הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה ירושלים צ"ו 71603-12-19

לפני:
כב' השופטת שרה שדיאור
נציג ציבור (ע) מר אלי קדוש

התובע
זיו מאור

בעצמו

-
הנתבעת
מדינת ישראל

ע"י פרקליטות מחוז: עו"ד תמר זילברפלד

החלטה

בפני בית הדין בקשת הנתבעת להציג בפני בית הדין בלבד, במעטפה סגורה שני מסמכים. האחד שכותרתו ערכה למעריכים – שלב ג' משרד החוץ- חטיבת הדרכה (להלן: ערכה למעריכים) . והשני מסמך שכותרתו – פרופיל צוער ממדי הערכה (שני עמודים) (להלן: פרופיל צוער). אלו יהוו נשוא ההחלטה.
תחילה התייחסה הבקשה לארבעה מסמכים אולם בדיון ההוכחות מיום 12/5/20 (להלן: הדיון) ובמהלכו ,גולו לתובע שני מסמכים. המכתב המלא מיום 22/12/19 שהיה בידיעת התובע אך בית הדין לא נחשף לו בשלמותו(נ/2) (ע' 7) וטבלת אקסל שמולאה ע"י שלושה מעריכם שונים במסגרת שלב ג' במכרז ובה נתוניו של התובע ביחס למבחנים, תוך התייחסות לסגולות, ציונים ממוספרים וכן הערות מילוליות , המלצות ונימוקים (נ/3)(ע' 10) תוך מחיקת שמות המעריכים . על כן מסמכים אלו אינם נשוא החלטה זו.
בקשה זו הוגשה בסעיף 32 לתצהיר מר אורן אנוליק ממשרד החוץ בעת הגשת התצהיר ביום 5/5/20.
במסגרת דיון ההוכחות ביום 12/5/20 (להלן הדיון) התנגד התובע להגשת המסמכים במעטפה סגורה לבית הדין, וטען בין היתר כי קמה לו זכות לצפות בהם באשר אין עליהם חסיון בהיותם חלק מהמכרז לצוערים אליו ניגש. לטענתו במכרז פומבי חלה חובה לחשוף את מלוא המסמכים בפניו. עוד טען כי חוק חופש המידע אינו חל נוכח סע' 9ב(4) לו המחריג התיעצויות הקבועות בדין. לגרסתו מכרז זה כמוהו ככל מכרז מסחרי. ובהעדר תקינות מנהלית לא ניתן להאחז בחזקת התקינות לצורך חסיון המסמכים. ביחס לסוד מסחרי טען כי לא פורט כזה.
הנתבעת טענה בין היתר כי חלות הגבלות והחרגות חוק חופש המידע, כי מדובר בסוד מסחרי וכי יגרם נזק בלתי מידתי בגילויים.
כאמור ,הצדדים טענו טענותיהם בדיון ונתנה החלטה כי העניין ידון בנפרד לאחר הדיון וכאמור בה.(ע' 5 ש' 15-ע'7 ש' 26). לאחר שנתנו דעתנו לטיעוני הצדדים להלן החלטתנו.

ההיבט הנורמטיבי

זכות העיון במכרזים קנויה למשתתף בהם, אולם לא באופן גורף. התובע טען כי כמו בכל מכרז מסחרי כך גם במכרזי כח אדם חובת הגילוי גורפת למכלול המסמכים. טענה זו נידונה בפסיקה בה נעשתה אבחנה בין סוגי המכרזי ם.
פסק דין ברע (ארצי) 60670-05-18‏ ‏ נצר שרון בע"מ נ' עו"ד ראובן וולף ( פורסם בנבו (להלן :פס"ד נצר) ) ,מציין כי יש שוני בין מכרז מסחרי רגיל לבין מכרז בענייני כח אדם וכלשונו:"
12. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991 קובעת כי:
"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות" (להלן - תקנה 46)).
תקנה 46(א) נועדה להבטיח "משחק בקלפים פתוחים" וזאת כאמצעי להגברת יעילות הדיון וקידום חקר האמת בגדרו. בנוסף, הגילוי אף מגביר את ההוגנות של ההליך, שכן הצד שכנגד מחויב לפעול בשקיפות ובנאמנות ובהתאמה למערכת יחסי עובד – מעסיק, המאופיינת ביחסי אמון ותום לב מוגברים (ע"ע (ארצי) 1185/04 אוניברסיטת בר אילן - ד"ר צמח קיסר, [פורסם בנבו] (24.3.05)). יחד עם זאת, גם גילוי נרחב אינו בלתי מוגבל, והוא מותנה בהיות המידע רלבנטי, כשלמבחן הרלבנטיות שני היבטים, אשר סוכמו לאחרונה בעניין בר"ע (ארצי) 51695-05-16 אייל הרינג - אקסלנס נשואה ניהול השקעות בע"מ [פורסם בנבו] (7.1.18). וכך נאמר:
"כידוע, השאלה הראשונה אותה יש לבחון בהכרעה בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלבנטיות. בעניין זה קבע בית הדין הארצי בעניין אבנצ'יק (ע"ע 494-06 מדינת ישראל - נציבות המים – קלרק אבנצ'יק [פורסם בנבו] (28.3.2007)) כי למבחן הרלבנטיות שני היבטים: ההיבט הצר (או תנאי הסף) וההיבט הרחב.
1.1.ההיבט הצר (או תנאי הסף) – במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. במסגרת זו על בית הדין לבחון האם מתקיימת זיקה בין המידע המבוקש במסמכים שגילויים מתבקש לבין עילת התביעה; האם קיימת תשתית עובדתית לכאורית לביסוס הטענה שגילוי המידע במסמכים המבוקשים דרוש להוכחת עילת התביעה; מהות הזיקה, לאמור חשיבות גילוי המסמכים להוכחת העילה המשפטית או הפרכתה בהליך העיקרי, ותרומתה לענייניות הדיון המשפטי וקידומו; חשיבות הראיות שגילוין מתבקש, לאור טענות הצדדים כפי שנטענו במסגרת ההליך העיקרי; השלב בו מצוי בירור ההליך העיקרי בעת הגשת הבקשה לגילוי מסמכים.
1.2. ההיבט הרחב - במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חיסויו, בין היתר על הציבור ועל צדדים שלישיים. בהקשר זה יבחן בית הדין אם למבקש עניין ישיר, ממשי, ולגיטימי בקבלת חומר המידע; עצמת האינטרס הממשי של המבקש והחשש מפגיעה בזכויותיו המהותיות; מהות הסעד בהליך המשפטי.
1.3.ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות, על שני היבטיו, על בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי, כגון חסיון סטטוטורי, חסיון מכוח המשפט המקובל, וחסיון מכוח ההלכה הפסוקה. במסגרת זו, על בית הדין לשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש, שלא על דרך הגילוי. זאת, תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה לגופו" (דגש ש.ש.)
וכן:" כאמור לזכות העיון במכרז לאיוש משרה יש פנים אחרות שמטבען נוגעות לבני אדם, לחשיפתם האישית אם במסמכים ואם בראיונות. צדדים אלו אינם באים לידי ביטוי במכרזים המסחריים.."(דגש ש.ש.)
עוד מציין בית הדין שם (ס' 13,14 לפסה"ד ) בין היתר כי "ההסדר החקיקתי בסוגיית זכות העיון של משתתף במכרז מסחרי מעוגן בתקנה 21(ה) לתקנות חובת מכרזים התשנ"ג-1993, לפיה כל משתתף במכרז יכול לבקש תוך 30 יום מפרסום תוצאות המכרז, לעיין בהחלטה הסופית ובנימוקי הוועדה, לעיין בהצעת הזוכה למעט בחלקים שיש בהם לחשוף סוד מסחרי, סוד מקצועי, פגיעה בביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה, בכלכלתה או בביטחון הציבור .."(דגש ש.ש.)
לפיכך גם במכרז מסחרי לא הכל גלוי ויש אינטרסים לגיטימיים שיש להגן עליהם פרט לזכות המתמודד לקבלת מידע.
עוד בעניין מכרזי כח אדם, ביחס למבחני מיון, הכרוכים בחברות השמה נפסק בצ"ו 20325-11-14 אדיר חמו ואח' נ' חברת נמל אשדוד ומכון קינן שפי וכן בעתמ (ת"א) 4749-04-12 עתמ 38127-04-12 משרד המשפטים - רשם מאגרי המידע נ' אדם מילוא בע"מ (פורסם בנבו)בו ניתן תוקף פסק דין ל הנחית רשם מאגרי המידע מס' 2/2012 שעניינה תחולת הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 על הליכי מיון לקבלה לעבודה ופעילות מכוני מיון , כי לפי סעיף 2.7.13 להנחיית הרשם יוכלו המעסיק או מכון המיון לצאת ידי חובתם למתן זכות העיון אם יאפשרו לנבחן לעיין בחוות הדעת במקום בו נערכה הבחינה, מבלי שיימסר לנבחן עותק צילומי. ניתן להשמיט מחוות דעת מכון המיון אשר עומדת לעיון הנבחן פרטים לגבי המעסיק הפוטנציאלי ופרטים לגבי מאפיינים ספציפיים של המשרה ובכלל זה תכונות ומאפייני אישיות הנדרשים למשרה, ניתוח מידת התאמתם של תכונותיו ומאפייני אישיותו של הנבחן למשרה, זאת בהתאם להסכמות מכוני המיון ורשם מאגרי המידע אשר קיבלו תוקף של פסק דין בהליך זה.
ולגופה של ההנחיה "הנחית רשם מאגרי מידע מס' 2/2012 תחולת הוראות חוק הגנת הפרטיות על הליכי מיון לקבלה לעבודה ופעילות מכוני מיון"(פורסמה בנבו):

ובהמשך:

וכן:

נבחן את האמור לעיל ביחס למסמכים נשוא המחלוקת. בבחינת מהכלל אל הפרט .

הכרעת הדין

במבחן הצר של פס"ד נצר , נשוא ההליך הוא תקינות שלב ג' של התובע , והדחתו במהלך שלב ג' במכרז 2019 .לפיכך טענת הנתבעת כי די בחזקת התקינות המנהלית שחברי הוועדה עשו את מלאכתם נאמנה ואין מקום לבחון שיקול דעתם , לא מצדיקה מניעת הבאת המסמכים לידיעת התובע .יש רלוונטיות לנשוא התביעה. יחד עם זאת במקרה כזה יש לתת משקל לאינטרס הגילוי תוך בדיקת מידתית הנזק היחסי ומזעור הפגיעה באינטרסים של גורמים האחרים.
בעמוד הראשון של ערכה למעריכים מצויין במפורש "חסוי – החוברת מיועדת למעריך בלבד ואין להעבירה © כל הזכויות שמורות ל"רוביקון, פתרונות אנושיים בע"מ" כך בגדול , במפורש ובאופן ברור.
בלוגו התחתון בעמוד זה מצויין "הובלה מקצועית :רוביקון, פתרונות אנושיים בדרך ארץ". (דגש ש.ש.)
גם מבלי לעיין במסמך עצמו מכותרתו (המצויה בעמוד נפרד) ברור כי יש ציון מפורש של זכויות השמורות לצד ג' חברת רוביקון –וכן זכויות מקצועיות שעונות להגדרת סוד מקצועי על פי סעיף 32 לתצהיר מר אנוליק המציין במפורש שמדובר במסמכים חסויים ומונה את ההשקעה בהם .
לשם דיוק יובא הסעיף במלואו :

באותו עמוד ראשון מצויין "קורס צוערים ל"ו, שלב ג', מרכז הערכה נובמבר 2019" דהיינו כל המידע על תכלית המבחנים נשוא ההליך, והפירוט לגביהם ולמהותם , (כמופיע בתמצית בנ/3 שבידי התובע עם הציונים וההערכה המילולית ,) מפורטים בחוברת זו.
גילוי מסמך הערכה למעריכים לתובע, בהכרח יביא לגילוי מידע הכפוף לזכות לפרטיות של צדדים שלישיים [ע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י [פורסם בנבו] (21.9.2010)].
מסמך ערכה למעריכים מסומן בסימן שמירת הזכויות ©. סעיף 5 ל חוק עוולות מסחריות מגדיר " סוד מסחרי" כך:" 'סוד מסחרי' , 'סוד' – מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים שאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".
נפסק כי הגדרת " סוד מסחרי " כללית ונועדה לכלול סוגי מידע שונים הנהנים מהגנת החוק. ( ת"א 184/93 זנלכל בע"מ - פרי טעים בע"מ ואח', פ"מ, תשנ"ה(1) 313) שם נקבע כי "סוד מקצועי כולל כל נוסחה, תכנית, אמצאה או צרוף של מידע אשר אדם עושה בהם שימוש בעסקו והנותנים לו את ההזדמנות להשיג עדיפות על-פני מתחריו החסרים אותו סוד. סוד זה יכול להיות נוסחה לתרכובת כימית, תהליך ייצור, סוד הטיפול או השימור של מוצרים, תרשים או תכנית של מכונה או כל אמצאה אחרת או אפילו רשימת לקוחות" .
עיון בעמוד הראשו במסמך ערכה למעריכים, בצירוף סע' 32 לתצהיר הנתבעת מראה כי מדובר בתכנית, שנעשתה באופן מיוחד בשיתוף פעולה מקצועי קונקרטי וסודי,שהומצאה לצורך מיוחד זה של מבחני מועמדים כצוערים במשרד החוץ ,ובה מידע המעניק לרוביקון יתרון עסקי על פני מתחריה. הסימון ע"ג המסמך, יחד עם הציון חסוי אף מראה לכאורה כי ננקט הדרוש לשמירה על סודיות זו.
נוכח האמור לעיל שוכנענו כי באיזון בין גילוי המסמך לתובע לבין שמירת סוד מסחרי של רוביקון, גובר האינטרס של רוביקון גם אם אין בפנינו הערכת נזק. מדובר בתכנית שהושקעו בה מחשבה ועבודה מרובים, למטרה ספציפית זו.
אם בכך לא די, טענה המדינה כי מדובר במסמך פנימי שאין לגלותו לפי חוק חופש המידע, סעיף 9ב' הקובע מקרים בהם הרשות אינה מחוייבת למסור מידע שגילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של הרשות הציבורית או את יכולתה לבצע את תפקידיה.לגרסת ה נתבעת מדובר ב"עצה או המלצה" שניתנו לצורך קבלת החלטה לפי ס"ק 4 לסעיף וכן בסוד מקצועי לפי ס"ק 6 לו.
בפס"ד נצר לעיל צויין " הזכות הרחבה לעיון עלולה להתנגש עם הזכות לפרטיות ועם הזכות לשמירה על סוד מסחרי, וקניין רוחני של משתתפים אחרים במכרז. ניתן גם לנצלה לרעה, היא עלולה להרתיע השתתפות של מציעים פוטנציאליים, היא יכולה להרחיק גם חברי ועדה מלהתבטא באופן חופשי. "(דגש ש.ש.)
אפילו בתקנות חובת המכרזים תשנ"ג- 1993 לגבי מכרזים מסחריים יש הגבלת גילוי" , למעט –
(א) בחלקים של ההחלטה או ההצעה אשר העיון בהם עלול לדעת ועדת המכרזים לחשוף סוד מסחרי או סוד מקצועי, או לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בכלכלתה או בביטחון הציבורי; "
כפי שציינו מדובר בסוד מסחרי מוגן בזכויות, בסוד מקצועי, ולטעמינו אף יש בכך פגיעה באינטרסים חשובים של המדינה, בעניין של תהליכי בדיקה ומיון של מי שאמור להיות בחזית יחסי החוץ של המדינה. די בכך כדי לקבל בקשת המדינה שלא לאפשר לתובע לצפות במסמך זה. מנגד יש לו חשיבות לעניין חזקת התקינות.ולכן יוותר כראיה בהליך.
תימוכין לכך מצאנו בפס"ד עע(ארצי) 1185/04 אוניברסיטת בר-אילן – ד"ר צמח קיסר (פורסם בנבו ) ,נקבע כי :" זוהי 'זכות העיון הפרטית' הנגזרת בעיקר מזכות הטיעון ומחובת המינהל לפעול בשקיפות
הנה כי כן, קמה חובתה של הרשות הציבורית לחשוף לעיונו של בעל הדבר את ההחלטה שניתנה בעניינו והמסמכים הכרוכים בה, קל וחומר בהתקיים יחסי עבודה בין הצדדים.
עם זאת, אין מדובר בזכויות מוחלטות. כשם שאין להטיל חסיון מלא וגמור על מסמכי הרשות, כך אין זכות העיון עומדת לעצמה כערך בלעדי. מלאכת האיזון בין האינטרסים המתנגשים צריכה להיעשות נכוחה ובשים לב לנסיבות העניין ".(דגש ש.ש.)
וכן בפס"ד עב (י-ם) 1733/03‏ ‏ רפי הובר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) נקבע בהקשר דומה כי יש סכנת פגיעה בחשיפה של מידע דומה :"
" זאת ועוד. סעיף 9(ב)(1) לחוק חופש המידע, התשנ"ה - 1998 (להלן - חוק חופש המידע) קובע כי:
”רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שהוא אחד מאלה:
(1) מידע אשר גילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של הרשות הציבורית או את יכולתה לבצע את תפקידיה;“
ובסעיף 9(ב)(7) נקבע לחוק כי:
”(7) מידע שהגיע לידי הרשות הציבורית, שאי-גילויו היה תנאי למסירתו, או שגילויו עלול לפגוע בהמשך קבלת המידע;“
מקובלת עלינו במלואה טענת המשיבה כי גילוי ההמלצות שניתנו לוועדה עלול לפגוע, לא רק במי שנתנו את חוות הדעת, אלא גם בעבודת הוועדה. גילויים של מסמכים אלה עלול לגרום לכך ששופטים וממליצים אחרים יירתעו ממתן חוות דעת, או כי יימנעו מכתיבת חוות דעת אמיתיות וכנות, המשקפות את דעתם, מתוך חשש שבסופו של דבר ייחשפו. דבר זה עלול לפגוע באופן ממשי ביכולתה של הוועדה לבחירת שופטים לבצע את עבודתה."(דגש ש.ש.)
יודגש כי אינטרס התובע לא נפגע, ולכל היותר נפגע באופן מינורי,שכן התובע חווה את מבחני שלב ג' פעמיים, פעם ב2016 ופעם ב-2019, ולכן מודע לתוכנם ולישומם בפועל. בנוסף קיבל את מסמך נ/3 שהוא השתקפות מערך ההערכה לשלב ג' ספציפית ביחס אליו.בנ/3 יש את הפרמטרים בפרוטרוט עם ציונים, ותיאור מילולי מפורט. . כך שמירב הידע ביחס למבחני שלב ג' ממילא מצוי בידו. האינטרס שלו נפגע, אם וככל שנפגע ,במידה פחותה בהרבה מזו של צד ג' רוביקון, או מאנטרסיה של המדינה כפי שפורטו על ידה בסעיף 32 הנ"ל לתצהיריה .גם מטעם זה יש להעדיף הותרת המסמך חסוי.
עוד, הנתבעת הוכיחה כי במסמך זה מתקיים המפורט בהנחיות רשם מאגרי מידע שפורטו לעיל, כפי שציינו בעובדות .
לסיכום, שיקולי הפסיקה לעיל , האיזונים המפורטים בה, חריגי חוק חופש המידע שפרטו לעיל , יחד עם טיבו של המסמך, רגישותו המהותית בהיותו לקבוצה בעלת ייחוד , והיותו חובק סוד מסחרי מוגן של רוביקון וכן סוד מקצועי של המדינה , כל אלה , כל אחד לחוד ובמצטבר מחזקים דעתנו בדבר היות מסמך ערכה למעריכים, מסמך שאין לגלותו לתובע ואין לחשוף תוכנו. תוכנו פורט בסע' 32 לתצהיר, ואף בפרו' הדיון בחקירה נגדית .ומצוי בפועל בנ/3 שבידי התובע. הבקשה לגלותו נדחית.
למעלה מהצורך יודגש כי מסמך זה אינו עיקרי בהליך, בו הוגשו ונחשפו די מסמכים שיוכלו לשפוך אור על נשוא ההליך גם בלעדיו.
בנוסף לפי סעיף 32 לתצהיר הנתבעת בסוף מסמך ערכה למעריכים יש רשימה של כלל המשתתפים שמותיהם והציונים שקיבלו . ברי כי מסמך זה , צריך להיות חסוי שכן פגיעתו אינה מידתית . זו פגיעה בציבור רחב של המועמדים לקורס , ללא כל הצדקה שפרטיהם יוודעו לתובע, אף לא תהיה בכך כל תועלת לתובע. התובע ציין כי השאלה אינה הציונים אלא תקינות ההליך, ולכן רשימה זו אף אינה רלוונטית לו. ממילא אין להתיר פגיעה גורפת בצנעת הפרט ללא הצדקה.
הנתבעת טענה כי פרט לתובע היו עוד מועמדים שנפסלו בשלב ג'. עניין זה לא היה במחלוקת. על כן אף רשימת המועמדים וציוניהם חסוי ה. גילוי ה יהא בהכרח נגוע בפגיעה בלתי מידתית בצנעת הפרט של כלל המועמדים לצוערים.
המסמך האחרון הוא לפי כותרתו "פרופיל הצוער ממדי הערכה." (2 עמודים שסימנה ב"כ המדינה בדיון ושודכו יחדיו,כותרת העמ' השני מבט על פרמטרים רלוונטים לכל תרגיל ) ,ובו פירוט התוכן המילולי המתייחס לפרמטרים המופעים בנ/3 שניתן לתובע. לפיכך, בנוגע לנתוניו האישיים הרי בנ/3 מתאפשר לו הלכה למעשה לצפות בהם ולדעת תוכנם .
בפרו' הדיון ציינה ב"כ המדינה ביחס לפרופיל לצוער הסכמת המדינה לעיון בלבד וכלשונה :

(ע' 9 ש' 17-26 )
התובע לא הסכים לעיון בלבד לעניין "פרופיל לצוער " וכלשונו :

(ע' 9 ש' 28-33).
לאחר ששקלנו את נכונות הנתבעת בתנאיה, ואת סירוב התובע בטענה להסרת החסיון כליל , מצאנו כי אף מסמך פרופיל לצוער יש בו את מכלול המרכיבים המצדיקים חסיון אותם פירטנו בהרחבה ביחס ל מסמך ערכה למעריכים לעיל, שכן מסמך פרופיל לצוער משקף את אותו עניין ותוכן ומשרת אותה תכלית . אולם משהסכימה המדינה לאפשר לתובע לעיין בו, נתיר אף אנו אך ורק זאת.
על כן נתנת רשות לתובע לראות את המסמך פופיל לצוער ולעיין בו. אין רשות לצלמו או להעתיקו בכל דרך שהיא. עיון התובע במסמך פרופיל לצוער (2 עמודים שסימנה ב"כ המדינה באולם ושודכו יחדיו,כותרת העמ' השני מבט על פרמטרים רלוונטים לכל תרגיל ) יעשה בתיאום עם המזכירות . ויודגש. ינתן לתובע לקרוא את המסמך בלבד. אסור להעתיקו או לצלמו כולו או מקצתו או לתמצתו בשום אופן או דרך.
השתת הוצאות ביחס להחלטה זו תבחן בסיום ההליך.
הצדדים יפעלו על פי החלטת בית הדין מיום 12/5/20.(ע' 25 לפרו').

ניתנה היום, י"ט אייר תש"פ, (13 מאי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

החתימה המקורית של נציג הציבור מצויה בתיק בית הדין.

נציג ציבור
מר קדוש

שרה שדיאור, שופטת