הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה ירושלים ס"ק 12415-07-20

08 יולי 2020
לפני:
כב' השופט דניאל גולדברג
נ.צ. (ע) רמי אלקנה
נ.צ. (מ) אליעזר קלאי
המבקשת:
הסתדרות העובדים הכללית החדשה

ע"י ב"כ: עוה"ד יובל ברוק ואורן שרם

-
המשיבה:
הקרן למורשת הכותל המערבי

ע"י ב"כ: עוה"ד יעל דולב, אדם עדי ורותם הלבץ

החלטה
לפנינו בקשת המבקשת לסעדים זמניים אלה:
סעד הצהרתי זמני הקובע כי המשיבה התנהלה ומתנהלת בחוסר תוך לב קיצוני.
סעד הצהרתי זמני לפיו המשיבה הפרה את הוראות חוק הסכמים קיבוציים.
צו מניעה זמני האוסר על המשיבה לנתק את יחסי העבודה עם "העובדים" – נראה כי מדובר בתשעה עובדים שבמועד הגשת הבקשה זומנו לשימוע.
צו זמני המורה למשיבה למסור למבקשת את כל הנתונים הדרושים לה לצורך ניהול מו"מ בתום לב ומורה לה לנהל מו"מ עם המבקשת במטרה להסדיר את המשך העסקתם של העובדים במשיבה.
צו מניעה זמני המונע מהמשיבה לפטר עובדים נוספים השוהים בחל"ת.
הבקשה הוגשה ביום 6.7.20, לאחר שהחל מסוף חודש 6/20, החלה המשיבה לזמן מספר עובדים ששהו בחופשה ללא תשלום לשימועים לפני פיטורים וצמצום משרות . על פי הנטען בבקשה, במועד הגשתה זומנו תשעה עובדים לשימועים, כאשר החל מ-5.7.20 החלה המשיבה להודיע לעובדים מסוימים על פיטוריהם.
הבקשה נתמכה בתצהירה של גב' אודליה מעודה, רכזת הסקטור החרדי באגף לאיגוד מקצועי במבקשת.
תגובת המשיבה, אשר הוגשה ביום 7.7.20, נתמכה בתצהירו של מנכ"ל המשיבה, מר מרדכי (סולי) אליאב.
דיון בבקשה קוים ביום 7.7.20. הצדדים הודיעו כי העובדות ברורות וכי הם מוותרים על חקירות של המצהירים, וסיכמו טענותיהם בבקשה.

עובדות
המשיבה היא עמותה ממשלתית לפי סעיף 60 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, באחריות משרד ראש הממשל ה ובפ יקוח רשות החברות הממשלתיות. מטרתה היא טיפוח הקשר בין בני העם היהודי לבין הכותל המערבי. פעילותה כוללת פיתוח שימור ואחזקת הכותל המערבי, ניהול חפירות במנהרות הכותל, עריכת ביקורים וסיורים מודרכים, ליווי חגיגות בר מצווה, הפעלת מרכז מבקרים ו תצוגה של תערוכות, והוצאת פרסומים בנוגע לכותל המערבי. הכנסות המשיבה הן מתקצוב ממשלתי שנועד בעיקר לפיתוח, וכן הכנסות עצמיות ותרומות.
המבקשת היא ארגון העובדים היציג של עובדי המשיבה. בחודש 9/18 הכירה המשיבה ביציגותה של המבקשת. אין חולק על כך שלאחר ההכרה, ניהלו הצדדים מו"מ לכריתת הסכם קיבוצי. בחודש 3/20 הגישה המבקשת הודעה על סכסוך עבודה לפי סעיף 5א לחוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957. אין חולק על כך שלא נחתם בין הצדדים הסכם קיבוצי.
עד לפרוץ מגפת הקורונה הועסקו במשיבה 548 עובדים, מהם 201 בתקן ו-347 שלא בתקן. רוב מוחלט של עובדי המשיבה הועסקו בתפקידי הדרכה.
ביום 15.3.20 הוציאה המשיבה לחופשה ללא תשלום, על פי הוראות משרד הבריאות, 433 עובדים והמשיכה להעסיק באופן פעיל 85 עובדים. ביום 22.4.20 הוארך החל"ת והוצאו לחל"ת 14 עובדים נוספים. בבקשה ובתשובה לא הוברר אם נקצבו מועדים לתום החופשות ללא תשלום.
במסגרת הקלות שהממשלה אישרה על מגבלות שהטילה למניעת התפשט ות מגפת הקורונה, אושרה בחודש 5/20 פתי חת רחבת הכותל לציבור של עד 500 מבקרים ומתפללים. בעקבות זאת המשיבה פנתה ביום 10.5.20 לעובדים שהיו בחל"ת והציעה להעסיקם בשכר שעתי בסך 35 ₪ בתפקיד "דייל רחבה", שאינו תפקידם הרגיל . הוסבר שהתפקיד שונה מהתפקיד של מדריך במנהרות הכותל, כי הוא דורש עבודה פיזית בתנאי מזג אויר מאתגרים. 28 עובדים נעתרו להצעה, שנדחתה על ידי רוב העובדים להם הוצעה.
ביום 27.5.20 התקיימה פגישה בין הנהלת המשיבה לבין נציגי המבקשת . הפגישה זומנה על ידי מנכ"ל המשיבה, שהציג את פעילות המשיבה לפי שלבי ההגבלות וההקלות שנקבעו מתחילת פרוץ המגפה. המנכ"ל הודיע שתיירות חוץ לא תכנס בתקופה הקרובה וגם אם יתחילו סיורים תידרש שמירה על כללי ריחוק חברתי. המנכ"ל שיתף את נציגי המבקשת בכך שפנה לועד המנהל של העמותה והציג את המצוקה התקציבית עקב סגירת מנהרות הכותל וכי לאחר חג השבועות בדעתו לבדוק את התפקידים השונים, והסביר ש"זימנתי אתכם לשקף לכם את המצוקה שאני נמצא כרגע. עוד אין לי פתרונות".
ביום 2.6.20 התקיימה פגישה בין נציגי הצדדים . מפרוטוקול הפגישה מיום 27.5.20 עולה כי מדובר בפגישה שהייתה קבועה עוד ביום 27.5.20 במסגרת מפגשי המו"מ שהצדדים מקיימים בעקבות ההכרה ביציגות המבקשת. בישיבה השתתפו מטעם המשיבה, בין היתר, המנכ"ל ומנהלת משאבי אנוש גב' ורד קרליבך, ומטעם המבקשת השתתפו מר רפי מסט, סגן יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, גב' מעודה, וחברי ועד העובדים. לקראת הישיבה נמסר לנציגי המבקשת מסמך שעניינו "השפעות מגפת קורונה על מצב כוח האדם – הקרן למורשת הכותל המערבי", בו נאמר כי על המשיב ה "להציע מתווה שיאפשר המשך פעילויות ליבה תוך צמצום משמעותי של תחומים שבעת הזו א ינם ברי פעילות". פורטו "עקרונות מנחים" ובהם ניסיון לשמר כמה ש יותר עובדים ביחס לצרכים המידיים של הפעילות, הוצאה לחל"ת של עובדים שבטווח הביניים קיים צפי לחזרתם, איחוד תפקידים, צמצום היקפי משרה והתייעלות בתחומים בהם היקף הפעילות קטן באופן משמעותי ופיטורים של עובדים שאין אפשרות לניידם בתחומים שהצפי לחזרתם לשגרה אינו נראה באופן הקרוב". ביום 3.6.20 הפיצה המשיבה פרוטוקול שערכה לישיבה, ממנו עולה כי מר מסט ביקש להבין את בסיס התקציב של המשיבה, והמנכ"ל הציג את תמהיל הכספים שמגיעים אל הכותל והקשיים שהקרן נקלעה אליהם בעקבות הבסיס התקציבי הנמוך, היעדר ההכנסות והוצאות גבוהות שנוצרו לאור תקופת הקורונה. מר מסט הביע עמדתו כי יש לעגן הסכם התייעלות בהסכם קיבוצי, והסביר שכדי שתהיה לגיטימציה לכך נדרש שנציג אגף הכלכה בהסתדרות יבדוק את המצב הכלכלי של הקרן. מר מסט הציע לעבור על שמות העובדים. נציג הועד מר איתיאל לוי הציע לבדוק את מצב העובדים והקשיים שלהם וסביב זה לערוך את הדיונים, ולהסמיך את מר מסט לסייע במקרים של חילוקי דעות. מר מסט העלה טענה שיש חפיפה בין המועמדים לצעדי התייעלות לבין קבוצת עובדים שבמו"מ הקיבוצי המשיבה מבקשת להחריג מתחולת ההסכם הקיבוצי שייחתם, אך נציגי המשיבה לא קיבלו טענה זו ונימקו את עמדתם. המנכ"ל הציג קטיגוריות שונות של עובדים שהוצגו במסמך מ-2.6.20 בהקשר של ביטול תחומים , כדוגמת קופאים , וצמצום תחומי פעילות כמו מוקד לקוחות , ועוד. מר מסט ביקש לעבור עובד עובד. מר לוי העלה עניין של עובד מסויים שלא הוחזר לעבודה למרות שהביע את הסכמתו, וכן עניין של חזרת עובד נוסף – מנדי – מחל"ת, וכן לגבי חזרתו של מר לוי לתפקיד הגביה שהוגדר לו בעבר. כן עלתה דרישה לתשלום שכר בעד פעילותו של מר לוי כחבר ועד. המנכ"ל הסביר שתפקיד זה התייתר לאור קשיי הספקים לשלם, וסוכם על פגישה נפרדת בין המנכ"ל לבין מר לוי. המנכ"ל הסביר שכל ענף התיירות במשבר ועל כן הינחה שלא לגבות בשלב זה חובות ישנים ושהוא לא רואה את הפעילות חוזרת בחודשים הקרובים. מר לוי העלה שאלה לגבי מועד חזרת המדריכים ושאלה מדוע אין מספקים עבודה למדריכים על ידי ביצוע סיורים מקוונים. הוסבר שהדבר הוצע, אך ללא התחייבות להיקפי משרה קבועים . בהמשך נעשה מעבר על רשימת הקטגוריות, וניתן הסבר לגבי פעילות הקופה, דיילי תיירות, מארחים, תפקידים ייעודיים, הובלות ציוד ולוגיסטיקה, מדען, סופר סת"ם, נציגי שירות, ועוד. מר מסט הציע אם יוחלט שמשרה מסוימת מיותרת, ת ימסר לעובד הודעה על יציאה זמנית, אך המנכ"ל לא קיבל את דבריו והסביר שיש תפקידים שברור לא יידרשו בזמן הקרוב, וכבר עכשיו ברור "שזה לא זמני והוא לא יכול לומר לעובד שזה זמני". הוחלט לקיים פגישה נוספת לאחר שנציגי המבקשת ילמדו את העניין.
ביום 7.6.20 התקיימה פגישה נוספת בין נציגי הצדדים. מטעם המבקשת השתתפה בפגישה גב' מעודה, ונלווה לה מר לוי. לאחר הישיבה ערכו משתתפי הישיבה סיור ברחבת הכותל. בפגישה אמרה גב' מעודה שיש צורך לעשות בדיקה כלכלית. המנכ"ל הציג לה דו"ח תקציב מפורט וסוכם שהמנכ"ל ישתף פעולה עם נציג המחלקה הכלכלית במבקשת לכשזה יפנה אליו. בישיבה נדונו שמות של עובדים שהמשיבה טענה שיש לצמצם בקופות, בתפקידי דיילי תיירות, תפקידי מארחים, לגבי עובד בקשת וילסון- יוצע לעובד המשובץ בה לעבוד ברחבה לפי התנאים המוצעים ואם לא ייעתר לכך – יפוטר, תבוטל משרת דייל כיפות ויוצע לעובד לעבוד כדייל רחבה בתנאים המוצעים . כן נדונים תפקידי לוגיסטיקה, סופר סתם שהוצע לפטר, עובד ב"שרשרת הדורות" שהמשיבה ביקשה לפטר, נציגי שירות, דיילי הסברה, עובדים סמינרים, שיבוצי הדרכה, תפקידי מזכירות ועוד. המנכ"ל ביקש ש"לכל המאוחר עד סוף השבוע הנושא ייסגר".
בסיכום הישיבה נרשם, כי מר לוי יפנה לעובדים ויציע להם לעבוד בשני התפקידים שניתן לאייש – סדרני רחבה ודיילי צניעות, בתנאים המוצעים.
ביום 14.6.20 התקיימה פגישת מו"מ נוספת בין נציגי הצדדים. גב' מעודה שאלה כיצד משליך אישור הגדלת התקהלות ל-250 במסעדות על אירועי רחבת הכותל. נציגי המשיבה הסבירו ש"זה לא מתאים לכותל, כי לא ניתן לסייר במנהרות הכותל עם הנחיות התו הסגול. הוסבר ש"אנחנו נשתדל ללכת לקראת העובדים לאפשר להם לעבוד בהתאם לבקשות שלהם אבל אנחנו לא יכולים להתחייב על זה". המנכ"ל טען ש"סיכמנו בפעם הקודמת שכל מי שמועמד לפיטורים אני מוציא לו מכתב שימוע". נציגת המבקשת, גב' מעודה, הודיעה ש"אנחנו ציינו בצורה מאוד ברור ה ש כל מהלך ההתייעלות קרי פיטורים למיניהם לא יתבצע לפני סיום המחקר הכלכלי...". המנכ"ל לא קיבל טענה זו והסביר ש"אני בפגישה הקודמת עברתי שם קטגוריה קטגוריה" והוסיף ש"בפגישה בשב וע שעבר עברנו תפקיד תפקיד וסיכמנו מי יפוטר ומי יוצע לו עבודה ואם לא ירצה – יפוטר ומי ישאר בחל"ת, והסביר שהמבקשת לא הגיבה לפרוטוקול של המשיבה שהופץ. בשלב זה הודיעה גב' מעודה ש"יש לנו פגישה שנקבע ה בחודש הבא עם נציגי המחלקה כלכלית". המנכ"ל הביע תמיהה ושאל "מה את רוצה שנחכה חוד ש? זו גרירת רגליים". נציגת המבקשת הודיעה שהמבקשת תתנגד למהלך של פיטורים חד צדיים . המנכ"ל הודיע שהוא אינו מוכן ואינו יכול להכנס לתהליך של חודשיים בדיקה כלכלית ולחכות וה עלה טרוניה כי מטרת הישיבה – לקבל תשובות וסיכומים לאחר שהציג את הנתונים תוך מעבר על הקטיגוריות – אינה מקוימת וטען כי "לא צריך לזה יותר מדי זמן בטח ל א חודש, ויש צורך גם לתת בהירות וודאות לעובדים. גב' מעודה הודיעה שההסתדרות והועד לא יתנו יד למצב של פיטורים המוניים. אמנם הם "מסתכלים למציאות בעיניים" אבל "אנחנו צריכים לראות דברים בסיסיים והוכחות שא נחנו נותנים יד לדבר כזה כשמפטרים...". המנכ"ל הסביר ש"אני נמצא כעת במינוס של 8 מיליון ₪ ואם ימצאו בהתייעלות כלכלית של 4 מיליון ₪ זה לא ישנה לי כלום, אני אומר לך אני רוצה את הבדיקה. דיברנו לפני שבועיים ועכשיו את אומרת לי שנקבע לעוד שבועיים, למה לא שלחתם מיד את המחלקה הכלכלית שלכם". גב' מעודה עמדה על חתימת הסכם קיבוצי והסבירה ש"אנחנו נמצאים במצב של קטסטרופה והמחלקה הכלכלית עסוקה". המנכ"ל הודיע שבגלל שהנתונים הם כל כך ברורים אפשר ללמוד אותם בימים ספורים והמשיבה תשמח להעמיד את כל מה ומי שיש לה לטובת המחלקה הכלכלית של המבקשת כדי לקבל החלטות בטווח של שבוע לכל המאוחר עד אז אני חייב לדעת איפה אני נמצא". גב' מעודה הודיעה ש"נעשה את כל המאמצים לקצר את הזמן מבלי לקבוע זמן. אני חושבת שלא יכולים להגב יל אותנו בשבוע או בשבועיים. המנכ"ל הביע חשש ש"המילה כפוף לבדיקה כלכלית שווה ל-3 חודשים לפחות" וגב' מעודה הודיעה "יש אילוצי לוז מה לעשות?". מר לוי אמר "יש מדינה שלמה במצוקה הזאת. אנשי מקצוע צריכים לתת תשובה". המנכ"ל הציע שגב' מעודה תשוחח באותו יום עם המחלקה הכלכלית ו"נסכם את הדברים".
על פי תצהירו של המנכ"ל, שלא נסתר, לאחר הפגישה מיום 14.6.20 המשיבה פנתה לנציג המחלקה הכלכלית במבקשת בבקשה לבצע את הבדיקה הכלכלית בהקדם האפשרי, והתקיימו מספר שיחות טלפוניות בנושא, על בסיס כל החומרים שהמשיבה העבירה למחלקה הכלכלית על פי בקשתה. הקרן שאלה את המחלקה הכלכלית אם היא זקוקה למידע או חומרים נוספים והמחלקה הכלכלית השיבה בשלילה ומסרה כי תיצור קשר עם הקרן אם ת זדקק למידע או חומרים נוספים, אך לא התקבלה כל פניי ה של המחלקה הכלכלית לנציגי הקרן.
המשיבה זימנה עובדים לשימועים, מבלי להעביר העתקי ההזמנות לנציגי ועד העובדים או המבקשת, החל מסוף חודש 6/20. המסמכים שצורפו לבקשה בעניין זה מעלים כי המהלכים שננקטו הם כדלהלן:
ביום 30.6.20 התקיימה שיחת שימוע לעובד לפני פיטורים וביום 5.7.20 נמסר לו מכתב פיטורים שבו נאמר כי "לאור מצבה של הקרן אשר נובע מהתפשטות וירוס הקורונה והשלכותיו על המשק ועל הקרן (כפי שפורט בהרחבה בזימון לשימוע), לצערנו הרב, אנו נאלצים להודיע לך כי הקרן החליטה על סיום יחסי העבודה החל מיום 5.7.20.
ביום 30.6.20 התקיימה שיחת שימוע לעובד נוסף והודעה על פיטוריו נמסרה לו ביום 5.7.20.
ביום 29.6.20 זומנה עובדת לשימוע לשקילת צמצום היקף משרתה ולסיום ההתקשרות עימה כמדריכת הסברה. השימוע נקבע ליום 2.7.20. הודגש שהזימון אינו נוגע לתפקידה כמדריכת טיולים וכי החל"ת שבה היא שוהה מתפקיד זה תימשך.
ביום 1.7.20 זומן עובד לשימוע שתפקידו דייל תיירות לפני פיטורים ליום 5.7.20. הוסבר ש"למרבה הצער אין תיירים ו/או צפי לתייר ים בעתיד הקרוב, תפקיד דייל תיירות בקרן התייתר באופן רוחבי.. ", ואילו העובד לא נענה להצעה לשמש כסדרן רחבה.
ביום 30.6.20 הוזמן עובד שמשמש דייל תיירות לשימוע ליום 2.7.20, והוזכר סירובו של העובד להצעה לשמש סדרן רחבה.
ביום 29.6.20 זומנה עובדת שמשמשת מדריכת הסברה לשימוע ליום 2.7.20. הוסבר שאין תיירות או צפי לתיירים בזמן הקרוב ותפקידה התייתר. הוזכר סירובה של העובדת להצעה לשמש "דיילת צניעות" בשכר שעתי בסך 35 ₪.
ביום 6.7.20 זומן עובד שמשמש כמידען ואוצר לשימוע ליום 8.7.20, והוסבר שפעילות תחום זה הופסקה מזה כמה חודשים.
ביום 6.7.20 הוזמן לשימוע ליום 8.7.20 עובד שמשמש כדייל תיירות, והוזכרו התייתרות התפקיד וסירובו של העובד להצעה לעבוד בתפקיד אחר.
ביום 6.7.20 הוזמן לשימוע ליום 9.7.20 עובד שמשמש כדייל תיירות, הוזכרו התייתרות התפקיד וסירוב העובד להצעת עבודה בתפקיד חלופי.

טענות המבקשת
המבקשת טוענת כי בקיום הליכי השימוע והפיטורים באופן חד צדדי, מבלי למצות הליכי מו"מ מתחייבים מולה, מפירה המשיבה את חובתה לפי סעיף 33ח1 לחוק הסכמים קיבוציים לקיים משא ומתן עם הארגון היציג, וכן את חובתה לפי הפסיקה לקיים משא ומתן עם ארגון יציג בעת ביצוע הליכי צמצום והתייעלות.
מוסיפה המבקשת וטוענת כי המשיבה נוהגת בחוסר תום לב ביחסי העבודה הקיבוציים, בשל כך שהיא מתעקשת לקיים באופן חד צדדי הליכי פיטורים חלף הארכת החל"ת, מבלי שקיים צידוק כלכלי אמיתי לכך, וזאת גם בשים לב להודעת ראש הממשלה ושר האוצר בדבר הארכת תקופת הזכאות לקבלת דמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום עקב סגירת מקומות עבודה בעקבות התפשטות המגפה, וזאת עד לאמצע חודש אוגוסט 2020, לכל המוקדם.
המבקשת טוענת שמאזן הנוחות נוטה לטובתה , כן הנזק שעלול להיגרם לעובדי המשיבה בפיטוריהם ו נציגות העובדים, יהיה בלתי הפיך, בעוד שלמשיבה לא ייגרם כל נזק אם ישובו הצדדים לשולחן המשא ומתן כדי למצות את ההידברות ביניהם, שכן ממילא העובדים שוהים בחל"ת והמשיבה אינה סופגת עלויות שכר בתקופה זו.

טענות המשיבה
בעת פרוץ משבר הקורונה המשיבה העדיפה להוציא עובדים לחל"ת על מנת שהם יזכו להקלות בקבלת דמי אבטלה בהתאם לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), תש"ף-2020. בהתאם לתקנות אלה, על המעסיק להוציא את העובד לחל"ת תקופה רצופה של 30 ימים לפחות.
המשיבה אינה יכולה להאריך את תקופות החופשה ללא תשלום של העובדים, שכן משמעות חופשה ללא תשלום הינה התחייבות של המעסיק להחזיר את העובד לעבוד תוך תקופת החל"ת, והמציאות המצערת היא שהמשיבה יודעת שאין לה כוונה כזו, משום שאין כל צפי לחידוש פעילות התיירות בתקופה הקרובה. המשיבה אינה יכולה להציג מצג כלפי שירות התעסוקה והמוסד לביטוח לאומי כי בכוונתה לחדש את יחסי העבודה בתום הארכות החל"ת שמתבקשות.
במועד הגשת התגובה, לא התקבל כל דבר חקיקה המאריך את תקופת הזכאות לדמי אבטלה לשוהים בחל"ת עד לחודש 8/2020, להבדיל מהכרזות שהוכרזו לעניין זה.
המשיבה דוחה את הטענה כי היא אינה מקיימת את חובת ניהול המשא ומתן עם ארגון יציג לפי סעיף 33ח1 לחוק הסכמים קיבוציים, ומסבירה שאין חולק שמשא ומתן זה מתקיים מאז ההכרה ביציגותה של המבקשת. המשיבה טוענת שסעיף 33ח1 לחוק אינו מטיל חובה על מעסיק לנהל משא ומתן קיבוצי בהתארגנות ראשונית בעניין סיום העסקתם של עובדים עקב צמצומים והתייעלות בכלל, וכאלו הנובעים ממשבר אפידמי לאומי.
לטענת המשיבה, על מעסיק חלה חובת היוועצות עם ארגון העובדים בנוגע לצמצומים והתייעלות, מכוח עקרון תום הלב, אך לא חובה לנהל משא ומתן קיבוצי.
מכל מקום, לטענת המשיבה, גם לו ייקבע כי חלה עליה חובת ניהול מו"מ קיבוצי, הרי שהמשיבה קיימה חובה זו, אך המבקשת היא זו שנהגה בחוסר תום לב במשא ומתן, באי שיתוף פעולה ובדחיינות לא ראויה, תוך התעלמות מן המציאות, שהמשיבה מצרה עליה לא פחות מן העובדים, שאין כל צפי לחידוש פעילות התיירות ופעילויות נוספות של המשיבה, ואין כל אפשרות לקיים את הוראות "התו הסגול" בהדרכות במנהרות הכותל הצרות.
אין זה נכון שהמשך החל"ת אינו כרוך בעלויות. המשיבה מפנה לתקנה 10(3) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964, לפיה בשנת חופשה ללא תשלום נמנית תקופה של שבועיים לעניין וותק לצרכי פיצויי פיטורים.
למשיבה ואף לעובדיה עניין לגיטימי שלא להיות נתונים באי וודאות תעסוקתית הנובעת מהארכת חל"ת ללא צפי אמיתי לחזרה לפעילות בתקופה הקרובה.
המבקשת לא הוכיחה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, וטענה טענות כלליות ובלתי מבוססות בעניין זה. לעומת זאת, התערבות בהחלטות המשיבה שמטרתן מניעת קריסה של פעילותה ושימור הפעילות שעוד ניתן לקיים – תגרום למשיבה נזק שאינו ניתן לתיקון.

דיון והכרעה
ענייננו בבקשה לסעד זמני שבמסגרתו בית הדין משקלל שיקולים של סיכויי ההליך העיקרי ומאזן הנזקים, המהווים מקבילית מוחות.
לעניין סיכויי התביעה: מכתבי הטענות עולה מחלוקת באשר למהות החובה החלה על המשיבה כלפי המבקשת, בקשר לפיטורי הצמצום שהיא מבקשת לקיים. המבקשת טוענת כי אירוע של פיטורי צמצום מקים לה זכות למשא ומתן קיבוצי, ואילו המשיבה טענה בתשובתה כי החובה היא מצומצמת יותר – חובת היוועצות. בית הדין הופנה לפסק דין בהסכמה שניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה בעסק 2621-12-14 הסתדרות הכללית החדשה – הסתדרות המעו" ף – מרכז תרבות נוער וספורט גדרה (מיום 21.4.15), ממנו עולה כי בית הדין הארצי לעבודה סבר שפסק דין של בית הדין האזורי שבו נקבע ביחס לחובת המעסיק לנהל משא ומתן, להבדיל מהיוועצות, עם ארגון עובדים יציג גם אם הוא ארגון עובדים פורץ, וגם במקרים שמדובר בהם בתוכנית התייעלות עליה החליט המעביד קודם להתארגנות העובדים , וביישומה הוא החל לפני היות ארגון העובדים ארגון יציג וטרם הושלם – הוא שגוי. ואכן לכאורה פסק דין זה תומך בעמדת המבקשת.
בית הדין סבור שיש לכאורה ממש בטענות המשיבה לפיהן בפועל, קויים משא ומתן קיבוצי בין הצדדים, ולעניין זה יש לבחון את התנהגותה של המשיבה בפועל אל מול המבקשת, תוך הבנה שפעולות אלה לא נגזרו מהנחיות שהועברו למנכ"ל ולגב' קרליבך מיועצים משפטיים לפיהן הם חייבים אך ב"היוועצות" להבדיל מ"משא ומתן". אכן, מן ההשתלשלות העובדתית עולה כי המשיבה שיתפה את המבקשת בתכניותיה המפורטות ונימקה לפניה את ההצדקות לצעדים שהיא ביקשה לקדם, תוך התייחסות מפורטת לקטיגוריות שונות של פעילות המשיבה. המבקשת הביעה רצונה בבחינה כלכלית מקצועית מטעמה בישיבה מיום 2.6.20 ובפגישה מיום 7.6.20 , שבסיומה הודיע המנכ"ל כי ישתף פעולה עם נציגי המחלקה הכלכלית במבקשת לכשיפנו אליו, אך כל פנייה כזו לא נעשתה מצד המחלקה הכלכלית, עד לישיבה מ-14.6.20, ואף לא לאחריה. המשיבה היא זו שמיוזמתה יצרה קשר עם נציגי המחלקה הכלכלית לאחר הישיבה מיום 14.6. 20, אך נציגי המבקשת לא חזרו אל המשיבה. בנסיבות אלה, סיכויי הטענה של המבקשת להפרת חובת ניהול משא ומתן ולהפרת חובת תום הלב – אינם נראים גבוהים במיוחד.
עם זאת, בית הדין שוכנע כי מאזן הנזק נוטה לטובת המבקשת, וזאת גם בשים לב לכך שביום 7.7.20 אושר חוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס. 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף-2020 (ס"ח 2822 מיום ט"ז תמוז התש"ף, 7.7.20), אשר מאריך את תקופת הזכאות לדמי אבטלה של עובדי המשיבה שהוצאו לחל"ת עד לסוף "התקופה הקובעת" שמסתיימת ביום 16.8.20. תיקון זה יוצר, אמנם בדיעבד , מציאות נורמטיבית שונה מזו שעל בסיסה התקבלו החלטות המשיבה בדבר פיטורים הצמצום. השינוי משליך על הערכת מאזן הנזקים בין הצדדים, ונותן משקל יתר לטענת המבקשת, כי ה פגיעה במבקשת ובעובדים שהיא מייצגת, בהיעדר הסדרה בהסכמה של תנאי פיטורי הצמצום ( לרבות אפשרות של קביעת הסדרים מוסכמים למתן עדיפות לעובדים מפוטרים בקבלה לעבודה) וזאת בהשוואה לפגיעה במשיבה במקרה של השהיית הליכי הפיטורים למשך זמן קצר וקצוב לצורך השלמת המשא ומתן, כפי שביקשה המבקשת בסיכומיה. במסגרת זו, בית הדין סבור שניתן לגלות הבנה, עד גבול מסוים, לטענת המבקשת בדבר העומס המוטל על המחלקה הכלכלית שלה בתקופה קשה זו, ואין מקום , בשלב זה, לטענה שהעלתה המשיבה כי המשא והמתן נוהל על ידי המבקשת שלא בתום לב.
בשקלול סיכויי התביעה עם שיקולי מאזן הנוחות, ותוך מתן משקל לערך של קביעת הסדרים המתייחסים לזכויות עובדים שהתארגנו בארגון שהוכר כיציג, בהסכמות בין המעסיק לבין הארגון היציג, בפרט כאשר מדובר באירוע כה קשה שגורם לצמצום כה ניכר בפעילות המעסיק, בית הדין סבור שיש לקבל את הבקשה, באופן הבא:
ניתן בזה צו מניעה זמני המופנה כלפי המשיבה, אשר יעמוד בתוקפו עד למתן פסק דין בבקשה העיקרית –
המונע כניסה לתוקף של מכתבי פיטורים שצורפו לבקשה.
המונע קיום הליכי שימוע בשל צמצומים ופיטורים בשל צמצומים.
בית הדין אינו רואה הצדקה למתן סעד שהתבקש בעניין מסירת מידע. לא נסתרה טענת מר אליאב כי העביר למחלקה הכלכלית את כל המידע שנדרש לה ושהמחלקה הודיעה לו שלא נדרש לה מידע נוסף. מובן שככל שתועלה בקשה עניינית נוספת מצד המבקשת, המשיבה תשתף פעולה בתום לב.
בית הדין מורה לצדדים לקיים מו"מ אינטנסיבי לצורך קביעת הסכמות בעניין פיטורי צמצום, ולהגיש לבית הדין הודעת עדכון עד ליום 16.7.20 בשעה 12:00.
במידת הצורך, דיון בבקשה העיקרית יקוים ביום 20.7.20 בשעה 15:00. המשיבה רשאית להגיש תשובה לבקשה העיקרית (ששולבה עם הבקשה הזמנית) עד ליום 19.7.20 בשעה 12:00.

סוף דבר
הבקשה מתקבלת כאמור בסעיף 35 לעיל.
ערעור ברשות לבית הדין הארצי לעבודה תוך 7 ימים.

ניתנה היום, ט"ז תמוז תש"פ, (08 יולי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".

נציג ציבור

נציג ציבור

דניאל גולדברג, שופט