הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה נצרת ב"ל 38228-03-20

לפני: כב ' השופט מוסטפא קאסם, סגן נשיא

המערער
סאמר אבו ראס
ע"י ב"כ: עו"ד עאוני מנסור
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מחמד גאנם

פסק דין

1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 7/2/2020 אשר קבעה למערער 0% אחוזי נכות בגין פגיעה בעבודה מיום 16/3/2017.

להלן עיקר טיעוני המערער

2. טעתה הוועדה הרפואית לעררים עת החליטה לנתק את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הממצאים שבבדיקות העזר המיוחסים לשרירים המעוצבים ממקור שדרתי ומוחי.

3. טעתה הוועדה עת קבעה כי הנכות הזמנית שנקבעה על ידי הוועדה מדרג ראשון משקפת את התחלואה מהאירוע הנדון בלבד וטעתה עת החליטה לשלול את הקשר הסיבתי בניגוד להחלטת הוועדה מדרג ראשון , אשר לא הוגש ערר עליה.

4. טעתה הוועדה עת ייחסה ב החלטתה חשיבות לרישום הרפואי מתאריך עובר לתאונה, שכן מרישום זה לא ניתן להסיק מסקנות מלבד כך שהמערער בעצמו התלונן על כתף ימין גבוהה יותר וזאת בניגוד למצב היום .
בהקשר זה יש לציין, כי בבדיקה הנ"ל לא נמצא כל ממצא חריג.

5. קביעת הוועדה כי הממצאים אצל המערער הם פועל יוצא של תחלואה ולא של התאונה עצמה, הינה מוטעית. בין היתר, לאור היעדר כל ממצא התומך בקביעת הוועדה .

6. טעתה הוועדה עת התעלמה מממצאי המרפאה לשחזור עצבים פריפרים של ביה"ח איכילוב מיום 11/6/2019, שם צוין: "עדות קלינית לפגיעה קשה בעצב SAN חוסר יציבות במפרק ACJ בספק סימני SLAP נראה חוסר יציבות למפרק הכתף משני לחולשת טרפזיוס וחוסר יציבות ACJ"

7. טעתה הוועדה עת התעלמה מממצאי בדיקת ה-EMG מיום 13/11/2019 אשר העידה על תמונה נוירופיזיולוגית המתאימה לפגיעה אקסונלית חלקית די קשה בעצב האקסילארי מימין פרוקסימאלי לעצבוב של שריר לסימני דנרבציה פעילה.

8. טעתה הוועדה הרפואית עת התעלמה מתוצאות בדיקת ה-MRI שהעלתה סיריניקס בגובה C6 עד T1 ללא העדר פתולוגית אחרי הזרקת חומר ניגוד.

9. הוועדה לא נימקה את החלטתה ועל כן יש מקום להתערבות בית הדין.

10. טעתה הוועדה עת קבעה כי אין קשר סיבתי בין תלונותיו של המערער ב תחום הנפשי לתאונה הנדונה, מבלי שנימקה את קביעתה.
בהקשר זה, יש לציין כי עובר לתאונה למערער לא היו תלונות כלשהן בתחום הנפשי וכי אלו הופיעו רק לאחריה.
כמו כן, כעולה מהאישור הרפואי של ד"ר ג'רייסה מיום 4/2/2020, המערער מסתגר בביתו, רוב הזמן במיטה ללא כל עניין.

להלן עיקר טיעוני המשיב

11. הוועדה מדרג ראשון אשר קבעה את הנכויות הזמניות לא דנה כלל בשאלת הקשר הסיבתי .
לפיכך, אין לקבל את טענת המערער כי הוועדה מיום 7/2/2020 לא הייתה מוסמכת לדון בשאלת הקשר הסיבתי .

12. הוועדה לעררים לא ביטלה את ההכרה של פקיד התביעות, אלא קבעה כי מצבו הקליני והנכות של המערער קשורות למחלות מהן הוא סובל ולא כתוצאה מהתאונה שהוכרה .
13. הוועדה הדגישה במסגרת בדיקתה כי המערער פנה לבחינה ובדיקה פסיכיאטרית 3 שנים לאחר התאונה ולאור עובדה זו וכן הממצאים הקליניים, קבעה כי אין קשר סיבתי לתאונה.

14. הוועדה נימקה את קביעתה בעניין הכתף והסבירה מדוע מצב הכתף וה הגבלה שצוינה, אינה קשורה לפגיעה בעבודה, אלא שייכת לגורם אחר שהוא לא התאונה.
בדיון בשאלת הקשר סיבתי, אין רלוונטיות להלכת מרגוליס. מדובר בקביעות רפואיות אשר ניתנו לאחר בחינה ודיון ולכן, אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה.

החלטות הוועדה

15. המערער הופיע בפני הוועדה והתלונן כי הוא: " סובל מכאבים ימין והגבלה ביד, כל הזמן ישן אין לי מה לעשות גם מצבי הנפשי הוא מאוד קשה, יש לי כל הזמן כאבים בכתף ובצוואר".
גם ב"כ המערער הופיע בפני הוועדה וטען: "מגיש מכתב של פסיכיאטר ד"ר ג'ראיסי, אני מחדד שוב שהוועדה מדרג 1 התנהגה באופו פסול, מבקש לאמץ את חוות דעתו של ד"ר חליל סלאמה. ועניין האבחון של ד"ר ג'ראיסי.
חוזר על נימוקי הערעור.
הוועדה התעלמה מההרמה וגם מהמתיחה שהעניין לא קיבל התייחסות בדרג ראשון.
מבוקש לקבל את הערר בנוסף מערערים בעניין תקנה 15, שלדעתנו יש להפעילה במלואה".

בפני הוועדה עמדו מספר בדיקות דימות , אותן פירטה בפרוטוקול כדלקמן:
"בדיקת CT של הכתפיים מיום 7/8/2017: מראה בדיקה תקינה.
בסיכום המיון מיום 17/3/2017: צילום כתף ימין ללא עדות לנזק חבלתי.
בביקור מיום 22/12/2015 אצל האורתופד: הבחין באסימטריה בכתפיים רושם לתת פריקה של ACK מימין.
אזכור בדיקת EMG בחוות דעתו של ד"ר סלאמה מיום 8/10/2018: סימני דנרווציה כרונית בשרירים המעוצבים על ידי שורשים 3-6 C מימין אזכור של בדיקת EMG בחוות דעתו של ד"ר סלאמה מיום 13/11/2019: פגיעה אקסונלית חלקית בעצב האקסילרי מימין, פרוקסמלית לעצבוב התקפציוס עם סימני דנרווציה פעילה.
בבדיקת 21/12/2017 MRI שמוזכרת בחוות דעתו של ד"ר סלאמה: סירינגס בגובה T1- 6C.
בבדיקת MRI עמ"ש צווארי מ- 3/11/2019 שמוזכרת גם היא בחוות דעתו של ד"ר סלאמה: שינויים ניווניים במפרקים האחוריים של החולית 6-7 C עם הרחבת התעלה המרכזית של הסיריגנס שתואר 8 חודשים אחרי ה אירוע".

הוועדה ערכה למערער בדיקה פסיכיאטרית וקבעה בממצאיה:
"בן 24, רווק, הבכור מבין חמישה ילדים, אבא עובד עבודות עפר ואמא עקרת בית, ללא בגרות, עבד בעבודות עפר עם אבא, אבא קבלן משנה, התאונה שלו הייתה ב- 16/3/2017.
אירוע התאונה:
נפגע בכתף, הלך לבית חולים ונשלח הביתה באותו יום ומאז לא חזר לעבודה, תאונה ראשונה בחיים, לא נמצא בטיפול נפשי של פסיכיאטר שלוש שנים, מחזיק ברישיון נהיגה ונוהג לא כל הזמן.
בבדיקה הפורמלית- פסיכיאטרית:
בהכרה מלאה, משתף פעולה ענה לשאלות בעברית וחלק האמצעות תרגום מערבית לעברית, התמצאות תקינה בכל המובנים, קשה ריכוז זיכרון בגדר הנורמה, חשיבה מאורגנת ותוכן החשיבה לא מגלה מחשבות שווא ולא מחשבות אובדניות. אין הזיות שיפוט ותובנה שמורים, אפקט תואם ומגיב לגירויים.
אין סימנים להפרעה פסיכוטית ולא לדיכאון מגורי".

כמו כן, למערער נערכה בדיקה אורתופדית ונוירולוגית, כאשר הוועדה ציינה בממצאיה:
"מבנה גוף רזה, היקף זרועות ואמות שוות בנקודות זהות, ללא סימני דלדול שרירים, הרמת ידיים מעל גובה השכם, תנועה סיבובית חיצונית ופנימית ללא הגבלה, הפעלת עמ"ש צווארי ללא הגבלה, כולל כיפוף יישור והטייה לצדדים ותנועה סיבובית. במבחן דחיפה עליית עצם השכם בצד ימין, בהשוואה לצד שמאל.
בבדיקת כוח שרירי SCM ותרפז, ירידה בכוח 4/5 מצד ימין לעומת 5/5 בשמאל.
אין סמנים לדלדול שרירי דלתואיד או ירידה בתחושה לפי עצבוב עצב אקסילרי.
אין הפרעה בתפקוד העצבים הקרניאליים ותנועות הצוואר לכל הכיוונים מלאות".

לאחר שהוועדה ערכה כאמור למערער בדיקה פסיכיאטרית, אורתופדית ונוירולוגית, קבעה במסקנותיה כדלקמן:
"הוועדה עיינה בתיקו הרפואי וכן במכתבו של ד"ר ג'ראיסי פסיכיאטר לרופא המטפל מיום 4/2/2020 וקובעת כי אין קשר סיבתי בין תלונותיו בתחום הנפשי לתאונה הנדונה.
מבחינה אורתופדית נוירולוגית:
הוועדה קראה בעין את חוות דעתו של ד"ר חליל סלאמה מיום 2/9/2019 ומצאה ממצאים שונים, יש בוודאות דלות של ממצאים קלינים לממצא הדימותי של הסירינגס בגובה הצווארי התחתון, ואין כל הפרעה תחושתית או מוטורית בבדיקת המטופל הקשר לסירינגס, לעומת זאת קיומו של ממצא זה בלא עדות לחבלת חוט שדרה מוכחת מעיד על תחלואה קודמת שלא קשורה לאירוע התאונתי הנדון. הבירור לגבי איסמטריה בגובה הכתפיים שנלתיים לפני האירוע הנדון ודלות ממצאים עד חודשיים אחרי התאונה כי רק ב 22/7/2017 אובחן הצניחה של הכתף הימנית מעיד כי אין קשר של גרימה בין האירוע לבין הממצאים בבדיקות העזר המיוחסים לשרירים המעוצבים ממקור שדרתי ומוחי, גבוהה יותר מאיזור הפגיעה. הוועדה סוברת כי הנכות הזמנית שנקבעה מיום 28/1/2019 משקפת את התחלואה מהאירוע הנדון ובזה דוחה את הערר".

דיון ומסקנות

16. אקדים ואציין כי לא מצאתי מקום לקבל את טענת המערער שכביכול הוועדה לעררים מנועה מלדון בשאלת הקשר הסיבתי שכן בענייננו , למערער נקבעו בעבר אחוזי נכות זמניים מבלי ששאלת הקשר הסיבתי נדונה לגופו של עניין. (ראו בעניין זה בר"ע 28403-12-12 המל"ל – רותם מלחי (פס"ד מיום 11.8.12).
למותר לציין כי בענייננו, הוועדה קבעה כי הנכות הזמנית משקפת את ההחמרה הזמנית כתוצאה מהאירוע שהוכר.

17. יחד עם האמור לעיל, לא ברור מהחלטת הוועדה מדוע אין קשר סיבתי בין תלונותיו של המערער בתחום הנפשי לבין התאונה הנדונה.
בהקשר זה, יש לציין כי הוועדה ערכה למערער בדיקה בתחום הפסיכיאטרי במסגרתה הבהיר המערער כי נפגע בכתף וכי מאז אינו עובד.
מעבר לכך, לא ברור כיצד הגיעה הוועדה למסקנה כי מצבו הנפשי של המערער אינו קשור לתאונה.
בענייננו, לא מצאנו כי די בכך שהמערער לא נמצא בטיפול נפשי של פסיכיאטר במשך 3 שנים כדי להצדיק את הקביעה בדבר שלילת קיומו של קשר סיבתי כאמור, ללא הנמקה.
בהקשר זה יש לציין כי המערער הופיע בפני מומחה פסיכיאטריה, ד"ר ג'ראיסי מיום 4/8/2020 אשר קבע כי מצבו הרפואי של המערער התערער, נהיה עצבני, מסתגר בביתו ושוהה כל הזמן במיטה .... מרגשי נחיתות ותפקוד פגום .

18. אכן הוועדה ציינה כי עיינה בתיקו הרפואי של המערער וכן במכתבו של ד"ר ג'ראיסי, אך מלבד הקביעה כי אין קשר סיבתי בין תלונותיו של המערער בתחום הנפשי לבין התאונה, לא מצאתי כי הוועדה נימקה את החלטתה בעניין זה או כי התייחסה לקביעותיו של ד"ר ג'ראייסי .

19. באשר לפגיעה האורתופדית והנוירולוגית, מעיון בפרוטוקול עולה כי הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, קבעה בממצאיה בכל הקשור לכוח שרירי SCM ותרפז, ירידה בכוח 4/5 מצד ימין לעומת 5/5 משמאל.

20. הוועדה ערכה למערער בדיקה של עמוד שדרה צווארי ולא מצאה כל הגבלה, כולל כיפוף, יישור והטיה לצדדים ותנועה סיבובית.
הוועדה הוסיפה כי לא מצאה כל הפרעה בתפקוד העצבים הקרניאליים ו כי תנועות הצוואר לכל הכיוונים מלאות.

21. הוועדה כאמור ציינה , כי עיינה בחוות דעתו של ד"ר סלאמה מיום 2/9/2019 וממצאיה שונים מממצאיו.
הוועדה הוסיפה כי יש בוודאות דלות של ממצאים קליניים לממצא הדימותי של הסירינג בגובה הצווארי התחתון ואין כל הפרעה תחושתית או מוטורית .
הוועדה הוסיפה כי קיומו של ממצא זה ללא עדות לחבלת חוט שדרה , מוכחת מעיד על תחלואה קודמת שלא קשורה לאירוע התאונתי הנדון.
הוועדה ציינה כי הבירור לגבי אי סמטריה בגובה הכתפיים לפני האירוע, ודלות הממצאים עד חודשיים אחרי התאונה , שכן רק ביום 22/7/2017 אובחנה הצניחה של הכתף הימני, מעיד כי אין קשר של גרימה בין האירוע לבין הממצאים שבבדיקות העזר.

22. קביעתה זו של הוועדה אשר לפיה "הבירור לגבי אי הסימטריה בגובה הכתפיים שנתיים לפני האירוע הנדון ו דלות הממצאים עד חודשיים אחרי התאונה כי רק ביום 22/7/2017 אובחן הצניחה של הכתף הימנית , מעיד כי אין קשר של גרימה בין האירוע לבין הממצאים בבדיקות העזר..." איננה מספיק ברורה ומנומקת .

23. כפי שנטען בערעור וכן בחוות הדעת של הנוירוכירורג ד"ר סלאמה וכפי שהדבר עולה מהבדיקות והצילומים שעמדו בפני הוועדה, הרי שעל פי בדיקת MRI מיום 3/11/2019 נמצאו שינויים ניווניים עם הרחבת התעלה המרכזית של הסירינג שתואר 8 חודשים אחרי האירוע .
עוד נטען כי קיימת הפרעה ביציבות אשר מקורה בפגיעה בחוט השדרה הצווארי.
המערער הפנה בעניין זה למסמכים רפואיים שונים להם לא התייחסה הוועדה חרף חשיבותם .

24. זאת ועוד, כעולה מחוות הדעת של ד"ר סלאמה, המערער נבדק עוד לפני התאונה עת התלונן על כתף ימין גבוהה יותר מכתף שמאל וכי בבדיקה שנערכה לו בעניין זה (עובר לתאונה) לא היה כל ממצא חריג.
לפיכך, לא ברור מדוע הוועדה ייחסה את מצבו של התובע היום למצב קודם ומדוע שללה קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה לבין מצבו הקודם, מבלי שנימקה כדבעי את קביעתה.

25. המערער הפנה גם כן לבדיקת EMG מיום 13/11/2019 המצביעה על פגיעה אקסונלית חלקית בעצב האקסילרי מימין .... וכן הפנה לביקור מהמרפאה לשחזור עצבים פריפרים מיום 11.6.19 מבי"ח איכילוב המפרט פגיעה קשה בעצבים.
מעין במסקנות והממצאים, עולה כי הוועדה לא התייחסה לבדיקות אלה באופן מנומק חרף הממצאים העולים מהן.

סיכום

26. לאור כל האמור לעיל, מאחר והוועדה החליטה לשלול קיומו של קשר סיבתי בין מצבו הנפשי של המערער לבין התאונה, הרי שיש מקום להחזיר את עניינו לוועדה על מנת שתשוב ותדון בעניינו ותשקול אם יש מקום לקבוע לו נכות נפשית בעקבות התאונה .
ככל שהוועדה תעמוד על דעתה כי אין קשר סיבתי כאמור, יהיה עליה לנמק את קביעתה.

27. באשר לבדיקה האורתופדית והנוירולוגית, עניינו של המערער יוחזר לוועדה, על מנת שתעיין שוב בבדיקות הדימות, לרבות בדיקת EMG מיום 13/11/2019 וכן בדיקת MRI מיום 21/12/2017 ו כן תעיין בביקור מהמרפאה לשחזור עצבים פריפרים מיום 11.6.19 מבי"ח איכילוב ובהתאם תנמק את קביעתה.
מאחר והוועדה קבעה כי אין קשר של גרימה בין האירוע לבין הממצאים בבדיקות העזר ולאור טענת המערער כי מבדיקות שנערכו לו עובר לתאונה לא היה כל ממצא חריג כפי שאף צוין בחוות הדעת של ד"ר סלאמה מיום 2/9/2019 , הוועדה מתבקשת לעיין שוב בתיקו הרפואי של המערער ובחוות הדעת של ד"ר סלאמה ולשקול את עמדתה מחדש.
החלטת הוועדה תהיה מנומקת וברורה.
המערער יוזמן להופיע בפני הוועדה יחד עם בא כוחו אשר יוכל לטעון את טענותיו .

28. בנסיבות העניין, המשיב ישלם למערער שכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.

29. כל אחד מהצדדים רשאי להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלתו.

ניתן היום, ב' אב תש"פ, (23 יולי 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .