הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה ירושלים סע"ש 20036-03-20

לפני:
כב' השופטת שרה שדיאור

התובע:
ארז יהלומי
ע"י ב"כ: עו"ד עקיבא פוזנר

-
הנתבע:
אלון פרידמן
ע"י ב"כ: עו"ד וולפסון ווינשטיין

החלטה
לפני בית הדין בקשת התובע לצירוף ראיות נוספות בעניין בקשת הנתבע לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה.
התובע ביקש להגיש הודעת דואר אלקטרוני ו-3 הקלטות שמע.
בעניין מסירת התביעה לנתבע, התובע טען כי ביום 12.3.20 שלח את התביעה באמצעות דואר שליחים אקספרס של חברת דואר ישראל, לכתובת של הנתבע, שהתובע איתר באמצעות האינטרנט. כתב התביעה נמסר כדין ביום 15.3.21, כעולה מתעודת המשלוח שביקש התובע להגיש.
עוד טען התובע כי הנתבע טען שאין חתימה על תעודת המשלוח, אולם אין בכך ראיה לכך שהמסירה לא בוצעה, כיוון שלפי נוהל קורונה של הדואר, באותו מועד, מקבל המסירה לא חותם על דף המסירה. לתובע התברר כי לפני מסירה של דואר מהיר אקספרס, השליח מתקשר לנמען ומתאם איתו את מועד המסירה, כך עולה מנוהל של חברת דואר ישראל.
התובע טען כי במקרה זה, הנתבע קיבל את המשלוח לאחר שהדוור תיאם עמו את המסירה או לחילופין, הנתבע אסף את הדואר מהסניף, לאחר שקיבל מסרון שנשלח אליו. במשלוח הדואר היה רשום מספר הטלפון הנייד של הנתבע, ולכן אין ספק שהנתבע קיבל את דבר הדואר.
לטענת התובע, לאחר שהודעות אחרות ששלח בית הדין חזרו מספר פעמים, ביררו התובע וב"כ דאז פעם נוספת את כתובתו של הנתבע והגיעו לכתובת של בית הוריו. שליח שהגיע לבית הוריו למסור את פסק הדין אמר לתובע כי הם לא מכירים את הנתבע "הם לא מכירים את הבן אדם. לא לקחו בשבילו". מכאן מבקש התובע להסיק כי המסירה בוצעה כדין. לפיכך, ביקש התובע להגיש הקלטת שיחה בין התובע לשליח הדואר ( להלן: "הקלטה מס' 1").
לטענת התובע, הנתבע שיקר לבית הדין בתצהיר ובטענותיו ועל כן יש לדחות את בקשתו לביטול פסק הדין. לטענת התובע, הנתבע הצהיר שלא אמר או כתב לשון הרע למרצה הקורס כדי לגרום לפיטורי התובע. התובע בקש להגיש בעניין זה הודעת דואר אלקטרוני אשר לטענתו נשלחה מאת מרצה הקורס פרופ' ג'פרי רוזנשטיין (להלן: "המרצה") למזכירה לענייני הוראה, הגב' יעלי בן לולו ובו ציטוט של הדברים ששלח לו הנתבע ומהווים לשון הרע.
בנוסף טען התובע כי בהודעה זו ציטט המרצה את הנתבע שכתב כי לאחר תרגיל 3 שוחח עם התובע, שהיה כעוס ואמר שלא יטריד אותו יותר. כמו כן, טען שהתובע לא השקיע בבדיקה. דברים אלו שנכתבו על ידי הנתבע , אינם נכונים.
עוד טען התובע כי מהודעת המייל עולה שהנתבע היה ממונה על התובע, למרות שהנתבע הכחיש זאת בכתבי טענותיו. בעניין זה ביקש התובע להגיש 2 הקלטות של המרצה (להלן: "הקלטות 2-3"), לפיהן הנתבע היה ממונה של התובע.
בנוסף התייחס התובע לדברי דקלה שהנתבע הגיש. לטענתו, דקלה היתה מזכירה ומנהלת אדמיניסטרטיבית. היא לא קיבלה את הת ובע לעבודה, לא קבעה את שכרו, לא השתתפה בקורסים שבהם עבד ועד לשימוע מעולם לא פגש אותה והיא לא היתה הממונה עליו.
התובע טען כי מספר ימים לפני השימוע נמחקו מאתר הקורס חלק מהערעורים על בדיקות של בודקים אחרים, כדי להציג מצג שווא לפיו רוב הערעורים היו על בדיקות שערך התובע. התובע בקש מדקלה לשחזר את הערעורים, אך היא סירבה. מספר שעות לפני השימוע נעלמו מאתר הקורס גם תרגילים שהתובע בדק, כדי שלא יוכל להוכיח שהבדיקות שלו היו טובות.
הנתבע התנגד לבקשה ועתר לחיוב התובע בהוצאות ולקבלת הבקשה לביטול פסק הדין. עוד טען כי על רקע ההודאה בתצהיר התובע מיום 18.9.21 לעניין מענו של הנתבע, יש לחייב את התובע להגיש את מסמכי ההמצאה המקוריים בדיון ולהורות על הפיכת סדר הבאת הראיות בדיון כך שחקירה נגידת לתובע תוקדם לחקירה הנגדית של הנתבע.
הנתבע טען כי הבקשה הוגשה בשיהוי כבד של למעלה משנה וחצי, ובניגוד לכלל לפיו בעל דין נדרש להביא את ראיותיו "בחבילה אחת". לטענתו, בהתאם לפסיקה, הגשת ראיה באיחור ניתנת במשורה ובשים לב לאופי הראיה, השלב במשפט, האם היה על המבקש לדעת על קיום הראיה מוקדם יותר ותרומתה לבירור האמת. הנתבע טען כי בחינת הראיות שהתובע מבקש להגישן מובילה למסקנה בדבר דחיית הבקשה.
לענין הודעת הדואר האלקטרוני טען הנתבע כי מדובר בהעתקה של טקסט שנשלח בין שני צדדים חיצוניים להליך. התובע לא מסר מתי נשלח, מי היו המכותבים ולא שלח העתק מלא של ההודעה. בנסיבות אלה, המסמך לא מהווה ראיה, ואינו עומד במבחני "כלל הראיה הטובה ביותר". לטענת הנתבע, מדובר ככל הנראה במסמך שהיה בידי התובע עוד קודם להגשת התביעה, ולא ברור מדוע נזכר לבקש לצרף את המסמך בשלב זה, מבלי לבקש לזמן את המכותבים הישירים לאותה תכתובת. הנתבע הוסיף כי התובע טען שקיבל הזדמנות להשיג על הדברים בפני המרצה. סגנית הדיקאן אף הבהירה במכתב רשמי שצורף לתשובת הנתבע מיום 27.1.21 כי הנתבע פע ל בהתאם לנדרש ממנו בסיטואציה שנוצר ה, ואין ולא היו לאוניברסיטה השגות ביחס לתפקוד הנתבע בעניין זה.
משכך טען הנתבע כי מדובר בטקסט בעל תועלת אפסית במישור בירור האמת ונועד להוליך את בית הדין "בערפל של עובדות".
לעניין ההקלטות טען הנתבע כי מדובר בהקלטות חלקיות, אף לשיטת התובע. התובע נמנע מלמסור פרטים ביחס להקלטות – היכן נערכה השיחה, מי היו הצדדים לה? מה היה אורכה? מי ערך את ההקלטה? האם צורף תמליל מלא? ועוד. התובע נמנע מלצרף את מלוא דבריו של המרצה בישיבת השימוע, ולא ביקש לזמן את המרצה לעדות בבית הדין. הנוסח הערוך, העמום ו"המבושל" של קבצי הקול, ותזמון ההגשה של הקבצים, מעורר חשש לאמינות ההעתק, ולאותנטיות של המצג שאותו מבקש התובע להציג בבית הדין. ההקלטות אינן עומדות בדרישות הפסיקה לענין הקבילות הראייתית של ההקלטות.
התובע ציין כי בבקשת התובע נכתבו טענות החורגות מסוגיית הוספת הראיות, ונוכח סד הזמנים שנקבע, בקש לדחות את האמור בהן, מבלי לפרט מעבר לכך.
הנתבע טען כי עיון ברלוונטיות של הראיות שביקש התובע לצרף מוביל למסקנה ההכרחית בדבר קבלת עמדת הנתבע לעניין ביטול פסק הדין, כבר בשלב זה או לחילופין להורות על הפיכת סדר הראיות. בעניין זה הפנה הנתבע לסעיף 57 ג לפקודת הראיות וכן לא' רוזן-צבי, הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי (הוצ' נבו 2021, מופיע במאגר נבו, ע' 547 והערות 81-82 שם).
לטענת הנתבע, התובע הודה בתצהירו בקיומם של פגמים מהותיים ומתמשכים במסירת כתב התביעה ולאחר מכן במסירת כתבי בי-דין לנתבע. מדובר במחדלים המקימים עילה עצמאית לביטול פסק הדין מחובת הצדק.
במסגרת השיחה המוקלטת עם השליח (הקלטה מס' 1) מבלי לציין את זהות השליח או הקשר שלו למסירת כתבי בי-הדין באותה כתובת, מודה התובע כי "משפחת ירדני" היא שהתגוררה בכתובת אורי בר און 31, ולא התובע – מר אלון פרידמן ומשפחתו. התובע אף הצהיר כי הדיירים הנוכחיים טענו שאינם מכירים את הנתבע ולא קיבלו בשמו את כתב התביעה. בכך חזר בו התובע מטענתו מחודשים 6-9/20 לפיה התובע הוא שקיבל את כתב התביעה בכתובתו ברח' אורי בר און וחתם על אישור המסירה. בעקבות טענה זו קבע בית הדין "נוכח הודעה זו ונספחיה נעשתה מסירה כדין", וניתן פסק הדין בהעדר הגנה.
עוד טען כי התובע לא הכחיש בתצהירו כי כתב התביעה וכתבי בי-הדין נשלחו לכתובת הלא נכונה, ברח' אורי בר און 31. התובע אף הודה בתצהירו כי בדק שוב וגילה שמענו של הנתבע ברחוב הדישון 7, כעולה מתדפיס מרשם האוכלוסין. הנתבע טען כי התובע מודה בתצהירו כי אף אחד מכתבי בי-הדין וההחלטות לא נשלחו לכתובת הנכונה של התובע בתקופה הרלוונטית לבקשה לביטול פסק דין, אלא לכתובת שבה לא היה מאז שנת 2007. זאת ועוד, בבקשת התובע מיום 8.12.20 התובע אף הודה כי ב"כ הקודם התרשל בביצוע ההמצאה וציין כי ההתרשלות האמורה עמדה ברקע הפסקת הייצוג ויש בה כדי לזכותו בפיצוי של מאות אלפי ₪ מב"כ הקודם.
הנתבע טען עוד כי בהתאם לפסיקה, יש לתת לצד את יומו בבית הדין, ואין להעדיף את הפרוצדורה על פני המהות, ובפרט כאשר מדובר בפסק דין שניתן בסך של למעלה מרבע מליון ₪, כנגד סטודנט צעיר.
לאחר עיון בטענות הצדדים, להלן ההחלטה.
הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 29.10.20.
התובע הגיש תגובה לבקשה 11.1.21.
ביום 14.6.21 ניתנה החלטת כבוד סגנית הנשיא, השופטת ברוינר-ישרזדה לפיה הצדדים יודיעו אם הם מסכימים כי הבקשה לביטול פסק הדין תידון על יסוד הקיים בתיק. אחרת, ייקבע מועד לדיון בבקשה.
רק בעקבות ההחלטה, ביום 17.6.21 הגיש ב"כ התובע בקשה להגשת ראיות נוספות עד ליום 31.7.21, מבלי שפרט באילו ראיות מדובר, וטען כי תגובתו הוגשה ללא כל המסמכים, נוכח קבלת הייצוג מספר ימים בלבד לפני שנדרש להגיש תגובה מטעם התובע. התובע טען כי ככל שבית הדין יתיר את הגשת המסמכים, הוא לא יעמוד על קיום דיון בבקשה. הנתבע התנגד להגשת המסמכים, ומשכך נקבע התיק לדיון בבקשה לביטול פסק הדין ליום 5.10.21.
ביום 19.9.21 הגיש התובע את הבקשה להוספת ראיות כמפורט לעיל.
בהתאם לפסיקה, יש לאפשר לצדדים להתנהל ב"קלפים פתוחים" ולאפשר הגשת מסמכים שעשויים לשפוך אור על ההליך. עת שהבקשה מוגשת בשיהוי, ניתן לפסוק הוצאות. משכך, יש לבחון את הרלוונטיות של הראיות שהתובע ביקש לצרף.
בעניין ההקלטה הראשונה: הקלטת השיחה בין התובע לשליח. נוכח המחלוקת בדבר עצם ביצוע המסירה, מדובר בראיה רלוונטית. הגם שהתובע לא מסר פרטים בדבר זהות השליח, מדובר בראיה שעשויה לפעול לטובת הנתבע, שכן ממנה עולה כי הדיירים ברחוב אורי בר און 31 אינם מכירים את הנתבע ולא קיבלו עבורו את כתב התביעה. בנסיבות אלה, התנגדות הנתבע אינה ברורה, והראיה מתקבלת להליך. בכפוף למשקל שינתן בין היתר לפגמי אופן הגשתה ועיתוי ההגשה.
התובע לא פרט מתי הקלטה זו נערכה, מתי הגיעה לידיו והאם ניתן היה להגישה במועד מוקדם יותר. לכך יהיו השלכות בדבר שיעור ההוצאות שיושתו על התובע.
ביחס להודעת הדואר האלקטרוני ולהקלטות בדבר תפקידו של הנתבע: מדובר בראיות חלקיות שכן הודאת הדוא"ל לא צורפה במלואה, ללא תצהיר של מחבר ההודעה ומתוך ההקלטות הוגשו 2 משפטים בלבד, ללא ההקשר שבהם נאמרו. ראיות אלו עשויות להשפיע הן על אמינות הצדדים והן על סיכויי ההגנה בהליך. בנסיבות אלה, בשלב זה לא תותר הגשת הראיות, בשל האופן שבו הוגשו. אם וככל שפסק הדין יבוטל, וההליך יישמע לגופו, התובע יוכל לצרף את הראיות במלואן לתצהירו ולהעיד את הגורמים הרלוונטיים.
ככל שיש בידי התובע מסמכי ההמצאה המקוריים, והראיות המקוריות, יביא אותם עמו לישיבת יום 5.10.21.
בקשת הנתבע לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה תידון בדיון, ואין להכריע בה על סמך כתבי הטענות, בהעדר הסכמה. בקשתו החלופית של הנתבע לשינוי סדר הבאת הראיות לא נומקה באופן מפורט, והיא נדחית. לגופו של עניין, אף לא מצאתי הצדקה לכך. הסדר עצמו לא יפגע במהות, חזקה על בית הדין שיברור העיקר.
שקלנו בכובד ראש את שאלת השתת ההוצאות על התובע, נוכח התנהלותו וכאמור לעיל, ומצאנו כי יש מקום לחייב את התובע בשכ"ט ב"כ הנתבע בסך1500 ₪ . אולם נוכח מועד הדיון הקרוב, שאלת מועד תשלום ההוצאות תידון אף בו .

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשפ"ב, (04 אוקטובר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.