הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה ירושלים סע"ש 7978-06-21

01 ספטמבר 2021
לפני:
כב' השופט עמי רוטמן
נציג ציבור (עובדים) מר נתן מזרחי
נציג ציבור (מעסיקים) מר מימון אסולין

התובעת:
שרה שופק

ע"י ב"כ: עו"ד ישראל שגב

-
הנתבעת:
מרכז י.נ.ר (ע"ר)

ע"י ב"כ: עו"ד ישראל עשור

החלטה

בפנינו בקשת הנתבעת לעכב את ההליכים בתיק זה בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן – "חוק הבוררות") לאור תניית בוררות הקיימת בסעיף 14 להסכם העבודה שנחתם בין הצדדים ביום 3.1.2015 (להלן – "הסכם העבודה"), אשר קובע – "...בכל סכסוך שיתגלע בין הצדדים בהקשר להסכם זה על נספחיו יתברר וידון בבית הדין "חוקת המשפט" ברשות אב בית הדין הרה"ג אלחנן פרץ".

לטענת הנתבעת, התובעת אף חתמה על שטר בוררות שצורף להסכם העבודה, אולם בחרה להעלים עובדה זו מתביעתה. עוד טענה הנתבעת כי, במקום לפנות אליה בפניה מקדימה, היא בחרה לפנות לבית הדין ולהגיש תביעה מופרכת תוך סילוף עובדות והעלמת המסמכים, התנהגות אשר מעידה על חוסר תום לב מובהק של התובעת.

התובעת טוענת, בין היתר, כי יש לדחות את בקשת הנתבעת. לטענת התובעת, הרב אלחנן פרץ מצוי בניגוד עניינים חמור, שכן ממלא תפקידים רבים ומגוונים בנתבעת. כך, בין היתר, טוענת התובעת כי הרב פרץ מרצה ומעביר קורסים אצל הנתבעת, משמש כיו"ר ועדה רוחנית של הנתבעת, וכי הנתבעת אף הפעילה בית דין בראשות הרב פרץ בשם "שערי הלכה ומשפט", אשר נוהל ע"י מנכ"ל הנתבעת ומי שנתן תצהיר מטעמה בבקשה לעיכוב הליכים. בנסיבות אלה, טוענת התובעת, כי לאור ניגוד העניינים של הבורר המיועד, אין כל תוקף או רלוונטיות לשטר הבוררות או לאמור בסעיף 14 להסכם.

עוד טוענת התובעת ומוסיפה, כי נוכח האמור בסעיף 3 לחוק הבוררות והעובדה שהתביעה כוללת רכיבים קוגנטיים רבים, וכן בהתאם להלכה שנקבעה בעניין זה, לא ניתן להעביר את התביעה להליך של בוררות, גם ללא קשר לזהות הבורר.

בתשובתה לתגובת התובעת דחתה הנתבעת את טענות התובעת, תוך שהיא טוענת כי הרב פרץ אינו מעביר קורסים אצלה, אינו משמש כיו"ר ועדה רוחנית או מצוי עימה ביחסים עסקיים כלשהם. עוד לעניין זה טוענת הנתבעת כי לפני למעלה מ- 7 שנים הרב פרץ נתן שיעורים הלכתיים במסגרת פעילותה וכי מאז ועד היום אין ביניהם קשר כלשהו. עוד הציעה הנתבעת להתדיין אצל כל דיין אחר בבית הדין, בהתאם לאמור בשטר הבוררות או בכל בית דין לממונות אחר שתבחר התובעת. עוד טוענת הנתבעת כי תביעתה של התובעת אינה עוסקת בזכויות קוגנטיות, שכן עיקר התביעה עוסק בתשלום בגין שעות נוספות או תשלום בונוסים, שאינם חלק מזכויותיה הקוגנטיות של התובעת.

התובעת התנגדה להצעת הנתבעת להעביר את הבוררות לבורר אחר או לבית דין אחר, בין היתר, בטענה שאינה מוכנה לוותר על זכויותיה הקוגנטיות בהתאם לחוקי המדינה. עוד טענה התובעת, כי ממילא לאור העובדה שאין מחלוקת שבשנת 2014 נתן הרב פרץ שירותים שונים לנתבעת, הרי שנפל פגם מהותי בעובדה שהתובעת נדרשה להסכים להתדיין בפניו כבורר, וכי אף אם כיום אינו נותן שירותים לנתבעת, הרי שלא ניתן להתעלם מהכרת הטוב שהרב פרץ חב לנתבעת. עוד הוסיפה התובעת וטענה כי מאתר האינטרנט של הנתבעת עולה – שבניגוד לטענתה – הרב פרץ נמנה על סגל המרצים שלה גם כיום.

דיון והכרעה

חוק הבוררות קובע, בין היתר, כי –
"3. אין תוקף להסכם בוררות בענין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים.
.........
5(א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.
)ב( בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה.
(ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות."

לעניין העברת סכסוכים בשאלת זכויות קוגנטיות של עובדים להליך של בוררות כבר נאמר כי – "הלכה פסוקה במשפט העבודה הינה, כי זכויות המוקנות לעובד מכוח חוקי משפט העבודה המגן אינם ניתנים לויתור, ועל כן אינם יכולים לשמש נושא להסכם בין הצדדים" [עע (ארצי) 73/08 יהלומי מסיקה צ'ינו ובניו בע"מ נ' ערקאי יעל (מיום 14.9.09 ), ס' 6 לפסק דינו של הנשיא (בדימוס) כב' השופט אדלר].

עוד נקבע באותו מקרה כי – "....אין להעביר לבוררות את רכיבי התביעה הנוגעים לפיצויי הפיטורים ולחופשה השנתית. מסקנה זו מצדיקה החלטה לא להעביר לבוררות גם את סעיפי התביעה האחרים, על אף שאינם נוגעים למשפט העבודה המגן, וכל זאת כדי למנוע דיון מפוצל בין שתי רשויות שיפוטיות שונות, מצב שלדידי פוגם ביעילות, גם אם יתר רכיבי התביעה הוא הרוב (הדגשה לא במקור, ע.ר.). דיון באכסניה אחת במערכת עובדתית משותפת הוא לדידי יעיל יותר ואפילו נוח יותר מבחינת המתדיינים" [ס' 6 לפסק דינו של כב' השופט רבינוביץ].

בענייננו כוללת התביעה מספר רכיבים, אשר רובם המכריע הינם רכיבים קוגנטיים, ובכללם פיצוי בגין אי הפרשות פנסיוניות, השלמת פיצויי פיטורים, השלמת תשלום בגין ימי חופשה, דמי חגים, שעות נוספות ודמי הבראה בסך כולל של כ- 75,000 ₪ מתוך סך התביעה העומדת על כ- 102,000 ₪. אמנם חלק מן הרכיבים נתבעים בהנחה לפיה יש להביא בחשבון את תשלומי הבונוס ששולמו לתובעת, אולם אין בכך כדי לאיין את העובדה שמדובר בתביעה לתשלום זכויות קוגנטיות, ובשאלת עצם הזכאות להכללת רכיב הבונוס ברכיבים לתשלום הזכויות הסוציאליות השונות. בנוסף, לאור האמור בפסק הדין בעניין יהלומי מסיקה האמור, הרי שגם אם מיעוט רכיבי התביעה היה קוגנטי, על מנת למנוע דיון מפוצל, יש להותיר את מלוא התביעה להכרעת בית הדין.

בנסיבות אלה, ואף מבלי להידרש לשאלת זהותו של הבורר, הבקשה לעיכוב הליכים נדחית. כתב ההגנה יוגש תוך 30 יום.

הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בגין דחיית הבקשה בסך של 1,500 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום ללא קשר לתוצאות ההליך. ככל שההוצאות לא ישולמו תוך המועד האמור, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד ההחלטה ועד לתשלומן המלא בפועל.

ניתנה היום, כ"ד אלול תשפ"א, (01 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר נתן מזרחי
נציג ציבור (עובדים)

עמי רוטמן, שופט

מר מימון אסולין
נציג ציבור (מעסיקים)