הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה ירושלים סע"ש 26754-03-21

24 אפריל 2021
לפני:
כב' השופט עמי רוטמן
המבקש (התובע):
עבדאלעזיז ביראוי

ע"י ב"כ: עו"ד איברהים סעדי

-
המשיב (הנתבע):
אהרון שבתאי

ע"י ב"כ: עו"ד ראם סיקרון

החלטה

בפני בקשת המבקש (התובע) למתן פטור מתשלום אגרה בתביעה על סך של 1,024,000 ₪, שהגיש נגד המשיב (הנתבע) , אשר סך של כ- 417,000 ₪ מתוכה חייב בתשלום אגרה.

המבקש תמך את בקשת ו בתצהיר, בתדפיסי חשבו ן בנק, בטיוטת חוות דעת רפואית, מסמכים רפואיים, אישור הוצאות מים וחשמל (שצילומם אינו ברור) ותעודת נכה של ביתו . המשיב התנגד לבקשה, בין היתר בטענה שהבקשה לא הוגשה בהתאם לתקנות, כי המבקש לא הוכיח שמצבו הכלכלי אינו מאפשר ל ו לשלם את האגרה, וכן נוכח הטענה כי התביעה אינה מגלה עילה. לטענת המשיב, המבקש לא הגיש תצהיר בגין רכושו ורכוש בני משפחתו, לא הציג מסמכי ביטוח לאומי לתמיכה בטענותיו, לא הצהיר כי משך כספי פיצויים ולא הגיש תלושי שכר בגין עבודתו בשנים 2019-2020. המשיב צרף מסמכים לתמיכה בטענתו, ולאורם טען גם לחוסר תום ליבו של המבקש בכל הנוגע לתביעה שהגיש.

התנאים להענקת פטור מתשלום אגרה מפורטים בסעיף 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008, הקובעת כדלקמן:

"(א) בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.
(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.

(ג) ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:

(1) החלטה של בית דין או של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;
(2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;
(3) הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.

(ד) קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב).."

לאחר שעיינתי בבקשה ובתצהיר , הגעתי בשלב זה למסקנה כי הבקשה אינה עומדת בתנאים הקבועים בתקנה 12 לתקנות כאמור וכי דינה להידחות, כפי שיובהר להלן.

המבקש לא פרט את רכושו, רכוש בן זוגו, לא פרט את מקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה, והגיש תדפיסי בנק חלקיים בלבד ולא קריאים דיים בשפה הערבית. בנוסף, המבקש לא הבהיר האם עשה נסיון לקבל הלוואה מהבנק או מקור אחר ו מה היו תוצאותיו [לעניין זה ראו רע"א 4014/10 דיאנה מונדז נ' שבתאי בירן (החלטה מיום 21.9.2010)].

המבקש כתב התצהירו כי הגיש בקשה למוסד לביטוח לאומי לקבלת קצבת נכות כללית, אולם בהיותו תושב שטחים הוא כלל אינו זכאי לקצבת כזו, וייתכן שכוונתו היתה לקצבת נכות מעבודה. מכל מקום, לא הוגשה כל ראיה לעניין זה.
לאור האמור, משהמבקש לא הגיש את בקשתו בהתאם לתקנות, לא הוכיח כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר ל ו לשלם את האגרה וכי ע שה כל שלאל ידו כדי להשיג את הסכום הנדרש לתשלום האג רה, לא מצאתי מקום להיענות לבקשתו ליתן פטור מאגרה, אשר ניתן במסורה ובמקרים חריגים בלבד , והיא נדחית.

מעבר לדרוש, יאמר גם כי מעיון במסמכים שהוגשו לתיק עולות תהיות לא מעטות בנוגע לזכויות שלטענת המבקש לא שולמו לו ע"י המשיב , ובכללן פיצויי פיטורים והפקדות בגין תגמולים. כמו-כן, תביעת המבקש הוגשה בהתעלם מתקופות ההתיישנות, ומשכך דומה לכאורה כי גם סיכויי התביעה, לכל הפחות בנוגע לחלק לא מבוטל ממנה, הינם לכל היותר נמוכים.

על אף האמור ונוכח התקופה בה אנו מצויים, האגרה תשולם בשני תשלומים, שהראשון יחול תוך שלושים יום והשני תוך שלושים יום לאחר מכן. ככל שהאגרה לא תשולם במועדים כאמור, התביעה תימחק ללא התראה נוספת.

חרף התוצאה שאליה הגעתי, החלטתי שלא לעשות צו להוצאות בגין דחיית הבקשה.

ניתנה היום, י"ב אייר תשפ"א, (24 אפריל 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.