הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה ירושלים ב"ל 63599-11-20

12 אוגוסט 2021

לפני:

כב' השופטת הבכירה יפה שטיין
- דן יחיד -

התובע
מרואן עבדין

ע"י ב"כ: עו"ד יוספי מזר
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד איל נה חלפון

פסק דין

האם מצבו הרפואי של התובע בידיו נובע ממיקרוטראומה או ממחלת מקצוע? – זו השאלה העומדת בפנינו.
הרקע לתביעה:
התובע יליד 1978.
התובע עובד בתחום האינסטלציה משנת 1997, כאשר עד שנת 2012 עבד כשכיר ומשנת 2012 עובד בתחום זה כעצמאי.
בדיון המוקדם מיום 9/3/21 הייתה הסכמה של הנתבע, כי התובע סובל מ CTS בידיו דו"צ, אול ם ביום 18/3/21 הגישה ב"כ הנתבע בקשה מהסכמה זו , מן הטעם שמדובר בעניין רפוא. מאחר שמדובר ברשימת מוסכמות, האמורות להיות מקובלות על שני הצדדים – בית הדין נעתר לבקשת הנתבע , והשאלה ממה סובל התובע הפכה לפלוגתא בתיק.

המחלוקות:
האם תנאי עבודתו של התובע מקימים תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה או למחלת מקצוע (פריט 26 בחלק א', ופריטים 13 ו-14 בחלק ב' לתקנות) לגבי מצבו הרפואי בידיו.
ככל שיקבע כי קיימת תשתית עובדתית כאמור, למיקרוטראומה או למחלת מקצוע, האם קיים קשר סיבתי בינם לבין המחלה ממנה הוא סובל בידיו - בין ב דרך של גרימה ובין על דרך של החמרה.
כך גם לעניין מחלת מקצוע – האם התובע הרים את הנטל הנדרש לקיומה של מחלת מקצוע, לצורך העברת עניינו למומחה רפואי.
החוק:
  סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר כי פגיעה בעבודה של מבוטח הינה "תאונת עבודה או מחלת מקצוע". 
"תאונת עבודה"- תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;
"מחלת מקצוע"- מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו.
5.     הפסיקה:
כידוע, תורת המיקרוטראומה הינה פיקציה שיצרה הפסיקה לגבי אותם מקרים אשר יש לראות בהם כתאונת עבודה, אך אינם נופלים לגידרה של מחלת מקצוע, בתנאים שנקבעו בפסיקה לצורך ההכרה בפגיעה כנובעת ממיקרוטראומה .
ע"פ הפסיקה "על מנת לבסס את עילת המיקרוטראומה יש להוכיח שלושה יסודות: הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונישנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (יסוד השלישי) (עב"ל 57714-11-12 המוסד – אסתר נח מיום 22.12.16, מפי כב' השופט אילן איטח – כתוארו אז).
עוד נפסק בשורה של פס"ד כי התשתית העובדתית הנדרשת כתנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה מחייבת הוכחת "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע".
בעב"ל 1012/00, אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי (להלן גם: פס"ד שבח) איבחן בית הדין הארצי לעבודה בין פעולה החוזרת על עצמה לבין תנועה החוזרת על עצמה, וכך נאמרבפס"ד זה:
"לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה.
עבודתו של המערער במוסך היתה על פי טיבה כרוכה בפעולות חוזרות של החלפה ותיקון "מנועים גירים בק-אקס, גלגלים קפיצים וחלקי חילוף אחרים", בקיצור, כל ענין מיכני שבעל משאית ניגש בגינו למוסך לתיקון. אולם כל פעולה שכזאת היתה מורכבת מתנועות מגוונות, שכללו: הליכה, עמידה, ישיבה, התכופפות, הרמת משאות, הברגה וכו', כאשר כלל תנועות אלה בוצעו על פי סדר משתנה בהתאם לצורכי העבודה.
משאלה הן העובדות, אין לומר כי עבודת המערער חייבה ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו; לפיכך, בדין נדחתה התביעה, ולא היה מקום למינוי מומחה יועץ רפואי משלא הונחה תשתית עובדתית להוכחת מיקרוטראומה .
אילו היה נפסק אחרת, משמעות אותה פסיקה היתה - לא הרחבת תורת המיקרוטראומה מעבר לגדריה כיום, אלא ביטולה למעשה של אותה התורה; באשר כל אדם עובד, שעבודתו על-פי טיבה אינה כרוכה במעגלי פעולות חוזרות על עצמן, יטען שיש מקום למנוי מומחה רפואי שידון בשאלת הקשר הסיבתי בין העבודה ללקוי. שינוי בהלכה שכזה חייב שיעשה בדרך של שינוי בחקיקה (ההדגשות לא במקור – י.ש).

דיון:
ראשית אציין כי לטענת ב"כ התובע בסיכומיו, החזרה של הנתבע מהמוסכמה כי התובע סובל בידיו מ- CTS דו"צ, מלמדת כי הדבר נעשה מטעמים טקטיים, כדי לפגוע בסיכוייו של התובע לקבל את תביעתו (אף שבתגובתו מיום 21/3/21, השאיר את ההחלטה בעניין זה לשיקול דעת בית הדין). על פי הנטען, לו הייתה מתקבלת טענתו – כפי שגם עולה מהמס מכים הרפואיים, כי הוא סובל מ- CTS דו"צ, הייתה נוצרת חזקה בדבר הקשר הסיבתי בין מצבו בידיו לתנאי העבודה של התובע .
אציין כבר עתה כי אינני רואה כך את הדברים. השאלה ממה סובל התובע בידיו , עדיין אינה אומרת בהכרח כי מדובר במיקרו טראומה /מחלת מקצוע, ובכל מקרה, אם היה נקבע כי התובע עומד בתנאי הסף של מיקרוטראומה או מחלת מקצוע – ממילא עניינו היה עובר למומחה לשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבין המחלה ממנה הוא סובל. כפי שנאמר לעיל – בית הדין אישר את שינוי המ וסכמה, מן הטעם שמוסכמות – כשמן כן הן, וככל שאין הסכמה (גם אם בשל מחדל כלשהוא של מי מהצדדים ) – אין מקום להשאיר מוסכמה בתיק רק מן הטעם שתחילה הייתה הסכמה. בכל מקרה, וככל שהתיק יועבר למומחה רפואי – ממילא יקבע המומחה ממה הוא סובל על בסיס המסמכים הרפואיים .
התובע עבד כאינסטלטור משך שנים ארוכות. במסגרת עבודתו עבד במגוון עבודות שרובן נעשו בידיו, כולל במכשירים רוט טים, כשמשנת 2012 הוא עובד כעצמאי. ע"פ תצהירו של התובע, עבד התובע מידי יום על מכשירים רוטטים 4 שעות כל יום. כמו כן הצהיר כי במסגרת עבודתו נדרש לעבוד בעבודות כפיים ים יומיות, במהלך כל שעות העבודה (6 ימים בשבוע, למשך 11 שעות עבודה כל יום לערך וכי תחום זה מהווה כ-90% מעבודתו (סעיף 3 לתצהירו). אלא שלמרות תצהיר התובע – כלל לא ברור מעדותו בבית הדין כמה זמן ובאיזו רציפות עבד בכלים רוטטים ובכלים אחרים ; האם ניתן לראות בחלק מהפעולות שעשה בידיו כפעולות החוזרות על עצמן בהתאם לתורת המיקרוטראומה, והאם ניתן לבודד ח לק מהפעולות כפעולות חוזרות ונשנות כנדרש בפסיקה ו/או כעונות על תנאי מחלת מקצוע.
נדון תחילה בעניין המיקרוטראומה (אם כי לקביעות העובדתיות יש השלכות גם לעניין מחלת המקצוע).
כפי שיובהר בהמשך, מעבר לעדותו שלו, התובע לא הביא כל עד נוסף , לא בגין התקופה שעבד כשכיר במשך 14 שנים , ולא עובדים נוספים שלו –אפילו מתחלפים – בתקופה שעבד כעצמאי – למשך 9 שנים נוספות. זאת למרות דברי בא כוחו בדיון המוקדם כי לתובע 2-3 עדים.
העובדה שעקרונית יכול היה להביא עדים נוספים אך לא עשה כן – פועלת לחובתו. שהרי אם היו יכולים לחזק את טענותיו העו בדתיות לגבי משך העבודה וסוג העבודה – מדוע לא עשה כן?
כמו כן לא המציא כל מסמך שיש בו כדי ללמד על היקף העבודה מישכה ורציפותה , לגבי אף אחת מהתקופות.
בעדותו (עמ' 4 שורה 33) הסביר התובע (לג בי התקופה שעבד כשכיר עד שנת 2000 כי המעסיק " היה בונה בניינים ואני עבדתי בתור אינסטלטור אצלו בתוך הבניינים, חציבות, פינוי פסולת, כל מה שקשור לאינסטלציה אני עושה, אני לא יכול להגיד שאני לא עושה חציבות". כאמור, אף שלא נטען לכל מניעה שהיא להביא את המעסיק הקודם – התובע לא עשה כן. בהמשך, וכפי שיובהר להלן – גם לגבי התקופה שעבד כעצמאי (שהיא ודאי תקופה שלגביה יש לו נטל גבוה יותר), לא המציא התובע כל מסמך , כמו חשבוניות, יומני עבודה וכד' היכול ים לשפוך אור על טיב הע בודה, ומישכה.
לטענת התובע בעדותו, ממילא לא ניתן לדעת מהחשבוניות כמה זמן עבד. אינני סבורה כן. עצמאי העובד באופן רצוף – ניתן לראות זאת בחשבוניות (כשהיקף העבודה אמור לבוא לידי ביטוי גם במספר החשבוניות וגם במחיר). לעומת זאת, כשעצמאי מביא חשבוניות שאינן רצופות, ניתן להסיק כי לא כל הזמן הייתה לו עבודה, וייתכן – כפי שקורה לעיתים לעצמאיים – שיש פערי זמנים בין עבודה אחת לשנייה. במיוחד נכונים הדברים לגבי עבודות פרטיות. אלא שהתובע לא המציא חשבוניות כלל ולכן מנע מבית הדין להעריך האם עבד ברציפות. ודוק: העובדה שהצהיר על כך בתצהירו, ללא כל תמיכה של עדויות/מסמכים אף שהביא דיסק און קי להצגת אופן העבודה - אינה מספיקה כדי לקבוע כי אכן עבד כל יום 4 שעות בכלים רוטטים, כטענתו, או כי עבד ברציפות.
האם ניתן לבודד - ע"פ עדותו שלו – חלק מהעבודות לצורך בדיקת תורת המיקרוטראומה? האם ניתן לקבוע מעדותו שלו כמה זמן עבד על כל כלי, והאם מדובר בפעולות חוזרות ונשנות באופן שניתן לקבוע פרקי זמן לכל עבודה?
כפי שנראה גם בהמשך – התשובה לכך שלילית. בהיעדר כל עדות נוספת וכל מסמך תומך, ובמיוחד כשחלק ניכר מהעבודה עבד כעצמאי, לא ניתן רק על בסיס תצהירו ועדותו בבית הדין, לקבוע כי עונה על תורת המיקרוטראומה לצורך העברת עניינו למומחה.
למען הסר ספק יוער כי שני הצדדים היפנו לפסיקות שונות בעניינם של אינסטלטורים, אלא שכל מקרה נדון לגופו, ובהתאם למסכת הראיות שעמדה בבית הדין.
וכך נשאל התובע והשיב בעדותו בבית הדין (מעמ' 5 ואילך), תחילה לגבי עבודתו כשכיר, ולאחר מכן כעצמאי:
"ש. היו עובדים נוספים?
ת. בטח. זו היתה תחילת עבודתי, סיימתי את הלימודים שלי ב 97 והתחלתי לעבוד מייד אחרי זה, והייתי אינסטלטור מתחיל, ולמדתי גם איך חוצבים ואיך עובדים.
ש. אבל אסמכתאות אין לך להציג לי.
ת. כשהתחלתי לעבוד כעצמאי אני לא יכול להציג, אבל אני יכול להסביר לך מה עשיתי ובמה עבדתי.
ש. מה אתה עושה ביום עבודה רגיל, מתי מתחיל, מתי מסתיים?
ת. בתחילת יום העבודה מורידים את הכלים במקום שצריכים לעבוד, זה תלוי בסוג העבודה, למשל נכנסים לעבוד בתיקון של נזילה נגיד, אני מתחיל לחפש את הנזילה, מתחיל לחצוב עד שאני מגלה, ואז צריך לחתוך את הצינור או התקלה, מתקן את התקלה, ומחזיר הכל למצב הקודם שלו. זו העבודה. נגיד שאני רוצה להתחיל לעבוד במבנה שצריך אינסטלציה, זה דבר חשוב מאוד עבודה, כל העבודות שלנו זה חציבות, ובחציבה אני מתקרב לברזלים נגיד שמרשים לי לחתוך אותם ושזה לא גורם לבעיות לבניין, אני חותך אותם על משחזת ואז מתחילים להכין את העבודה, כל הצינורות, להלביש אחד בשני וכל הדברים.
ש. אז ממה שאני מבינה, יום עבודתך זה תלוי התיקון או הטיפול או ההתקנות שצריך לעשות, זה משתנה.
ת. נכון.
ש. אז יש יום שאתה צריך להתקין אסלה, או לתקן נזילה, או לפתוח סתימה, וזה פעולות שונות.
ת. נכון" (ההדגשות לא במקור – י.ש).
ט. גם בהמשך תיאר התובע מגוון רחב של עבודות שביצע כאינסטלטור- בהתאם לעבודה שהייתה באותו יום, ובמיוחד בתקופה שעבד כעצמאי. כך לדוגמא השיב:
"ש. ת. שאלת מה אני עושה בעיקר, בתוך אינסטלטור, אני נכנס חוצב ומחליף צנרת ומה שצריך, ואחר כך אחרי שעושים ריצוף אני מתקין אסלות ודברים כאלה, ברזלים... אז אני מחפש את התקלה ומתחיל לפתור אותה.
ש. וזה תמיד מחייב אותך לפתוח מרצפות?
ת. תלוי במצב. לפעמים מתקנים נזילה בלי לשבור, ולפעמים מפרקים חדר אמבטיה שלם כדי לפתור בעיה.
...
ש. אמרת שאתה מעסיק גם עובדים.
ת. כן.
ש. דיווחת לאורך השנים על שניים שלושה עובדים, בשנים האחרונות אפילו 4,5 עובדים. אז מה בדיוק אתה עושה ומה העובדים עושים?
ת. הסוג של העבודה שלנו, הרבה דברים רק אני צריך לעשות אותם... למרות שהעסקתי בעל מקצוע, אבל הלקוח לא תמיד רגוע, הוא מכיר אותי ורוצה שאני אעשה את העבודה, זה לא אומר שהעובד שאני מביא הוא מסתכל עלי, הוא נגיד מביא לי את הכלים.
...
ש. מה התדירות של העבודות, איך נדע כמה אתה עושה מה, כמה נזילות או סתימות אתה מתקן, כמה צנרת אתה נדרש להתקין בשבוע או בחודש?
ת. יש לי ימים של התקנת אסלה וכיור, זה נקרא לבנים, וברזים כמובן שצריך להתקין, ויש נקודות של אמבטיה שצריך להתקין, אני צריך כל הזמן לסדר את ולהבריג את זה. ואז יש לי ערימה של דברים כאלה שאני צריך לסדר ואחר כך להתקין.
ש. אתה עושה את זה בעצמך או העובדים?
ת. העובדים עובדים וגם אני עובד. בתחילת היום להרכיב ברזים צריך להרכיב, אני לא מסתכל על הע ובדים שיעשו, גם אני עובד ועושה...
ש. אתה מקבל את הטלפונים וההזמנות.
ת. נכון.
ש. אתה מטפל גם בחשבוניות ובכספים והפקדות וכל הדברים האלה.
ת. כן.
...
ש. אז היום שלך מורכב לא מהתקנות כל היום, אלא לקחת גם עבודות ולתת הצעות מחיר.
ת. אני מתחיל עבוד נגיד בשש בבוקר, אני צריך לנסוע מוקדם כדי להגיע נגיד לתל אביב או מקומות אחרים ואני יוצא לפני הפקקים. אני מגיע לרוב עם שני עובדים, אם יש פרוייקט אנו מורידים את הכלים ומתחילים, אני עושה סימונים ונותן תוכנית ומתחילים לעבוד, כמו שאמרתי לך, חציבות, לא כל אדם יכול לעשות חציבה שאני דורש או צריך. הרבה פעמים נתתי לעובדים לעשות חציבה והוא מסיים את החציבה ואני מכניס את הצינור וזה לא נכנס כי לא שם לב ולא עשה עבודה כמו שצריך, ואז אין לי ברירה ואני מתחיל לעבוד בידיים כדי לעשות עבודה מושלמת, אני משלים, ולפעמים יש עבודה שאני הולך לדעת לעשות חציבה או לא בצורה מושלמת, אז אני מההתחלה חוצב.
ש. לפעמים אתה חוצב, והעובד לפעמים עושה ואתה משלים, זה תלוי מצב.
ת. תלוי במצב, תלוי בלחץ, תלוי בעבודה.
...
ש. לעניין משך השימוש בכלים הרוטטים ששאלתי קודם. גם זה, כל כלי הוא לפי מה שנדרש בשטח ולצורך העניין אתה קודח 3,4 דקות, עוזב ומתקין צינור וחוזר שוב לקידוח, הבא, איך זה עובד, כמה זמן אתה קודח?
ת. חוצב לצינור, שם ובודק שהכל בסדר, ומתחיל להרכיב צנרת.
ש. ובשביל זה לא צריך כלי?
ת. חוצב צריך קונגו, ואחר כך שם את הצינור.
...
ש. אתה מנהל יומן עבודה, פנקסים, חשבוניות, לא צרפת כלום לתצהיר, איך נדע כמה עבודות יש לך בשבוע או בחודש?
ת. מזמינים אצלי עבודה, יש לי מחברת שאני רושם בה, נגיד שבוע הבא יש לי 4 שמזמינים עבודה, אני קובע מה אני עובד ובאיזה יום, ואני קובע איתם בטלפון, ורושם הכל, ואני מתחיל עבודה ומסיים עבודה, ומקבל תמורה ונגמר.
ש. יש לך את המחברות האלה?
ת. אני לא שומר את זה אחרי שאני מסיים את העבודה.
ש. אז אנו לא יכולים לדעת מה היקף העבודה, אם זו עבודה קטנה כמו תיקון נזילה או לפתוח סתמיה או התקנת צינורות בבית ספר, אין לנו מידע על היקף העבודה.
ת. החשבוניות שיש לי והעבודה שאני מסיים אותה, אני מגיש חשבונית.
ש. יש לך חשבוניות?
ת. כן, בוודאי.
ש. למה לא הבאת אותם?
ת. לא יודע (מסתכל על בא כוחו) " (ההדגשות לא במקור –י.ש).
י. כאמור, התובע לא הביא עדים נוספים, על מנת שנתרשם מהיקף העבודה, ולא
מסמכים כלשהם מהם ניתן ללמוד על הפעולות שביצע ומישכן . הדבר היחידי שהגיש זה דיסק- און -קי המלמד כיצד מבוצעת עבודה במכשירים שונים. אלא שלא ניתן לדעת מהדיסק מה היה משך העבודה ותדירות העבודה על כל כלי. זאת, כאשר התובע אף העיד כי עבד כאינסטלטור וביצע מגוון רחב של עבודות, על כלים שונים ובמשכי זמן משתנים – בהתאם לצורך ולהזמנות. כאמור - גם באשר למעסיקו הקודם – התובע לא הביא את מעסיקו הקודם ולא אף עובד שעבד איתו, ושניתן היה לשמוע את עדותו לעניין משכי העבודה ורציפותה, ולו גם על מנת לנסות ולבדל פעולות מסויימות החוזרות על עצמן.
יא. מתוך עדותו של התובע עולה כי התובע הינו אדם מקצועי ומיומן בתחום האינסטלציה; כי חלק מהעבודה הייתה עבודה פיזית, ובחלקה הגדול נדרש ידע מקצועי שלו, ושבשל היותו מקצועי קיבל וביצע בעצמו את רוב העבודות, כשהעובדים האחרים היו עובדים מזדמנים ולא בהכרח בעלי הידע המקצועי הדרוש, כך שאת רוב העבודה המקצועית ביצע בעצמו. אלא שכאמור, אין די בעדותו זו - על מנת לכמת את העבודה ולדעת כמה ז מן עבד על כל כלי ובאיזו תדירות, כאשר אף לדבריו שלו - העבודות בשטח היו מגוונות בהתאם לטיב הזמנה והצורך המקצועי בשטח.
יב. לפיכך, משאין כל אינדקציה לרציפות של עבודה מסויימת בעבודה, ומשלא ניתן להפריד ולבדל חלק מהפעולות שביצע, ובהיעדר כל תימוכין לעדותו לא בעדויות ולא במסמכים - לא הרים התובע את הנטל כי התקיימה בעניינו תורת המיקרוטראומה, גם לא לגבי חלק מהפעולות שביצע. לפיכך התביעה להכרה בפגיעה בעבודה על דרך של תורת המיקרוטראומה – נדחית, ואין מקום להעביר את עניינו למומחה רפואי. כך גם אין מקום לקבוע כטענת ב"כ התובע כי יש לכל הפחות לקבוע כי התובע עבד ע"ג כלים רוטטים 4 שעות ביום – עובדה שלא הוכחה.
יג. האם הוכיח התובע את תביעתו לעניין מחלת מקצוע?
כאמור, על מנת להוכיח מחלת מקצוע יש להוכיח כי מדובר ב-"מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו".
יד. השאלה בענייננו הינה האם ניתן ליישם את פריטים 13, 14 ו-26 בר שימת מחלות המקצוע אשר נוסחן כדלקמן:
13) "עבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב"
14) "מחלות עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים – הנגרמות על ידי עבודה במכשירים רוטטים" בתנאים של "עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים".
26) "דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או המרפק" בתנאים של "עבודות המחייבות תנועות חד-גוניות של האצבעות, כף יד או מרפק, לפי העניין, החוזרות ונשנות ברציפות".

טו. גם בעניין מחלת מקצוע - הקביעה האם נעשתה עבודה ממושכת היא שאלה עובדתית. בתי הדין לעבודה קבעו לא אחת כי עבודה ממושכת לעניין מחלת מקצוע הינה " עבודה הנמשכת הרבה, האורכת זמן רב. קנה המידה בנושא זה אינו מדוד מדידה מדויקת, אלא הוא נתון להערכה וקביעה, החייבות להיעשות על פי מכלול העובדות, התנאים והנסיבות..." (דב"ע נד/0-276 חנניה אוחנה - המוסד לביטוח לאומי , פד"ע כ"ח 181). כמו כן נקבע בפסיקה כי על מנת להוכיח את תנאי פריט 14 יש להוכיח עבודה עם כלים רוטטים בפרק זמן משמעותי ורצוף בתוך יום העבודה ( עב"ל (ארצי) 293/09 ראובן יעקב - המוסד לביטוח לאומי , (פורסם בנבו, 27.1.2010)
טז. כפי שעולה מעדותו של התובע , אף שעל פניו התובע עבד גם עם כלים רוטטים, לא הוכיח התובע עבודה עם כלים רוטטים בפרק זמן משמעותי ורצוף, כנדרש בפסיקה, ולמעשה לא הוכיח את יישומם של פריטים 13, 14 ו-26 בעניינו . כמו שנאמר לעיל - התובע הסתפק בעדותו שלו ובדיסק - שלא מלמד כלל על משכי העבודה, מה גם שלדבריו שלו, עבד באופן משתנה ולא בסדר יום קבוע – בהתאם לצרכי העבודה. אמנם הפסיקה יחסית גמישה, אך אין פירושו של דבר שאין צורך בהוכחת העובדות. בענייננו, וכפי שפורט לעיל – לא הוכיח התובע כי התמלאו התנאים למחלת מקצוע, ואין די בעדותו שלו ובדיסק און קי שהגיש כדי לקבוע כי הרים את הנטל ל עניין עבודה בפרק זמן "משמעותי ורצוף".
יז. לאור זאת - לא התקיימו התנאים להכרה במחלת מקצוע, ולפיכך גם אין מקום להעביר את עניינו של התובע למומחה רפואי, גם בשאלת מחלת מקצוע , למתן חוות דעת בשאלת הקשר הסיבתי.
למען הסר ספק ולאור הטענות שהועלו בסיכומים, יובהר כי העובדה שהתובע הציג מסמכים רפואיים המלמדים לכאורה על כך שהוא סובל מ- מ-CTS דו"צ, אין בכך כדי להוות כשלעצמו חיזוק לתורת המיקרוטראומה ו/או למחלת מקצוע, כאשר עניין זה אמור להיבחן ע"י מומחה, רק אם עמד בתנאים הנדרשים לצורך העברת עניינו למומחה.

סוף דבר:
משהתובע לא תמך את עדותו בעדויות נוספות המלמדות על משכי הזמן של העבודה עם כלים שונים בהם עבוד (ובמיוחד בכל הנוגע לכלים רוטטים), לא ביחס לתקופה שעבד כשכיר ולא כשעבד כעצמאי, ומשלא הביא כל מסמך בעניין זה, לא ה רים התובע את הנטל לעניין קיומם של התנאים לא לפגיעה בעבודה ע"פ תורת המיקרוטראומה, ולא למחלת מקצוע.

לפיכך, בנסיבות אלו, אין מנוס מדחיית התביעה.

ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערער.

ניתן היום, ד' אלול תשפ"א, (12 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .