הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה ירושלים ד"מ 53158-01-21

11 יולי 2021
לפני:
כב' הרשמת אסתר שחור
התובע:
שאדי עאטף אבו פארה

ע"י ב"כ: עו"ד עבד נסאר

-
הנתבעות:
1. עוף ירושלים מהדרין בע"מ

2. עוף ירושלים שיווק בע"מ

ע"י ב"כ: עו"ד שושי יעקב שורק

החלטה

התובע הגיש תביעתו זו לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת בסך 28,000 ש"ח. לטענת התובע נעדר מעבודתו יומיים בשל מחלת אביו וכשחזר נאמר לו על ידי מג'די כי לא ישוב לעבודה.
בכתב התביעה נרשם כי תקופת עבודתו של התובע אצל הנתבעת היא מיום 1.5.2011 עד ליום 15.10.2016.
בפניי בקשת הנתבעות לחיוב התובע בהפקדת ערובה. הנתבעות פירטו בהרחבה את התנהלות התובע בתביעות קודמות שהתנהלו והסתיימו בבית דין זה, ובפרט תביעתו האחרונה שנמחקה מחמת חוסר מעש מצידו, וטענו כי התנהלות זו מצדיקה חיובו בהפקדת ערובה על מנת שלא תיגרמנה הוצאות נוספות לנתבעות מבלי שיש ערובה לתשלומן . כן טענו כי לא הביא ראשית ראיה לתביעתו. לטענת הנתבעות התובע נטש עבודתו והוא חב כלפי הנתבעת 1 במתן הודעה מוקדמת. בנוסף, הנתבעות טענו כי אין לתובע עילה כנגד הנתבעת 2, שנרשמה, בהתאם לנסח רשם החברות שצורף לכתב ההגנה, רק ביום 15.12.2016, דהיינו כחודשיים לאחר שהסתיימה העסקת התובע ביום 15.10.16.
התובע טען כי אין הצדקה לחיובו בהפקדת ערובה, הואיל והציג ראשית ראיה דו"ח מת"ש ותלושי השכר מהם עולה כי לא הופרשו עבורו מלוא פיצויי הפיטורים בסך 100 אחוז אלא נותרו 28% שלא הופרשו. כן טען כי היקף ההעסקה עליו הסתמכה הנתבעת שגוי ומופחת. התובע התייחס לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי והפסיקה שנפסקה לגביה, אף שמדובר בפסיקה ישנה ושהתקנות החלות על הסוגיה תוקנו ושונו מאז.

דיון והכרעה
ביום 29.6.2016 פורסמה ברשומות הוראת תקנה 116א(ב) לתקנות בית-הדין לעבודה שכותרתה "ערובה לתשלום הוצאות ". התקנה קובעת כדלקמן:
(א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.
(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.
(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה.

בהתאם להוראה זו, שעה שמדובר בתובע שאינו תושב ישראל או אחת המדינות שאמנת האג חלה עליהן, ובכלל זה תושבי הרשות הפלסטינית, הכלל הוא חיובו בהפקדת ערובה לבקשת נתבע. זאת, אלא אם הראה ראשית ראיה להוכחת תביעתו; או שהראה כי הנתבע יוכל להיפרע ממנו אם התביעה תידחה; או מטעמים מיוחדים שיירשמו. בד בבד ובמקביל להוראה זו עומדת בתוקפה תקנה 116א(א) המסמיכה את בית הדין לחייב בהפקדת ערובה כל תובע בהתאם להתנהלותו.

שלושת הרכיבים שנתבעו בתביעה זו הם כדלקמן:
הראשון, עניינו הפרש פיצויי פיטורים בהפחתת הסכום ששולם דרך לשכת התעסוקה. השני, הוא רכיב הודעה מוקדמת בת שבועיים, בסך 5,000 ש"ח (רכיב שתחשיבו אינו מתיישב היטב עם טענת התובע לגובה שכרו, שנטען כי הוא בסך 250 ש"ח ליום [כתב התביעה] או 240 ש"ח ליום [התגובה לבקשה]).
השלישי, כותרתו "אי הודעה מוקדמת: פוטר התובע ללא סיבה ו/או שימוע או הודעה" בסך 5,000 ש"ח, ולמעשה לא ברור אם הוא חזרה על הרכיב הקודם או שעניינו פיצוי לא ממוני אחר ומהותו עלומה למדי.
התובע אכן לא הביא ראשית ראיה לתביעתו, כפי שטוענת הנתבעת בצדק. התובע עצמו מודה כי הוא שעזב את הנתבעת (לטענתו בשל מחלת קרוב משפחה) אולם לא הציג אישור מחלה או הודעה שהודיע לנתבעת קודם לעזיבתו זו. עצם העובדה שלא הופרשו פיצויי הפיטורים במלואם אינה מלמדת על נסיבות סיום ההעסקה וממילא אין בה כדי להוות ראשית ראיה לזכאות התובע למי מהרכיבים שתבע. זאת בפרט בנוגע לרכיב האחרון שלא ברור כלל מה משמעותו המשפטית.
התובע לא התייחס בתגובתו לטענת הנתבעות באשר להעדר יריבות כלפי הנתבעת 2, הואיל ועוד לא קמה עת סיים עבודתו בנתבעת 1, וממילא לא עבד אצלה מעולם. יצוין כי בכתב התביעה טען התובע בסתמיות כי שתי הנתבעות היו בכל הזמנים המעסיקים הרלוונטיים של התובע. ניכר אפוא כי תביעתו של התובע כלפי הנתבעת 2, שלא היתה קיימת במועד בו סיים עבודתו בנתבעת 1, אין לה בסיס כלל ועיקר.
יתר על כן, מדובר במקרה המעלה חשש כי התובע ימשיך בהתנהלותו הלקויה כפי שפעל בתביעה קודמת, כמפורט בבקשה. התנהלות התובע במהלך ההליך הקודם, אי ביצוע החלטות בית הדין ומחיקת התביעה בשל התנהלותו זו יש בהם כדי להצביע על אופי התנהלות התובע ו זלזול בהליך המשפטי ה אומר דרשני . התובע לא טען דבר באשר למצבו הכלכלי.

סוף דבר
התובע מחויב אפוא בהפקדת ערובה בסך 2,500 ש"ח, שתופקד בקופת בית הדין עד ליום 15.8.21.
אם לא תופקד הערובה במועד, ישקול בית הדין מחיקת התביעה לאלתר וביטול הדיון הקבוע בתיק .

ניתנה היום, ב' אב תשפ"א, (11 יולי 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.