הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה ירושלים סע"ש 37894-09-19

29 ספטמבר 2020

לפני:

כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג
נציג ציבור (עובדים) מר יעקב מלול
נציג ציבור (מעסיקים) מר צבי גל
התובעת
כספא ביתא בע"מ 515356962
ע"י ב"כ: עו"ד אברהם בגים
-
הנתבעים
1. גונן מעתוק ת.ז. XXXXXX707
ע"י ב"כ עו"ד שמחה דן רוטמן
2. כלל חברה לביטוח בע"מ ח.פ. 520024647
ע"י ב"כ: עו"ד יונית פרי
3. חברת סטימצקי בע"מ ח.פ. 513742320
ע"י ב"כ: עו"ד מיכל אביב

פסק דין

1. מונחת לפנינו בקשת הנתבעת 3 , חברת סטימצקי בע"מ, למחיקת התביעה שהוגשה נגדה על הסף, מחמת היעדר עילה.
ברקע הבקשה תביעת התובעת, חברת כספא ביתא בע"מ (להלן: כספא ביתא) , נגד מר גונן מעתוק, מי שהועסק אצלה בעבר (להלן: מר מעתוק), נגד חברת כלל ביטוח ונגד חברת סטימצקי בע"מ (להלן: סטימצקי). בכתב התביעה טוענת התובעת, בין היתר, כי בעת שמר מעתוק הועסק אצלה הוא עסק בעבודת איור של ספר שיצא לאור על ידי חברת סטימצקי בע"מ. זאת בניגוד להסכם העבודה שלו עמה. עוד טוענת התובעת כי הקניין הרוחני שיצר מר מעתוק בתקופת עבודתו שייכים לה ולכן הוא וסטימצקי חייבים לשלם לה 50,000 ₪ בגין הקניין הרוחני , וכן לשלם לה תמלוגים בסכום שלא כומת.
הבקשה
2. סטימצקי מצדה הגישה את הבקשה שלפניי למחיקת התביעה כנגדה על הסף. לטענתה כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה נגדה. לטענתה עיון בכתב התביעה מעלה כי לטענת התובעת סטימצקי העסיקה את מר מעתוק ובכך גרמה לו להפר את הסכם העבודה שבינו לבין התובעת. בתגובה לכך טוענת סטימצקי כי היא אינה מכירה את מר מעתוק ולא העסיקה אותו. מה גם שהיא לא הייתה צד ליחסי העבודה בין מר מעתוק לבין התובעת ולכן אין לייחס לה עילה של הפרת הסכם העבודה. זאת ועוד, טענת התובעת כי היא זכאית לתמלוגים מסטימצקי אינה מבוססת שכן התובעת לא טענה שהאיורים בספר הם קניינה הרוחני. מכל מקום, סטימצקי מבהירה כי לפי ההסכם שנחתם בינה לבין מחבר הספר, האיורים בספר הם קניינו הרוחני של המחבר ולא של המאייר (מר מעתוק) או אדם אחר.
3. לטענת כספא ביתא יש לדחות את הבקשה שכן סטימצקי אינה מכחישה את העובדות והטענות שלה בכתב התביעה, ובכלל זה את הטענה כי עשתה שימוש אסור בקניינה הרוחני של כספא ביתא. לפיכך עמדת כספא ביתא היא שיש לברר את התביעה לגופה על מנת לברר את העובדות שבמחלוקת.
דיון והכרעה
4. לאחר שדקלנו את מכלול טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי דין בקשתה של סטימצקי להתקבל, כך שדין התביעה נגדה להיות מסולקת על הסף מחמת היעדר עילה.
עיון בכתב התביעה מעלה כי סטימצקי מוזכרת בו בסעיפים 17-15. לשם הנוחות נביאם כלשונם:
"במהלך הדיונים נגד גונן (גונן תבע את כספא כמפורט להלן), התגלה כי גונן במקביל לעבודתו בכספא (וכנראה גם בעת היותו חותם אבטלה) עבד כמאייר והוציא לא פחות ולא יותר ספר בתפוצה ארצית ביחד עם מר אוריאל לין, בהוצאת סטימצקי והסתיר עובדה זו מבית הדין ומכספא. יצוין כי גונן עשה זאת בניגוד גמור לסעיף מפורש בהסכם העבודה שלו מול כספא וכמובן תוך העמדת פנים, יציאה מהעבודה לפגישות עם מר לין במסווה של שיווק לתוכנת טריניטי (חברה עבורה כספא עבדה), ועוד הטעיות חמורות ותוך פגיעה בכל אמון או יושר בסיסי.
זה המקום לציין את הסעיפים הרבים בהסכם האוסרים על גונן לפעול כפי שפעל. בראש וראשונה יצוין כי סעיף 5.6 אוסר על גונן לעבוד(ה) במקביל בתמורה או שלא בתמורה. מעבר לכך, סעיף 5.5 להסכם אוסר על שימוש בידע או סוד מסחרי כאשר ברור כי הקשר עם אוריאל לין היה לצורכי לקוחות טריניטי ולא לקשר אישי כפי שגונן פעל בהסתר, עוד סעיף 5.7 ו-5.8 אוסרים ניגוד עניינים והכל כאמור בסעיפים בהרחבה. עוד סעיפי סודיות אי תחרות וקנין רוחני הנם רחבים ומפורטים וברור כי כל עבודה או פיתוח שייכים לכספא – ראה סעיף 10-9.
נוכח האמור התובעת תטען כי יש לחייב את הנתבע גונן ואת הנתבעת סטימצקי בסך של 50,000 ₪ בגין הפרה זו וכן לחייבם לשלם תמלוגים לתובעת והכל כפי שייקבע לאחר קבלת חשבונות כאמור בתביעה זו בחלק מתן חשבונות".
מהאמור עולה כי עילת התביעה של התובעת כלפי סטימצקי היא גרם הפרת חוזה. עילה זו מעוגנת בסעיף 62 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין), ולכן באה בגדרי סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה מכוח סעיף 24(א)(1ב) (להלן: חוק בית הדין לעבודה) הקובע כי "תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה" נמצאת בסמכותו העניינית של בית הדין האזורי לעבודה.
5. אלא שעיון בסעיפים האמורים בכתב התביעה מעלה כי אין בו את הנדרש לבסס את עילת התביעה לפי סעיף 62 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] לעניין גרם הפרת חוזה. כך על מנת לבסס עילה זו נדרשת, בין היתר, התובעת להוכיח כי סטימצקי ידעה על המגבלות בחוזה העבודה שבין התובעת לבין מר מעתוק, וכי היא גרמה ביודעין למר מעתוק להפר את חוזה העבודה. זאת ועוד. התובעת אינה טוענת כי נגרם לה נזק של ממון שהוא תנאי להגשת התביעה נגד סטימצקי. במקום זאת התובעת עותרת לקבל ת פיצוי, ללא הוכחת נזק, בסך 50,000 ₪ ובנוסף תמלוגים. מהאמור עולה אפוא כי כספא ביתא לא ביססה עילת תביעה נגד סטימצקי.
6. כאן המקום לציין כי בשים לב לזהות הצדדים – כספא ביתא מצד אחד וסטימצקי מצד שני – הרי שלבית דין זה לא הייתה סמכות עניינית לדון בהליך אלמלא האמור בסעיף 24(א)(1ב) וביסוס עילת התביעה לפי סעי ף 62 לפקודת הנזיקין. רוצה לומר כי בהיעדר עילה של גרם הפרת חוזה (או עילה אחרת מאחת העילות המנויות בסעיף 24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה) אין לבית דין זה סמכות לדון בסכסוך משפטי בין כספא ביתא לבין סטימצקי, וגם מטעם זה דין התביעה נגד סטימצקי סילוק על הסף.
7. סוף דבר – על יסוד כל האמור, הבקשה של סטימצקי לסילוק על הסף מתקבלת מחמת היעדר עילה.
התביעה כנגד יתר הנתבעים תמשיך להתברר כסדרה.
כספא ביתא תישא בשכר טרחת באת כוח סטימצקי ובהוצאות בסכום כולל של 3,500 ₪. לא ישולמו שכר הטרחה וההוצאות בתוך 30 ימים, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק דין זה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

8. זכות ערעור: על פסק דין זה ניתן להגיש ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים מיום שיומצא לצד המבקש לערער.
ניתן היום, י"א תשרי תשפ"א, (29 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .
פסק הדין נחתם בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בית הדין, לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופטת לבדה.

נציג ציבור עובדים מר יעקב מלול

רחל בר"ג-הירשברג, שופטת

נציג ציבור מעסיקים מר צבי גל