הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה ירושלים ב"ל 52839-02-19

19 אוגוסט 2020

לפני:

כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג
נציג ציבור (עובדים) מר אלי קדוש
נציג ציבור (מעסיקים) מר אליעזר קלאי
התובעת
איילת דוגה ת.ז. XXXXXX162
בעצמה
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד יהודה אדרעי
פסק דין

1. התובעת, איילת דוגה, הגישה את התביעה שלפנינו כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי שהיא אינה זכאית לגמלת שמירת הריון.
רקע עובדתי מוסכם
2. התובעת עבדה במכון להסרת שיער בלייזר בהיקף של משרה מלאה. עבודתה במכון הייתה כרוכה בעמידה ממושכת ורציפה.
בעת שהייתה התובעת הרה היא הגישה תביעה לגמלת שמירת הריון. הנתבע (להלן: המוסד) אישר את תביעתה לתקופה שמיום 1.9.2018 ועד ליום 15.10.2018 וכן מיום 21.2.2019 ועד למועד הלידה ביום 20.4.2019. עם זאת המוסד דחה את תביעת התובעת לגמלת שמירת הריון לתקופה שמיום 1.1.2019 ועד ליום 20.2.2019.
כנגד החלטת המוסד ביחס לתקופה שמיום 1.1.2019 ועד ליום 20.2.2019 (להלן: התקופה שבמחלוקת) הגישה התובעת את התביעה שלפניי.
חוות דעת רפואית
3. בשים לב למחלוקת בין הצדדים ועל דעתם, מינה בית הדין את פרופ' יורם בייט, מומחה ליילוד וגיניקולוגיה, כיועץ רפואי מטעם בית הדין על מנת שיחווה דעתו בעניינה של התובעת (להלן: המומחה). המומחה נשאל אם היעדרותה של התובעת בתקופה שבמחלוקת התחייבה בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב, או משום שסוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה הרה, או מסכנים את עוברה לפי אישור רפואי בכתב.
4. חוות דעת המומחה התקבלה בבית הדין ועולה ממנה כי ביום 21.2.2019 נבדקה התובעת על ידי אורתופד עקב תלונה של כאבי גב תחתון וחוסר יכולת ללכת. האורתופד רשם כי כאבי הגב עלולים להחמיר בגלל סוג עבודתה של התובעת המחייב כיפוף של הגב ולכן המליץ על שמירת הריון עד הלידה. המומחה מצדו הביע את דעתו כי:
"תלונתה של התובעת אשר באה לידי ביטוי בבדיקה חד פעמית אצל אורתופד אינה מסכנת אותה או את עוברה. גם סוג העבודה של התובעת, מקום עבודתה או אופן ביצועה אינם מסכנים אותה או את עוברה".
5. על פי החלטה מיום 10.1.2020 ניתנה לצדדים הזדמנות להגיש בקשה להפנות אל המומחה שאלות הבהרה, אולם הם ביכרו שלא לעשות כן. על כן הועבר התיק לשלב הגשת הסיכומים בכתב. בשים לב לכך שהתובעת אינה מיוצגת וכמקובל במקרים מעין אלה, המוסד הגיש את סיכומיו ראשון. התובעת מצדה לא הגישה סיכומים מטעמה עד מועד זה חרף התראה שנשלחה לה בעניין (ראו: החלטה מיום 6.7.2020)).
דיון והכרעה
6. לטענת המוסד יש לקבל את האמור בחוות דעת המומחה לעניין העדר הצורך של התובעת בשמירת הריון בתקופה שבמחלוקת, מהטעם שאין סיבה לחרוג מחוות הדעת.
7. כידוע, הזכאות לגמלת שמירת הריון קבועה בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 הקובע כך:
"'שמירת הריון' – היעדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל אחד מאלה:
(1) מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;
(2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה, או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה."
צא ולמד, גמלה לשמירת הריון משולמת כאשר ניתן לאישה ההרה אישור רפואי המלמד על קיומו של סיכון לה או לעוברה במקרה שהמבוטחת תמשיך לעבוד בעבודתה. סיכון זה יכול להיות סיכון כתוצאה ממצב רפואי הנובע מההריון, או סיכון הנובע ממאפייני העבודה שבה עוסקת המבוטחת. בפסיקה נקבע כי אין מדובר על סכנה קיומית למבוטחת או לעוברה, אלא על סיכון לתחלואה גופנית, להבדיל מכאב או אי נוחות הנובעים משינויים פיזיולוגיים טבעיים הכרוכים בהריון ועתידים לחלוף פרק זמן סביר לאחר הלידה, מבלי להטביע חותם תחלואתי בגוף המבוטחת או העובר (עב"ל (ארצי) 33203-11-17 צ'ורנינקי – המוסד לביטוח לאומי (23.12.2018)).
אלא שבענייננו המומחה התרשם כי תלונה בודדת על כאבי גב קשים אינה מלמדת על סיכון לתובעת או לעוברה. המומחה גם קבע כי סוג עבודתה של התובעת, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה לא סיכנו את התובעת או את עוברה. בנסיבות אלה לא מתקיימים התנאים לקבלת גמלה לשמירת הריון, כפי שנקבעו בחוק.
8. בהתאם להלכה הפסוקה ככלל, על בית הדין לאמץ את חוות הדעת של המומחה שמינה, אלא במקרים חריגים שבהם נפלה טעות עובדתית או משפטית בחוות דעתו (עב"ל (ארצי) 28211-10-18 ברוך – המוסד לביטוח לאומי (26.11.2019)). עיון בחוות הדעת מעלה כי לא נפלה בה טעות עובדתית או משפטית המצדיקה סטייה מהאמור בה ולכן יש לאמץ את קביעת המומחה.
9. סוף דבר – בתקופה שמיום 1.1.2019 ועד ליום 20.2.2019 לא התקיימו בתובעת התנאים המזכים בגמלה לשמירת הריון ולכן התביעה נדחית.
משמדובר בהליך מתחום הביטחון הסוציאלי ולנוכח אתגרי השעה הקשים, אין צו להוצאות.
10. זכות ערעור: על פסק דין זה ניתן להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש לערער עליו.
ניתן היום, כ"ט אב תש"פ, (19 אוגוסט 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .
פסק הדין נחתם בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בית הדין, לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופטת לבדה.

נציג ציבור עובדים מר אלי קדוש

רחל בר"ג-הירשברג, שופטת

נציג ציבור מעסיקים מר אליעזר קלאי