בית הדין האזורי לעבודה ירושלים סע"ש 41644-06-19

01 נובמבר 2020

לפני:

כב' השופט עמיצור איתם
נציג ציבור מר שלמה פארי
נציג ציבור מר יעקב מלול
התובעים
גמאל עביאת

ע"י ב"כ: עו"ד חמזה חלואני
-
הנתבעים
פקיה לעבודות בניה בע"מ

ע"י ב"כ: עו"ד פאדי עבידאת

פסק דין

הצדדים אינם חלוקים על כך שהתובע עבד אצל הנתבעת בין 9.2013 ועד 2.2016. התובע הגיש ראיות מטעמו בתיק מוצגים והעיד ונחקר לפנינו. הנתבעת לא הגישה מסמכים ואף עד מטעמה לא התייצב. בא כוחה הודיע בדיון כי הוא מוותר על הבאת ראיות מטעמה.
כבר כאן המקום לומר כי יש לקבל את גרסת התובע במלואה. כאמור, הנתבעת לא טרחה להביא כל ראיה מטעמה. בחקירתו הנגדית של התובע לא התגלו סתירות או קשיים ומכל מקום- ב"כ הנתבעת לא הצביע על כאלו בסיכומיו.
לאור זאת אין מנוס מלקבוע כי הובע זכאי לסכומים ולרכיבים שנתבעו כמפורט:
השלמת שכר מינימום: התובע עבד לפי הרישומים בשירות התעסוקה וכמקובל על הצדדים 516 יום במהלך התקופה. התובע העיד וכאמור עדותו לא נסתרה כי קיבל סך 190 ₪ נטו ליום במזומן וכי בזאת הסתכמו כל התשלומים שקיבל. סכום זה תואם בעקרון את הכתוב בתלושי השכר לפיו התובע השתכר 200 ₪ ברוטו ליום עבודה. התובע טען ועדותו מתקבלת כאמור, כי יום עבודתו היה בין השעות 7:00 עד 16:30. יום עבודה זה משקף כשעת עבודה נוספת ליום בהתאם להגדרות בהסכם הקיבוצי בענף. אין כל רישום מטעם המעסיקה הסותר טענות אלו. התובע זכאי אפוא בהתאם לחישוב מתוקן להפרשי שכר מינימום בגין יום עבודה רגיל של 8 שעות בסך 19 שקל ליום ובסך הכל 9804 ₪. התובע זכאי גם להפרשי גמל בגין סכום זה בשיעור 6% ובסך 588 ₪.
התובע זכאי לדמי הבראה בשיעור שחושב על ידו 5670 ₪. כאמור אין כל ראיה מטעם התובעת כי שו למו דמי הבראה.
בהעדר ראיה לסתור- התובע זכאי להשלמת פדיון חופשה שנתית בסך 2533 ₪ כתחשיבו.
אין ראיה שהתובע קיבל דמי חגים. לעדותו נטל חופשה על חשבונו בחגים. ברירית המחדל היא חישוב החגים היהודיים ובניכוי ימי חג שנפלו בשבתות וכן שלושה חודשי עבודה ראשונים התובע זכאי לתשלום בגין 17 ימי חג ובסך הכל 3723 ₪.
התובע העיד שהוסע לעבודתו בירושלים מהמחסום ולא מביתו וכי שילם על נסיעות עד המחסום 20 שקל ליום. בהעדר ראיות לסתור ובהעדר ראיות לגבי עלות ההסעה ועלותה של נסיעה חליפית מתקבל תחשיב התובע והוא זכאי לסך 10320 ₪ ברכיב זה.
התובע טוען שפוטר ללא הודעה מוקדמת על ידי ביטול אישור הכניסה שלו. כך העיד לפנינו וכאמור לא נמצאה ראיה לסתור. התובע זכאי אפוא להשלמת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. התובע עבד 28 חודשים שיעור משרתו היה 85% שכרו הקובע אפוא 4250 ₪. והוא זכאי לסכום זה כדמי הודעה מוקדמת.
עיון בנתוני שירות התעסוקה מלמד כי הנתבעת הפרישה בגין שכרו גם השלמת פיצויי פיטורים ובסך הכל הופרשו עבורו 9394 ₪ ברכיב זה לתקופה. התובע זכאי אפוא רק להשלמת פיצוי פיטורים בגין שכר המינימום שלא שולם היינו 19 ₪ ליום כפול 526 ימי עבודה כפול 8.3% ובסך הכול 816 ₪ נוספים.
התובע זכאי לתשלום בגין שעה נוספת ליום עבודה. סכום זה כולל את מלוא ערך השעה הנוספת וחישובו של התובע בעניין זה מקובל עלינו. התובע זכאי אפוא לסך 17,673 ₪ ברכיב זה.
התובע זכאי למלוא הסכום שתבע בגין אי מתן הודעה בכתב על תנאי העסקה- 5000 ₪. במקרה זה היעדר ההודעה גרם לנזק של ממש ולאי בהירות אשר חייבה הגשת תביעה.
בסך הכול תשלם הנתבע לתובע סך 60,377 ₪ לפי הפירוט שלמעלה. הסכום ישולם בתוך 30 יום ולא- יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
בנוסף הנתבעת תשלם לתובע סך 9000 ₪ שכר טרחת עו"ד והוצאות.
ערעור בזכות בתוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה.

ניתן היום, י"ד חשוון תשפ"א, (01 נובמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .
"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".

שלמה פארי, נציג ציבור

יעקב מלול, נציג ציבור

עמיצור איתם, שופט