בית הדין האזורי לעבודה ירושלים סע"ש 30408-04-20

12 אוקטובר 2020
לפני:
כב' השופט דניאל גולדברג
התובעת:
דורית לוי

ע"י ב"כ: עו"ד מירב שחם

-
הנתבעים:

1. מ.ל.ה.ס. אחזקות בע"מ

2. האני סייאד סלים

3. מיכאל לוי
ע"י ב"כ: עו"ד ליאת פייגל

החלטה

לפני בית הדין בקשת התובע לפטור מתשלום אגרת ההליך בסך 11,470.06 ש"ח .
התובעת היא אלמנתו של של שוקי שי חיים ז"ל, אשר נהרג בתאונת דרכים ביום 1.1.18 (להלן: "המנוח"). התובעת והמנוח נישאו ביום 12.9.17.
הנתבעת 1 היא חברה שנותנת שירותי התקנות לטלוויזיה בלויין ללקוחות חברת "יס".
הנתבע 2 הינו בעל מניות בנתבעת 1.
אין חולק על כך שהנתבע 3 הינו מנהל עבודה בנתבעת 1. כן אין חולק על כך שהנתבע 3 אינו רשום כבעל מניות בנתבעת 1, אך לטענת התובעת בכתב התביעה, הנתבע 3 הינו שותף בנתבעת 1 ובעל מניות בה, למרות שאינו רשום כבעל מניות.
בתקופה שבין 1.11.15 עד למועד פטירת המנוח, שררו בין המנוח לבין הנתבעת 1 שררו יחסים משפטיים, שמהותם שנויה במחלוקת. אין חולק על כך שהמנוח ביצע התקנות ללקוחות יס על פי הנחיות וסידורי עבודה שקיבל מהנתבעת 1. כן אין חולק כי הנתבעת 1 הפיקה למנוח תלושי שכר. אין מחלוקת על כך שלא בוצעו בגין המנוח הפרשות לפנסיה.
בתביעתה עותרת התובעת לסעדים כספיים אלה:
סך 67,773 ₪ בגין עבודת המנוח בשעות נוספות.
סך 11,308 ₪ כפיצויי פיטורים.
סך 11,185 ₪ כפיצוי בגין אי הפרשה לגמל.
סך 1,064,513 ₪ כפיצוי על נזק שנגרם לתובעת עקב אי ביטוחו של המנוח בפנסיה הכוללת כיסוי לפנסיית שאירים במקרה מוות.
סך 30,000 ₪ כפיצויים לפי סעיף 26א לחוק הגנת השכר.
סך 20,000 ₪ כפיצויים בגין אי מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודה.
סך 4,536 ₪ כדמי הבראה.
סך 2,323 ₪ פדיון חופשה.
סך 40,000 ₪ כפיצוי על עוגמת נפש.
בבקשתה טוענת התובעת כי אין לה יכולת כלכלית לשאת בתשלום אגרת ההליך. בתצהיר שצירפה לבקשתה טענה התובעת כי החלה לעבוד בחודש 11/19 בשתי עבודות וכי סך השתכרותה החודשית היא כ-6,000 ₪. התובעת הצהירה כי הינה בעלת רכב טויוטה יאריס דגם 2016 וצרפה רישיון רכב, והסבירה כי היא מתגוררת ביחידת מגורים ששייכת להוריה. סוכם בינה לבין הוריה כי תשלם להם סך 2,000 ₪ בחודש בגין הוצאות אחזקת הדירה, אך היא אינה עומדת בתשלומים אלה, והוריה נושאים בהוצאות הדירה ומוותרים על הכנסות ממנה. המבקשת העריכה את הוצאותיה, מעבר להוצאות הדיור , כך: 3,200 ₪ מחיה, 800 ₪ ביגוד, הנעלה וקוסמטיקה, רכב – 1,700 ₪, טלפון נייד – 50 ₪, תחזוקת בי ת – 500 ₪ ופנאי ומתנות – כ-500 ₪ בחודש. התובעת צירפה דפי חשבון בנק לתמיכה בבקשה. לדבריה, היא נשאה בעלויות הוצאת צו ירושה, וחייבת לבנק סך 85,000 ₪, לאחר שנטלה הלוואה בסך 74,000 ₪ לכיסוי יתרת חובה. בשל גובה הכנסתה, סירב הבנק שלה להגדיל את מסגרת האשראי שלה.
הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, התובעת סמוכה על שולחן הוריה ובנסיבות אלה היה עליה לצרף תצהיר בדבר רכושם בהתאם לתקנה 12 א לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח – 2008. הנתבעים הוסיפו שהתובעת בחרה לצרף רק ארבעה תלושי שכר החל מ 11/19 וכי ממילא תלושי השכר אינם תואמים את כלל הכנסותיה ולענין זה הם מפנים לדף החשבון שבו מתועדות העברות כספיות בסך 79,971 ₪ מיום 17.7.19, 26,000 ₪ ביום 11.7.19, וסכום נוסף של 50,000 ₪ הלוואה שנלקחה לכל מטרה ושאותה יכולה התובעת לתעדף לתשלום האגרה. הנתבעים הפנו למשיכות מזומן באמצעות הכספומט בסכומים של אלפי שקלים אשר תומכים במסקנה שהתובעת לא הוכיחה שאינה יכולה לשלם את האגרה. בכלל זה, מפנים הנתבעים לסכום 288,371 ₪ אשר נכנסו לחשבון התובעת בין התאריכים 17.6.19 עד 25.7.19. הנתבעים מציינים שתדפיסי הבנק שהוגשו חסרים ואין בהם רצף של תאריכים, כאשר תדפיס הבנק האחרון מסתיים בחודש ינואר 2020 בעוד התביעה הוגשה בשלהי אפריל 2020. במישור של עילת התביעה טוענים הנתבעים כי מדובר בתביעה מופרכת ולכל הפחות מופרזת שאינה מקימה עילה.
התובעת הגישה תגובה לתגובת הנתבעים שבה כפרה בטענה כי היא סמוכה על שולחן הוריה. התובעת טוענת כי היא מקבלת מהוריה עזרה כלכלית על ידי שימוש ביחידת דיור שבבעלותם עד שתצליח להשתקם נפשית וכלכלית. לשיטת התובעת ההסתייעות שלה בהוריה לצורך תמיכה מחזקת את טענתה שהיא אינה יכולה באמצעיה לשלם את האגרה. התובעת טענה שהמשיכות הכספיות אליהן הפנו הנתבעים היוו משיכה של חסכונות וכן הלוואות. לדבריה היא עשתה בכספים ששחררה מקופת חסכון לצורך עזרה בבניית יחידת הדיור של הוריה מתוך ידיעה שהיא תתגורר בה. על כן יש לראות בשימוש בכספים כמעין תשלום שכר דירה מוקדם ומרוכז עבור מג וריה העתידים.
בית הדין איננו מתייחס לתגובת הנתבעים לתגובת התובעת שפורטה בבקשה למתן החלטה ודרישה לחייב תשלום אגרה שהוגשה ביום 6.10.20.
תקנה 12 (א) לתקנות קובעת כי "בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, אם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה", תקנה 12 (ב) לתקנות קובעת כי "הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה". נמצא שפטור מאגרה מותנה בהוכחת העדר יכולת של התובע לשלם את האגרה ובשכנוע של בית הדין שההליך מגלה עילה.
בכל הנוגע לשאלת העילה בית הדין סבור שההליך מגלה עילה כלפי הנתבעים 1 ו 2 אך אינו מגלה עילה כלפי הנתבע 3 . מדובר במחלוקת בענין מעמדו של המנוח כעובד כאשר אין חולק שהמנוח היה נתון להנחיות של הנתבעת 1 בביצוע משימותיו ושכרו שולם על פי תלושי שכר . בית הדין אינו קובע במסגרת החלטה זו עובדות או ממצאים לכאן או לכאן אלא בוחן באופן לכאורי את הטענות והראיות שצורפו לכתבי הטענות. העילה הנטענת נגד הנתבע 2 היא עילה שאמנם קשה להוכחה שכן הכלל הינו שבית הדין מקפיד על עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של חברה אך קיימות נסיבות חריגות שבהן תוטל אחריות אישית על בעל מניות לחבות החברה והפסיקה מכירה באי ביטוח פנסיוני כמקרה שבו ניתן לשקול הטלת חבות אישית על בעל מניות. לעומת זאת, בכל הנוגע לנתבע 3 כל שקיים לפני בית הדין הוא טענה שאינה מעוגנת בה נרשם לפי חוק החברות לפיה הנתבע 3 הוא בעל מניות בחברה.
בכל הנוגע לטענת העדר יכולת לשלם את האגרה יש לציין שהמבקשת אינה טוענת לקיומן של נסיבות המפורטות בתקנה 12 (ג) לתקנות.
בית הדין לא שוכנע שמתן פטור מאגרה לתובעת הוא בגדר המוצא האחרון של התובעת. טענת התובעת היא סכומים שפדתה מתוכנית חסכון ושאותם השקיעה בשיפור והשבחת הנכס של הוריה אינם מתיישבים עם קביעה שהתובעת אינה יכולה לשלם את האגרה. זאת ועוד התובעת לא צרפה לבקשה את מקורות הכנסתה בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה. התובעת צירפה תלושי שכר של המעסיק קידום פרויקטים שיקומיים לחודשים דצמבר 2019, ינואר 2020, ושל המעסיק שכולו טוב לחודשים 11/19, 12/19 ו 1/20 ועל כן אין היא עומדת בדרישת תקנה 12 (א).
בהתאם לאמור, בית הדין מחליט לדחות את בקשת התובעת לפטור מאגרה ואולם בהתאם לתקנה 12(ו) לתקנות בית הדין מרשה לתובעת לשלם את האגרה בשיעורים בארבעה תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון שבהם יהיה לא יאוחר מיום 1.11.20 . המזכירות תמציא לתובעת שוברי תשלום מתאימים.
ניתן בזה צו הדדי לגילוי מסמכים ועיון בהם תוך 30 יום.

התיק נקבע לדיון מוקדם ליום 5.1.21 בשעה 14:00. הצדדים יוזמנו לפישור בפני נציג ציבור לפני מועד הדיון.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תשפ"א, (12 אוקטובר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.