בית הדין האזורי לעבודה נצרת ב"ל 18864-07-19

לפני:

כב' השופטת הבכירה אורית יעקבס
נציג ציבור (עובדים): מר דוד לוי
נציג ציבור (מעסיקים):מר זאב גולדנברג

התובע
דוד אוחנה
ע"י ב"כ עו"ד רוית נחמיאס
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אברהים מסארווה

פסק דין

1. התובע הגיש תביעה כנגד החלטת הנתבע/מחלקת גמלת הבטחת הכנסה, מיום 8/10/18 במסגרתה נקבע כי הוחלט להכיר בו ובגב' רבקה קבסה כבני זוג ידועים בציבור החל מיום 1/1/18 כבני זוג .

2. מהלך הדיון
בתאריך 24/5/20 התקיימה ישיבת הוכחות במהלכה העידו לפנינו התובע והעדה מטעמו, היא גב' רבקה קבסה, כאשר על חקירת עד נוסף של התובע - אחד מבניה של גב' קבסה (שהגיש תצהיר) , וויתר הנתבע.
במהלך ישיבת ההוכחות סומנו כראיות המסמכים הבאים:
ההודעה שנגבתה מהתובע - נ/1.
ההודעה שנגבתה מגב' רבקה קבסה - נ/2.
ההודעה שנגבתה ממר רועי קבסה (בנה של גב' רבקה) - נ/3.
מכתב מיום 24/12/17 שמיען הנתבע לתובע - נ/4.
מכתב מיום 14/1/18 שמיען הנתבע לתובע - נ/5.
תכתובות פנימיות - נ/6.
ההצהרה שגבתה פקידת התביעות- גב' רחל חזן מהתובע בתאריך -נ/7.
הצהרה של התובע מתאריך 25/3/18 - נ/8.
בסיום ישיבת ההוכחות ולאחר שבהסכמת הצדדים התקיים דיון שלא לפרוטוקול, רשם בית הדין את המלצתו כך:
לאחר ששמענו את התובע ואת העדים, והואיל והתובע הרשים אותנו כאדם מסכן שלא תמיד יודע מה הוא אומר, ולעיתים אומר דברים כדי לרצות ומכאן שלמרות שחלילה איננו קובעים כי את נ/7 כתבה פקידת התביעות על דעת עצמה, הרי שאנו יכולים לתאר לעצמנו מצב שכשהתובע נשאל האם הוא ורבקה מקיימים משק בית משותף הוא השיב בחיוב למרות שאנו התרשמנו כי לא הבין את משמעות הביטוי.
נראה לנו לכאורה כי לא יהיה זה נכון לקבוע, בהתייחס לנשמות הפועלות בתיק זה, כי התובע וגב' רבקה עונים להגדרת ידועים בציבור ו/או קיימו משק בית משותף. מדובר בתובע שאכן נראה לנו כאיש מסכן שגורלו לא שפר עליו ואשר קביעתו של הנתבע גרמה לו לכאב גדול וגם אם התבססה על דברים שנאמרו מפי התובע עצמו, הרי שבדברים אלו לא התכוון למשמעות העובדתית והמשפטית שאנו נותנים להגדרת קיום משק בית משותף.
ניכר בגברת רבקה כי היא מרחמת על התובע וכן ניכר בתובע כי הוא עושה ככל יכולתו גם אם הדלה, לסייע לגב' רבקה לא בסיוע כלכלי אך בעזרות כאלה ואחרות שבין שכנים קרובים ו/או ידידים טובים מאוד.
לפיכך וגם בהינתן העובדה כי ממילא החל מ- 1/20 התחיל התובע לקבל גמלת זקנה, אנו ממליצים לנתבע בחום רב לנהוג עם התובע ברחמים ולבטל את החלטתו מיום 8/10/18 ובהתאם לכך לבטל בנוסף גם את ההחלטה מיום 9/10/18 בדבר החוב בשיעור 13,006 ₪ שנוצר לתובע"(עמ' 12 שורות 16-27 לפרוטוקול וכן עמ' 13 שורות 1-7 שם).
הנתבע ביקש שהות של 14 יום כדי להעביר את המלצת בית הדין לגורמים הרלוונטיים ובהתאם לכך ניתנה החלטה.
והתובע ביקש כי אם הנתבע לא יקבל את המלצת בית הדין, ייקבע מועד נוסף להוכחות כדי לאפשר לו לחקור את גב' רחל חזן - פקידת התביעות שטיפלה בעניינו של התובע.
בתאריך 16/6/20, לאחר ארכה שניתנה לנתבע לבקשתו הוא הודיע כי אין שינוי בעמדתו ולכן ובשים לב לבקשת התובע בסיום ישיבת ההוכחות הראשונה, קבע בית הדין מועד לשם חקירת פקידת התביעות - גב' רחל חזן , מועד אשר נדחה לבקשת הנתבע, בשל חובה שהוטלה על גב' חזן לשהות בבידוד בעקבות חשיפתה לחולה קורונה .
בתאריך 8/9/20 התקיימה ישיבת ההוכחות השניה במהלכה נחקרה הגב' רחל חזן ובסיומה שוב התנהל, בהסכמת הצדדים דיון שלא לפרוטוקול ושוב המליץ בית הדין לנתבע לשנות את עמדתו.
בסיום ישיבת ההוכחות ולאחר שהנתבע ביקש שהות בת 30 יום כדי לשקול את המלצת בית הדין, ניתנה ההחלטה הבאה:
ביה"ד שב וממליץ לנתבע לפעול בתיק מיוחד וחריג זה, בשים לב לנפשות הפועלות בו, לפנים משורת הדין ולהסכים לקבלת התביעה.
הנתבע יודיע בתוך 30 יום מהיום האם החליט לקבל המלצה זו, שאם יודיע בשלילה ייקצבו לצדדים מועדים לשם הגשת סיכומיהם.
למעקב ביום 18/10/20" (עמ' 18 שורות 11-15 לפרוטוקול).
בתאריך 3/11/20 שוב אחרי ארכה שניתנה לנתבע לבקשתו הוא הודיע כי:" עם כל הצער שבדבר אין שינוי בעמדתו", לפיכך קצב בית הדין לצדדים מועדים לשם הגשת סיכומיהם ולאחר שאלו הוגשו (סיכומי התובע ביום 5/1/21 לאחר ארכה שהתבקשה וניתנה וסיכומי הנתבע ביום 8/2/21 כאשר סיכומי התשובה שהתובע היה אמור לא הוגשו עד ליום 2/3/21 כפי שנקבע בהחלטה מיום 15/2/21 במסגרתה נעתר בית הדין לבקשת הארכה שהוגשה ולכן החליט שלא להמתין עוד ) הגיעה העת להכריע בתביעה.

3. להלן העובדות הרלוונטיות:
א. התובע כבן 67, גרוש, ללא שיניים, קיבל הבטחת הכנסה כיחיד, ללא ילדים מזכים מחודש 5/12 ועד לחודש 5/18.
ב. כתובתו של התובע הינה בשיכון ד' בשיכון ד' 1014/6 בטבריה, דירת עמידר בה התגוררה אימו עד שנפטרה.
ג. גב' קבסה ילידת 1954 גרושה, אם לחמישה בנים, מתגוררת בטבריה, בדירה השייכת לאחד מבניה, המתגורר בארה"ב, וסובלת מנכות רפואית.
ד. גב' קבסה והתובע מכירים זה את זה מילדות.
ה. ארבעה מבניה של גב' קבסה התחתנו והתובע לא נכח באף אחת מהחתונות הנ"ל.
ו. התובע וגב' רבקה קבסה מנהלים חשבונות בנק נפרדים.
ז. הנתבע גבה הודעות מהתובע, מגב' קבסה ומבנה עו"ד רועי קבסה.
ח. בתאריך 18/3/18 הוזמן התובע על ידי פקידת התביעות - גב' רחל חזן לבירור במהלכו רשמה גב' חזן הצהרה.

4. המסגרת הנורמטיבית
חוק הבטחת הכנסה התשמ"א - 1980 (להלן - חוק הבטחת הכנסה), מהווה חלק ממדיניות כלכלית חברתית ותכליתו " להבטיח כרשת מגן אחרונה אמצעי מחייה מינימאליים למי שאין לו הכנסה". זאת כחלק מהזכות החוקתית למינימום של קיום אנושי בכבוד, תשלומה של גמלת הבטחת ההכנסה מותנה לפי החוק במספר תנאים וביניהם מבחן הכנסות, שתכליתו להעניק את הגמלה רק למי שאכן אין לו הכנסה מספקת לצורך מילוי צרכיו הבסיסיים, ואף אין באפשרותו להפיק הכנסה כאמור.
סעיף 2( א) לחוק קובע את תנאי זכאותו של " תושב ישראל שמלאו לו 25 שנים" לגמלת הבטחת הכנסה, והכל בכפוף להוראות החוק. כאמור לעיל, על פי סעיף 4( א) לחוק הבטחת הכנסה, כאשר מדובר בבחינת זכאותם של " בני זוג" לגמלה, "הזכאות לגימלה של כל אחד מבני זוג מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות לפי סעיף 2 ".
המונח " בני זוג" מוגדר בסעיף 1 לחוק: "לרבות איש ואישה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו". יצוין כי נוסח זה של ההגדרה התקבל בתיקון מס' 18 לחוק הבטחת הכנסה, בתחולה מיום 1.1.03, כשלפניו הוגדרו " בני זוג" בס' 1 לחוק, כ"בני זוג לרבות איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזו". הובהר בפסיקה כי " דרישת ניהול משק בית משותף" נותרה בתוקפה גם לאחר תיקון החוק.

בעניין עב"ל ( ארצי) 4734-10-16 המל"ל - עזריה דאר ( מיום 26/4/18) נאמר:
"באשר להכרה בבני זוג כ"ידועים בציבור" נפסק כי מדובר במבחן כפול:
"ראשית - על בני הזוג לקיים חיי משפחה, דהיינו מערכת יחסים אינטימית המבוססת על רגש של חיבה, הבנה, מסירות ונאמנות המעידה על קשירת גורל.
שנית - עליהם לנהל משק בית משותף, אך לא סתם מתוך צורך אישי של נוחות וכדאיות כספית או סיכום ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי משפחה משותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים".

ובעב"ל ( ארצי) 759-06 המוסד לביטוח לאומי - גנאדי שטלמן (15.11.2007)נקבע כי:
"...המבחן הוא ניהול משק בית משותף כפועל יוצא מחיי המשפחה המשותפים שבהם קשרו בני הזוג את גורלם. בהחלט יתכן מצב שבו הכנסות בני הזוג אינן שוות, ולעתים אחד מבני הזוג אינו משתכר כלל, וכן יתכן מצב שבו בהסכמה ינותבו הכנסות אחד מבני הזוג למטרה מוסכמת, כגון תמיכה בבני משפחה הנמצאים בחו"ל, מימון עלות שהייתו של אחד מבני הזוג במוסד סיעודי ועוד.
אשר להיבט הראייתי נפסק כי בית הדין אינו יכול לבחון באורח שוטף את חייהם של בני זוג המתגוררים יחדיו, ועל כן מגורים משותפים מקימים חזקה של ניהול משק בית משותף".
כלומר -בהתאם לפסיקה יש צורך בראיות של שיתוף במגורים ומשק בית, וכן שבני הזוג התכוונו לקשר תמידי שיש בו מסימני ההיכר של תא משפחתי.

5. נקדים אחרית לראשית ונציין כי בנסיבותיו המיוחדות והספציפיות של תיק זה ובשים לב להתרשמותנו מעדויות התובע וגב' קבסה הגענו למסקנה כי חרף האמור בהצהרתו של הראשון לפני פקידת התביעות (נ/7) וחרף הדברים שנרשמו מפיו ומפי הגב' קבסה במסגרת ההודעות שנגבו מהם (נ/1 ונ/2 בהתאמה), הנכון הוא, כפי שחזרנו והמלצנו לנתבע, שלא לראות בשניים כבני זוג / ידועים בציבור הכל כפי שנפרט בהמשך פסק הדין.

6. להלן, בתמצית, טענות באת כח התובע:
א. התובע בן 67, גרוש, ללא מקצוע וללא מקור פרנסה וחי בדוחק כלכלי קשה מנשוא, מתגורר בבית אימו המנוחה בשיכון ד' 1014/6 בטבריה ביחד עם אחיו כאשר לעיתים הוא מתגורר אצל אחותו.
ב. החלטת הנתבע ולפיה התובע וגב' קבסה הינם בני זוג/ידועים בציבור הינה החלטה הזויה המנותקת מהמציאות, כפי שניתן להתרשם משמיעת התובע וגב' קבסה.
ג. יש לפסול את נ/7 - ההצהרה לכאורה שגבתה גב' רחל חזן מהתובע שכן כל שנרשם בה נרשם בלשונה של גב' חזן ועל פי פרשנותה ותוך שימוש במונחים משפטיים שבנקל ניתן היה להתרשם שהתובע אינו מבינם.
ד. ההלכה הפסוקה קבעה שני תנאי סף לקיומה של מערכת יחסים של ידועים בציבור – האחד חיי משפהח והשני – ניהול משק בית משותף, כאשר אחד המבחנים המרכזיים שנקבעו בפסיקה לצורך בחינת קיומו של התנאי הראשון הוא תקופת חיים משמעותית שהיא מהווה אינדיקציה לאומד דעת הצדדים לקיים קשר ארוך טווח הנושא בחובו חובות וזכויות הדדיות, בעוד שהצנאי השני הוא פועל יוצא מחיי משפחה המשותפים כמקובל בין בני זוג הדבקים זה בזה בקשר של גורל חיים אשר גם בנוגע לקיומו של משק בית משותף יש להתחקות אחר מאפיינים הקיימים בניהול משק בית על ידי בניו זוכ נשואים כגון מגורים תחת קורת גג אחת, ניהול חשבון בנק משותף וכיו"ב.
ה. הפסיקה גם העניקה משקל ניכר לתפיסה הסובייקטיבית של יחסי בני הזוג בינים לבין עצמם, כאשר בקשר לכך נקבע כי ניתן לבסס ממצאים על עדות בני הזוג אך יש לעשות זאת בזהירות ובחשדנות כך שעל בית הדין ליתן דעתו להתנהגות בני הזוג במהלך השנים, כפיש עלתהבעדויותיהם.
ו. המבחנים אשר נקבעו בפסיקה לא מתקיימים בעניינו של התובע והדבר מקבל משנה תוקף מעיון בתצהירו, בתצהירה של גב' קבסה ובתצהירו של בנה - עו"ד קבסה וכן בחקירת שני הראשונים (בנה של התובעת לא נחקר הואיל והנתבע וויתר על חקירתו).
ז. למעשה וכפי שעלה מהעדויות של התובע ושל גב' קבסה, בין השניים שורירם יחסי ידיות נפש גרידא מזה שנים כאשר לא היתה בהם בשום שלב כוונה כלשהי לקשור את גורלם זהז בזו ביחד כבני זוג.
ח. התובע וגב' קבסה אינם מנהלים חשבונות בנק משותפים וכל אחד מהם מכלכל עצמאית את הענייניו הכספיים.
ט. התובע וגב' קבסה חיים את חייהם בנפרד והם מעולם לא הציגו עצמם כבני זוג ו/או התייחסו אל עצמם ככאלו.
י. יש לקבוע כי התובע וגב' קבסה אינן בני זוג ובהתאם לכך לקבל את תביעת התובע ולבטל את מכתבו של הנתבע מיום 8/10/18 לרבות החוב שנוצר בעטיו.

7. להלן, בתמצית, טענות ב"כ הנתבע:
א. במסגרת הצהרתו של התובע לפקידת התביעות גב' רחל חזן, הוא מסר שהוא וגב' קבסה מתגוררים ביחד 7 שנים, כי הם לבד כל השבוע וכי הם מנהלים ממש משק בית משותף ב - 3-4 שנים אחרונות, כי הוא משתתף בהוצאות הבית בסכום של 1,000 ₪ - 1,200 ₪ וכי גב' קבסה מבשלת ומכבסת לו.
ב. בחקירתו של התובע אצל חוקר הנתבע (חקירה מיום 17/7/18) הוא מסר שהוא ישן כל יום אצל גב' קבסה וזאת מינואר 2018, כי הוא מחזיק במפתח לבית שלה וכי יש לו ארון בגדים אצלה.
ג. מהדברים שמסר התובע לגב' חזן ולחוקרי הנתבע עולה כי הנכון לראות בו ובגב' קבסה בני זוג שמנהלים משק בית משותף.
ד. מערכת היחסים שבין התובע ובין גב' קבסה עונה על דרישות הפסיקה גם בנוגע למחוייבות הרגשית הערכית שביניהם, גם בהיבט האוביקטיבי וגם בהיבט הסובייקטיבי.
ה. טענת התובע וגב' קבסה כי הם ידידי נפש לא עלתה בהודעותיהם.
ו. יש לראות בתובע ובגב' קבסה ידועים בציבור כפי שקבע הנתבע ובהתאם לכך יש להורות על דחיית התביעה.

8. דיון והכרעה
ואלו הטעמים בשלהם קבענו כי התובע וגב' קבסה אינם בני זוג/ידועים בציבור
א. הרושם שהותיר עלינו התובע -
מעבר לדברים שאמר לפנינו אמר התובע, בין היתר:" ..... אנחנו ידידי נפש, היא אחותי, בחיים שלי לא נגעתי בה חוץ מנשיקה של דודה..... אני אף פעם לא ישנתי איתה" ( עמ' 6 שורות 3-7 לפרוטוקול) וכן:".... היא אחותי ..... אין לנו רגשות של אהבה כמו בני זוג....." (עמ' 8 שורות 26-27 לפרוטוקול) ראינו את האדם שעמד לפנינו:" איש מסכן שגורלו לא שפר עליו".
ב. הרושם שהותירה עלינו גב' קבסה - לאחר ששמענו וראינו את הגב' קבסה, אשר ה עידה בצורה שהותירה עלינו רושם מהימן, כי התובע הוא ידיד שלה וכן שהעידה באופן שתאם את ההתרשמות שלנו כי ".... האדם הזה הוא מסכן..נראה לך שאלך עם התובע כחבר? זה בכלל לא מתאים" התחזקה אצלינו עוד יותר התחושה שהדברים אינם כפי שהבין אותם הנתבע וכי הנכון הוא שהתובע וגב' קבסה לא היו בנ י זוג וכן כי הנכון הוא כפי שהעידה לפנינו גב' קבסה :
ש בהודעה שלך אמרת לחוקר שבינואר 18' כשבנך בן התחתן אז התובע התחיל לישון אצלך.
ת. נכון. ישן מידי פעם, ספונטאנית.
ש. למה דווקא בינואר 18' התחיל לישון אצלך.
ת. כי אז הבן שלי עזב לירושלים, זה שהיה פה, ביקשתי ממנו לבוא כי אני לא רגילה לדברים האלה. אז התובע הבן אדם המסכן הזה הוא לבד, הייתי לבד ואמרתי לו בהסכמת הבנים שלי כמובן שהוא יהיה איתי מידי פעם, הוא ישן מידי פעם אצלי ואני לא מכחישה את זה אני סובלת (התובעת בוכה). הוא ידיד נפש שלי, הבן אדם מסכן, תעזבו אותו. הוא בקושי חי, בקושי יש לו מה לאכול. הוא בלי שיניים. עשיתם מזה סיפור דרמה.
ש. בחקירה שלך אמרת שאת והתובע מכירים 7 שנים עוד לפני.
ת. נכון, אני מכירה אותו 40 שנה מגיל 14 מכירה את כל המשפחה, אחיות שלו, הבן אדם מסכן וכשאני ביקשתי ממנו לבוא, לא שומעת טוב והוא הציל אותי ממוות פעמיים. כל אדם עובר דברים בחיים, יש ידידים ויש לי גם חברות אז מה הן חיות איתי? יש לי גם חברה טובה הישנה אצלי? אז מה היא בת זוג שלי? נראה לי שאלך עם התובע כחבר? זה בכלל לא מתאים" (עמ' 11 שורות 11-26 לפרוטוקול) (ההדגשות אינן במקור - א.י.) .
כאשר גם עיון בנ/2 - ההודעה שנגבתה מגב' קבסה, במיוחד כשהיא נקראת שלא במנותק מהרושם שהיא הותירה עלינו, לא בהכרח מבססת את עמדת הנתבע לפיה התובע וגב' קבסה היו בני זוג , כאשר ראוי לשים לב לאשר אמרה שם, עת נשאלה:"את טוענת שאתם לא זוג אז מה כן?" - " הוא שומר עלי חד וחלק אני יש לי פחדים ודימיונות ופוחדת להיות לבד אני אשמה שדוד פה אני זאת שביקשתי מדוד שיהיה פה..." (עמ' 3 שורות 1-3 לנ/2) וכן בעמ' 5 שורות 6-10:"הוא בן אדם אומלל ואני אשמה שהוןא בא לכאן כי אני אומרת לוש יבוא בלילה, הוא אדם בדיכאון ולפני כמה שנים ניסה להתאבד ואני ראיתי אותו במצב לא טוב והתחלנו לדבר הוא רק ידיד שלי כמו בן משפחה" (עמ' 5 שורות 6-10 לנ/2) וכן בעמ' 2 שורות 1-2, עת שנאלה:" "מה היחסים בינכם?" והשיבה:"אין יחסים אינטימיים אנחנו לא זוג רק ידידים חברים".
ג. תצהירו של בנה של גב' קבסה - עו"ד רועי קבסה וכן ההודעה שנגבתה ממנו (נ/3)
ראשית נציין כי בנה של גב' קבסה שהגיש תצהיר, התייצב לישיבת ההוכחות הראשונה והיה נכון ואף היה מעוניין להחקר מתוך תחושה אותה זיהנו ככעס ואולי כבושה על שהנתבע מעלה על דעתו שאימו תהיה בת זוג של איש מסכן כמו התובע.
שנית נציין כי האמור בתצהירו של בנה של גב' קבסה בצירוף הדברים שמסר לחוקר הנתבע ביום 17/7/18 (נ/3) חיזקו את גרסת התובע וגב' קבסה לפנינו לפיה הם לא היו בני זוג.
וכך נשאל והשיב מר קבסה:
"ש. מי זה דוד אוחנה?
ת. ידיד של אמא שלי
ש. מה מהות הקשר ביניהם
ת. ידידות אני אל יודע להגדיר
ש. דוד היכן גר?
ת. נראה לי בשיכון ד'
..
ש. דוד מגיע איתכם לאירועים משפחתיים
ת. ממש לא
ש. האם דוד אוכל איתכם ארוחות שישי
ת. זה אולי פעם בכמה זמן אבל בעקרון לא.
ש. האם דוד מוכר כבן זוג שלא אמא שלך.
ת. לא. לדעתי זו ידידות טובה פלוס. הם לא חיים ביחד" (עמ' 1 שורות 9-20 לנ/3 וכן עמ' 2 שורות 1-4 שם).
העובדה שהנתבע לא סתר את גרסתו של מר קבסה אשר לכך שהתובע לא היה מגיע עם אימו לאירועים משפחתיים, אלמנט שעל פי רוב מתקיים אצל ידועים בציבור לבטח כאשר מדובר בתקופת זוגיות של כ - 7 שנים כפי שטוען הנתבע , חיזקה את גרסת התובע וגב' קבסה לפנינו.
ד. המשקל המועט שנתנו לנ/7 בהינתן הרשום שהותיר עלינו התובע
וכך רשמה פקידת התביעות - גב' רחל חזן בנ/7:

למקרא נ/7 ניתן להבין מדוע החליט הנתבע את אשר החליט שכן לכאורה הדברים שכתובים במסמך זה סותמים את הגולל על טענת התובע לפנינו ולפיה הוא והגב' קבסה אינם בני זוג ולא היו כאלה, אלא שכפי שחזרנו ואמרנו, לא ניתן לנתק את האמור במסמך זה מהרושם שהותיר עלינו התובע, כפי שציינו בהמלצתינו: לאחר ששמענו את התובע ואת העדים, והואיל והתובע הרשים אותנו כאדם מסכן שלא תמיד יודע מה הוא אומר, ולעיתים אומר דברים כדי לרצות ומכאן שלמרות שחלילה איננו קובעים כי את נ/7 כתבה פקידת התביעות על דעת עצמה, הרי שאנו יכולים לתאר לעצמנו מצב שכשהתובע נשאל האם הוא ורבקה מקיימים משק בית משותף הוא השיב בחיוב למרות שאנו התרשמנו כי לא הבין את משמעות הביטוי." (ההדגשה אינה במקור. א.י.)
כן לא ניתן לנתק את הדברים מהרושם שהותירה עלינו גב' קבסה, כפי שפרטנו בסעיף ב' לעיל.

למעשה – לו היינו מכריעים בתביעה רק על סמך ההודעות שנגבו מהתובע ואולי גם מגב' קבסה וכן על סמך נ/7 ובלי שהיינו רואים ושומעים את התובע ואת גב' קבסה, סביר להניח שגם אנחנו היינו מגיעים למסקנה אליה הגיע הנתבע אלא שכפי שחזרנו וציינו לעיל לאחר שראינו את התובע ושמענו את עדותו וכן לאחר שראינו את גב' קבסה ושמענו את עדותה והתרשמנו מטוב ליבה הגענו למסקנה כי השניים אינם ו לא היו בני זוג.

9. מר זאב גולדנברג - נציג ציבור (מעסיקים):מקובל עלי כל האמור לעיל ואני מבקש להוסיף עוד מספר נקודות אשר יש בהן לטעמי כדי לחדד ולתמוך במסקנה אליה הגענו ולפיה התובע וגב' קבסה אינם בני זוג ולכן יש לקבל את התביעה:
א. בכל פסקי הדין שניתנו בבתי המשפט בארץ עד כה, הייתה זו הנחת יסוד בפירוש או מכללא, כי ״זוג ידוע בציבור״ פירושו זוג, שמסכת יחסיו בינו לבין עצמו ובינו לבין כלל הציבור, זהה למסכת היחסים הקיימת באופן נורמלי בין בני-זוג נשוי וכי היסוד היחיד הנעדר ממסכת זו היא גושפנקא משפטית של טקס נישואין (חמן שלח, "בן הזוג הידוע בציבור" (119) משפטים | כרך ו (תשל"ה-תשל"ו).
ב. בבואו של הנתבע לקבוע האם יש להכיר בבני זוג כ"ידועים בציבור" על הנתבע מוטל להתבונן בכל מקרה לגופו מבעד למשקפיים חשדניות, שכן לא כל זוג הגר תחת קורת גג אחת, דינו כדין זוג ה"ידוע בציבור".
ג. תפיסת הקשר הזוגי מבחינה אובייקטיבית - מבחן זה נועד לבחון את השאלה - כיצד מכריהם של בני הזוג רואים אותם. כלומר, אם החברה הקרובה לבני הזוג, נחשפה אליהם בתור זוג, אזי תהיה נטייה לראות אותם בתור ידועים בציבור, שכן זהו גם המסר שהועבר לחברה הקרובה. מנגד, ישנם מקרים רבים שבהם בני זוג מקיימים קשר זוגי, אך כזה שלא ידוע לסביבה הקרובה. כלומר, במידה ובני זוג מסתירים את זוגיותם, הרי שהנטייה תהיה לראות בקשר - כרומן חולף ולא כזוג ידועים בציבור. כמובן, כאשר הקשר הזוגי מוכר לכולם, אזי הנטייה תהיה לראות בכך כקשר מחייב ומוכר.
ד. בחוק הביטוח הלאומי נאמר: "אשתו - לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו", כאשר בפסיקה נקבע כי מבחן המגורים המשותפים לעניין הגדרת הידועה בציבור הוא רק אחד הגורמים הרבים המשפיעים על ההחלטה בסוגיית זיהויים של חיי משפחה כידועים בציבור ומשכך, דרישת מגורים משותפים לצורך הכרה כידועה בציבור התרככה במשך השנים ואין לה עדיפות על קריטריונים אחרים. כאשר דרישת המגורים יחדיו ראויה להתפרש לא כפשוטה אלא במובנה המושגי, והיא באה להדגיש הצורך בקיום מבחן אובייקטיבי של ניהול משק בית משותף להכרה בידועה בציבור כאשתו של חבר או פנסיונר (עב"ל 241/05 זאמא מירי - המוסד לביטוח לאומי ); זאת בנוסף למבחן הכוונה של קשירת גורל ורצון לחיים יחדיו. עם זאת יודגש, שעובדת קיום מגורים יחדיו מקימה חזקה הניתנת לסתירה של קיום משק בית משותף.
ה. יש לזכור כי בניהול משק בית משותף:"אין הכוונה לזוג המנהל משק בית משותף מתוך שיקולי נוחות וכדאיות כספית, אלא ניהול משק הבית המשותף צריך לנבוע מהעובדה שבני הזוג מנהלים חיי המשפחה משותפים בדומה לחיי המשפחה של בעל ואשה"
ו. בעב"ל 000731/07 לובוב קירשנר - המ וסד לביטוח לאומי אמר כבוד השופט עמרים רבינוביץ את הדברים הבאים:"עד כאן הכלל ומכאן לפרט. כשלעצמי אני בהחלט סובר שמונחים משפטיים יכולים לפשוט צורה וללבוש צורה בהתאם לשינוי העיתים. גמישות אינה חטא. גם אני סובר שהעדר מגורים משותפים כשלעצמם, אין בו כשלעצמו כדי לשלול על הסף הגדרת בני זוג כידועים בציבור, הכול בהתאם לנסיבות. המונח ידועה בציבור או ידוע בציבור מעוצב על ידי פרטים עובדתיים, אך המסגרת הנורמטיבית של המונח היא פרי החוק והפסיקה. במילים אחרות, מבחינה פרשנית יש להציב במשוואה קודם כל את המונח המשפטי, ורק לאורו לבדוק, האם הפרטים העובדתיים תואמים את המונח המשפטי. כדי לקבוע שאישה פלונית היא ידועה בציבור של אלמוני יש להוכיח, כי "האישה הייתה ידועה בציבור כאשתו של האדם שבו מדובר ושהציבור קיבל את השניים כבעל ואישה וכך התייחסו אליהם, כשהשניים גם הם מתייחסים זה לזו כך. יש צורך בראיות שהשניים התכוונו לקשר של תמיד, שיש בו מסימני ההיכר של קיום יחידה משפחתית, אם כי מסיבה זו או אחרת לא ניתן לאותו קשר ביטוי כמתחייב על פי הדין"
ז. את מניעי המחוקק וטעמיו בחוקי הידועה בציבור, יש לחפש במושגי יושר והגינות אלמנטאריים. תכלית הדין היא לשמור על זכויותיהם של אנשים הנמצאים יחדיו, תהיינה אשר תהיינה הסיבות, שהביאו אותם לחיות ללא נישואין (ר' פרופ' מנשה שאוה, "היחס בין מוסד 'הידועה בציבור' לבין מוסד המשפחה" ספר הכינוס למחשבת היהדות - שנה יח' - פרסום משרד החינוך, האגף לתרבות תורנות). ואולם, לדעתי כדי שבני זוג יוכרו כ"ידועים בציבור" עליהם למלא כפי שכבר נאמר, שני תנאים מצטברים. האחד, הם מציגים עצמם כבני זוג, והשני, הם בפועל חולקים אותה קורת גג, בחיי שיתוף מלאים, ובכלל זה חיים כלכליים משותפים - לדעתי במקרה של התובע ושל גב' קבסה, שני התנאים לא מתקיימים באופן מלא, כפי שאסביר להלן:

1. הוכח כי הצדדים ניהלו חשבונות בנק נפרדים, לא ניהלו קופה משותפת והתנהלו כל אחד לעצמו וזאת למרות ש מעת לעת ביצע התובע רכישת חלב עבורו ועבור גב' קבסה וכן קופסת סגריות עבורה,אולם אין לראות בכך כוונה לשיתוף כללי, לא כל שכן, כוונה לשיתוף בנכסים.
2. בהתייחס ליסוד ניהול משק בית משותף אני בדעה שבין התובע לגב' קבסה הקשר היה מבוסס על רחבמים מצידה של גב' קבסה בשילוב הצורך שלה, בשל בעיית השמיעה מהן היא סובלת ופחדה להיוותר לבד בביתה ולא כפועל יוצא טבעי של חיי משפחה משותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה /בני זוג הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים.
3. נוכח ההכרה בעובדה שלא ניתן לגבש מתכונת אחת וקריטריונים מדויקים למונחים "חיי משפחה" ו"ניהול משק בית משותף" שכן המצב שונה בן זוג לזוג לפי השוני בגילם, השכלתם, מזגם, השקפת עולמם, ארץ מוצאם, הרגלי חייהם, מקצועם, מצבם הכספי, מצב בריאותם ועוד כהנה וכהנה. כבר נקבע כי שאלת קיומם של תנאים אלה ראוי שתיבחן על פי קריטריונים סובייקטיביים, כלומר: כיצד ראו בני הזוג עצמם, את מערכת היחסים ביניהם. עוד נקבע, כי יש להיזהר מלהטיל על בני הזוג חובות שכלל לא העמידו לנגד עיניהם וכי קיימת אפשרות של חיים משותפים המבוססים על חברות קרובה וקשר נפשי ורגשי ממושך מבלי שהקשר יתגבש לקשר של ידועים בציבור - גם יישום כל הפרמטרים הנ"ל על המקרה שלפנינו מצביע על כך כי כל אחד מהצדדים נהנה מהקשר, כל אחד מנקודת מבטו הסובייקטיבית, אך הקשר נעדר מימד של מחויבות לחיי משפחה ויחסי אישותואף לא היתה בו כוונת זוגיות מחייבת עם עתיד.
4. מקביעותיו של הנתבע עלה כי לא היה בין בני הזוג שיתוף רכושי כלשהו, וכל אחד ניהל את ענייניו באופן עצמאי לחלוטין מהבחינה הכלכלית, הנתבע הסתפק בקשר לכך באמירות כוללניות ובראיות חלקיות בלבד, ופרט לחתימת התובע על מסמך ההצהרה מול פקידת הגביה ותצהירי החוקר של התובע ושל גב' קבסה ובנה רועי, אשר לדעתי לא שפכו אור ממשי על העובדות הרלוונטיות .
5. גם ההיבטים האובייקטיבים לא מלמדים, ודאי לא באופן מובהק, על קיום חיי משפחה כבני זוג .

ח. מעבר לכל האמור לעיל מצאתי כי גם בהיבט הפרוצדוראלי של התנהלות הנתבע נפל פגם כפי שאפרט להלן:

1. מעיון בחוזר המוסד לביטוח לאומי - מינהל גמלאות ומינהל הביטוח והגביה, חוזר כללי - 135/9 חוזר ביטוח - 1387 חוזר גמלאות - 411 מתאריך 9 לספטמבר 2009 (להלן - החוזר) אשר חתום על ידי גב' אילנה שרייבמן סמנכ"ל גמלאות ומר יגאל ברזני סמנכ"ל ביטוח וגביה ואשר נושאו הינו קביעת מעמדם של בני זוג כ"ידועים בציבור". למדתי כי מטרתו:"לרכז את כל ההנחיות הנוגעות לבחינת מעמדם של בני זוג כ"ידועים בציבור", הן בהיבט הביטוחי והן בהיבט הזכאות לגמלאות, זאת על מנת ליצור אחידות מוסדית בקביעת מעמדם".
2. אומנם ניתן אולי להבין כי מרבית ההתייחסות בחוזר זה הינה אשר לפנייה יזומה של בני זוג או יחידים אל המוסד לביטוח לאומי כדי להכיר בהם כ"ידועים בציבור" אך אני בדעה שבבחינת האחידות שחוזר זה מעוניין ליצור, אין שוני ולא צריך להיות שוני בתהליך קביעת מעמד "ידועים בציבור" אשר ליוזם, אם הינו חיצוני או יוזמה של המוסד לביטוח לאומי לצורך כך.
3. בחוזר נקבע:"כשאנו בוחנים את מעמדם של בני זוג כ"ידועים בציבור" אנו חייבים לשקול זאת בהתייחס לעובדות המצביעות על מעמדם האמיתי ולא לפי השיקול הכלכלי הנגזר מכך".
4. וכן נקבע בחוזר:"בכל מקרה של בחינת הכרה בבני זוג כ"ידועים בציבור" תשלח חקירת חוץ. החקירה תכלול גביית הודעה מכל אחד מבני הזוג , חקירה סביבתית, חקירת עדים, חברים, שכנים .....".
5. כפי שאנו למדים מתוך הראיות שהוצגו לפני בית הדין בתיק זה, לא בוצעה ההנחיה על פי חוזר זה במלואה, כלומר לא הוגשה חקירה סביבתית ראויה וקבילה, ומעבר לחקירת מר רועי קבסה בנה של גב' קבסה, גב' קבסה עצמה והתובע, לא בוצעה ו/או לחילופין לא הוגשה כל ראייה אשר לחקירת עדים נוספים כמו גם חברים שכנים וכו' כמתבקש במקרה זה, כדי לבסס את קביעת המעמד הנדרש כדי להגיע עד כמה שניתן לחקר האמת בנושא. וכן לא התבקשו התובע וגב' קבסה למלא שאלון מפורט כנדרש לשם קביעת מעמדם "כידועים בציבור" ללא קשר מי היוזם לכך, גורם חיצוני או הנתבע.
6. בהתייחס לנ/7 - הצהרת התובע לפני פקידת התביעות גב' חזן רחל, מעבר למה שציינו קודם לכן אוסיף שעל גבי מסמך זה הוסף בכתב ידה של גב' רחל חזן עם תאריך 11.04.18 "שבהתייעצות עם רותי: יש לבצע "חקירה באזהרה משותפת עם נכות כללית, לחקור את שני בני הזוג לעגן תאריך תחילת חיים משותפים ולאחר החקירה למלא שאלון 'ידועים בציבור' ולערוך שימוע", כאשר גם במכתב הדחיה מתאריך 8/10/18, נרשם " על פי המידע שבידינו, בהסתמך על הצהרתך וחקירה ושימוע שנערך לך החלטנו להכיר בך וברבקה קבסה כבני זוג ידועים בציבור מ 01/01/2018 " (ההדגשה אינה במקור - ז.ג) - אלא שלפנינו לא הוכח כי אכן בוצע שימוע כלשהו.
7. על פי החוק והפסיקה השימוע הינו חובה מנדטורית של המוסד לביטוח לאומי. החוק מאד ברור בנושא. הרי כל משמעות השימוע היא שהמוסד יזמן את המבוטח/מקבל הגמלה אליו לדיון, יעדכן אותו כי הוא עומד לשלול את גמלתו ויבקש את התייחסותו. אין הנתבע יכול להשאיר את ההחלטה בדבר ערעור על שלילת גמלה ליד המקרה. קיימת חובה לזמן את המבוטח ולקיים לו שימוע. שימוע אמיתי, לא כזה שיוצא ידי חובה, אלא שבמקרה שלפנינו לא הוצגו ראיות לקיומו של הליך שימוע כנדרש, כאשר בחקירות שנחקרו התובע, גב' קבסה ובנה רועי אין תזכורת אשר למהות נושא החקירה (בדיקת מעמד "ידועים בציבור") אשר אמורה להתבצע בשקיפות מלאה ללא רצון להכשיל חלילה את הנחקר כך שידע מפורשות ואף יחתום על כך שהבין את נושא החקירה והשיב בהתאם, כמו גם רישום בפרוטוקול החקירה את עצם היות החקירה באזהרה, במידה והינה כזאת על פי הנחיותיה של גב' חזן על גבי מכתב התצהיר נ/7 ".

10. לסיכום
לנוכח כל האמור לעיל ובשים לב לנסיבותיו המיוחדות ביותר של תיק זה בשל הנפשות הפועלות בו הרינו קובעים כי התובע וגב' קבסה לא היו ואינם בני זוג ולכן הרינו מקבלים את התביעה ובהתאם מורים על ביטול מכתבו של הנתבע מיום 8/10/18 על כל המשתמע ממנו לרבות החוב שנוצר לתובע בשל מכת ב זה.

11. הוצאות משפט
למרות שקיבלנו את תביעת התובע החלטנו לחייב את הנתבע בהוצאות משפט בסכום של 500 ₪ בלבד וב שכ"ט עו"ד בסכום של 2,000 ₪ בלבד וזאת בשל התרומה שהיתה לתובע בהחלטת הנתבע שהרי לו לא היה אומר את כל הדברים שאמר לחוקר (נ/1) ולו לא היה משיב לגב' רחל חזן את תשובות שחשב שהיא רוצה לשמוע (נ/7), יתכן והנתבע לא היה דוחה את התביעה.

12. ניתן לערער על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, כ"ה באדר תשפ"א, (9 במרץ 2021), בהעדר הצדדים.

מר דוד לוי
נציג ציבור (עובדים)

יעקבס אורית,
שופטת בכירה

מר זאב גולדנברג
נציג ציבור (מעסיקים)