הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה ירושלים סע"ש 37199-11-19

16 יולי 2020
לפני: כב' השופט אייל אברהמי, נשיא
נציג ציבור (עובדים) מר יעקב מלול
נציג ציבור (מעסיקים) מר יעקב משה
המבקש:
זאב שרגא

ע"י ב"כ: עו"ד נעם יהל
-
המשיבה:
רשות הטבע והגנים הלאומיים

ע"י ב"כ: עו"ד נעמה שבתאי
החלטה

רקע כללי

  1. המבקש, בעל תואר בתעשייה וניהול, שימש כמנהל תכנון ובקרה באגף התקשוב ומערכות המידע ברשות הטבע והגנים שהינה רשות מנהלית (להלן: רט"ג או המשיבה). למבקש מעמד של עובד קבוע במשיבה מסוף שנת 2011. קודם לכן שירת בצבא קבע במשך שנים ארוכות עד שפרש לגמלאות . המבקש פוטר כמפורט במכתב מנכ"ל רט"ג מיום 4. 11.19 (להלן מכתב הפיטורים).
  2. כעולה ממכתב הפיטורים קודם לו נערכה למבקש שימוע. המבקש העלה טענות שונות במהלך הליכי הפיטורים כנגד רט"ג, בין היתר טען להתעמרות והתנכלות לפיטורים מחמת גיל – המבקש יליד שנת 1964 . המשיבה ניסתה להציע למבקש לחפש ולהתמודד על תפקידים אחרים ברט"ג והמבקש בחן תפקידים שונים ,אך הדבר לא צלח בסופו של דבר.

טענות הצדדים
3. בבקשה שהגיש המבקש ביום 17.11.19 הועלו טענות רבות , בין היתר נטען כי מדובר בפיטורים פגומים מחמת הפלייה על בסיס גיל – שנגזר מרצונה של המשיבה "להצעיר את האגף" . כמו כן נטען כי פיטוריו הינם תולדה של הבאת מנהל אגף חדש צעיר ונמרץ- מר אורן בן חורין , שביקש "לה יפטר מהחבורה הוותיקה" ובתוכה המבקש. מתוך כך לטענתו חווה התנכלות והתעמרות כלפיו תוך שהוא מושפל ומבוזה. כתוצאה מכך, נק לע המבקש למשבר נפשי שבעתיו נאלץ - בהתאם להמלצה רפואית - להישאר בחופשת מחלה בביתו. לטענתו, כחלק מההתנכלות , פינתה המשיבה את חדרו בתקופת העדרו ולמעשה ניצלה את היעדרותו כדי לקבוע עובדות בשטח. כמו כן פעלה כדי לרוקן את תפקידו מתוכן וכל סמכויותיו נלקחו ממנו. לטענתו, הליך השימוע היה פגום ונעשה למראית עין בלבד. יתר על כן הליך השימוע היה בניגוד לעמדת ועד העובדים, תוך הפרת ההסכם הקיבוצי .
4. לגופו של ענין טען כי הטענות לפיהם נכשל בפרויקט C.R.M אינן נכונות. הדוחות של חברת אלעד המצביעים על כ ישלון של חברת מל"ם שביצעה את העבודה מטעם המשיבה, הינם פועל יוצא של תחרות בין מל"ם לבין חברת אלעד. בכל אופן הכישלון- ככל שהיה כזה-אינו שלו, הואיל ומעולם לא מונה למנהל הפרויקט. האחראי על הפרויקט היה מנהל אגף תקשוב מר דרור ורד. למבקש לא היו סמכויות בנושא של פרויקט ה - C.R.Mולא הוצגו אסמכתאות המצביעות על כישלונו של המבקש. לחיזוק טענותיו, צירף המבקש מכתבי הערכה שקיבל.
5. המבקש טוען כי לאחר השימוע בחודש 7/19 , המשיכה המשיבה להתעמר בו , בין היתר באי זימונו לישיבות ובמניעת עבודה תוך בידודו מעיסוקיו ומטלותיו שהיו קודם לכן. המבקש ביקש שלא להיות כפוף למר אורן בן חורין (ס עיף 4 למכתב בא כוחו - נספח יח לבקשה) .
5. לטענת המבקש בהליך השימוע היו פגמים, כמו כן נימוקי הפיטורים לוקים בחוסר תום לב הואיל והמבקש נדרש לקבל אחריות על כ ישלון תוכנית - C.R.M אשר לטענתו לא היתה באחריותו אלא באחריות של מנהל האגף - המנמ"ר.
המבקש התמודד על תפקיד של מנהל תחום רכש ,אך לא נבחר לתפקיד הזה. המשיבה לא עשתה אפוא מאמץ למצוא למבקש תפקיד חילופי הולם.
6. לטענת המשיבה המבקש אדם הגון וראוי , אך לא התאים לתפקיד בו הוצב. המשיבה ניהלה פרויקט של C.R.M. מדובר בפרויקט חשוב ומרכזי שעלותו צריכה הייתה להיות כ 2-3 מיליון ₪ לכל היותר. הפרויקט בוצע באמצעות מל "ם כאשר שיטת ההתקשרות הייתה על בסיס שעות שמל"ם דיווחה. בסופו של דבר הוצאו על הפרויקט כ 10-15 מיליון ₪ (סכום זה כולל פרויקטים נוספים, אך רובו ועיקרו של הסכום הינו בגין פרויקט הC.R.M). על אף העלויות שהוצאו, הפרויקט לא הושלם ותוצריו אינם מספקים. הפרויקט היה באחריות אגף המחשוב ובאופן ספציפי מי שהיה אחראי מטעם האגף היה המבקש שצריך היה לבדוק את התוצרים המתקבלים בשלושה היבטים מרכזים: איכות, לוח זמנים, ותקציב. הבקרה שעשה המבקש נכשלה. המבקש חתם על חשבוניות ואישר קבלת עבודה מבלי שעמדה באיכות הנדרשת וכך גם לא בלוח הזמנים ובתקציב שנקבעו. מנהל חדש שנבחר לאגף מר אורן בן חורין (להלן בן חורין) מצא שהפרויקט C.R.M כשל. למסקנה הנ"ל הגיע לאחר שקיבל דוח מחברת אלעד שנערך על ידי מר שי עינת (נספח יא' לכתב התשובה). אכן , במסמכי המכרז מול מל"ם, לא נרשם התובע באופן פורמלי כמנהל הפרויקט, אך בפועל הוא היה המוסמך והאחראי מטעם המשיבה על פרויקט ה C.R.M. המבקש לא פוטר מחמת גיל וישנם עובדים מבוגרים ממנו באגף. לא הי יתה כל התנכלות והתעמרות מצד המשיבה . פיטוריו נעשו כדין והשימוע נערך כדין, תוך שניתנה לארגון העובדים הזדמנות להביע עמדתו בהתאם להסכם הקיבוצי. לאחר שנתגלה הכישלון בפרויקט C.R.M נבחנו אפשרויות נוספות לשבץ את המבקש בתפקידים אחרים. המבקש לא הגיש מועמדות לתפקידים מתאימים אלא לתפקידים שלהם אין לו את הכישורים המתאימים ולכן נבחרו אחרים לתפקיד.
7. נציין כי הוגשה בהליך עמדה מטעם נציגות העובדים, לפיה פיטוריו של המבקש היו שלא כדין והיה מקום לתת לו הזדמנות לשפר ביצועים וזו לא בוצעה באופן מספק. נאמר כבר כאן כי ארגון העובדים שלח חברי וועד לדיון ,אך לא שלח בא כוח מטעמו ולא נטענו טענות, מעבר להצגת עמדתם בכתב בתחילת ההליך.
כאמור המשיבה טענה כי הפיטורים היו בהתאם להסכם הקיבוצי. למבקש ניתנו כל זכויותיו הן בהיבט האינדיבידואלי והן בהיבט הקיבוצי, כולל האפשרות שהוצעה למבקש לתקופת שיפור ולחיפוש תפקיד חילופי ברט"ג. .

ההליך
8. בסמוך לאחר הגשת הבקשה נקבע דיון ביום 20.11.19 בפנינו. לאחר שהתקיים בפתח הדיון דיאלוג עם הצדדים והואיל ואין ספק כי המבקש אדם ראוי והגון ובשים לב למכלול נסיבות המקרה ,הוסכם כי המבקש יתמודד על משרות פנויות במשיבה, כולל מכרזים פנויים לתקופה שעד יום 5.2.20. המבקש בסמוך לחלוף התקופה לא הצליח למצוא תפקיד מתאים . בדיון שהיה ביום 18.2.20 (בטרם הקורונה) נקבע כי י ינתן לצדדים זמן נוסף למצות את המהלך של מציאת תפקיד אחר במשיבה ונקבע דיון ליום 1.4.20. סופו של דבר הדיון נדחה ונקבע ליום 13.7.20.
במהלך הדיון נחקרו המבקש ומנגד מנכ"ל רט"ג מר שאול גולדשטיין ומנהל האגף מר אורן בן חורין. מיד לאחר מכן סיכמו ב"כ הצדדים בעל פה בשים לב לכך שמדובר בסעד זמני.
ההחלטה דלהלן על יסוד כל אלה וכן על יסוד הבקשות ועמדות הצדדים על צרופותיהן שהוגשו לנו. עוד נדגיש כי כל האמור הינו לכאורה בלבד על יסוד הראיות שהוגשו לצורך הסעד הזמני.
החלטה
9. נקדים ונאמר כי לאחר שבחנו את החומר שהונח לפנינו הגענו לכלל מסקנה כי יש לדחות הבקשה לסעד זמני וזאת לאור סיכויי התובענה העיקרית בשים לב למאזן הנוחות, לסעד המבוקש וליתר השיקולים הנבחנים בסעד זמני, הכל כפי שיפורט לקמן.
10. ההלכה העקרונית שנקבעה על ידי בית המשפט העליון, בעניין סעדים זמניים, אומצה על ידי בית הדין הארצי לעבודה והובאה בפסק הדין בענין גנץ, (דב"ע לג/3-3 מדינת ישראל - מרדכי גנץ פד"ע ד' 161, 164 להלן: "עניין גנץ"), שם סוכמה בזו הלשון:
"עיקר תכליתם של צווי מניעה זמניים כגון אלה הוא לשמור, כל עוד תלויה בבית-המשפט תובענה בנדון, על מצב הדברים כפי שהוא היה קיים בעת הגשתה; אין בית-המשפט מרשה לאחד מבעלי הדין להביא שינויים במצב ההוא אשר עלול להיות בהם משום השפעה עניינית, כלכלית או משפטית על הדיון בתובענה או על תוצאותיו."

על המבקש להוכיח זכות לכאורה בכדי שתצמח לה זכאות לסעד המבוקש (ראו עניין גנץ, עמ' 164). הלכה זו חזרה ואושרה בפסקי דין מאוחרים יותר של בית הדין הארצי לעבודה (דב"ע נא/3-195 תובנה מכונות תרגום בע"מ - עמיחי סגל פד"ע כג 274, 275, להלן: " עניין תובנה - סגל").

11. בפסק הדין בעניין תובנה - סגל, הביא בית הדין הארצי לעבודה את דברי י. זוסמן (סדר הדין האזרחי סעיף 492), דברים היפים גם למקרה שבפנינו:
"הכלל הוא, כי שעה שערכאה שיפוטית נזקקת לשאלה אם ליתן צו מניעה זמני אם למאן לתיתו, הרי "השאלה הראשונה היא, אם מתן הסעד הזמני הוא כה הכרחי עד כדי להצדיק את התערבותו של בית-המשפט בשלב מוקדם, לפני בירור התביעה. הצידוק לכך נעוץ לעיתים בדוחק הנסיבות, כמו בעניינו של הדייר שנושל, או בצורך להפסיק מייד מטרד מזיק קשה... אך לעיתים קרובות יותר הצורך לשמור על מצב קיים שאם יחול בו שינוי עד לגמר דיון עלול התובע לקפח את זכותו" (שם בעמ' 279).

ומן הכלל אל הפרט - מה היה תפקידו של התובע והאם נכשל בפרויקט C.R.M
12. במהלך הסיכומים זנח למעשה ב"כ המבקש את טענותיו בעניין פיטורים מחמת גיל ואת טענת הפגמים בשימוע, וכך גם את הטענה בעני ין התעמרות והתנכלות. בטענות אלה אין למעשה ממש והם לא הוכחו . מדובר בטענות בעלמא ואף אנו, לנוכח זניחתן כאמור ,לא נדרש ל הם.

13. בא כוחו המלומד של המבקש התמקד, ובצדק בטענה לפיה המבקש לא היה למעשה אחראי על פרויקט ה C.R.M וכי האחריות הינה של מנהל האגף ושל מנכ"ל רט"ג. עוד טען כי למעשה טופלים על המבקש "אשמה" שלא הוא אחראי עליה. הסמכויות והאחריות לא היו שלו ובכל אופן לא הוא זה שנכשל. המבקש אף הצביע על רשימת משרות שהיו מתאימות לו אך בכולן לא זכה ולא נעשה מספיק כדי למצוא לו משרה חלופית. טענותיו אלה של המבקש אינם מקובלות עלינו.
13. לטעמנו המבקש שימש הלכה למעשה מי שאחראי מטעם האגף על הפרויקט של C.R.M . תפקיד זה נעשה בכפיפות למנהל האגף , שכפוף אל הסמנכ"ל או למנכ"ל. בפועל מי שאמור לעקוב אחר שלושת הפרמטרים שהם עיקר כפי שהעיד בפנינו מר בן חורין – איכות , לו"ז, ותקציב, היה המבקש. בענ יין זה מהימנים עלינו דבריו של מר בן חורין שנאמרו בצורה ברורה ונחרצת (בין היתר פרוט' עמ' 14 ש' 1, 5, 8, 13 ). על דברים אלה חוזר מר בן חורין לאורך כל עדותו פעם אחר פעם. דבריו אלה נתמכים במסמכים שונים כפי שהצביע עליהם בתצהירו ובעדותו והם מהימנים עלינו .
14. נביא לקמן, כמה מסמכים התומכים בעמדת מר בן חורין באשר לאחריותו של המבקש לפרויקט ה C.R.M .
מנספח ה' לתצהירו של בן חורין עולה כי המבקש היה זה שידע לאסוף את הנתונים ,לעניין ההוצאות מול מל"ם בשנים 2014-2018.עניין זה מצביע על כי הוא היה הגורם המוסמך לעניין התקציב של הפרויקט – C.R.M .
בנספח ו' לת צהיר המשיבה כותב המבקש למר אורן בן חורין כי זה : קלט בתאריך 15.8.18 מנהלת C.R.M "שתנהל את הפרויקט מטעם רט"ג במקומי (ההדגשה כאן ולהלן שלי א.א)... הצעתי לך חלופות לעבודה כך שאמשיך לנהל את הפרויקט עד לסיומו ... במהלך ארבע השנים האחרונות ועד היום אני מנהל את פרויקט ה C.R.M ורט"ג ..." .מייל זה של המבקש שבו הוא דורש להמשיך לנהל את פרויקט ה C.R.M אותו ניהל במשך 4 שנים עד אותה ,עת מגלה באופן מובהק וברור, כי המבקש אכן היה זה שאחראי על הפרויקט ה C.R.M.
המבקש גם זומן במייל ליום 31.12.18 (נספח יב) לתחקיר בעני ין תשלומים שעוכבו למל"ם בפרויקט ה C.R.M כאשר אורן כותב אליו: "...אנחנו מתחקרים את הנושא, הפרויקט נוהל על ידך ולכן זומנת".
בנספח ז מיום 10.5.18 כותב המבקש למל"ם : "עקב אילוצי תקציב שלנו מולכם ועד לסיום הבדיקה בנושא, אין אישור להכניס עבודות חדשות לעבודה. מאושר לעבודה על: איחוד רשיונות... השלמת הפעילות וגרסה... השלמת ממשק המינים, תיקוני באגים בדוחות, למשימות שתמחרנו (משק סגור) אין לחרוג במסגרת תקציב שהגדרנו.... סיוע במנתח מערכות C.R.M ימתין לסיום הבדיקה". מדובר אפוא בהוראות ברורות למל"ם כיצד לפעול . הוראות אלה מצביעות ,שאכן המבקש היה (כפי שטענה המשיבה) הגורם המוסמך לתת הוראות מטעמה .
מייל נוסף שבו פירוט של מנהל האגף הקודם דרור ורד אל מנכ"ל הרשות מיום 9.5.18 ,מפרט את ההוצאות שהוצאו על ידי רט"ג והתשלומים ששולמו למל"ם. במייל זה (נספח ז) מציין מנהל האגף הקודם דרור ורד כי: "מנהל הפעילות מול מל"ם באגף תקשוב הוא זאב שרגא".
בנספח ח' ו י' לתצהיר המשיבה, צורפו דוגמאות של חשבוניות לשנים 2016-2017 למל"ם עליהם הופיע חותמת ושמו של המאשר - זאב שרגא - המבקש. מדובר בקבוצת חשבוניות גדולה. בענ יין זה העיד מר בן חורין כי נדרשות שתי חתימות: קודם כל של המבקש - שהיה מופקד על הפרויקט ולאחר מכן של מנהל האגף וכך היה .
עולה מהמקובץ כי המבקש היה אחראי על פרויקט ה C.R.M .
15. השאלה הבאה אליה עלינו להידרש הינה האם הפרויקט אכן נכשל והאם היה זה בשל כישלון של המבקש.
מר אורן בן חורין מנהל האגף החדש ציין כי פרויקט ה C.R.M הוא כי שלון מוחלט (פרוט' עמ' 13 ש' 24). פרויקט שהיה צריך להשלים בסכום של 2 - 3 מיליון ₪ הגיע לסכום של למעלה מ - 10 מיליון ₪ . הפרויקט לא הגיע לסופו והתוצרים אינם מספקים.
המבקש היה זה שחתם על החשבוניות ואישר את התשלומים מבלי שהדברים נבדקו כדבעי (עמ' 13 ש' 26). המבקש היה זה שניהל את הקשר עם מל"ם "ושלח משימות לוזים לספק". ב יחס לעבודתו של המבקש אמר מר בן חורין כי "זאב באיכות פלוס תקציב היה מאוד נמוך והוא היה היחידי שהתעסק בזה...כל מנהל אגף מפקח מכוון דרך בשלוש התחומים הללו (איכות, לוז, תקציב, הערה שלי א.א) היה כישלון " (פרוט' עמ' 14 ש' 11-13).
מר בן חורין הסביר, וההסבר מקובל עלינו, כי שמו של מנהל האגף יופיע במכרז אל מול מל"ם, כמי שמנהל את פרויקט ה C.R.M . כך נהוג בתחום זה – לרשום את המנהל הבכיר כגורם אחראי. יחד עם זאת בכל פרויקט ממונה מטעם מנהל ה אגף הרפרנט המתאים, המשמש כמנהל הפרויקט מטעם רט"ג אל מול החברה שמספקת את השירות/המוצר . למנהל האגף ישנם פרויקטים רבים והוא מפקיד על כל אחד מהם , מנהל אחר מטעמו , שצריך לבדוק את שלושת הפרמטרים האמורים (איכות, לוז, תקציב פרוט' עמ' 14 ש' 19-25).
מר בן חורין העיד שזאב הוצג כמנהל פרויקט ה C.R.M והוא אף הציג עצמו באופן זה כפי שעולה מהמסמכים שצורפו כאמור (פרוט' עמ' 15 ש' 1-4).
כעולה מדוח של חברת אלעד (נספח יא לכתב התשובה) שנעשה על ידי מר שי עינת , פרויקט ה C.R.M נכשל כישלון חרוץ. המבקש היה אחראי כאמור על פרויקט ה C.R.M. מר בן חורין העיד כי ביקש לעבור על החשבוניות עם המבקש אך זה לא ידע להסביר על מה שולמו הכספים, אף שהוא חתום על החשבוניות (פרוט' עמ' 16 ש' 5-6). מדובר בפרויקט שבו חברת מל"ם מספקת שירות שתמורתו מקבלת תשלום לפי שעות עבודה. יש לוודא שאכן התשלום מועבר כנגד עבודה שבוצעה. המבקש היה זה שצריך לבדוק שאכן הדרישה תואמת לתוצאות ולדיווח של מל"ם ואת זה למרבה הצער לא עשה כדבעי. הסכום ששולם למל"ם עבור הפרויקטים השונים בעיקר ה C.R.M עמד על סך של כ - 15 מ יליון ₪ כמפורט בנספח ז. כאשר הסכום- לטענתו של מר בן חורין - צריך היה לעמוד על 2-3 מיליון ₪ (פרוט' עמ' 17 ש' 1-2 , וכן עמ' 17 ש' 7 ש' 22-25).
16. עולה מן המקובץ כי למעשה המבקש שימש כאחראי מטעם מנהל האגף על פרויקט ה C.R.M מול מל"ם. הפרויקט כשל, הוצאו כספים רבים (מיליונים) כאשר הערכה של פרויקט כנדרש עומדת על סכום נמוך בהרבה וכל זאת אף מבלי שנתקבלה תמורה ראויה ומתאימה לצרכי המשיבה עד היום.
תפקידו של המבקש היה להיות אחראי על לו"ז, תקציב , איכות ולדאבון הלב הוא לא ביצע עבודה זו, באיכות וברמה שנדרשה.

נדמה שבכך ניתן לסיים את ההליך הואיל והצדדים התמקדו בעניין זה וזנחו למעשה את הטענות האחרות. על אף זאת נאמר דברים אחדים בעניין הטענות האחרות להלן.

17. באשר לטענה לפיה פיטורי המבקש היו כדי להצעיר את האגף הרי שעניין זה נזנח בסיכומים. בכל אופן באגף עובדים ותיקים מהמבקש שלא פוטרו . פיטורי המבקש היו מחמת כישלונו בפרויקט ה C.R.M כאמור.
18. באשר לטענה לפיה התעמרו והתנכלו למבקש הרי שאף לטענה זו אין בסיס. טען ב"כ המבקש כי הטלת האחריות הבלעדית לכישלון הפרויקט על כתפי המבקש הינה התנכלות והתעמרות. אכן נכון כי י יחוס כישלון לעובד, שלא היה מופקד על ענין מסוים ,עשוי להגיע לכדי התנכלות והתעמרות, אך לא כך במקרה דנן. המבקש היה אחראי על הפרויקט של C.R.M כאמור והפרויקט נכשל באופן מוחלט כפי שעולה מדוח חברת אלעד (נספח יא).לפיכך לא נוכל לומר כי מדובר בהתנכלות או התעמרות. לא מצאנו גם שהיתה התנכלות או התעמרות אחרת ובצדק זנח ב"כ התובע את טענותיו בעניין זה.
18. באשר לטענות לפיהם נפלו פגמים בשימוע, הרי שלא מצאנו פגמים כאלה. נהפוך הוא. למבקש ניתנה הזדמנות להביא את טיעוניו באופן רחב והוא עשה כן בכתב ואף שטח את טענותיו בהזדמנויות נוספות. לא מצאנו כי היה פגם המצדיק התערבות בית הדין בשל פגם בהליך השימוע. התרשמנו כי השימוע היה כן ואמיתי. הטענות נשקלו. יש לזכור כי לאחר מכן המשיבה עשתה מאמצ ים ראויים, למצוא למבקש תפקיד אחר, אך זה לא צלח. בשני הדיונים הראשונים שהיו בפנינו התבקש המבקש לגשת לתפקידים שהתפנו. הוא אכן הגיש רשימת תפקידים אליהם חפץ, כמפורט בהודעתו מיום 12.7. נדמה שתפקידים אלה, היו מעבר ליכולותיו של המבקש ולאלה בסופו של דבר נבחרו אחרים. המבק ש יכול היה לגשת לתפקידים נוספים, אך הוא לא עשה כן מטעמיו. נדמה שבכך יצאה המשיבה גם ידי חובת ההשתדלות.
19. באשר לטענות לפיהם סיום פיטוריו לא היו בהתאם להסכם הקיבוצי הרי שלאלה ניתנה תשובה של המשיבה שהניחה את דעתנו ובכל אופן טענות אלה נזנחו למעשה. ארגון העובדים לא ביקש להצטרף כצד להליך ואף לא הופיע לדיון למעט משלוח שלושה חברי וועד, אך בכך לא סגי. נדמה שהפגמים שהועלו בהודעת ארגון העובדים אין בהם ממש ובכל אופן נדמה שבמקרה זה מוצתה חובת ההשתדלות וניתנה למבקש הזדמנויות לשיפור כנדרש . בכל אופן טענות אלה נזנחו כאמור ולכן אין לענות בהם.

סיכויי התביעה העיקרית
20. כאמור טענות המבקש נדחו. למסקנותינו, המבקש היה אחראי על פרויקט ה-C.R.M והפרויקט נכשל כישלון חרוץ בעטיו של המבקש . המשיבה ניסתה להציע למבקש תפקידים אחרים במסגרת הארגון, אך הדבר לא צלח, להערכתנו בעטיו של המבקש. לנוכח זאת המשיבה החליטה לסיים את עבודתו לאחר שנקטה בהליכים הנדרשים אל מול ארגון העובדים והמבקש. בהחלטה לא נפל פגם המצדיק התערבות בית הדין. בנסיבות אלה נדמה שהמבקש לא הראה סיכוי לכאורה בתביעה העיקרית .

סעד של אכיפת יחסי עבודה ניתן במשורה
21. הכלל הינו כי דרך המלך במקרה של פיטורים שלא כדין היא סעד של פיצויים ולא אכיפה בדמות החזרה לעבודה. (לעניין זה ראו ע"ע 300178/98 שופרסל – ביבס פד"ע לו 481 (2000); ע"ע 300258/97 יהודית חנן – המועצה המקומית מנחמיה פד"ע לז 645 (2002); ע"ע 456/06, בש"א 205/07 אוניברסיטת תל אביב - רבקה אלישע (ניתן ביום 27.2.2008); ע"ע (ארצי) 1163/00 בית חולים המשפחה הקדושה - חליל עבוד פד"ע לה ; ע"ע (ארצי) 215/03 נורית ענבר - ישום חברה לפיתוח המחקר (ניתן ביום 6.11.2003); ע"ע (ארצי) 300053/96 אסנת נתאי - בית התפוצות על שם נחום פד"ע לז 311 (2002); ע"ע 425/06 רוחמה אלפסי - מדינת ישראל - משרד החינוך (ניתן ביום 18.10.06)).

22. כחריג לכלל נקבע כי אמנם יינתן סעד של החזרת עובד למקום עבודתו אך רק במקרים חריגים בהם יש הצדקה לכך (ראה למשל: דב"ע (ארצי) נו/ 3-209 מפעלי תחנות – ישראל יניב פד"ע לג 289 (1996); עס"ק (ארצי) 1008/00 הורן את ליבוביץ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה פד"ע לה 145 (2000); עס"ק (ארצי) 28/07 איגוד עובדי הדפוס התקשורת והאומנים - ידיעות אחרונות (ניתן ביום 13.1.2008). הסעד של השבה לעבודה הינו סעד שבשיקול דעת בו נדרש בית הדין לכלל נסיבותיו של המקרה הספציפי הנדון בפניו , תוך עשיית מלאכת האיזון והמידתיות. במסגרת השיקולים שעל בית הדין לשקול בבואו לבחון האם יש מקום ליתן סעד של אכיפה, עליו לשקול, בין היתר, ותוך התאמה לנסיבות הייחודיות, את השיקולים הבאים, כפי שפורטו בעניין צויזנר:
"...בחינת מהותו של הפגם שנפל בהליך הפיטורים וחומרתו; סוג המשרה בה מדובר; השפעתו של הסעד שיינתן, אכיפה או פיצוי, על העובד, על ההקשר התעשייתי והתעסוקתי, תוך מתן משקל להיבטים החוקיים והחוקתיים, ככל שאף הם באים בגדר העניין; במקרה המתאים יבדוק בית דין האם נכון הוא לתקן עוול בעוול - ככל שעוול עשוי להיגרם למי מהצדדים המעורבים בעניין והנוגעים לו". (ראו גם ע"ע 109/08 מרכז החינוך העצמאי לתלמודי תורה נ' עובדיה בן נון (ניתן ביום 21.8.08)) ; (בש"א (ירושלים) 1052/09 נורית עמר נ' מדינת ישראל - משרד המשפטים (ניתן ביום 18.2.09)).

23. כאמור, ככלל לא יינתן סעד זמני של אכיפה על נקלה וכדבר שבשגרה, כאשר מדובר בעבודה אישית לפי סעיפים 3(3) ו-3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן: "חוק החוזים (תרופות)"). בענייננו, מדובר בעבודה אישית כמשמעה בסעיף 3(2) לחוק זה, הקובע כי לא יינתן סעד של אכיפת חוזה או כפייה לעשותו כאשר מדובר בעבודה אישית .
24. נוכח האמור לעיל, נמצא כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה וכי לא הוכח על ידי המבקש כי יש לו סיכוי בתביעה העיקרית כנדרש (לדידנו אף לא סיכוי לכאורה). סיכויי התביעה העיקרית, כפי שעלו מהראיות שהוצגו בפנינו בהליך הזמני, אינם מצדיקים אפוא התערבות בית הדין בשלב מקדמי זה של ההליך עוד בטרם בירור התביעה לגופה.

סוף דבר

25. הבקשה לסעד זמני נדחית לנוכח מאזן הנוחות שנוטה לטובת המשיבה והואיל ולא הוכח סיכוי לכאורה כנדרש בתביעה העיקרית.
נחזור ונאמר כי כל האמור לעיל הינו לכאורה בלבד ולצורך הצו הזמני בלבד.
26. לנוכח נסיבות העניין, אין צו להוצאות לעת הזו. עניין ההוצאות יישקל בהליך העיקרי ככל שיתנהל עיקרי.
27. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים .

ניתנה היום, כ"ד תמוז תש"פ, (16 יולי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .

יעקב מלול,
נציג ציבור ( עובדים)

אייל אברהמי, נשיא

יעקב משה
נציג ציבור ( מעסיקים)