הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה ירושלים ס"ק 63029-06-20

16 יולי 2020
לפני:
כב' השופט אייל אברהמי, נשיא
נציג ציבור מר יוסף קשי
נציג ציבור מר שמחה שמחוביץ

המבקש להצטרף :
אראל סג"ל

ע"י ב"כ: עו"ד מיכאל דבורין
-
המשיב:
תאגיד השידור הציבורי הישראלי

ע"י ב"כ: עו"ד חיה ארמן

החלטה

בפנינו בקשתו של מר אראל סג"ל (להלן: המבקש) להצטרף להליך הקיבוצי שבו מבקש ארגון העיתונאים צו מניעה שיאסור על המשיב – תאגיד השידור הציבורי להוריד את התוכנית של קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל המשודרת מידי ערב.

המבקש מבסס את בקשתו על תקנה 16 לתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), התשכ"ט- 1969 (להלן: התקנות) בעניין צירוף הליכים. לטענתו, הוא ניזוק ישיר מהחלטת המשיבה ולכן עומדת לו הזכות לעתור למיצוי זכויותיו. המבקש ציין כי התכוון לפנות בעתירה מתאימה לבג"ץ או להגיש תביעה פרטנית לבית דין זה, אולם הואיל וכבר הוגשה בקשת הצד באותו עניין, הרי שהדרך היעילה ביותר היא לצרפו להליך דנן וכך לחסוך התדיינו ת כפולה.

לטענת המשיבה, אין לבית דין זה סמכות לדון בבקשה משום שאין מדובר ביחסי עובד- מעביד, מתוך כך, המבקש אף אינו יכול להיתלות בתקנה 16 בעניין צירוף הליכי ם, משום שלא מתקיימים בעניינו יחסי העבודה הקיבוציים. מכל מקום, לא הוגש מטעמו הלי ך אינדיבידואלי אותו ניתן לצרף, ומטעם זה בלבד יש לדחות הבקשה.

ארגון העיתונאים הסכים לבקש ת מר סג"ל וציין כי צירוף כאמור יאפשר לשפוך אור על המחלוקת – תוך פרישת תמונה מלאה יותר.

החלטה
בסעיף 24 (א)(2) ל חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן- חוק בית הדין), נקבע כי לבית הדין האזורי לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בבקשת צד בסכסוך קיבוצי בעניין הסכם קיבוצי מיוחד. בהתייחס למהותו של ההליך וזהות הצדדים לו, נקבע בסעיף 24(א)(2), כי מדובר ב: "בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, תשי"ז-1957 (להלן – חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי, או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין.".

בהתאם לסעיף 2(1) ל חוק ההסכמים הקיבוציים, תשי"ז-1957, "מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד" כמשמעותו בחוק: "הסכם קיבוצי מיוחד – למפעל מסויים או למעסיק מסויים – בין מעסיק או ארגון מעבידים המייצג את המעסיק לבין ארגון העובדים היציג של העובדים שעליהם יחול ההסכם".

בתקנה 16 לתקנות הסכסוך הקיבוצי נקבע האופן בו ניתן יהיה לצרף הליך אינדיבידואלי להליך של בקשת צד בסכסוך קיבוצי :
"(א) על פי בקשת צד וברשות בית הדין מותר שלהליך לפי סעיף 24(א)(2) או סעיף 25(1) לחוק יצורף, בשלב הדיונים שיורה עליו בית הדין, הליך לפי סעיף 24(א)(1), (1א) או (1ב) לחוק.
(ב) בצירוף הליכים לפי תקנת משנה (א), מותר שיצורף כצד מעביד פלוני או עובד פלוני ומותר שיצורפו כלל המעבידים או כלל העובדים שעליהם חל ההסכם הקיבוצי העומד לדיון ושבהם נוגע הסכסוך, הכל כמפורש בצו בית הדין, מבלי לנקוב בשם כל אחד ואחד מהם".

על מהות "צירוף ההליכים" לפי תקנה זו נפסק כי צירוף הליכים "יוצר למעשה שני מסלולים נפרדים של התדיינות: האחד – קיבוצי, והשני – אינדיבידואלי" [דב"ע מח/3-41 בנק דיסקונט לישראל בע"מ – כלל העובדים בבנק דיסקונט, [פורסם בנבו] פדע יט, עמ' 205].

בתב"ע (ארצי) מח/41-3 בנק דיסקונט לישראל בע"מ - כלל העובדים בבנק דיסקונט , יט(1) 205 , עמד בית הדין על השיקולים שיש להביא בחשבון לענין צירוף הליכים בהתאם לתקנה 16:
"בבוא בית-הדין לשקול אם להתיר או שלא להתיר צירוף הליכים על-פי תקנה 16(א) לתקנות בית-הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), התשכ"ט-1969, תהיה לנגד עיניו תמיד יעילות הדיון בסכסוך קיבוצי (ע' 209).
וכן: "בסכסוך קיבוצי המתנהל במישור הקיבוצי בלבד, מבלי שכלל העובדים יצורפו בצד לדיון, רשאית קבוצת עובדים לבקש להתייצב בפני בית-הדין, וזה ישקול אם ירשה להם לטעון אם לאו, על מנת שלא יינתן צו שיש לו משמעות לגבי העובדים מבלי שיורשה להם לטעון" (ההדגשות שלי א.א).

בעניינו, אין מדובר בצירוף הליך אינדיבודאלי, הואיל ולא הוגש הליך כזה ( אם כי אין מניעה שיוגש), אלא בבקשה להוספת צד להליך .

ככלל תקנות סדרי הדין אינן חלות בדיונים בסכסוכים קיבוציים, אולם כל אימת שאין התייחסות בתקנות סדר הדין בסכסוך קיבוצי לסוגיה מסויימת, יש לנהוג בדרך הטובה ביותר לעשית משפט צדק, כמצוות סעיף 33 לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (וראה גם מט/27-4 (ארצי)  ההסתדרות הכללית נ' רשות הנמלים בישראל).

בתקנה 18 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 נקבע כי בכל שלב משלבי הדיון ניתן לצוות על "הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה (ההדגשה שלי א.א)".
תקנה זו אינה חלה באופן ישיר בסכסוך קיבוצי אך ניתן לאמצה ככל שהדרך הדיונית הקבועה בה מתאימה גם לסכסוכים קיבוציים (דב"ע מט/27-4 ההסתדרות הכללית - רשות הנמלים בישראל בע"מ ואח', פד"ע כ 484, עע (ארצי) 742/05‏ ).

יפים לעניין זה גם דבריו של הנשיא אדלר בע"ע 742/05 הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הסתדרות החשמל, המתכת והאלקטרוניקה נ' תדיראן מערכות בע"מ):

"בכל הליך הבא בפני בית הדין, שומה עליו לפעול בדרך הנראית לו הטובה ביותר לברור המחלוקת הבאה בפניו לגופה ולעשיית משפט צדק. בתוך כך, ועל פי הוראת תקנה 18 ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, רשאי בית הדין "לבקשת בעלי דין או בלא בקשה כזו ובתנאים שיראו לו, לצוות על... הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". בשים לב לאמור סבורים אנו, כי במקרה דנן היה מקום לצרף את חברת תדיראן קשר להליך, כבר בעת הדיון בפני בית הדין קמא. פשיטא, כי אין מקום ליתן סעד הנוגע לחצרי חברת תדיראן קשר ולמחסניה מבלי ליתן לה יומה להשמיע עמדתה" (ההדגשות שלי א.א).

אשר לענייננו, בבקשתו להצטרף להליך ציין מר סג"ל כי שימש כ"פרילנס" במשיב, עם זאת, ציין כבר בראשית דב ריו כי הוא סבור שמתקיימים בעניינו כלל מבחני הפסיקה לעניין תחולת יחסי עובד מעביד. כלל הוא כי מעמדו של עובד אינו נקבע על בסיס הבנתו או הצהרתו של העובד , אלא בהתאם למעמד הסטטוטורי כפי שנקבע באמצעות מבחני הפסיקה. מכל מקום, בשלב זה של ההליך וכיוון שמדובר בסעד זמני, יש להשאיר בצריך עיון את הדיון בשאלת יחסי עובד-מעביד, אליו יתכן ונדרש בהמשך, ולבחון את בקשתו על בסיס שיקולי יעילות. בעניין זה יובהר כי עצם השאלה ביחס ל קיומם של יחסי העבודה (בין מר סג"ל למשיב) מצויה בגדר סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה.

הואיל והסכסוך המועלה בבקשת הצד נוגע באופן ישיר למבקש, הרי שאין ספק כי הוא צד נכון וראוי הדרוש לפתרון הסכסוך. מר סג"ל – הינו צד להחלטה שהולידה את המחלוקת מושא הליך זה - הן בסוגיות המשפטיות השונות שבמחלוקת והן בדרכים האפשריות לסיומה. החלטת המשיב פוגעת במבקש באופן דרסטי, ההחלטה לגביו התקבלה לטענתו ללא שימוע וללא שניתנה לו זכות טיעון.
החלטה של רשות מנהלית - כמו המשיבה - צריכה להעשות בהתאם לדין כולל - מתן זכות טיעון, למי שעשוי להיפגע ממנה. מר סג"ל טוען כאמור כי לא נעשה כך. נכון וראוי במסגרת ניהול ההליך לשמוע את התייחסותו ועמדתו. איננו סבורים כי ניתן להכ ריע בשלמות וביעילות בסכסוך כולו בלי לעשות כאמור.
ברי כי מר סג"ל יוכל להביא עניינו בפני ערכאות משפטיות, אולם נראה כי יש לכרוך את עניינו בהליך שמתקיים בפנינו ,על מנת לאפשר לנו להכריע בסכסוך באופן היעיל והמהיר ביותר תוך ראית כל הצדדים לסכסוך .

לסיכום, לאחר ששקלנו את הטיעונים שהעלו הצדדים, הואיל וההליך דנן משפיע באופן ישיר גם על זכויותיו של מר סג"ל, ועל מנת למנוע מצב בו שתי ערכאות תידרשנה לדון באות ה סוגיה במקביל ובהתחשב בכך ששיטת המשפט הינה אחת לא משנה באיזה ערכאה ידון העניין, הרי שנכון ויעיל לצרפו כצד להליך.

המבקש מר אראל סג"ל, יצורף להליך ויגיש עמדתו לגופו של עניין , עד ליום 20.7.20 – ככל ש הוא מבקש להוסיף על הדברים שנכתבו מטעמו.
אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ד תמוז תש"פ, (16 יולי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .

נציג ציבור

נציג ציבור

אייל אברהמי, שופט