הרביעית - השאלה כל כך תמוהה שקשה להחליט איך להתחיל לענות עליה. ראשית, אינני מכיר במושג רפואי "רמת וודאות" ובטח לא יודע לחשב אותו באחוזים, ואני אף בספק אם מישהו אחר יודע. שנית, הקריטריונים המדעים לקביעת קשר סיבתי בי הגורם/חשיפה למחלה (כולל מחלת מקצוע) נוסחו עוד בשנות ה- 60 של המאה ה- 20 על ידי חוקר אמריקאי בשם ברדפורד היל ומאז מקובלים בכל עולם הרפואה ללא יוצא מן הכלל. רק לשם המחשה - אין בין הקריטריונים של ברדפורד היל מדדים שנמדדים באחוזים.
בהתייחס לשאלה החמישית - ראה תשובה לשאלה 4.
בהתייחס לשאלה השישית -בציטוטים שנלקחו ממאמרים ומוצגים בשאלה מדובר בכלל על חיידקים - בקטריות ולא על עובש, אשר כידוע מהווה יצור חי שונה - פטריה ונבגיה. לא ברור איך זה קשור למקרה הנדון עם טענה של התובעת על חשיפה בעבודתה לעובש.
בהתייחס לשאלה השביעית - התשובה לחלק הראשון של השאלה נתנה בחוות דעת ואינו רואה כל סיבה לשנותה. באשר לגיל התובעת בעת אבחון המחלה, יש לזכור שגילאי 50-69 מהווים ממוצע סטטיסטי. ובכל מקרה אין סטיה משמעותית של גיל התובעת בעת אבחון המחלה - 47 בהשוואה לממוצע הסטטיסטי בגיל הזה.
בהתייחס לשאלה השמינית -המומחה אינו יודע לענות על שאלות היפותטיות או לנבא עתיד, בעיניו מדובר בספקולציה בלתי מבוססת.
בהתייחס לשאלה התשיעית - ראה "מקורות ספרות" בחוות דעת המומחה. אין יותר מדויק מזה. כאמור הפרק CLINICAL MANIFESTATIONS UPTODATE AND DIAGNOSIS OF PULMONARY SARCOIDOSIS
בהתייחס לשאלה העשירית -בהחלט כן. כל המאמרים למעשה נלקחו מספריית ה- PUB MED
בהתייחס לשאלה האחת עשרה - ראה תשובתו של המומחה לשאלה 1. זה שהוא יודע לקרוא את התוצאות של הבדיקות האלה לא אומר שהוא בקיא בפרטים טכניים של ביצוען, כיוון שאין זה תחום התמחותו. כדאי לקבל מפרט טכני של השיטות האלה יש להפנות את השאלה לגהותנים המבצעים את בדיקות הניטור הסביבתי.
בהתייחס לשאלה השתים עשרה - ראה תשובה לשאלה 11.
בהתייחס לשאלה השלוש עשרה - לא ברור איך השאלה רלוונטית לנושא הדיון. אולם מעסיקים אינם מחויבים מסיבות מובנות לבצע את הבדיקות הספציפיות הנ"ל באופן שוטף, אך עפ"י חוק קיימת חובת המעסיק לדאוג לבריאות עובדיו בכל האמצעים העומדים לרשותו. מקומות עבודה מבקשים לבצע אצלם את הניטור של העובש במיוחד כאשר קיימות תלונות מצד העובדים.
בהתייחס לשאלה הארבע עשרה - שאלה לא ברורה. המומחה ראה לא מעט בדיקות סביבתיות כולל בדיקות לריכוז נבגי העובש באוויר במקומות עבודה (לא דווקא ב"חדר טקסטיל"), אך אינו מכיר מאמרים/מחקים כאלה מתאימים לפירוט שבשאלה.
בהתייחס לשאלה החמש עשרה - התשובה שלילית. כאמור, אינו רואה כל סיבה לשנות את עמדתו בנוגע לקביעת הקשר בין עבודתה למחלתה של התובעת מסיבות שפירט בתשובותיו הקודמות.
בהתייחס לשאלה השש עשרה - היות שתשובה לשאלה 15 שלילית, שאלה זו מתייתרת.
הנה כי כן, ניכר כי המומחה עשה מאמצים רציניים ליתן תשובות מפורטות לשאלות ההבהרה שהופנו אליו אך נראה כי חרף זאת לא עלה בידו לתת תשובות מלאות ומספקות ובסופו של דבר קריאתן בצירוף חוות דעתו הראשונית עדיין לא נותנת בידי ביה"ד את הכלים המלאים להכרעה בתביעה, כאשר התשובה שנתן המומחה ביחס לשאלה האחת עשרה ביחד עם האמור בהתייחסות התובעת לסיכומי הנתבע, מוביל למסקנה כי יש לשקול מינוי גהותן בתיק זה אך בטרם ייקבע כך או אחרת, יש מקום לאפשר לנתבע להתייחס לאפשרות זאת תוך שיובהר כבר עתה כי אם יתנגד הנתבע למינוי גהותן ואם ביה"ד יקבל את עמדתו, הרי שמומחה נוסף (ולא אחר) בתחום הרפואה התעסוקתית כן ימונה כדי שלבית הדין יהיה את מלוא המידע שיאפשר לו להכריע בתביעה ו/או כדי לשמוע השקפה רפואית אחרת בנושא השנוי במחלוקת במדע הרפואה.
בנקודה זו יצויין כי בכל הקשור לחוות דעתו של ד"ר סקולסקי ראוי להדגיש ולהזכיר, במיוחד לתובעת, כי חוות דעת זאת הינה לכל הפחות בעייתית הואיל ויש בה הסתמכות על עובדות אשר ביחס אליהן נקבע מפורשות בסעיף ז. ל"עובדות המוסכמות" כי:"כבוד המומחה כפוף לעובדות שלעיל והוא מתבקש להתעלם מהקביעות העובדתיות ביחס לתנאי עבודת התובעת אשר צויינו בחוות הדעת של ד"ר סקולסקי אשר הוגשה מטעם התובעת" ומכאן שכל הפניה לחוות דעת זאת ו/או הפניית שאלות המבוססות עליה הינה בעייתית וצריכה להעשות בזהירות ובהסתייגות הנדרשת .

11. לפיכך - ובטרם נחליט האם למנות מומחה נוסף מתחום הרפואה התעסוקתית או גהותן, ניתנת לנתבע שהות בת 14 יום להתייחס לאפשרות מינוי הגהותן.

12. לטיפול ולמעקב המזכירות

ניתנה היום, כ"ג באדר תש"פ, 19 ב מרץ 2020, בהעדר הצדדים.

נציג ציבור (עובדים)

יעקבס אורית,
שופטת בכירה

נציג ציבור (מעסיקים)