הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה ירושלים ק"ג 52683-12-19

לפני:
כב' השופטת שרה שדיאור

התובע:
שלום עמרם ביטון
ע"י ב"כ: עו"ד סימה ברוכים

-
הנתבע:

  1. מרכז רפואי שערי צדק
  2. הראל פנסיה וגמל בע"מ
  3. מריאנה אוקסרוד
  4. צ'ליה ברש
  5. סבטלנה שטפה

החלטה

לפני בית הדין בקשת הנתבעות 3-5 לעיכוב ההליכים בתיק זה, עד למתן החלטה בתיק ת"ע (י-ם) 23815-08-20 המתנהל בבית השפט לענייני משפחה.
הנתבעות 3-5 ציינו כי התובע הגיש בקשה למתן צו ירושה בעניין המנוחה. מנגד, הגישה הנתבעת 4 התנגדות למתן צו ירושה והעניין מתברר בבית המשפט לענייני משפחה, בפני כבוד השופט פליקס נורודוצקי. משכך, סברו הנתבעות 3-5 כי נכון יהיה לעכב את ההליכים בתיק זה, עד להכרעת כבוד בית המשפט לענייני משפחה, הכולל הכרעה במעמדו של התובע כידוע בציבור של המנוחה, אם לאו , המשפיע על קביעת זכויותיו של התובע בעניין המנוחה ממקום עבודתה, כנטען ע ל ידו בהליך זה.
הנתבע 1 - מרכז רפואי שע"צ ציין כי אינו מתנגד לבקשה לעיכוב ההליכים וטען כי נקלע לתביעה, ללא קשר אמיתי למקרה או לסכסוך שבין התובע לבין הנתבעות 3-5. מעבר לאמור, טען כי גם הכרעה לפיה התובע היה ידוע בציבור של המנוחה לא תקנה לו כל סעד, כיוון שהמנוחה היתה בפנסיה צוברת, והוא טוען לפדיון ימי מחלה בלתי מנוצלים, כאשר אין למנוחה או ליורשיה זכות כלשהי בעניין זה. עוד טען הנתבע 1 כי ההליך הוגש ללא כל עילה, יכולת או זכות, והתובע לא צירף לתצהירו את המסמכים ההכרחיים לקבלת הגדרה של ידוע בציבור. התובע פנה לאגף משאבי אנוש של הנתבע 1, נאמר לו כי עליו להמציא אסמכתא חוקית להיותו ידוע בציבור של המנוחה, אולם הוא בחר שלא לעשות זאת, והגיש את התביעה דנן. משכך, נגרמות לנתבע 1 הוצאות מיותרות, בוודאי כאשר כתב התביעה לוקה בחסר מהותי. לטענת הנתבע 1, התובע לא הוכיח כי הוא זכאי להכרה במעמד של ידוע בציבור של המנוחה ומשכך יש לסלק את התביעה כנגד בית החולים על הסף ולחילופין לגופה.
הנתבעת 2 הראל פנסיה וגמל בע"מ הודיעה כי אינה מתנגדת לבקשה לעיכוב ההליכים, ומשאירה זאת לשיקול דעת בית הדין.
בית הדין העביר את הבקשה לתגובת התובע, עד ליום 10.10.20. ב"כ התובע לא הגישה תגובת התובע הגם שצפתה בהחלטת בית הדין כבר ביום 21.9.20, ומשכך ניתנת החלטה זו בהעדר עמדת הת ובע.
ברע"א 2812/13 קולומביה ציוד וצרכי צילום בע"מ נ' דלתה דיגיטל בע"מ נקבע כי הרציונאל העומד בבסיס דוקטרינת ההליך התלוי והעומד הינו מניעת ניהול הליכי סרק וחיסכון בזמן שיפוטי, וכן מניעת הכבדה מיותרת על הצד שכנגד. עוד נקבע כי השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להורות על עיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד חופפים לשיקולים בבסיס הדוקטרינה של מעשה בית דין, וביניהם זהות השאלות שבמחלוקת וזהות הצדדים, וכי לצורך בחינת ההצדקה לעיכוב הליך בתובענה בשל הליך תלוי ועומד ניתן להסתפק באפשרות שבהליך התלוי והעומד ייקבעו ממצאים שיכולים להוות מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא בתובענה שעיכובה מתבקש, ואף השתק פלוגתא לא הדדי הגנתי - קרי, פלוגתא שתשמש את הנתבע בהליך שעיכובו מתבקש נגד התובע אף מבלי שהנתבע הוא צד להליך התלוי והעומד.
הליך זה הוגש בחודש 12/2019, וההליך בבית המשפט לענייני משפחה הוגש בחודש 08/2020. ברע"א 1514/13 נאות בית וגן בע"מ נ' מועדון הכדורגל א.נ בית"ר ירושלים (2001) בע"מ קבע כבוד השופט דנציגר:
"משקבעתי כי בתביעת המבקשת ובתביעת המנהל שאלות משותפות שההכרעה בהן עשויה להקים מעשה בית דין ביחס לאחרת, נותר לברר האם צדק בית המשפט המחוזי כשבחר לעכב דווקא את התביעה הראשונה בזמן. אכן, במרבית המקרים מעוכבת התביעה השנייה בזמן. זאת בעיקר בשל העובדה שבקשה לעיכוב הליכים בתובענה נסמכת לרוב על הליך תלוי ועומד שכבר מתנהל. ואולם, כפי שכבר קבע בית משפט זה, שאלת הקדימות בזמן אינה מכרעת והעיקר הוא קידום אינטרס היעילות [ראו: רע"א 346/06 ד"ר באסם חזאן נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ (14.5.2006), פסקה 4; עניין בועז, בפסקה ד(2)]. אינטרס זה יקודם, לדעתי, בראש ובראשונה אם תעוכב התובענה שיכולה להיות מושפעת מהתובענה האחרת. לפי אמת מידה זו, ניתן להסביר במקרה דנא את הסיבה לעיכוב תביעת המבקשת על אף שהינה ראשונה בזמן.
הבהרתי לעיל כיצד עשויה להיות מושפעת תביעת המבקשת מהכרעות בפלוגתאות מסוימות בתביעת המנהל, וזאת על דרך של התגבשות מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא. מן הצד השני, נראה כי תביעת המנהל אינה יכולה להיות מושפעת מהכרעות בפלוגתאות דומות בתביעת המבקשת. כך, ככל שתעוכב תביעת המנהל ותתברר תביעת המבקשת, ובמסגרת בירורה ייקבע כי המבקשת החזיקה במקרקעין כדין, הרי שקביעה זו לא תחייב את המנהל שכן הוא אינו צד לפלוגתא זו. גם קביעה הפוכה, לפיה המבקשת לא החזיקה במקרקעין כדין, לא תוכל, ככלל, לשמש את המנהל בתביעתו שכן יהיה מדובר בהשתק לא הדדי התקפי שהיכולת לעשות בו שימוש שנויה במחלוקת ומכל מקום מצומצמת ביותר [ראו: ע"א 9551/04 אספן בניה ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל (12.10.2009), פסקה 18 לחוות דעתי]. משהגעתי למסקנה לפיה הכרעה בתביעת המבקשת אינה יכולה לייתר פלוגתאות בתביעת המנהל, מתבקשת המסקנה כי היה מקום לעכב את תביעתה אף שהיא ראשונה בזמן" (דגש ש.ש).
הפסיקה קובעת במפורש כי ניתן לעכב את הה ליך בפני אף שהוא מוקדם עד להכרעה בתיק המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה שהוא בעל הסמכות העניינית הייחודית לדון בעניני משפחה וידוע בציבור , ושהיו בפניו כבר הליכים בין הצדדים(התובע ונתבעות 3-5).
על כן מהותית יש להעדיף קביעת מעמדו של התובע כידוע בציבור, על ידי בית המשפט לענייני משפחה, אשר לו סמכות להכריע בענייני המעמד האישי, על פני הכרעת בית הדין לעבודה, אשר לו סמכות מכוח סמכות נגררת נוכח מהות ההליך שבפני בית הדין.
קבלת הבקשה לעיכוב הליכים תמנע הכבדה מיותרת על כל הנתבעים בהליך זה בפרט נתבעים 1 ו-2 אבל לא רק , תמנע ניהול הליכי סרק ותתרום לחיסכון בזמן שיפוטי. ונזכיר כי הנתבעת 1 כבר בקשה מחיקה על הסף של התביעה נגדה מנימוקים מפורטים.
בנסיבות אלה, ונוכח תגובות הנתבעים 1 ו-2 , הבקשה של הנתבעות 3-5 לעיכוב הליכים בהליך זה מתקבלת.
הליך זה יעוכב עד למתן פסק דין בבית משפט לענייני משפחה בת"ע (י-ם) 23815-08-20. המזכירות תפעל בהתאם לעיכוב הליכים זה .
הנתבעות 3-5 יגישו לבית הדין הודעת עדכון על ההליך בבית המשפט לענייני משפחה עד ליום 1.5.21 או עם קבלת פסק דין באותו הליך, לפי המוקדם מביניהם.

ניתנה היום, כ"ה חשוון תשפ"א, (12 נובמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.