הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה ירושלים סע"ש 10982-05-20

19 אוגוסט 2020
לפני:
כב' השופטת יפה שטיין
התובע:
לואי ארשיד

ע"י ב"כ: עו"ד איהאב חזבון

-
הנתבעים:
1. ע.חביס עבודת תשתיות וצנרת בע"מ

2. עימאד ח'ביס

ע"י ב"כ: עו"ד סנדי אמרזיאן

החלטה

זוהי החלטה בבקשת הנתבעים להטלת ערובה לתשלום הוצאותיהם.
לטענת הנתבעים יש לחייב את התובע בהפקדת ערובה וזאת מן הטעמים הבאים: התובע הינ ו תושב שטחים אשר הגיש כנ גד הנתבעים תביעה חסרת תום לב, כשנה לאחר סיום העסקתו על ידם, וזאת לאחר שחתם על כתב ויתור וסילוק לפיו קיבל את כל תשלומים המגיעים לו. כמו כן, אין לתובע נכסים מהם יוכלו הנתבעים להפרע במידה ויפסקו הוצאות לזכותם.
התובע התנגדה לבקשה. לטענתו מטרתה היחידה של הבקשה היא לחסום את דרכו בפני בית הדין. מדובר בתביעה מבוססת אשר הוגשה לאחר שלא שולמו לתובע זכויותיו עבור תקופת העסקתו. לתובע יש ראיות חזקות להוכחות טענותיו בתביעה. מכל מקום, טוען התובע, כי גם בשטחי הרשות הפלשתינאית יש מנגנון לאכיפת פסקי דין.
סוגיית הפקדת הערובה הוסדרה בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 בסעיף 116א' בזו הלשון:

"(א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.

(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.

(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה."

בע"ע 1424/02 פתחי אבו נסאר – Saint Peter In Gallicantu (מיום 6.7.03 [פורסם בנבו]) נקבע על ידי כב' השופטת (כתוארה דאז) נילי ארד, כי :
"מושכלות ראשונים לנו מקדמת דנא, כי שעריו של בית המשפט פתוחים הם בפני כל, ולא יינעלו לפני הבאים לפניו. זכות הגישה לערכאות היא זכות ראשונית ויסודית, הנתונה לציבור בכללותו ולכל אחד מיחידיו, והיא הבסיס והתשתית לעצם מהותה של שיטת משפט, באשר היא... לצד הכלל היסודי בדבר קיומה של זכות הגישה לערכאות, הקים המחוקק את החריג לו, בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי... הוראתה של התקנה מכוונת למניעת הגשתן של תביעות סרק וממנה נגזרים השיקולים והמשקלות להטלת החיוב במתן ערובה: השיקול העיקרי הוא סיכויי ההצלחה בתביעה, ולו יינתן המשקל המכריע "... במיוחד כאשר נראה לבית המשפט שהסיכויים להצליח בתביעה קלושים"; השיקול המִשְנִי במעלה הוא יכולת גביית הוצאות הנתבע מהתובע. אל מול אלה עומד השיקול כבד המשקל של ההיענות לבקשה להטלת ערובה, והוא שמא, מפאת עוניו יידחה התובע משעריו של בית המשפט..."

יפים דבריו של כב' הנשיא (כתוארו דאז) סטיב אדלר בעניין אבו נסאר הנ"ל, אשר קבע: "...מעטים ונדירים המקרים בהם יוטל על בעל דין להפקיד ערובה כדי לקבל את יומו בבית הדין."
מהמפורט לעיל, אנו למדים כי בבוא בית הדין לתת החלטה בבקשה להפקדת ערובה, עליו לאזן בין זכות הגישה של התובע לערכאות לבין זכותו של בעל דין שכנגד לגבות את הוצאותיו, ככל והתביעה כנגדו תידחה, כשחיוב תובע בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע הינו בבחינת הליך המתקיים במקרים "מעטים ונדירים".
מעיון בכתב התביעה על נספחיו לא עולה כי מדובר בתובענה חסרת בסיס באופן המצדיק הפקדת ערובה, גם אם קיים ספק לעניין גובה התביעה וזכאות ו למלוא הסכומים הנתבעים. בכל מקרה, מדובר בעניינו בתב יעה למימוש זכויות המגיעות לתובע לכאורה בגין תקופת עבודתו אצל הנתבעים ובסיומה. בשלב זה של ההליך, לא ניתן לקבוע, אפוא, כי סיכויי הצלחתו של התובע הינם קלושים עד שיצדיקו את חיובה בהפקדת ערובה.
עיון בכתבי הטענות אף מעלה כי התובע הניח בפני בית הדין ראשית ראיה להוכחת קיומם של יחסי עבודה. התובע צירף לכתב תביעתו דו"חות נוכחות הנושאים את לוגו החברה ואילו הנתבעים בבקשתם אף הודו בקיומם של יחסי העבודה בין הצדדים וגילו אודות קיומו של כתב ויתור על חתום התובע.
ולבסוף יוער, כי הנתבעים בבקשת ם לא הציג ו בדל ראיה לטענתה כי לא יוכלו להיפרע מהתובע במידה ותדחה תביעתו.
לאור האמור, הבקשה להטלת ערובה נדחית. שאלת ההוצאות תתברר בסיום ההליך ובהתאם לתוצאותיו.
תשומת לב הנתבעים, כי על אף חלוף המועד, טרם הוגש כתב הגנה. ככל שלא יוגש עד ליום 10.09.2020, ישקול בית הדין ליתן פסק דין בהעדר הגנה, ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, כ"ט אב תש"פ, (19 אוגוסט 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.