הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה ירושלים סע"ש 33315-10-18

16 יולי 2020

לפני:

כב' השופט דניאל גולדברג
נציג ציבור (עובדים) מר אלי קדוש
נציג ציבור (מעסיקים) מר חיים בריל
התובעים
בוריס קליימן

ע"י ב"כ: עו"ד טל ספיבק
-
הנתבעים
מועדון הכדורגל א.ג. בית"ר ירושלים (2001) בע"מ

ע"י ב"כ: עו"ד רונן מוזסון ועו"ד שני סדוף-פרל

החלטה ופסק דין

לפני בית הדין בקשת הנתבעת להגיש תצהיר משלים. התובע מתנגד לבקשה אך ביקש כי אם בית הדין יחליט לקבלה, כי תביעתו תימחק תוך חיוב הנתבעת בהוצאות.
ההליך עניינו תביעת התובע, שהועסק על ידי הנתבעת כשחקן כדורגל, לפיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, עקב סיום חוזה עבודה לתקופה קצובה, ולפיצויי הלנת פיצויי פיטורים.
אין חולק על כך שביום 20.7.14 נחתם על ידי הצדדים "טופס הסכם שחקנים לעונת 2014/15" וכי ביום 7.8.14 נחתם על ידם "נספח לטופס הסכם שחקנים", כי בהסכם התקשרו הצדדים בחוזה העסקה, על פיו ניתנה לנתבעת אופציה לחדש את תוקפו לעונות 2016-17 ו-2017-18, כי ביום 15.6.16 מימשה הנתבעת את האופציה, וכי יחסי העבודה הסתיימו ביום 31.5.18, עקב סיום החוזה ואי חידושו. על פי ההסכם, משכורתו הבסיסית של התובע בגין עונת המשחקים 2014/15 עמדה על 555,959 ₪, בגין עונת 2015/16 – על סך 611,490 ₪, בגין עונת 2016/17 - סך 667,012 ש"ח ובגין עונת 2017-18 - על סך 733,713 ₪.
המחלוקת בהליך נסבה על טענת הנתבעת כי במסגרת הסכמי העבודה, הוסכם בין הצדדים כי שכרו של התובע יכלול פיצויי פיטורים. אין חולק על כך שחוזה העבודה לא אושר לפי סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים, אך עם זאת נקבע בהסכם כי "אם וככל שהדבר יידרש, הצדדים פונים בזה במשותף לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה, או מי שהוסמך לכך על ידו, ומבקשים כי יינתן אישור לפי סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1968 להוראות אלה בטופס ההסכם ובנספח זה. אין בכך הודאה של הקבוצה כאילו נדרש לעניין זה אישור לפי סעיף 28 הנ"ל. מובהר בזו, כי אף אם על אף האמור בסעיף 11.3 לעיל לא תיעשה פניה כאמור, או שלא יינתן האישור מטעם כלשהו, אין בכך כדי לגרוע מהוראות סעיף 10 להסכם הנספח".
ביום 18.7.19 קוים דיון מוקדם בהליך וניתנה החלטה על הגשת תצהירי הצדדים ועל קביעת התיק להוכחות. התובע הגיש תצהירו ביום 2.10.19. הנתבעת הגישה תצהיר ובקשה להזמנת עד ביום 5.11.19. לאחר שדיון הוכחות שנקבע נדחה, הגישה הנתבעת בקשה להגשת תצהיר משלים לצורך הגשת אישור הממונה האזורי על יחסי עבודה מיום 7.4.20 שניתן להסכם העבודה בין הצדדים, לבקשת הנתבעת.
התובע מתנגד לבקשה ממספר טעמים, אך כאמור, מבקש כי התביעה תימחק תוך חיוב הנתבעת בהוצאות, אם בית הדין יחליט לקבל את הבקשה.
נימוקי התנגדותו של התובע נעוצים בעיתוי הגשת הבקשה במסגרת ההליך – לאחר שדיון הוכחות נדחה רק עקב מגפת הקורונה, כאשר מדובר בראיה שנוצרה לאחר הגשת התביעה. התובע מוסיף וטוען שהחלטת האישור היא בטלה, שכן היא ניתנה בניגוד להנחיות הפנימיות שנקבעו לעניין בקשות לאישור לפי סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים, הן בהיבט של גובה השכר, בהיבט של הצורך בקיומו של הסדר פנסיוני כולל ועיתוי הגשת הבקשה, שעל פי ההנחיות, צריכה להיעשות תוך 60 ימים מיום כניסת הסכם העבודה לתוקף.
לעניין הבקשה לחיוב הנתבעת בהוצאות, התובע טוען כי במועד הגשת התביעה הסכם העבודה לא היה מאושר לפי סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים, ועצם הגשת בקשת האישור על ידי הנתבעת מצביעה על ידיעת הנתבעת כי בהיעדרו, תביעת התובע היא בדין, כי הגשת התביעה הייתה מוצדקת ודינה היה להתקבל.
הנתבעת משיבה להתנגדות התובע בטענה כי ההנחיות הפנימיות אינן כובלות את שיקול דעתה של הרשות, וכי קיימת סמכות אישור בדיעבד. לעניין הוצאות טוענת הנתבעת כי לא היה מקום להגשת התביעה בהינתן הסכמת התובע לכך ששכרו כולל פיצויי פיטורים, והסכמתו למתן אישור לכך לפי סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים, אף ללא הגשת בקשה פורמלית.
לבית הדין סמכות לאשר לבעל דין להגיש ראיות באיחור. בית הדין שוקל את הרלוונטיות של הראיה להכרעה, את ההסבר לאיחור ובוחן שמא האיחור גורם לעוול דיוני לצד שכנגד. בענייננו, אכן מדובר באיחור, שכן הבקשה להגשת הראיה מוגשת לאחר המועד שנקצב להגשת ראיות הנתבעת, ואכן נכונה הטענה שלולא דחיית דיון ההוכחות, הדיון כבר היה מסתיים בטרם נוצרה הראיה החדשה. אלא שבעניין זה יש משקל לכך שבפועל, הליך שמיעת הראיות, להבדיל מהגשתן, טרם החל, והגשת ראיה נוספת אינה משבשת את סדר הבאת הראיות על ידי בעל הדין. מדובר בראיה רלוונטית ואף התובע מודה שקבלתה שומטת את הבסיס לתביעה. לעניין ההסבר לאיחור בהגשת הראיה – לא ברור מדוע התעכבה הגשת הבקשה לאישור לפי סעיף 28, עניין שהועלה על ידי ב"כ התובע עוד בדיון המוקדם כצעד שמתחייב על פי עמדת ההתאחדות לכדורגל. אלא שמקובלת על בית הדין טענת הנתבעת כי קיימת סמכות אישור רטרואקטיבי, ואין מקום להיזקק, בהליך זה, לתקיפה עקיפה של האישור על פי טענות התובע, אלא על התובע להגיש בעניין זה הליך נפרד נגד הרשות המוסמכת. לפיכך, שאלת העיתוי שוקלת פחות ממשקל הרלוונטיות של הראיה, שהינו שיקול מכריע בנסיבות.
בהתאם לכך בית הדין מקבל את האישור מיום 7.4.20 כראיה.
התוצאה הינה מוסכמת: מחיקת התביעה. לפיכך בית הדין מורה על מחיקת התביעה.
בית הדין מחליט לא לעשות צו להוצאות. יש ממש בטענת המשיבה שבנסיבות שבהן התובע הביע, במסגרת ההסכם, את תמיכתו בבקשה לאישור לפי סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים, הגשת התביעה שמבוססת על טענה להיעדר אישור, מהווה שימוש שלא בתום לב בזכות. עם זאת, דווקא משום כך שאישור לפי סעיף 28 הינו תנאי מהותי לתוקפה של הסכמה בדבר הכללת פיצויי פיטורים בשכר, חיוב התובע בהוצאות הנתבעת עלול לעודד המשך הפרקטיקה הבלתי רצויה של הימנעות מפעולה על פי הנדרש בחוק, תוך הסתמכות על הסכמת העובד, הסכמה אשר כשלעצמה עשויה לשקול למתן אישור, אך אין היא יכולה להחליפו.
התוצאה הינה, איפוא, שבית הדין מקבל את בקשת הנתבעת לקבלת האישור מיום 7.4.20 כראיה, ומורה על מחיקת התביעה ללא צו להוצאות.
ניתן להגיש בקשה לרשות ערעור על ההחלטה בבקשה לקבלת ראיות באיחור, תוך 15 ימים, או לערער עליה במסגרת ערעור בזכות על פסק הדין, אותו יש להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים..

ניתן היום, כ"ד תמוז תש"פ, (16 יולי 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".

נציג ציבור

נציג ציבור

דניאל גולדברג, שופט