הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה נצרת ב"ל 1178-12-18

לפני כב' השופטת הבכירה אורית יעקבס
נציג ציבור (עובדים): מר מחמוד ג'בארין
נציג ציבור (מעסיקים): גב' מאירה רון בן-דרור

התובע:
עומרי טלקר
ע"י ב"כ עו"ד אלי מלול
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אבראהים מסארווה

החלטה

1. בתאריך 25/5/20 הגיש התובע בקשה למינוי מומחה רפואי אחר או נוסף, (להלן:"הבקשה") תחת המומחה אשר מונה על ידי ביה"ד הוא ד"ר צבי לנדאו - מומחה לרפואה פנימית ולמחלות זיהומיות (להלן:" המומחה").

2. בתאריך 3/6/20 הגיש הנתבע את תגובתו לבקשה (להלן:"התגובה"), במסגרתה הסביר מדוע אין להעתר לה.

3. בתאריך 14/6/20, התייחס התובע לתגובת הנתבע (להלן:"ההתייחסות") ולכן ניתנת החלטה זו כעת .

4.         רקע
א. בבסיס הבקשה עומדת תביעתו של התובע להכרה באירוע מיום 26/9/18 כתאונת עבודה ולתשלום דמי פגיעה בגינו.
ב. בתאריך 18/11/19, יום לפני המועד בו היתה מתוכננת להתקיים ישיבת ההוכחות הודיעו הצדדים על הסכמתם למינוי מומחה רפואי (פנימאי) מטעם בית הדין וכן הגישו רשימת עובדות מוסכמות - ביה"ד נתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים וכן קבע כי לאחר שיוזמן ויתקבל מלוא החומר הרפואי של התובע, ימונה המומחה בהתאם.
ג. בתאריך 23/12/19 הודיעה המזכירות כי מלוא החומר הרפואי של התובע התקבל ולכן מינה בית הדין את המומחה על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע מיום 26/9/18 לבין הלקוי לו הוא טוען, פנאומוטורקס - חזה אוויר (וזאת לאחר שמומחה אחר שמונה ביום 25/12/19 - הוא ד"ר טאהא מוחמד, הודיע ביום 9/2/20 כי לצערו מסיבות אישיות אינו יכול לתת חוות דעת בעניינו של התובע).
ד. בתאריך 15/3/20, התקבלה חוות דעתו של המומחה והיא הועברה לצדדים.
ה.       בתאריך 22/3/20 הגיש התובע את בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה ובתאריך 1/4/20 דחה ביה"ד את בקשתו לאחר ש איפשר לנתבע להגיב לה ולאחר שאיפשר לתובע להתייחס לתגובה.
ו. בתאריך 6/4/20 הגיש התובע בקשה בהולה ובתאריך 12/4/20 קבע בית הדין כך:"למרות שספק אם יש באמור בהודעת התובע כדי להצדיק את העובדה שהוא לא מצא לנכון לבקש, במסגרת בקשתו מיום 22/3/20 להפנות אל המומחה שאלות בנוגע לסוגיית העישון, החלטתי חרף התנגדות הנתבע וכדי שלא ייגרם לתובע נזק בלתי הפיך, כי יש מקום להפנות את כבוד המומחה אל המסמכים הרפואיים שצורפו לבקשת התובע מיום 6/4/20 וכן להפנות אליו שאלה/ות בנוגע לסוגיית העישון ולהשפעת המסמכים הנ"ל על קביעותיו. החלטה שתופנה אל כבוד המומחה תינתן בנפרד ו בהקדם".
ז. ואכן בתאריך 12/4/20 התבקש המומחה להשיב על שאלת הבהרה.
ח. בתאריך 24/4/20 התקבלה בתשובת המומחה לשאלת ההבהרה והיא הועברה לצדדים.
ט. בתאריך 25/5/20 הגיש התובע את הבקשה.

5.  להלן העובדות המוסכמות:
א. התובע יליד 1993 ובכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה עבד במעבר הגבול הבקעה כבודק רכבים.
ב. עיקר עבודתו של התובע הינה ככלבן, כאשר בדיקת רכבים העוברים ושבים במעבר הגבול מתבצעת כאשר התובע נקרא לבדוק רכבים יחד עם כלב מעברים מאולף שתחילה נמצא בכלוב ורק לצורך ביצוע בדיקת הרכב הכלב משוחרר מן הכלוב.
ג. ביום 26/9/18, בסביבות השעה 8:00 נדרש התובע לגשת לבדיקת רכב, התכופף לשחרר את הכלב מהכלוב לצורך ביצוע הבדיקה ולפתע הרגיש כאב לוחץ ופתאומי בחזה.
ד. התובע אובחן כמי שסובל מפנאומוטורקס פתאומי.

6. הבקשה
להלן טענות ב"כ התובע, כפי שפורטו בבקשה:
א. במסגרת חוות דעתו של המומחה הוא קבע כי:"אין כל עדות למחלת ריאות קודמת. נראה לי כי מדובר בפנאומוטורקס ספונטאני על רקע עישון כרוני".
ב. לאחר שהובהר למומחה כי לא מדובר בתובע שהינו מעשן כרוני והכל בהתאם לתיקו הרפואי, קבע המומחה בחוות דעתו המשלימה כמענה לשאלת ההבהרה אשר הופנתה אליו על ידי כבוד בית הדין כך: "בקבלתו רשום עישון כחמש שנות קופסא ובעמוד השני כתוב 4 סיגריות במשך 5 שנים. בזמן קבלתו היה מעשן כרוני ויתכן ששנה לאחר מכן הפסיק לעשן... עישון ואפילו קל קשור עם פנאומוטרוקס ספונטאני" - כלומר ניתן לראות כיצד חלה נסיגה דרמטית בתפיסת המומחה את התובע, ממעשן כרוני למעשן קל ובכל זאת בחר המומחה להתבצר בעמדתו בדבר השפעת גורם העישון על הליקוי ממנו סבל התובע בעקבות האירוע מיום 26/9/18.
ג. על אף שהמומחה משער, ואינו קובע, כי ייתכן ששנה לאחר קרות האירוע הפסיק התובע לעשן, המומחה לא טורח לבדוק ולציין האם הפסקת העישון מורידה את הסיכוי ללקות בפנאומוטרוקס ספונטאני, אלא מסתפק בקביעה:"עישון ואפילו קל קשור עם פנאומוטורקס ספונאנטי".
ד. המומחה שולל באופן שיטתי ומוחלט כל קשר בין האירוע אשר אירע לתובע ביום 26/9/18 לבין הופעת הליקוי האמור אצל ו, ומייחס את הופעת הליקוי לגורם העישון בלבד בקביעה נחרצת באופן המנוגד לכל כללי ההיגיון.
ה. לא ניתן להגיע להכרעה שיפוטית צודקת וראויה בהסתמך על חוות דעתו של המומחה המעידה באופן ברור על התבצרות בעמדתו בכל הנוגע להשפעת גורם העישון ובאופן כזה המצדיק קבלת חוות דעת נוספת כדי להגיע להכרעה מושכלת בתיק.
ו. התקיימו בענייננו של המומחה התנאים שפורטו בהנחיות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, כב' השופטת ורדה וירט-ליבנה, בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים (מיום 10/9/19), אלו שפורטו במאמרו של כב' הנשיא אדלר מומחים יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה, המשפט ב' 199) ואלו שנקבעו בפסיקה ומכאן והגם שידוע כי מינוי מומחה רפואי נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה שעלול להביא להתארכות הדיון, אך לאור המפורט בבקשה נראה כי אין מנוס מלמנות מומחה רפואי אחר או נוסף תחת המומחה מטעם בית הדין.

7. התגובה
במסגרת תגובתו, פירט, ב"כ הנתבע, את הטעמים להתנגדותו לבקשה:
א. חוות דעתו של המומחה הרפואי וכן תשובתו לשאלת ההבהרה שהופנתה אליו, היו ברורות, חד משמעיות ומנומקות, ולכן אין כל הצדקה עובדתית או משפטית לסטיה מהן.
ב. הלכה פסוקה היא שחוות דעתו של מומחה בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" בתחום הרפואי וכי בית הדין יסמוך עליה ולא יסטה מקביעותיה אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן (ראה: עב"ל 669/08 אוחיון - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 12/4/11).
ג. נפסק על ידי בית הדין הארצי, שיטת מינוי המומחים באה לסייע בידי בית הדין בהכרעתו בסוגיה משפטית אשר מתעוררת בה שאלה רפואית. השיטה לא נועדה לתור אחר חוות דעת רפואית מסוימת (לענין זה ראה דב"ע (ארצי) נו 0-282, המוסד לביטוח לאומי נ' לרוס).
ד. במקרים אחרים נפסק כי מינוי מומחה נוסף מביא בהכרח להתארכות ההליך ואף לתוצאות נוספות, לפיכך יש לנקוט במשורה במינויים מסוג זה.
ה. המקרה של התובע הוא מקרה פשוט בו חוות הדעת הינה בהירה וחד משמעית ועל פניה אינה מושתתת על הנחה משפטית או עובדתית מוטעית ומכאן שאין כל סיבה כי ביה"ד לא יאמצה (ראה דב"ע לז 71-0 אברהם ברג - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם, עוקדן הביטחון הסוציאלי, מנחם גולדנברג, עמ' 134 א').
ו. הנימוקים שנתן התובע בבקשתו למינוי מומחה נוסף אינם משכנעים שכן המומחה נתן מענה ענייני לכל שאלות ההבהרה אשר הוצגו בפניו וחוות דעתו בתיק דנן הינה ברורה, מנומקת ומעוגנת היטב בחומר הרפואי ובנסיבות המקרה.
ז. המומחה הסביר בחוות הדעת בתשובותיו לשאלות ההבהרה שהתובע אובחן כסובל מפנאומוטורקס פתאומי ספונטני - SPONTANEOUS PNEUMORTHORAX.
ח. המומחה קבע כי במקרה של התובע מדובר בפנוימוטורקס ספונטאני על רקע עישון כרוני, שהוא הגורם היחיד שהיה נמצא אצל התובע וקשור למחלה שממנה סבל.
ט. המומחה קבע כי אין קשר בין הופעת פרימוטוריקס פתאומי לעבודתו של התובע ולמעשה לא ברור מדוע ב"כ התובע טוען שהקביעה של המומחה אינה הגיונית ונחרצת באופן המנוגד לכל כללי ההיגיון.
י. המומחה מטעם בית הדין נתן הן בחוות הדעת שלו והן בתשובות שלו לשאלות ההבהרה מענה רחב וערך דיון ענייני ומנומק בעניינו של התובע. חוות הדעת של המומחה מעוגנת בכלל העובדות שהציג בית הדין וקיים בה הסבר כיצד הגיע המומחה למסקנה שלו.

8. ההתייחסות
במסגרת התייחסות ב"כ התובע לתגובת הנתבע הוא טען כך:
א. ישנה הצדקה מלאה לבקשת התובע מיום 25/5/20 ולפיה יש למנות מומחה רפואי נוסף ו/או אחר מטעם בית הדין בתיק זה.
ב. בבקשה פ ורטו בהרחבה הטעמים בשלהם אין לקבל את האמור בחוות דעתו של המומחה, וזאת כאמור - בשים לב למסמכים אשר הוצגו לו המבהירים כי לא מדובר בתובע שהינו מעשן כרוני.
ג. הן חוות דעתו של המומחה והן תשובותיו לשאלות ההבהרה אינן חד משמעיות, אלא הן לאקוניות כאשר המומחה אינו מתמודד עם השאלות אשר נשאל אלא מתבצר בעמדתו בדבר השפעת גורם העישון על הליקוי ממנו סבל התובע.

9. המסגרת הנורמטיבית לעניין מינוי מומחה רפואי אחר או נוסף
בהנחיות הנשיאה ורדה וירט-ליבנה, בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מתאריך 10/9/19 נקבעו הקריטריונים למינוי מומחה נוסף:
"16.    ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים שבהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, במקרה שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.
17. בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת למנות מומחה נוסף אם מצא כי יש בדבר צורך.
18. בית הדין רשאי, בהחלטה מנומקת ובמקרים חריגים, להורות על מינוי מומחה אחר. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון שמונה וכי בית הדין לא יזדקק לחוות דעתו של המומחה הראשון.
19. אין למנות מומחה שלישי, למעט במקרים חריגים ויוצאי דופן.

            גם במאמרו של כב' הנשיא אדלר, נאמר כי פסילת מומחה הינה צעד חריג, שבית הדין נוקט בו בנסיבות נדירות, אשר רק בהתקיימן רשאי בית הדין להיעתר לבקשה כאמור "ואין הדבר בבחינת מעשה שבכל יום" (סטיב אדלר "מומחים יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה" המשפט ב 199). סיבות אפשריות לפסילת חוות דעת הינן כאשר חוות הדעת של המומחה מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין; כאשר מתברר שהמומחה נוהג לתת חוות דעת לנתבע; כאשר חוות הדעת מבוססת על הנחה משפטית לא נכונה; או כאשר המומחה אינו מוכן להשיב על שאלות הבהרה או אינו מסוגל להשיב עליהן, כמו במקרה בו עזב את הארץ. באשר למצב בו בית הדין מחליט להיוועץ במומחה רפואי נוסף, למרות שלא מצא טעם לפסול את המומחה הרפואי שמונה, נמנו במאמר האמור מספר סיבות, וביניהן כאשר "בית הדין רואה לנכון לשמוע השקפה רפואית אחרת בנושא השנוי במחלוקת במדע הרפואה".

בדב"ע (ארצי) נ/0-282 המוסד לביטוח לאומי -לרוס, ניתן ביום 20.5.1997, נפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה, כי שיטת מינוי המומחים באה לסייע בידי בית הדין בהכרעתו בסוגיה משפטית אשר מתעוררת בה שאלה רפואית, והשיטה לא נועדה "לתור" אחר חוות דעת רפואית מסוימת, אלא להבהיר היבט רפואי של הנושא הנדון בבית הדין. באותו פסק דין צוין גם, כי כאשר ענין מסוים לא הובהר די צורכו, עומדת בפני הצדדים ובפני בית הדין האפשרות, להציג לאותו מומחה רפואי שאלות הבהרה. במקרים אחרים צוין, כי מינוי מומחה נוסף מביא בהכרח להתארכות ההליך ואף להוצאות נוספות, ולפיכך יש לנקוט במשורה במינויים מסוג זה, וקיימת גם חובת הנמקה מדוע מונה מומחה נוסף (עב"ל 421/09 (ארצי) המוסד לביטוח לאומי - בן סימון, ניתן ביום 8.3.2010; עב"ל (ארצי) 11988-08-11 המוסד לביטוח לאומי - מוניס, ניתן ביום 22.11.2012).

10. דיון והכרעה
במסגרת חוות דעתו קבע המומחה כך:
א. התובע אובחן כסובל מפנאומוטרקס פתאומי ספונטני SPONTANEOUS PNEUMORTHORAX.
ב. לדעתי אין קשר בין הופעת פנוימוטורקס פתאומי לעבודתו של התובע.
ג. הסיבה להופעת פנוימוטורקס ספונטאני פתאומי אינה ידועה.
הספרות הרפואית מחלקת את מקרי הפנוימוטורקס הספונטאני לשניים - מקרה ראשון פנוימוטורקס ספונטאני ראשוני PRIMARY SPONTANEOUS PNEUMOTHORAX נכללים חולים בהם לא נמצאה כל סיבה לפנוימוטורקס.
באנשים מעשנים קיימת שכיחות יתר של מקרי פנוימוטורקס ספונטאני עד פי שבע מאשר באוכלוסיה שאינה מעשנת.
יש חוקרים המייחסים את הופעת הפנוימוטורקס במעשנים לדלקת כרונית המערבת את הריאות (R-1 מצורף).
התובע היה ידוע כמעשן.
ספונטניאנוס פנוימוטורקס מופיעה בטייסים או בצוללנים בגלל שינוי לחץ בריאות במהלך עיסוקם גם ללא נזק ראשוני קודם בריאות שלהם.
הקבוצה השניה בה מוצאים מקרי פנוימוטורקס ספונטאנית בחולים עם מחלות אינטרקסטיציאליות של הריאה כמו בסרקואידוזיס או בתסמנת מרפן.
בחולי סרטן של הריאות או במקרים של גרורות לריאות מגדלים שונים, ניתן גם כן לראות מקרים של פנוימוטורקס ספונטאני. קבוצה נוספת של פנוימוטורקס ספונטאני משני רואים במקרים של טראומה לחזה או במקרים של הנשמה מלאכותית או במקרים בהם נדקר קרום הריאה במהלך ניסיונות להכניס וריד מרכזי דרך החזה או דרך הצוואר.
במקרה של התובע אין כל עדות למחלת ריאות קודמת.
נראה לי כי מדובר פנוימוטורקס ספונטאני על רקע עישון כרוני.
לא נראה לי כי יש קשר בין עבודתו להופעת הפנוימוטורקס.

וזו השאלה עליה נדרש המומחה להשיב:בחוות דעתך ציינת, בין היתר כי "במקרה של התובע אין עדות למחלת ריאות קודמת. נראה לי כי מדובר בפנוירמוטורקס ספונטאני על רקע עישון כרוני. לא נראה לי כי יש קשר בין עבודתו להופעת הפנוימוטורקס" - אנא עיין, שוב בתיקו הרפואי של התובע ברישומים הקשורים לעישון וכן עיין בשני המסמכים הרפואיים שיצורפו להחלטה זו,אחד ממרכז רפואי העמק, נושא תאריך 26/9/18 ואשר בו מצויין, בין היתר כי התובע מעשן "4 סיגריות ליום מזה:5" והשני ממרפאת עומר עפולה שם נרשם כי התובע הפסיק לעשן בגיל 25 וכי התחיל לעשן בגיל 18, כי עישן בסה"כ 6 שנים, 3 סיגריות ליום וכי "שנות חפיסה" הינן "0.9" - האם בשים לב לאמור לעיל, עדיין נכון להגדיר את התובע כמעשן כרוני או שיש מקום לשנות את חוות דעתך בשאלת הקשר הסיבתי בין עבודתו לבין מחלתו?
אנא נמק את תשובתך"
במסגרת תשובתו לשאלת ההבהרה הנ"ל השיב כבוד המומחה כך:"התובע התקבל לבית החולים עם פנוימוטורקס ספונטאני כשנשאל עם קבלתו לגבי עישון ענה שהוא מעשן ובאבחנתו בעמוד הראשון במחלות רקע רשום SMOKER (3051) (רפרנס 1). בקבלתו רשום עישון כחמש שנות קופסא ובעמוד השני כתוב 4 סיגריות במשך 5 שנים. בזמן קבלתו היה מעשן כרוני ויתכן ששנה לאחר מכן הפסיק לעשן.
כשאדם צעיר מגיע עם פנאומוטורקס חייבים לברר את סיבת המחלה.
עישון ואפילו עישון קל קשור עם פנוימוטורקס ספונטאני. ברפרנס 2 המובא מה- UP TODATE לומדים כי למעשן קל בין 1-12 סיגריות ליום יש סיכון פי 7 מאשר לאדם שאינו מעשן לפתח פנוימוטורקס.
הסיבות הן נזקי העישון הגורמים לדלקת כרונית בריאות ובדרכי הנשימה לפעמים עוד לפני שיש תלונות נשימתיות.
רפרנס 3 מכיל מאמר מהעיתון CIRCULATION עם תקציר המאמר שתורגם לעברית בבית חולים איכילוב - מאמר הדן בעישון קל ואפילו קל מאוד. ניתן לראות כי אפילו עישון קל מאוד יכול לגרום לנזקים חמורים במערכות שונות בגוף כולל לב וריאות. לאור הנתונים שהביא המומחה הוא אינו חושב שתנאי עבודתו של המתלונן הכריחו אותו לעשן, וכי הנזק שנגרם לו היה קשור לעישון הממושך שלו" (ההדגשה אינה במקור - א"י) .

הנה כי כן ובניגוד לטענות התובע, המומחה לא התבצר בעמדתו אלא הבהיר כי גם עישון קל קשור עם פנוימוטורקס ספונטאני וזאת תו ך שהוא מבסס קביעתו על ספרות מקצועית .
אשר על כן ובשים לב לחוות דעתו המפורטת של המומחה וכן לתשובתו הברורה לשאלת ההבהרה ובהינתן כי המומחה התבסס על כרטיסיו הרפואיים של התובע, על ספרות מקצועית רבה וכן לא סטה מהעובדות שהובאו לפניו והואיל ולא התקיימו במקרה זה גם טעמים אחרים המצדיקים, בהתאם להנחיות הנשיאה ו/או הפסיקה, מינוי מומחה אחר או נוסף וכן בשים לב לטעם שמצאנו בתגובת הנתבע, לא מצאנו שיש מקום להורות על מינוי מומחה אחר או נוסף.

11. סוף דבר - הבקשה נדחית.

12. מטעמי זהירות ניתנת לתובע (וגם לנתבע, ככל שירצה) ארכה בת 14 יום מהיום להגיש סיכומים.

13. אם לא יוגשו סיכומים יורה ביה"ד על דחיית התביעה וזאת לנוכח האמור בחוות דעתו של המומחה ובתשובתו לשאלת ההבהרה שהופנתה אליו.

14. למעקב מזכירות בהתאם.

ניתנה היום, כ"ד בסיון תש"פ , 16 ביוני 2020, בהעדר הצדדים.

נציג ציבור (עובדים)

יעקבס אורית,
שופטת בכירה

נציגת ציבור (מעסיקים)