הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה ירושלים ב"ל 47272-06-18

08 מאי 2020

לפני:

כב' השופט דניאל גולדברג – דן יחיד

התובעת
מיה דניאל ת.ז. XXXXX550

ע"י ב"כ: עו"ד נאוה אילון
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד יסמין דיגורקר

פסק דין

התובעת, גב' מיה דניאל, הגישה תביעה זו נגד החלטת פקידת התביעות מיום 18.6.18, על פיה נדחתה תביעתה להכיר בליקויים בכתפיה ובצווארה כ"פגיעה בעבודה".
בתביעתה טענה התובעת כי שגתה פקידת התביעות בכך שלא הכירה בליקויי התובעת האמורים כ"פגיעה בעבודה" לפי תורת המיקרוטראומה.
בשלב זה של ההליך, המחלוקת הינה בשאלה האם התובעת הרימה את הנטל להוכיח שתנאי עבודתה קיימו תשתית עובדתית לבחינת יישום תורת המיקרוטראומה לגבי הכתפיים והצוואר, אם לאו. תשובה חיובית לשאלה זו תגרור אחריה מינוי מומחה רפואי למתן חוות דעת בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין הליקויים בכתפיה ובצווארה. תשובה שלילית תגרור אחריה דחיית התביעה כבר בשלב זה.

רקע עובדתי
התובעת עבדה בהנהלת בתי המשפט כחמש שנים ובשנת 2003 לערך עברה למשרד המשפטים, בו היא הועסקה כמזכירה במחלקת רשומות. התובעת מועסקת חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות ביום. תפקידה כולל עבודות מזכירות, טיפול בדואר, סריקת מסמכים וניהול קופה קטנה (הודעת התובעת מיום 12.4.18, עמ' 2, שורות 28-31).
החל משנת 2016 לערך, הוטלה על התובעת משימה של הפצת חוברות הפרסומים של הרשומות לכ-200 מנויים. תחילה ביצעה את הפרוייקט עם עובדות נוספות ובמשך כשנתיים עסקה בו לבדה (הודעת התובעת, עמ' 1, שורות 19-20). לטענת התובעת, עבודתה במילוי משימה זו מקימה תשתית עובדתית לבחינת יישום המיקרוטראומה.

העדים
העדים שנשמעו הם התובעת עצמה והעדה מטעמה, גב' סיגלית חיימוב, אף היא מזכירה במחלקת הרשומות במשרד המשפטים. מטעם הנתבע העידו גב' שרון קצב וגב' דניאלה כהן, שהיו ממונות על התובעת. הן אישרו את תוכן עדותן שנגבתה על ידי חוקר הנתבע. יצוין שבחקירה נגבתה הודעה גם מגב' חיימוב.

ממצאי עובדה
מן העדויות עולות העובדות הבאות לגבי תנאי עבודתה של התובעת במשימת הפצת פרסומי רשומות :
משלוחי הפרסומים הגיעו למשרד המשפטים בין 2-4 פעמים בחודש (עדות התובעת בחקירה נגדית מיום 6.5.20, עמ' 4, שורות 1-4, הודעת דניאלה כהן מיום 16.4.18 עמ' 1 שורה, 18, הודעת גב' קצב מיום 16.4.18, עמ' 1 שורה 18).
המשלוחים כללו בין 20-40 ארגזים (הודעת גב' כהן,שם, הודעת גב' קצב, שם).
הארגזים הובאו על ידי שליח, שהניח אותם על הרצפה (הודעת התובעת מיום 12.4.18, עמ' 1 שורות 11-12).
התובעת הרימה את הארגזים לשולחן העבודה בחדר הישיבות. לאחר מכן, התובעת הוציאה מן הארגזים חבילות של פרסומים מנויילנים והניחה אותן בערימות בהתאם לסוג הפרסום.
התובעת הדפיסה מדבקות עם כתובותיהם של המנויים, והדביקה אותן על מעטפות.
לאחר שהתובעת הכינה מעטפות כפולות, היא הכניסה למעטפות את הפרסומים הרלוונטיים בהתאם להזמנות של כל מנוי, וסגרה את המעטפות באמצעות שדכן סיכות גדול, פעולה שדרשה הפעלת כוח.
לאחר מכן, התובעת העבירה את המעטפות הסגורות לשקי דואר, שאותם גררה מחדר הישיבות לכניסה הראשית.
על פי עדותה של התובעת בהודעתה מיום 12.4.18, סידור ה"סטים" של חוברות הפרסומים בוצע על ידה במשך כמה ימים, ולדבריה "לא סיימתי את זה מהר, זה לקח לי זמן ולא ביום אחד". התובעת הוסיפה כי היו מקרים שבהם היא ביצעה את עבודת ההפצה ברציפות והיו ימים שהיא הפסיקה את העבודה על הסטים וניגשה לעמדה שלה וביצעה את משימותיה הרגילות (הודעתה בעמ' 5, שורות 121-126).
הכרעה
עילת המיקרוטראומה עשויה להתקיים כאשר המבוטח מוכיח שתנאי עבודתו כללו ביצוע תנועות "פתאומיות" חוזרות ונשנות משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה. אותן תנועות אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", קרי: דומות אחת לרעותה, ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, ללא הפסקות ביניהן, וניתן לבודד פעולות אלה ממכלול הפעולות שהוא מבצע ביום עבודתו , אך יש להוכיח תנועות חוזרות ונשנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודתו של המבוטח (עבל 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח (22.12.14)).
בית הדין סבור שבשים לב לכללים אלה, עובדות המקרה אינן מקיימות את התשתית העובדתית הנדרשת לבחינת יישום תורת המיקרוטראומה. להלן הנימוקים:
עיקר עבודתה של התובעת היה ביצוע עבודות מזכירות. אין לקבל את האמור בסעיף 4 לתצהיר התובעת, לפיו עיקר עבודתה היה עבודת סבלות. עיסוקה בפרוייקט הפצת פרסומי רשומות היווה חלק לא עיקרי של עבודתה, שכן משלוחי הפרסומים הגיעו בין פעמיים לארבע פעמים בחודש, והתובע טיפלה בכל משלוח במשך כיומיים, לא תמיד באופן רציף, אם כי על פי העדויות, היא העדיפה כאשר הדבר היה ניתן להתחיל את "מבצע ההפצה" ולסיימו ללא הפסקות.
אכן, כאשר התובעת טיפלה במשלוח של פרסומים, הטיפול דרש ביצוע קבוצות של פעולות חוזרות ונשנות. כך, התובעת הרימה בין 20 ל-40 ארגזים לשולחן. לאחר מכן היא הוציאה את תכולת הארגזים והניחה את החוברות בערימות . לאחר מכן העבירה הכניסה מעטפות למעטפות אחרות, הדפיסה מדבקות והדביקה אותן, העבירה חוברות מן הערימות למעטפות, שידכה את המעטפות, הניחה אותן בשקי דואר וגררה את השקים. מדובר בקבוצות של פעולות שלא כולן זהות או זהות במהותן, שכן הן דורשות הפעלת כוח באיברים שונים. חלקן מערבות את הידיים, המותניים והכתפיים, תוך הפעלת כוח בזויות שונות ובמשקלים שונים (הרמת ארגזים, הוצאת תכולתם והנחתה בערימות) , חלקן מערבות יותר את הזרוע (חלוקת החוברות למעטפות), חלקן מפעילות כוח בכפות הידיים (סגירת המעטפות בשדכן סיכות) וחלקן מפעילות בעיקר כוח ברגליים (גרירת השקים).
במובן זה, הדימוי של "סרט נע", שהוזכר מספר פעמים בהודעתה של גב' קצב, אינו קולע לסצינת "הסרט הנע" בסרט "זמנים מודרניים" של צ'רלי צ'פלין (1936) . באותה סצינה נעים מוצרים במהירות על סרט נע בבית חרושת, ושלושה פועלים מבצעים פעולה חוזרת ונשנית זהה במוצר. צ'פלין עושה פעולת הברגה סיבובית בכל אחת משתי ידיו ושני הפועלים שאחריו מכים במוצר בפטיש ואזמל, הכל בתנועות אחידות, זהות ומונוטניות (ובמהירות מודגשת). ה פעולות שהתובעת ביצעה היו מגוונות ביחס לדימוי זה. התובעת אכן ביצעה קבוצות של פעולות חוזרות ונשנות, אך כל קבוצה כזו הייתה תחומה בהתאם לכמות – בין 20 ל-40 ארגזים, שהגיעו בכל משלוח, בממוצע פעם בשבוע או בשבועיים, ולאחר מכן עברה התובעת לקבוצת פעולות אחרות, אותן ביצעה בהיקף מוגבל ותחום. כאמור, לעיתים, מבצע ההפצה לא בוצע באופן רציף, שכן תוך כדי ביצועו התובעת חזרה לעמדתה לבצע עבודות מזכירות.
במובן זה, עובדות המקרה אינן דומות לעובדות בבל 12738/04 ניסימוב – המוסד (החלטה מיום 15.6.06), אליו היפנתה ב"כ התובעת, שכן קבוצת הפעולות ש ביצע התובע דהתם – עובד עירייה שעסק בפינ וי אשפה בשוק - הייתה מהות עבודתו , שאותה ביצע כל יום, כל היום. בענייננו, כאמור, אין הדבר כך.
מן הטעמים דלעיל, בית הדין סבור שהתובעת לא הרימה את הנטל להוכיח שתנאי עבודתה, החל מ-2016, עת הוטל עליה פרוייקט הפצת הרשומות, קיימו תשתית עובדתית לבחינת יישום תורת המיקרוטראומה.
אשר על כן בית הדין מחליט לדחות את התביעה.

סוף דבר
התביעה נדחית.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים.

ניתן היום, י"ד אייר תש"פ, (08 מאי 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .