הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה ירושלים צ"ו 71603-12-19

לפני:
כב' השופטת שרה שדיאור
נציג ציבור מר אלי קדוש

המבקש:
זיו מאור

-
המשיבה:
מדינת ישראל
ע"י ב"כ: עו"ד גיל קרסנטי

החלטה
לפני בית הדין בקשה לתיקון טעות, בהתאם לסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב].
המבקש טען כי בפסק הדין נפלה טעות, בכך שבסעיף 76 נכתב: "למעלה מן הצורך יאמר כי בחקירה נגדית עלה שהתובע... הגיש תביעה קודמת ביחס למכרז אחר של צוערי משרד הכלכלה בו השתתף (ע' 8 שו' 31-עמ' 9 שו' 5)".
לטענת המבקש, מהחקירה הנגדית לא עלה כי הוא תבע את המשיבים בגין מכרז משרד הכלכלה. במישור העובדתי טען כי לא תבע את המדינה בגין המכרז האמור, ואין בדעתו לעשות כן, משום שהוא סבור שהנשרתו מאותו מכרז נעשתה כדין. לטענת המבקש, כלילת המידע השגוי שבסעיף 76 לפסק הדין עלולה לפגוע בו, ומציגה אותו באור שלילי, בפרט לאור אמירות בית הדין שבשלהי פסק הדין.
לטענת המבקש, מדובר בפליטת קולמוס. בפרט כאשר צוין כי הדברים הם בבחינת "למעלה מן הצורך". מכל מקום, נראה כי העובדה (השגויה) שבסעיף זה אינה משפיעה על התוצאה הסופית. לפיכך, עתר המבקש למחיקת סעיף 76 לפסק הדין.
עוד ביקש כי ככל שהאמור בסעיף 76 לפסק הדין עמד לנגד עיני בית הדין בעת שפסק את הוצאות ההליך, בית הדין יתקן את סכום ההוצאות באופן שישקף נכונה את ההיקף האמיתי של ההתנהלות המשפטית של המבקש מול המשיבים.
המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי מדובר בהשגה על קביעה עובדתית של בית הדין הנכבד, ולא מדובר בשגגה טכנית או פליטת קולמוס, ומשכך דרך המלך להשגה על פסק הדין היא באמצעות הגשת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. המשיבה הפנתה לרע"א 9078/08 טובה פינקלשטיין נ' טיב בית חרושת לנקניק ובשר מעושן שבו נקבע כי בעל דין יכול לפעול לשינוי תוכנו של פסק דין באחת מהדרכים הבאות: הגשת בקשה לתיקון פסק הדין, ערעור עליו או הגשת בקשה להבהרתו, ופירוט מתי על בעל הדין לפעול בכל אחת מהדרכים. עוד הפנתה המשיבה לע"א 605/74 וישניבסקי נ' הרשות המוסמכת לצורך חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957 ולרע"א 2958/17 לאוניד פקטרוביץ נ' עיריית חדרה. לטענתה, מהפסיקה עולה כי ככל שהתובע מבקש לערער על החלטת בית הדין בנוגע לקביעות עובדתיות ולפסיקת הוצאות המשפט, עליו להגיש ערעור כדין. בעניין הפחתת ההוצאות שנפסקו הפנתה המשיבה לטענותיה במסגרת "תגובה מטעם הנתבעים לבקשת התובע למחיקת התביעה ולחיוב הנתבעים בהוצאות" מיום 27.5.20.
בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") נקבע:
"(א)  מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה.
(ב)  בהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן.
(ג)   תוקנו פסק דין או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לענין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת.
(ד)  החלטה לפי סעיף קטן (א) אינה ניתנת לערעור אלא בערעור על פסק הדין או ההחלטה האחרת".
ברע"א 9078/08 טובה פינקלשטיין נ' טיב בית חרושת לנקניק ובשר מעושן נקבע:
"בעל דין יכול לפעול לשינוי תוכנו של פסק דין באחת מהדרכים הבאות: הגשת בקשה לתיקון פסק הדין, ערעור עליו, או הגשת בקשה להבהרתו.
(א) בקשה לתיקון פסק דין (או החלטה אחרת) עניינה בעתירה למותב אשר נתן את פסק הדין, על יסוד טענה לפיה פסק הדין נגו ע בטעות טכנית: "טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה" (כאמור בסעיף 81 ל חוק בתי המשפט). טעות כזו ניתן לומר עליה דרך כלל כי הינה: "דבר, אשר נכלל בתוך פסק הדין בשל שגגה, או דבר, אשר אינו נכלל בפסק הדין אך היה במחשבתו של השופט ונשמט מפסק הדין" (ע"א 576/81 בן שמעון נ' ברדה, פ"ד לט(2) 589, 590 (1985)). דרך דיונית זו איננה רלבנטית מקום בו מבקש בעל הדין להכניס בפסק הדין תיקונים מהותיים, שכן היא נוגדת את עקרון סופיות הדיון (ראו: ע"א 769/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב, פ"ד לב(1) 667, 670 (1978))..." (דגש ש.ש.).
המשיבות לא חלקו על טענתו העובדתית של המבקש, לפיה בניגוד למצוין בפסק הדין, התובע לא הגיש תביעה קודמת ביחס למכרז אחר של צוערי משרד הכלכלה.
בחקירתו נשאל המבקש על מכרז קודם של משרד הכלכלה. בעמוד 8 שורה 31 שאלה ב"כ המשיבה: "אתה זוכר שתבעת את נציבות שירות המדינה שמבצעת את המכרזים". לטענת המבקש שאלה זו נועדה לרמוז כי דברי המבקש אינם נכונים, וכי הדבר ידוע לה בהיותה מייצגת את נציבות שירות המדינה, אשר ערכה גם את המכרז במשרד הכלכלה. ואולם התביעה שאליה התייחסה ב"כ המשיבה היא ההליך דנן, ולא הליך אחר בעניין משרד הכלכלה – כיוון שהמבקש כלל לא הגיש הליך כנגד משרד הכלכלה. המשיבים לא הראו כיצד עולה מהחקירה הנגדית שהמבקש תבע את המשיבים בגין מכרז משרד הכלכלה. יתרה מכך, המבקש אף ציין כי גם לשיטתו הנשרתו מאותו מכרז נעשתה כדין, ומשכך לא היתה לו כל סיבה להגיש הליך כנגד אותו מכרז.
מהאמור עולה כי קביעת בית הדין בסעיף 76 לפיה: "למעלה מהצורך יאמר כי בחקירה נגדית עלה שהתובע פרט להליך הראשון למכרז משרד החוץ בפני הנשיא, הגיש תביעה קודמת ביחס למכרז אחר של צוערי משרד הכלכלה בו השתתף" מהווה דבר, אשר נכלל בתוך פסק הדין בשל שגגה, ולא בתיקון מהותי. משכך, בהתאם לפסיקה, ניתן לתקנו בהתאם לסעיף 81 לחוק בתי המשפט.
יצוין כי הבקשה לתיקון פסק הדין הוגשה ביום מתן פסק הדין, ומשכך לא עולה חשש כי המבקש ביקש להאריך את המועד הקבוע להגשת ערעור, ובמועד הגשת הבקשה רשאי היה להגיש ערעור על פסק הדין. בשים לב למהות הבקשה, המבקש פעל כדין עת ביקש לתקן את פסק הדין, ולא להגיש ערעור רק בשל סעיף 76.
נוכח כל האמור, פסק הדין יתוקן, באופן שסעיף 76 לפסק הדין יימחק.
בעניין ההוצאות יצוין כי סעיף זה לא עמד לנגד עיני בית הדין בעת פסיקת ההוצאות. עוד יצוין כי כאמור בפסק הדין, ההוצאות הושתו "בסכום סמלי" היינו על הצד הנמוך, ובשים לב לכלל הנסיבות. אין בתיקון פסק הדין כאמור לעיל כדי לשנות או להפחית את סכום ההוצאות שהושת על המבקש. בנסיבות אלה, הבקשה בעניין ההוצאות נדחית.

ניתנה היום, כ"ה אדר תשפ"א, (09 מרץ 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
החתימה המקורית של נציג הציבור מצויה בתיק בית הדין.

נציג ציבור
מר אלי קדוש

שרה שדיאור, שופטת