הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה ירושלים סע"ש 25188-07-19

31 מאי 2021
לפני:
כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג
התובע:
פאדי אלבכרי
ע"י ב"כ: עו"ד מוהנד זובידאת

-
הנתבע:
ח'אלד קרש
ע"י ב"כ: עו"ד חליפה עבאסי

החלטה

  1. מונחת לפני בקשת הנתבע לחיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו בהליך.
  2. ברקע הבקשה, תביעתו של מר פאדי אל בכרי, תושב הרשות הפלסטינית, הטוען שהנתבע, מר ח'אלד קרש (הנושא תעודת זהות ישראלית) , העסיק אותו באטליז המצוי בשכונת אל בריד ובזכויות הנובעות מתקופת עבודה זו . בכתב ההגנה הכחיש הנתבע את הטענה שהעסיק את התובע וטען כי רק דאג להוציא עבורו היתרי כניסה לצורך מעבר במחסום. עוד נטען בכתב ההגנה שבית דין זה נעדר סמכות מקומית לדון בהליך ואף אינו הפורום הנאות לדון ב ו, הואיל והתובע אינו תושב ישראל ומקום העבודה היה מחוץ לתחום ירושלים.

לשם שלמות הדברים נוסיף כי בתום הישיבה המקדמית הגיש התובע אישור מאת המרכז למיפוי ישראל ולפיו החלקה והגוש של בית העסק בו נוהלה הקצביה מצוי ברובו מחוץ לתחום השיפוט המשפט והמינהל של מדינת ישראל.
3. בבקשה להפקדת ערובה טוען הנתבע פעם נוספת שלא התקיימו יחסי עובד מעסיק בינו לבין התובע וכי התובע לא הראה ראשית ראיה לקיומם של יחסי עובד מעסיק. כן הוא חוזר ומדגיש כי בכתב ההגנה טען את טענות הסף האמורות לעניין סמכותו של בית הדין והיותו פורום לא נאות. לפיכך הוא מבקש לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו.
התובע מתנגד לבקשה.
דיון והכרעה
4. דומה שבעניינו הכל מסכימים שהתובע אינו תושב ישראל ואינו אזרח באחת המדינות בעלות אמנת האג. כך גם אין מחלוקת כי הוא הועסק באטליז קרש שנמצא בשכונת אל בריד וכאמור, רוב גוש-החלקה שעליו ממוקם האטליז מצוי מחוץ לתחום השיפוט, המשפט והמינהל של מדינת ישראל. מכאן ששאלת הפורום הנאות ובכלל זה הדין החל עומדת על מכונה ואליה מצטרפת שאלת קיום יחסי העבודה בין הנתבע לתובע. ובתוך כך השאלה אם הנתבע היה מעסיק ו של התובע או שהוא הועסק על ידי אחר. לעניין אחרון זה טוען הנתבע כי תפקידו התמצה בהסדרת היתר הכניסה של התובע. אלא שעיון בצרופות לכתב התביעה מעלה כי ביום 28.9.2016 פנה הנתבע בבקשה להוצאת היתר כניסה ושהייה על בסיס יומי לצרכי עבודה על שם התובע ובה הצהיר כי בכוונתו להעסיק את התובע באטליז קרש. וכן כי "הוא ימשיך לעבוד באטליז שבבעלותי". בהתאם הוצאו עבור התובע היתרי עבודה. הנתבע מצדו הציג מסמכים רשמיים שהוצאו ברשות הפלסטינית (מתורגמים) שמהם עולה כי קצבית קרש רשומה על שם גברת סמר עבד אלמוחסן סבאתין וכן הסכם שנחתם בין הנתבע לבין גברת סמר עבד אלמוחסן סבאתין בו מוסכם כי הנתבע יבקש עבורה היתרי העסקה לעובדים .
אשר לשאלת מיקום הקצבייה התובע טוען כי לפחות חלקה בתחום מדינת ישראל וכי יש להבדיל בין מיקום בית העסק לבין מיקום גוש-החלקה שהוא גדול יותר. אלא שבמענה לטענות אלה המציא הנתבע אישור מאת מנהל רובע צפון בעיריית ירושלים, מר נעם בן-נון, הקובע כי בית העסק מצוי מחוץ לשטח השיפוט של ירושלים. כמו כן המציא אישור, מלווה בתצלום אוויר עם סימון טריטוריאלי ברור של בית העסק המראה שכל שטח החנות (להבדיל מחניות הרכבים הסמוכות לה) מצוי בתחום יהודה ושומרון ולא בירושלים.
5. תקנה 116א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כך:
"א. שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.
ב. היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969 יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו".
מעיון בטענות הנתבע עולה כי הוא מבסס את בקשתו על תקנה 116א(ב), היינו על כך שהתובע הוא תושב הרשות הפלסטינית שאמנת האג לא חלה עליה. אלא שמלשון התקנה עולה כי אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו אזי אין לחייבו בהפקדת ערובה. בכל הנוגע לראשית הראייה הנבחנת בבקשה להפקדת ערובה, קבע בית הדין הארצי לאחרונה, בפסק דינו המקיף בעניין ע"ע (ארצי) 2385-02-17 אבו מוחסן – קיבוץ בית הערבה (11.2.2021), כי תובע אינו אמור להציג ראיו ת שיתמכו בכל רכיבי התביעה לפרטיהם, ודי בכך שיוכיח את תביעתו באופן כללי. כך למשל, ככל שקיימת שאלה בדבר קיומם של יחסי עובד-מעסיק, נדרשות ראיות המעידות על קיומם של יחסי עבודה ובהקשר זה ניתן להתייחס להיתרי עבודה שניתנו על ידי המינהל האזרחי כראשית ראייה ליחסי עבודה בתקופת ההיתר. בענייננו מכתבו של הנתבע מיום 28.9.2016 והיתר העבודה שצירף התובע לכתב התביעה מהווים ראשית ראיה לקיומם של יחסי עובד מעסיק.
לתובע עילות תביעה נוספות מתחום הביטחון הסוציאלי ובהן פיצוי בגין אי מתן תלושי שכר, פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, עבודה בשעות נוספות, הפרשות לפנסיה, דמי חגים, פדיון דמי חופשה ועוד. התובע לא צירף ראשית ראיה לאף אחת מעילות התביעה. חלק מעילות התביעה הן עילות שלגביהן קיימת חובה רישומית המוטלת על המעסיק (כגון: תלושי שכר, פנקס חופשות, פנקס שעות עבודה וכד'). על כן אפשר שהיעדר תיעוד לעבודתו של העובד בעניינים שעל המעסיק הנטל לתעד, ייחשב כראשית ראיה להוכחת התביעה (ראו בעניין אבו מוחסן).
אמנם המסמכים שהונחו לפנינו מטעם הצדדים מעלים שיש גם אפשרות שהתובע לא הועסק במישרין על ידי הנתבע, אלא שבשלב זה לא נדרשת הכרעה בשאלת זהות המעסיק ודי בכך שהתובע הראה ראשית ראיה לקיומם של יחסי עובד-מעסיק ולחלק מעילות התביעה, כדי שאלה לא יהוו טעם לחייב את התובע בהפקדת ערובה.
6. שונים הם פני הדברים בכל הנוגע לטענת הפורום והדין החל ונבאר. התביעה הוגשה על פי הדין הישראלי אלא שכפי שכבר הראיתי הועלתה על ידי הנתבע טענת סף לעניין הפורום בו ראויה התביעה להתברר ובכלל זה הדין החל. לנוכח הראיות שכבר הונחו על שולחן בית הדין ואשר צוינו לעיל, הרי שמבלי לקבוע מסמרות בעניין , זיקת דין ישראל לתביעה אינה ברורה ועשויה להשפיע על סיכויי ה באופן שמצדיק הטלת ערובה.
7. בשים לב לסכום התביעה ולרכיבים שבהם עשויה להתעורר מחלוקת בשאלת הדין החל, עמדתי היא כי יש לחייב את התובע בהפקדת ערובה בסך 3,000 ₪ בקופת בית הדין. התובע יפקיד את הסכום בתוך 15 ימים מהיום, ויגיש הודעה על ביצוע ההפקדה בליווי אסמכתא מתאימה.
8. לשם קידום ההליך, ולאחר שהתובע יפקיד את סכום הערובה בקופת בית הדין, הריני מורה כמפורט מטה:
9. הצדדים יגישו את העדויות של בעלי הדין וכל יתר העדים בתצהירים .
10. הצדדים יצרפו לתצהיריהם את כל המסמכים אשר הם מבקשים שיהיו בפני ביה"ד .
11. בעל דין המבקש להציג כראיה לפני בית הדין מוצג וידאו, יגישו באחד הפורמטים הקבועים בהודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת מוצג וידיאו כראיה לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (הודעה מיום 21.6.2020).
12. א. בעל דין שלא מסר פרט בתצהירו, והפרט הוא בתחום ידיעתו האישית, ישקול ביה"ד לראותו כמודה בפרט שמסר לביה"ד בעל הדין שכנגד בעניין הנדון ולעניין זה לא די בהכחשה סתמית.
ב. בעל הדין שלא צרף לתצהיריו מסמך שהיה עליו לצרפו, לא יורשה להביא מסמך זה בפני ביה"ד בעת הדיון, אף לא בחקירה נגדית של עדי הצד שכנגד, אלא באישור בית הדין על פי שיקול דעתו.
13. סדר הבאת התצהירים הוא כדלהלן:
א. התובע יגיש את תצהיריו והצירופים לביה"ד וישירות לצד שכנגד בתוך 30 ימים. התצהירים יוגשו ב'עותק ניר' עם דגלונים לנספחים בנוסף לעותק המוגש לצורך סריקה או בהגשה מרחוק באמצעות נט המשפט. על גבי 'עותק הנייר' ירשם בברור כי אינו מיועד לסריקה כי אם ללשכת השופטת.
ב. הנתבע יגיש את תצהיריו והצירופים לביה"ד וישירות לצד שכנגד בתוך 30 ימים מיום המצאת תצהירי התובע. התצהירים יוגשו ב'עותק ניר' עם דגלונים לנספחים בנוסף לעותק המוגש לצורך סריקה או בהגשה מרחוק באמצעות נט המשפט. על גבי 'עותק הנייר' ירשם בברור כי אינו מיועד לסריקה כי אם ללשכת השופטת.
ג. לא הוגשו תצהירי צד במועד שנקבע, ישקול ביה"ד לחייב את הצד בהוצאות לטובת אוצר המדינה או ליתן החלטה לפיה לא יורשה הצד להביא עדויות בע"פ בביה"ד ביום הדיון. לא יגיש התובע תצהיריו במועד ישקול בית הדין את מחיקת ההליך ללא התראה נוספת.
14. למועד שנקבע לדיון להוכחות, ידאג כל צד כי מצהיריו יתייצבו לחקירה נגדית על תצהיריהם, אלא אם כן יודיע הצד שכנגד שאין בדעתו לחקור את העד.
15. סירב עד לאמת את דבריו בתצהיר, או שלא עלה בידי צד לבוא עמו בדברים, יגיש אותו צד לביה"ד יחד עם הגשת תצהיריו בקשה להתיר לו להעיד את אותו עד בע"פ בזמן הדיון. בבקשה יפורטו ניסיונות בעל הדין או בא כוחו לקבל תצהיר מהעד, הסיבות שבגללן מבקש בעל הדין להעיד את העד שלא בדרך תצהיר ותמצית העובדות שהעד יתבקש להעיד עליהן. אם תאושר הבקשה על ידי ביה"ד, על הצד לדאוג להגיש בקשה להזמין את העד ליום הדיון. אם לא יוגשו הפרטים הנדרשים עפ"י החלטה זו, לא יוזמן העד.
16. צד הנזקק למתורגמן, יגיש בקשה מתאימה לבית הדין עם הגשת התצהירים. אם לא תוגש בקשה כאמור, לא יוזמן מתורגמן, ולא תהיה זו סיבה לדחיית מועד הדיון.
17. מעקב מזכירות אחר הגשת תצהירי הצדדים במועד.
18. התיק יובא לעיוני ביום 17.6.2021 (לשם עיון בהודעת התובע בדבר הפקדת הערובה בקופת בית הדין).
ניתנה היום, כ' סיוון תשפ"א, (31 מאי 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.