בית הדין האזורי לעבודה ירושלים ב"ל 60585-12-17
11 מרץ 2021
לפני:
כב' השופטת שרה ברוינר ישרזדה - סג נית נשיא
התובע:
ציון דהאן
ע"י ב"כ: עו"ד אסתר שלום
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד הלנה מארק
החלטה
מומחה בית הדין הגיש חוות דעתו העדכנית לאחר הבהרת העובדות בהמשך להערותיו בחוות הדעת הקודמות מטעמו. המומחה אף השיב לשאלות הבהרה שנשלחו אליו במסגרת ההחלטה מיום 30.12.20.
כעת מבקש התובע להעביר לידי המומחה שאלות הבהרה, אליהן מתנגד הנתבע.
לאחר שעיינתי בשאלות המבוקשות מחד, ובטענות הנתבע מאידך, להלן החלטתי ביחס לשאלות שיועברו –
שאלה 1א' – לא תותר. המומחה צריך לחוות את דעתו בהתאם לתשתית העובדתית שנפרשה בפניו על ידי בית הדין, ואין כל טעם בהעברת שאלה המתבססת על תשתית עובדתית נוגדת. מכל מקום, המומחה ציין בחוות דעתו מיום 5.6.20, כי אם האירוע קדם להופעת תסמיני השבץ, יש מקום לסבור כי קיים קשר סיבתי (ר' ס' ג' ו-ד' בעמ' 5 לחוות הדעת).
שאלה 1ב' – לא תותר. המומחה אמנם תלה את הופעת השבץ (בין היתר) ביתר לחץ דם ממנו סבל התובע (ר' תשובה ב' לחוות הדעת מיום 18.1.21 , וכן עמ' 4 לחוות הדעת מיום 5.6.20). אך בסופו של דבר, ציין בחוות דעתו מיום 5.6.20, כי לו התסמינים היו מופיעים לאחר השבץ, אזי היה קשר סיבתי – מכאן, שגם אם המומחה היה סבור שלתובע היה יל"ד , לא היה בכך, מבחינתו כדי למנוע הכרה בקשר סיבתי, ולמעשה עיקר החלטתו נובע מסדר התרחשות האירועים ולא מחומרתם של גורמי הסיכון. על כן, אין בשאלה זו כדי להבהיר את חות הדעת.
שאלה 1ג' – לא תותר. המומחה קבע בחוות דעתו מיום 5.6.20, שככל שתסמיני השבץ התרחשו לאחר האירוע החריג, אזי יש מקום לקבוע קשר סיבתי. מכאן, שאין טעם בהעברת השאלה למומחה, שכן מסקנתו אינה נובעת מעצימותו של האירוע, אלא מכך שהתסמינים קדמו לאירוע.
שאלה 2 – לא תותר. המומחה ציין בחוות דעתו "ידוע כי אירוע חריג יכול להוות זרז להופעה של שבץ מוחי. אין כל מידע על כך שיוביל להחמרה של שבץ שכבר החל. סביר כי ההחמרה שאירעה נבעה מהמלך הטבעי של שבץ לקונרי אשר יש בו נטייה טבעית להחמיר לאחר הופעת הסימנים הראשונים..". כמו-כן, באשר לאפשרות שהתובע היה יכול להמשיך בעבודתו למרות השבץ, ציין המומחה כי מה שאירע לתובע היה שבץ לקונרי שכנראה איפשר לו להמשיך לתפקד (ר' ס' ג' לחוות דעת מיום 18.1.21). אם כן, המומחה נתן מענה לשאלת התובע, ואין בשאלה המבוקשת משום הבהרה או עימות עם קביעות אלו.
שאלה 3א' – לא תותר. אין מקום לדון בתופעות אשר עשויות לנבוע מהאירוע המוחי, אשר הינן מחוץ לגדרי המחלוקות בהליך זה, שעניינו קביעת קש"ס בין האירוע המוחי לבין עבודתו של התובע.
שאלה 3ב' – לא תותר. בית הדין התייחס למצבו הרפואי של התובע והשפעתו על עדותו (ר' ס' 7 להחלטה מיום 25.10.20), ובוודאי שאין מקום שהמומחה שמונה לבחינת הקשר הסיבתי יחווה דעתו בעניין זה.
בקשת התובע להארכה בת 7 ימים להבעת עמדה בנוגע לחוות דעת המומחה (ר' סיפת הבקשה מיום 5.2.20), מקורה ככה"נ בטעות סופר. (ר' בקשת התובע מיום 1.2.20 שם ביקשת את אותה אורכה בדיוק, ולמעשה האורכה המבוקשת היא להגשת שאלות הבהרה (וכן מוסק מכך שהתובע אף ביקש בהודעתו מיום 10.3.20 לתת החלטה בנוגע לשאלות ההבהרה).
לאור האמור, הבקשה להעברת שאלות הבהרה נדחית בזאת.
ככל שעומד התובע על עמדתו בהליך זה יגיש סכומיו בתוך 10 ימים והנתבע יגיש סכומיו בתוך 10 ימים לאחר מכן. ככל שאינו עומד עוד על תביעתו יודיע על כך בתוך המועד להגשת סכומיו כאמור לעיל.
ניתנה היום, כ"ז אדר תשפ"א, (11 מרץ 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.