הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה ירושלים סע"ש 29488-07-19

23 יוני 2020
לפני:
כב' השופטת שרה ברוינר ישרזדה - סג נית נשיא
התובע:
BEREKET HAFTU

ע"י ב"כ: עו"ד טוני קרן מאיר

-
הנתבע:
1. אנטקא בוטיק קולינרי בע"מ

2. יצחק כהן
ע"י ב"כ: עו"ד מרדכי צבע

3. אליעזר ויס

פסק דין בתביעה נגד הנתבע 2
לפניי בקשת הנתבע 2 למחיקת התובענה שכנגדו על הסף בהתאם לתקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 מהטעם שאינו מגלה עילה כלפיו.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות, כפי שיפורט להלן:
רקע כללי
התביעה דנא הוגשה ביום 12.7.19, ועוסקת בתשלום זכויות שונות הנובעות מתקופת עבודת התובע כעובד ניקיון בנתבעת 1, חברה המספקת שירותי קייטרינג.
הנתבע 2 הוא בעל מניות בנתבעת 1 ומשמש כמנהלה.
בכתב התביעה, עותר התובע לחיובם של הנתבעים 2-3 מכח דוקטרינות הרמת המסך והטלת חבות אישית. לטענת התובע, הפרת חוקים רבים ובכללם אי תשלום זכויות סוציאליות והפקת תלושי שכר פיקטיביים, מהווה עילה מספקת להרמת מסמך. ביחס לנתבע 2, מוסיף התובע כי כמנהל היה עליו לוודא את תשלום הזכויות, וכן כי הוא פיצל את שכרו של התובע, ושילם חלק משכרו במזומן. הנתבעים 2-3, כך נטען, בחרו לעצום את עיניהם לנוכח רמיסת זכויותיו של התובע.

טענות הצדדים
לטענת הנתבע 2, הוא לא עסק בניהול הכספי של החברה אלא היה אחראי על הנושא של המטבח וההזמנות, ומי שעסק בניהול הכספים ובכלל זה, תשלום המשכורות, היה נציגו של הנתבע 3. כיו"ב, הנתבע 2 כלל לא היה מודע באם בוצעה פגיעה בזכויותיו של התובע.
עוד מוסיף הנתבע 2, כי כתב התביעה אינו כולל לטענות למעשי מרמה או הונאה המקימות עילה של הרמת מסך נגדו. בהקשר זה, מפנה הנתבע 2 לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה (עע (ארצי) 26295-01-16 Tesfalem Tekel - ר.ח. חיים מיארה שווק בשר ודגים (1998) בע"מ (25.12.17) ), בה נקבע כי הפרת זכויות בלבד, אינה מקימה עילה להרמת מסך, כאשר אין הוכחה לשימוש לרעה או מעשי תרמית. כמו-כן, הדרישה היא כי כתב התביעה יכלול פירוט מקיף אודות הנסיבות המקימות את עילת הרמת מסך, מה שאין בכתב התביעה דנא.
כמו-כן, כתב התביעה אינו מגלה עילה אישית כלפיו, שכן לא הונחה בו תשתית עובדתית המצביעה על קיום יחסי עבודה בינו לבין התובע או נסיבות המצדיקות הטלת אחריות אישית.
בתגובתו טוען התובע כי בכתב התביעה מצוין כי הנתבע 2 היה מעסיקו של התובע ומי ששילם את שכרו, שכן הוא שילם לו שכר במזומן מחוץ לתלוש. ייתכן כי סכום זה שולם ישירות מכיסו של הנתבע 2 ובכך הוא למעשה מעסיקו הישיר, וייתכן כי תשלום זה שולם מכיסה של הנתבעת 1, ובמקרה זה מדובר בפעולה שנועדה להונות את התובע ולפגוע בזכויותיו הקונגטיות.
בתשובת הנתבע 2, הוא טוען כי טענות התובע לכך שהנתבע 2 רקח תכנית על מנת להונות את התובע מהווה רחבת חזית. כך גם הטענה שהנתבע 2 הינו מעסיקו הישיר של התובע.
דיון והכרעה
תקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב -1991 קובעת כי בית הדין רשאי, לבקשת בעל דין או ביוזמתו, למחוק כתב טענות על הסף כאשר "אין הכתב מראה עילה". מתן סעד של מחיקת תביעה על הסף מחוסר עילה מחייב קביעה, שגם אילו היו העובדות הנטענות לביסוס העילה מוכחות במלואן, אין בנמצא עילה מצד הדין אשר מאפשרת היענות לתביעה (ע"א 6313/01 עיזבון המנוח אלעד שיאון ז"ל נ. הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, נ(1) 567).
על כן, נקודת המוצא לדיון בבקשה לסילוק על הסף היא כתב התביעה שהוגש על ידי התובע, כאשר על בית הדין לבחון אם בהנחה שיוכיח את טענותיו יוכל לזכות בתביעתו. במסגרת בקשה למחיקת תביעה על הסף מחמת העדר עילה נדרש בית הדין ל"בחינה טכנית-פורמאלית של כתב התביעה" בלבד, במסגרתה די בכך שהתובע יראה כי על-פני כתב התביעה בידו עילה בת תביעה (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ. טמפו תעשיות בירה פ"ד נא(2) 312).
בהתאם לסעיף 4 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") הכלל הוא כי חברה הינה אישיות משפטית נפרדת מבעליה. הרציונאל העומד בבסיס הכלל הזה הינו לאפשר התנהלות עסקית על ידי מניעת הרתעתם של בעלי המניות המבקשים להשקיע את כספם (ה' בר-מור "הרמת מסך בבתי הדין לעבודה" ספר גרוס – מחקרים בדיני חברות ומשפט עסקי לכבודו של פרופ' יוסי גרוס 343, 345 (א' ברק ואח' עורכים, 2015) (להלן – בר-מור)).
לצד זה, נקבע בסעיף 6 לחוק החברות חריג לכלל האישיות הנפרדת, המאפשר לערכאה השיפוטית "לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה", באמצעות הרמת מסך ההתאגדות, וזאת כאשר הוכח כי בעל המניות עושה שימוש לרעה באישיות המשפטית של החברה "באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה" או "באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור...".
הכללים להרמת מסך ההתאגדות הוגמשו מעט בבתי הדין לעבודה, לאור המאפיינים המיוחדים של יחסי העבודה, הנובעים מחוסר האיזון הבסיסי ביחסי הכוחות בין העובדים לבין המעסיק, התלותיות של העובד במעסיקו ויחסי האמון הנוצרים כלפיו (ראו ע"ע (ארצי) 129/10 אופיר זוננשיין – G.S.S ג'ניוס סאונד סיסטם בע"מ (31.10.2011)).
בסעיפים 10-19 לכתב התביעה מתוארת מסכת עובדתית שלטענת התובע מקימה עילה להרמת מסך כנגד הנתבע 2 . כך לטענתו, הונפקו לתובע תלושי שכר פיקטיביים, שולם לו שכר במזומן ע"י הנתבע 2 עצמו, לא נמסרה לו הודעה על תנאי עבודה ולא שולמו זכויותיו הסוציאליות. נסיבות אל ו, בהן הופרו זכויותיו של התובע לאורך זמן, מהווה הפרה של חובת תום הלב כלפי העובד באופן ש עשוי להצדיק הרמת מסך כנגד הנתבע 2, בייחוד לנוכח הטענות העולות בכתב התביעה לגבי מעורבותו בניהול החברה . כמצוין לעיל, בשלב זה נבדקות הטענות המצוינות בכתב התביעה בלבד.
אעיר, כפי שפסקתי בהחלטתי מיום 28.10.19 בנוגע לנתבע 3, כי לא ניתן להבין באופן ברור כיצד השימוש בנתבעת 1 נעשה ככסות על מנת לפגוע בזכויות אלו. עם זאת יתכן שבקונסטלציה מסוימת יוכלו הנסיבות שפורטו בכתב התביעה להוביל להרמת מסך, זאת במידה ויעלה בידי התובע להוכיח כי ה נתבע 2 עשה שימוש בנתבעת 1 ככסות לפגיעות אלה. יש מקום לכן,לאפשר פרישת המסכת העובדתית כדבעי בטרם הסקת מסקנות. על כן, ובהתאם למדיניות בנוגע לסילוק על הסף, לא מצאתי כי יש מקום לעת עתה להורות על סילוקה של התבי עה כנגד המבקש, על אף הקשים העולים על פני הדברים מתביעה זו. מאליו יובן כי ככל שיתברר כי לא היתה הצדקה לתביעה נגדו, יבוא הדבר לידי ביטוי בפסיקת הוצאות מתאימות.
באשר לטענה בדבר העסקה ישירה, אני מקבלת את טענת הנתבע 2 כי מדובר בהרחבת חזית. על אף שלכאורה נקבע במספר פסקי דין כי תשלום במזומן עשוי להכיר בקיומם של יחסי עבודה, אין להסתפק בכך שעובדה זו צוינה בכתב התביעה, מבלי שדבר זה נטען במפורש (ר' ע"ע (ארצי) 54810-11-12 טליה שגב - סילביה לוי (16.4.20)). על כן, טענת התובע שהתשלום במזומן מצביע על קיום יחסי עבודה בינו לבין הנתבע 2, שהופיעה לראשונה בתגובתו לבקשה, מהווה הרחבת חזית. כאמור, במסגרת הבקשה לדחייה על הסף נבחן כתב התביעה בלבד, ועל כן, משטענה זו לא טענה במפורש, אין באפשרותו של התובע להסתמך עליה.
לאור האמור, הבקשה נדחית. עם זאת לא מצאתי מקום לעשות צו להוצאות בשלב זה, והן יובאו בח שבון עם סיום ההליך וכפוף לתוצאותיו.
כתב הגנה מטעם נתבע 2 יוגש בתוך 30 יום

ניתנה היום, א' תמוז תש"פ, (23 יוני 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.