הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה ירושלים סע"ש 15897-06-21

11 אוגוסט 2021
לפני:
כב' השופטת שרה ברוינר ישרזדה - סג נית נשיא
מר בועז סנדרוב- נציג ציבור עובדים
מר רמי לוי- נציג ציבור מעסיקים
המבקשת:
רבקה אהרוני

ע"י ב"כ: עו"ד בורק, ליפשיץ

-
המשיב:
מפעל הפיס

ע"י ב"כ: עו"ד אורטל שלו , רן גפטר-חרמש

החלטה
הבקשה שלפנינו היא המשך של הליך שהחל לפני כחודשיים ימים בבקשה קודמת לסעד זמני שהגישה המבקשת נגד המשיב ושניתנה בה החלטה ביום 6.7.21. (להלן-ההחלטה).
על מנת שלא להאריך נפנה לרקע העובדתי והמשפטי הרלבנטי כפי שפורט בהחלטה ויפה גם לענייננו.
עיקרה של המחלוקת כעת היא האם התנאים שהציב המשיב להגעתה לעבודה של המבקשת, שאינה מחוסנת ואינה מעונינת להתחסן לנגיף קורונה (בהמשך להחלטה)- הם כאלה הדורשים התערבותנו. המבקשת טוענת שהם בלתי סבירים , בלתי מידתיים ומתנכלים ואילו המשיב סבור כי יש בהם משום מימוש ההחלטה ואף משום מימוש הצהרותיה של המבקשת עצמה בדבר נכונות להתאמות.
בקצירת האומר יובהר כי על מנת לאפשר עבודתה של המבקשת בתנאים דלעיל בוצעו השינויים/התאמות וכן הועלו הדרישות כדלהלן:
-מקום העבודה (המשרד) הפיזי שבו עבדה המבקשת שונה, והיא הועברה למשרד בבנין סמוך לבנין בו עבדה קודם לכן (מרחק 40 מ'). במיקום החדש ישנם משרדים למבקשת ולעובדת נוספת (ממחלקה אחרת לחלוטין) שאף היא בלתי מחוסנת. כפי שעלה מעדות המבקשת, מדובר בחדרים נפרדים באותה יחידה, עם מטבחון וחדר שירותים משותף. כפועל יוצא מכך, אין המבקשת עובדת בסמיכות פיזית לחבריה ה"רגילים" לעבודה.
-בשל היות המשרד החדש ממוקם שלא בבנין הראשי של המשיב, אין תקשורת המחשבים והטלפון של הארגון מחווטת לשם ועל כן המבקשת נדרשת לעשות שמוש במחשב נייד של המשיב שעמד לרשותה כבר קודם וכן בטלפון הנייד של המשיב שעמד לרשותה לפני כן גם כן.
-כפי שהובהר , בתחילה היו "קשיי קליטה" שבגינם היו תנאים טכניים של המשרד לא מאורגנים (כגון צנרת לא מכוסה ועוד, אלה, הובהר כבר הוסדרו). עם זאת במטבחון אין מים זורמים אלא מתקן מיים מינרליים ועל המבקשת לעשות שמוש, במידת הצורך בכיור שביחידת השירותים.
-ברגיל ,תפקידה של המבקשת כולל שעתיים בשבוע של ישיבה בוועדת מכרזים בנוכחות גורמים רבים. כפועל יוצא מההתאמות להיותה בלתי מחוסנת אין המבקשת נדרשת לבצע תפקיד זה. כמו כן נמסר לה כי עליה להמנע מחלוקת דואר ותיוק פיזי .
-המבקשת נדרשת לבצע בדיקות קורונה אחת ל72 שעות. בדיון לפנינו הובהר כי המשיב מסתפק גם בבדיקות המהירות ובלבד שבכל יום שבו היא מגיעה לעבודה בפועל, יש בידיה בדיקת קורונה שלילית תקפה.
-המבקשת נדרשת לעטות מסכה כשהיא במקום סגור מחוץ לחדרה.
-נאסר על המבקשת לחתום בשעון הנוכחות שבכניסה לבנין הראשי שבו עבדה והיא מעדכנת נוכחות בפורטל.
יובהר כי מאז הוגשה הבקשה , ונוכח המלצות קבינט הקורונה לעסקים פרטיים , התאים עצמו המשיב לעבודה של מחצית העובדים מ הבית . בדיון לפנינו (ולא קודם לכן) הודיעה המבקשת כי היא מבקשת כי ימי העבודה שלה מהבית יהיו רצופים. המשיב נאות לכך. מכאן יוצא כי בפועל, ולו לעת הזו, אין נדרשות בדיקות קורונה שליליות בימי העבודה בבית. המשיב הבהיר עם זאת כי ככל שתתאפשר חזרה לעבודה מלאה במשרדיו, תדרש המבקשת לבצע בדיקות שיהיו תקפות לכלל ימי העבודה במשרד.
המשיב אינו מגביל את האפשרות של עובדים אחרים לבקר את המבקשת במשרדה ה"חדש". בפועל העידה המבקשת כי היא נפגשה חבריה לעבודה בעיקר עם שובה מהחל"ת וכן כשיווצאת לעשן באזור העישון של המשיב שנמצא בשטח פתוח. עוד עלה מעדותה כי בפועל הגיעו למשרדה אנשי תחזוקה (לתיקוני האחזקה עליהם הצביעה, כך נדמה), וכן, פעם אחת,המנהלת שלה. המבקשת הכחישה כי ספקים של המשיב הגיעו למשרדה במסגרת תפקידה או כי יש צורך בהגעת עובדים לשם ביצוע התפקיד .
לאחר עיון בטיעוני הצדדים ובראיות שלפנינו באנו לכלל מסקנה כי אין מקום להתערב בתניות שקבע המשיב כדלעיל במסגרת הבקשה לסעד זמני . להלן נפרט עיקרי טעמינו וכן נתייחס בתמצית לטיעוני המבקשת. נקדים ונציין כי קביעותינו להלן הן לכאוריות ולצרכי בקשה זו בלבד:
המבקשת מלינה על התנאים הפיזיים שהיא נאלצת להסכין עמהם- בשלב לכאורי זה, איננו סבורים כי התנאים הפיזיים מעוררים קושי: עיון בתמונות שצרף המשיב של משרד המבקשת מצביע על משרד ראוי מכבד ונעים. אמנם ישנם עניינים שטרם הוסדרו במלואם (לדעת המשיב- ע"י שני הצדדים) והמשיב מסר כי ישלים הדרוש מצידו. די בכך נוכח התנהלותו בנדון עד כה כפי שעלה מנספחי הבקשה והתשובה. מאליו יובן ששני הצדדים צריכים לפעול להסדרת ליקויים ככל שמתעוררים. השינויים הטכניים (חלף כיור במטבח מתקן מיים), שמוש במחשב נייד ולא נייח וכך לגבי הטלפון- הם שינויים מינוריים שאינם מצדיקים התערבות (ודאי לא אחרי כשלושה שבועות של עבודה בתנאים אלה וכשאין בהירות לגבי משך הזמן שכך יהא). אין מדובר בתנאים הפוגעים בכבודה של המבקשת , או אינם מאפשרים לה לבצע עבודתה (גם אם נוצר קושי מינימלי נוסף).
נכון אמנם כי המיקום החדש של משרד המבקשת מרחיק אותה פיזית מחבריה לעבודה ואולם למבקשת אין זכות מוקנית בכל מקרה למיקום מסוים דווקא ,מה גם שאף היא טוענת כי צרכי העבודה אינם מחייבים קשר שוטף עם מי מעובדי החברה. קל וחומר כאשר עסקינן בהתאמה הנובעת מהיות המבקשת בלתי מחוסנת. העדפת הריחוק החברתי שגוזר מצב זה היא נדבך נוסף בשיקולים שרשאי מעסיק לשקול במסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלו. ודוק, כאמור בהחלטה (ר ס' 8 דשם)- אף ההודעה של ההסתדרות בשיתוף עם נציגות המגזר העסקי (להלן-ההודעה)הכירה בצורך במסגרת התאמות, גם של שינוי מיקום עבודה ותנאי עבודה.
לא פחות משמעותית לענין זה היא העובדה שהמבקשת עצמה לכתחילה (וכך אף בלשון כתב התביעה בסעיף 2 "יש אפשרות קלה להעבירה לעבוד בחדר נפרד מעובדיה האחרים של התובעת. לחילופין אין כל מניעה להעסיק את התובעת מביתה"- הביעה נכונות לעבוד בנפרד מעובדים אחרים- ור' גם ס' 32 לבקשה דכאן. המשיב אינו מחויב לאפשר למבקשת עבודה בחדר אחר או מביתה (היתרונות והחסרונות לעבודה מהבית ידועים ובתחום שיקול דעת המשיב) - ולא בבנין אחר. לענין זה נטען והוצהר ע"י המשיב בענין הצפיפות בבנין המשיב (ס' 53 לתצהיר מר דרייפוס). יש לזכור כי עסקינן בהתאמות הנובעות מהיות המבקשת בלתי מחוסנת, דבר המכביד על המשיב ולא להפך- הכל כמפורט בהחלטה.
אשר למניעת המבקשת מהשתתפות בוועדת המכרזים - אכן, יתכן שישנם פתרונות חלופיים פחות "קיצוניים" בדמות יצירת תקשורת בזום וכיו"ב. עם זאת משברי כי מדובר בשעתיים בשבוע, ואין הדבר מהווה עיקר אלא חלק זניח של עבודת המבקשת, לא מצאנו כי הפתרון שמצא המשיב בכך שפטר אותה מתפקיד זה יש בו משום פגיעה במבקשת. יוער כי המבקשת עצמה לא הרחיבה טיעוניה בענין זה.
אשר לדרישה כי המבקשת תתייצב לעבודה בכל יום כשבאמתחתה בדיקת קורונה שלילית בתוקף- גם בענין זה נדמה לכאורה כי המבקשת אינה פונה לבית הדין בתום לב ובידיים נקיות, לאחר שהיא זו שהצהירה לכל אורך הדרך עובר להחלטה , כי מוכנה לבצע בדיקות בכל פרק זמן מוסכם (ר' בין היתר סעיף 3 לכתב התביעה המתוקן וסעיף 43 לסכומיה בבקשה הקודמת ).
לענין זה יוסף כי טענת המבקשת שבכוונת הממשלה לחייב מי שאינו מחוסן בעלויות בדיקות הקורונה וכי לכך תהיה השלכה כלכלית על המבקשת עצמה, אינה טענה רלבנטית שיש להפנות למעסיק. כל עוד יש הצדקה עניינית לביצוע בדיקות קורונה, אין המשיב נזקק להדרש לאופן שבו תבחר הממשלה לספק שירות זה.
בהקשר זה יוסף עוד כי כפי שציין המשיב , כיום ניתן לערוך בדיקות פשוטות ופחות "בלתי נעימות".
אשר למספר הבדיקות שיבוצעו. הדרישה לביצוע בדיקה אחת ל72שעות (ככל שהמבקשת פיזית במקום העבודה), אמנם לא צוינה על ידי המבקשת מפורשות אך היא תואמת את הוראות התו הירוק, המבוססות על עמדה רפואית מקצועית (ענין התו הירוק כשלעצמו ידון להלן) .
טענה נוספת ומשמעותית יותר בפי המבקשת- והיא כי היות ובלאו הכי הועברה למשרד במיקום אחר בנפרד מעובדי המשיב, הרי שאין כל הצדקה לערוך הבדיקות שנועדו למנוע הדבקות , מה גם שבעבודתה אינה נזקקת למגע עם עובדים אחרים. מוסיפה המבקשת עוד בסכומיה וטוענת כי נוכח העובדה שברי כיום כי גם מחוסנים יכולים להדבק בקורונה מזן דלתא הנפוץ כיום, ואף להדביק אחרים, הרי שאין כל הצדקה שדווקא היא, שמבודדת מהאחרים, תחויב בבדיקות , בעוד העובדים האחרים עובדים באותו מתחם ולמרות זאת אינם נדרשים לבדיקות.
אשר לדרישת הבדיקות-איננו סבורים כי יש לקבוע מסמרות החלטיות בשאלה האם דרישת הבדיקות מבלתי מחוסן והעדר דרישה ממחוסן היא ראויה בשלב זה בעיקר כיון שעסקינן בסוגיות "נז ילות" ביותר . כך- נכון להיום מדיניות הממשלה המוצהרת היא לעודד חיסונים על בסיס עמדה מקצועית רפואית שיש בהם כדי לעצור את התפשטותו גם של נגיף דלתא. בכלל זה ניתנים בימים אלה ח יסונים במנת דחף לאוכלוסית בני 60 ומעלה וכן ישנה כוונה להרחיב זאת לגילאים צעירים יותר, כדי לחדש עמידותו של החיסון , נוכח ההערכה שבחלוף החודשים מאז החל מבצע החיסונים נחלשה עמידות זו. (ר' למשל נספח 2 של המשיב) (היינו עשויה להתעורר שאלה האם יש מקום להשוות עניינה של המבקשת למחוסנים בשני חיסונים או למי שכבר הספיק וניתנה לו אפשרות להתחסן בחיסון שלישי). מדיניות הממשלה לעידוד חיסונים מבוססת על הערכה מקצועית כי החיסונים הם מנגנון גם למניעת הדבקה ולא רק למניעת הדבקות.
במצב נזיל זה ונוכח נתונים מחקריים שונים ביחס להיקף ההדבקה של מחוסנים לעומת בלתי מחוסנים, לא מתאפשרת לעת הזו קביעה כי האבחנה שעושה המשיב בין המבקשת לבין מחוסנים היא בלתי סבירה. (יוער כי גם התקנות אליהן מפנה המבקשת כדלהלן- מבחינות בין בלתי מחוסנים למחוסנים) ברי עם זאת כי ככל שתתגבש עמדה רפואית מוסמכת לפיה אין הבדל משמעותי בין מחוסנים לבלתי מחוסנים מבחינת יכולת ההדבקה שלהם, אכן לא יהיה מקום לדרוש מהמבקשת להבדק לקורונה- בעוד המחוסנים יהיו פטורים מכך ויהיה צורך לשנות את ההתאמות שנקבעו למבקשת שכן אז יתכן שכולן או חלקן יתייתרו ולא יהיו מוצדקות.
אשר לטענה כי המבקשת אינה חשופה לעובדים אחרים- אף אם בשל העברתה למשרד אחר, פחת מספר העובדים שעמם היא באה במגע (ואולם רשאית לבוא במגע-שכן כאמור וכמתבקש, לא ניתנו הוראות המונעות גישה אל המבקשת ע"י עובדים אחרים) , אך עדיין היא יושבת בקביעות במתחם אחד (גם אם בחדרים נפרדים במשך רוב הזמן) עם עובדת אחרת שאף היא בשל היותה בלתי מחוסנת חשופה ביותר למחלה. יותר מכך הדרישה לבדיקות מאפשרת תפקוד יעיל של המבקשת ביחס לממונים עליה כפי הנדרש מבחינה מקצועית תוך צמצום החשש לפגיעה בבריאות- היינו כככל שנדרשות פגישות עבודה וכו'- אין הצורך המקצועי מוגבל בשל החשש הרפואי. ור' לענין זה המלצת קבינט הקורונה מה-3.8.21 למבוגרים מעל גיל 60 להמנע לחלוטין משהייה בחלל סגור עם בלתי מחוסנים- (והמלצה דומה של רוה"מ נשמעה בימים האחרונים ביחס לבני 50 ומעלה) .
ערים אנו לכך שנדרש מהמבקשת לכאורה "כפל" מיגון- ריחוק +בדיקה. "יחסית" יתכן שהמבקשת נפגשת עם פחות אנשים מאשר עובדים אחרים ולכן "מסכנת" פחות מעובדים אחרים ואולם איננו מוצאים לקבוע בשלב לכאורי זה כי המקבילית שיצר המשיב: מחוסן+ עבודה בקרבת מחוסנים אחרים= בלתי מחוסן+ עבודה במרחק מרוב העובדים+ בדיקות קורונה- דורשת התערבותנו בשלב זה. הצדדים יוכלו לטעון בנדון לגוף ההליך העיקרי וככל שיובהר כי אין מדובר באיזון ראוי, תוכל המבקשת להעלות טענותיה בנדון במגבלות כתב התביעה.
המבקשת מלינה עוד על כך שהמשיב, לטענתה ללא סמכות, מאמץ למעשה את כללי התו הירוק במקום העבודה. בשלב לכאורי זה איננו רואים פגם בכך. כאמור גם בהחלטה זכותו וחובתו של המשיב לנהל את מפעלו באופן שבו הוא מבטיח בין היתר את בריאותם של עובדיו- ככל הניתן. החלטות הממשלה ביחס להחלת התו הירוק במקומות ציבוריים/עסקיים היא במסגרת ישום חובותיה לשמירת בריאות הציבור . אין בכך כדי לצמצם את חובותיו של המשיב כלפי מי שמצוי בחצריו ובוודאי כלפי עובדיו. על פני הדברים, ההפך הוא המתחייב- ככל שישנם כללים שהגיונם המקצועי רפואי בצידם והממשלה החילה אותם במקומות ציבוריים/עסקיים, ויש מכנה משותף בין אותם מקומות לבין מקומות שהם אמנם "פרטיים" אלא שבתוכם הם מאכלסים ציבורים – הדעת נותנת ,לכאורה, כי יש מקום לכך. מכל מקום סבורנו כי סוגיה זו ראוי שתוותר לדיון במסגרת ההליך בתיק העיקרי.
המבקשת הפנתה להוראות התו הירוק העדכניות נכון למועד שמיעת הדיון " תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי) התשפ"א-2021, ובאופן ספציפי לאבחנה שהן עורכות בין חובת הציבור הנכנס למקומות ציבוריים /עסקיים לעמוד בתנאי התו ה ירוק לעומת הפטור שניתן מכך , כביכול, למפעיל המקום הציבורי ועובדיו (תקנה 2(ב) סיפא). עיון בתקנות מעלה שהן לא נועדו לפטור "מפעילי מקום ציבורי /עסקי ועובדיהם" מעמידה בתנאי התו הירוק אלא רק עוסקות בשאלה על מי הנטל לוודא עמידה בתנאים אלה .ור' לענין זה הוראות תקנה 6 לתקנות המורות לכל אדם שלא לשהות במקום ציבורי/עסקי ללא שהוא עומד בתנאי התו הירוק , כך שמכח תקנה זו , מוטלת החובה החוקית גם על המפעיל ועובדיו.
אכן , כאמור בהחלטה, התרשמנו כי עמדתו המקורית של המשיב היתה עמדה "אידאולוגית" המדירה מתנגדי חיסונים, וכפי שהבהרנו , אל לה לעמדה שכזו להכתיב את התנאים בהם תדרש המבקשת לעמוד. עם זאת ולכל הפחות בשלב לכאורי זה, איננו סבורים שהתנאים שהציב המשיב מייצגים דווקא את אותה עמדה אידאולוגית דווקאית. המבקשת מלינה על פגיעה בכבודה בשל נסיון להפכה ל "מנודה" בהרחקתה מחבריה . לא כך התרשמנו מדבריה ביחס לקבלת הפנים של חבריה לעבודה עם חזרתה והשתתפותה בעישון וקפה משותפים. לא כך עולה מטענתה שאינה נזקקת לעבוד עם עובדים אחרים, והדברים גם לא מתיישבים עם הצעתה המקורית לאמץ את תנאי העבודה במקום עבודתו של בעלה שם הוקצה מבנה נפרד ללא מתחסנים. לא זו אף זו, יש לבחון בזהירות טענה שכזו על רקע שנה וחצי שבהם מושגים כגון "ריחוק חברתי" "בידוד" וכו' הפכו להיות מושגים בעלי קונוטציה רפואית ולא בעלי קונוטציה חברתית שלילית כלשהי (ואולי אף להפך) .
נזכיר ונדגיש - עסקינן בבקשה לסעד זמני. בהחלטה דנו בשאלת משקל "עילת התביעה הטובה" (שלה ניתן דגש פחות בשלב זה) אל מול "מאזן הנוחות" – שהוא העיק ר, והדברים יפים גם לכאן.
הסעדים המבוקשים בתביעה העיקרית דכאן הם :קביעה כי הסעד הזמני (הוא זה שנתבקש לכתחילה ונדון בהחלטה) יהפוך קבוע, וכן פיצוי כספי בשל התנהלות המשיב כלפי המבקשת . אין חולק כי המבקשת בהמשך לבקשה לסעד הזמני המקורי ולהחלטה, הושבה לעבודתה בפועל. יתר הסעדים כאמור הם כספיים. ככל שהדבר נוגע למאזן הנוחות – כשמחד עומדים הפררוגטיבה הניהולית, האפשרות של יתר עובדי המשיב לעבוד (תוך צמצום החשש הבריאותי) ,זכותם לבריאות וחיים וחובת המשיב לדאוג לכך, ומנגד מומשה זכות המבקשת לעבוד כשלשם כך הוסדר משרד מכבד ונוח, כשעיקרי תפקידיה בידה , היא יכולה להפגש עם חבריה לעבודה במקומות שמחוץ למשר ד המרכזי, והיא אף יושבת במתחם אחד עם עובדת אחרת, והיא נדרשת לבצע בדיקות קורונה מקובלות ונפוצות שיבטיחו בריאות העובדים שבאים עמה במגע - אין לומר שעסקינן בחריגה מאיזון שיש לשנותה.
עוד יוסף כי כידוע, צו זמני ינתן כאשר יש בכך כדי למנוע תוצאות שאין מקום להמתין שיתרחשו בטרם יוכרע ההליך העיקרי. בעניננו אין כל בהירות בצורך במתן הצו- בלאו הכי נכללת בתביעה העיקרית דרישה לסעד כספי בשל ההתנהלות כלפיה- (שלטענתה מתנכלת ופוגענית), ולצורך הענין ככל שיקבע שיש פגם בהתנהלות שמאז ההחלטה , יבוא הדבר לידי ביטוי כספי, כטענת המבקשת עצמה.
בטרם סיום- עסקינן ביחסי עבודה וחובה על שני הצדדים לפעול בהגינות ובתום לב זה כלפי זה בקיומם. אין ספק כי נוכח התנודתיות המאפיינת את ההתמודדות עם הקורונה עלולים להתעורר מעת לעת טעמים שלשיטת מי מהצדדים ראוי שיצדיקו שינויים/התאמות. על הצדדים להדבר לשם כך . ככל שלא תווצר הסכמה , יהא על כל צד לשקול צעדיו מול הצד שכנגד. מובהר כי בית הדין לא יתערב דבר יום ביומו בשינויי מדיניות הצפויים חדשות לבקרים.

סוף דבר הבקשה נדחית.
אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' אלול תשפ"א, (11 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציג ציבור עובדים מר סנדורוב

שרה ברוינר ישרזדה, שופטת

נציג ציבור מעסיקים, מר לוי