הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה ירושלים ב"ל 39148-06-17

לפני:

כב' השופטת שרה שדיאור-דן יחיד

התובע
ג'רמי לסר

ע"י ב"כ: עו"ד ענת רוביו קימלמן
מטעם הלשכה לסיוע משפטי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד ענבל לש

פסק דין

לפני בית הדין תביעת התובע להכיר בליקויים רפואיים מהם סובל בצוואר, כפות הידיים ויד ימין כפגיעה בעבודה.
הנתבע טען כי לא התמלאו התנאים להכיר בליקויו הרפואיים על פי תורת המיקרוטראומה.
בתאריך 30.1.18 התקיים דיון בפני כב' הנשיא לאחריו לא פעל התובע, וניתן פסק דין.
לאור הסכמת הצדדים בוטל פסק הדין.
בתאריך 17.6.19 הוגשה על ידי הצדדים הודעה מוסכמת בדבר העובדות והשאלות שיש לשלוח למומחה והחומר הרפואי שיוזמן אשר קיבלה תוקף של החלטה. (להלן: הודעת הצדדים).

העובדות
התובע יליד 1964, נגר עצמאי.
בעסקו של התובע הועסקו מספר עובדים (מעת לעת) בהתאם לדיווח התובע לנתבע, המצורף.
התובע ימני.
התובע עבד עם משייפת כף יד לצורך החלקת המוצרים. המשייפת היא עגולה ורוטטת, יש לה דיסק בגודל 15-20 ס"מ, היא מחוברת ללחץ אוויר (איננה מחוברת לחשמל).
התובע עובד במשייפת ב-90% ביד ימין ו-10% ביד שמאל.
התובע עובד לרוב (מלבד במוצרים גדולים ביותר) על שולחן בגובה שיש סטנדרטי (ובהתאם לגובה המוצר שעליו).
התובע עובד כחמישה ימים בשבוע, כ-8 שעות ביום, ומעריך את זמן השיוף (המתואר בסעיף 4 לעיל) ב-50% מזמן העבודה.
התובע הפסיק לעבוד בעבודה פיזית בשנת 2015.
נזקיו של התובע בהתאם לתיקו הרפואי האורתופדי.

השאלות למומחה
הצדדים הסכימו להעביר את השאלות כלהלן.
ממה סובל התובע בתחום האורתופדי ובתחום הנוירולוגי, ככל שהוא משיק לתחום האורתופדי?
האם יש קשר סיבתי בין עבודתו במשייפת למחלותיו?
ככל שישנו קשר סיבתי בין העבודה לנזקיו, מהו המנגנון? האם השפעת העבודה עולה בהרבה על השפעת גורמים אחרים?

הכרעת הדין
בתאריך 3.9.19 ניתנה החלטה המעבירה את עניינ ו למומחה בית הדין ד"ר ארז אבישר על סמך הסכמות הצדדים כאמור לעיל.
בתאריך 12.12.19 ניתנה חוות דעתו של המומחה, המומחה פירט את המסמכים הרפואיים שעמדו לרשותו ולאחר מכן ענה על השאלות, תוך שהוא מסתמך על החומר הרפואי ומביא ספרות מקצועית רלוונטית.
המומחה סוקר את ההבחנות ואת הממצאים בתיק הרפואי לרבות הבדיקה הנוירולוגית, בדיקת EMG, וכל המצוי בתיק הרפואי. ומסקנתו ביחס לשאלה הראשונה היא בין היתר "מעיון בתיק הרפואי שהוצג בפני עולה כי מר ג'רמי לסר סובל מכאבים בצוואר, המקרינים לגפיים העליונות ואף לתחתונות על רקע
Cervical spondylosis - שינויים ניווניים בעמוד השדרה הצווארי ותסמונת תעלה כפית בצורה קלה ביד ימין . השינויים הניווניים בעמוד השדרה הצווארי הודגמו בבדיקת CT ובדיקת MRI... הבדיקה הנוירולוגית תקינה ואין סימנים ללחץ עצבי על חוט השדרה והשורשים באיזור הצוואר... בתאריך 20.8.14 נמצאו תימוכין (קלושים) לקיומה של תסמונת תעלה כפית בבדיקה גופנית. בדיקת ההולכה האחרונה מתאריך 4.7.16 עדות לקיומה של תסמונת תעלה כפית ביד ימין בצורה קלה." (דגש ש.ש.)
במענה לשאלה השניה בדבר הקשר הסיבתי מציין "לעניין הקשר הסיבתי בין עבודתו של מר לסר ג'רמי לליקויים שצוינו לעיל
בנושא עמוד שדרה צווארי -
התובע סובל מכאבים בצוואר על רקע שינויים שחיקתיים בעמוד שדרה צווארי. מחלה ניוונית של עמוד שדרה צווארית הינה מחלה פיזיולוגית המתקדמת עם הגיל. העובדה כי ידו הימנית של התובע הייתה חשופה בעיקר לוויברציה ממכשיר המשייפת, אין לה כל תרומה לקיומה של מחלה ניוונית מפושטת בעמוד שדרה צווארי... הניסיון לקשור בין חשיפה של יד ימין בעיקר לוויברציה למחלה ניוונית בעמוד שדרה צווארית - אין לה ביסוס מדעי."(דגש ש.ש.)
עוד מוסיף המומחה "התובע מר ג'רמי היה מעשן כבד עד שנת 2013 – קיים קשר מסוים בין עישון לבין התפתחות מחלת דיסק ניווני.
התובע מר ג'רמי לסר סובל מעודף משקל עם ערכי BMI מעל 29 לעודף משקל מהווה עומס קבוע יום יומי על עמוד השדרה." (דגש ש.ש.)
דהיינו לתובע על פי המומחה מספר גורמים אישיים לתחלואתו.
בסיכום הוא מציין "לסיכום, מעיון בעובדות שהובאו בפני... בנוגע למשך ולאופי עבודתו והידע המקצועי בתחום, אני מתרשם כי לא קיים קשר סיבתי בין עבודתו של התובע בהתפתחות מחלה ניוונית בעמוד שדרה צווארי.
לעניין הקשר הסיבתי בין העבודה לבין תסמונת תעלה כפית –
אני מכיר בקשר סיבתי על דרך החמרה בין קיומה של תסמונת תעלה כפית קלה ביד ימין של התובע (היד אשר חשופה לכוחות הוויברציה) לעבודה עם מכשיר רוטט ביד ימין (מאמר 5) יד שמאל – האבחנה של תסמונת תעלה כפית ביד זו מוטלת בספק, חשיפה לכוחות וויברציה ביד שמאל הייתה זניחה. אני סבור כי אין קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לקיומה של תסמונת תעלה כפית ביד שמאל.
ג. בעניין מידת ההשפעה של העבודה על תסמונת תעלה כפית קלה ביד ימין – התובע היה מעשן כבד עד שנת -2013. התובע סובל ממשקל עודף. לגרמים אלו תרומה לקיומה של תסמונת תעלה כפית.
מתוך הידע הרפואי בתחום והעובדה כי תסמונת תעלה כפית הינה בעיה רפואית שכיחה באוכלוסיה הכללית, אני מעריך כי עבודתו של התובע החמירה את התסמונת הכפית בידו הימנית בשיעור של חמישים אחוז במנגנון המיקרוטראומה." (דגש ש.ש.)
חוות דעת זו ברורה וחד משמעית.
יחד עם זאת בקשו שני הצדדים להעביר שאלות הבהרה ,וכן לצרף חומר נוסף, רפואי ומאמרים שהועברו למומחה כלהלן :

עד כמה נפוצה מחלת התעלה הכפית באוכלוסיה הכללית? איזה משקל ייחסת לעובדה זו בעת שקבעת כי מידת ההשפעה של העבודה על ידו הימנית של התובע הנה בשיעור 50% בלבד?
על מה ביססת קביעתך ביחס להשפעת עישון ומשקל עודף על התפתחות תסמונת התעלה הכפית?
מתוך נסיונך והיכרותך מקצועות שונים, האם תסכים לומר כי ככלל, נגר העובד עם מכשירי רטט שונים חשוף לויברציה כלל גופית?
בחוות הדעת צוין כי קיימת מחלוקת בספרות ביחס לתרומה של ויברציה כלל גופית למחלות בעמ"ש. עם זאת, ציינת כי במקרה הנדון אין לקשור בין מגבלת הצוואר לעבודה שכן בעובדות שתוארו אין ראיה לויבציה כלל גופית. האם הנך זקוק להשלמה עובדתית בהקשר זה על מנת לבסס את חוות דעתך ו/או האם הנך סבור כי יש למנות מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית לצורך כך?
על פי המסמכים הרפואיים, לתובע עודף משקל - BMI מעל 29. האם נכון כי התובע אינו מוגדר אדם עם BMI גבוה באופן חריג אלא קל? בחוות דעתך לא התייחסת לנתון זה. האם ומה המשקל שניתן לכך בחוות הדעת? האם BMI גבוה מוכר כגורם לתחלואה בפרק היד? (מצ"ב תמצית משני מאמרים המתייחסים ליחס בין ה BMI ותחלואת פרק היד. גם במאמר שציין המומחה מ-1980 נרשם כי כל יחידה נוספת ב BMI מעלה את הסיכון ל C.T.S ב8%, אך המומחה לא יישם נקודה זו בחוות דעתו).
האם נכון כי הממצאים בבדיקת הצוואר מעידים על בעיה רחבה (בלטי דיסק במספר גבהים) שאיננה נחלת הכלל? אם כך, מדוע הענקת משקל רב יותר לנתוני רקע, מאשר לאופי העבודה ביחס לכך?
בחוות הדעת ציינת כי קיימים מחקרים ביחס ללחץ על עמ"ש במשלחי יד שונים, אך לא אזכרת מחקרים ביחס לנגרים. מתוך נסיונך וידיעתך, האם גם בהעדר מחקרים, ניתן לקשור בין עבודת הרטט לפגיעה בעמ"ש צווארי או גבי? האם תמליץ למנות רופא תעסוקתי לנקודה זו, אשר עשוי לתרום להבנת העיסוק והשפעותיו בצורה טובה יותר?
מה מידת ההשפעה של הרמת הקורות ולוחות העץ על עמוד השדרה הגבי והצווארי של התובע, בשים לב לתיאור כי אלה הורמו בהטיית גוף? האם נכון כי קיים קשר סיבתי בין האבחנות והממצאים בעמ"ש לאופי עבודה זה?
מהי לדעתך ההשפעה של פעולות החיתוך בתנועות יד קדימה ואחורה על המגבלה בידיים ועל עמ"ש?
מהי מחלתו של התובע בפרק יד ימין?
בחוות הדעת צוין כי התובע עישן באופן כבד עד 2013, וכי העישון מהווה גורם לC.T.S . באיזה רמה יש השפעה של העישון (על עודף המשקל ובלעדיו) על תחלואת פרק היד? מהי רמת השפעת העבודה במקרה של התובע?
בתיק מסמך בדיקות נוירופיזיולוגיות:

בתיק גם בדיקה מיום 15.8.14 אשר אינה כוללת רישום מספרי של זמני חביון ונתונים אחרים. האם נכון כי כל הנתונים המספריים שלעיל תקינים, להוציא חביון סנסורי 4.33 משמאל ביום 4.7.16, הגבוה מעט מהמותר? האם נכון כי נתון עד 4.0 אינו בגדר תחלואה?
האם לפי נתונים אלו ניתן לטעון בוודאות כי לתובע C.T.S מימין?
האם הסטייה הסנסורית המזערית ביד ימין של התובע בעלת משמעות קלינית?
האם הסטייה המזערית לא קשורה להשמנה, לעישון, לגיל או לגנטיקה של התובע?

בתשובתו לשאלות ההבהרה קובע בהרחבה , ובשל חשיבות הדברים יובאו בשלמותם למרות אורכם:

אף לשאלות ההבהרה ענה המומחה בבהירות. מהמענה עולה כי בעניין עמ"ש צווארי מדובר בתהליך ניווני, ובעניין יד ימין למרות התסמונת הקלה בה הכיר כהחמרה, הגורמים האישיים המשמעותיים של עישון ועודף משקל שקולים להשפעת העבודה. המומחה התייחס כראוי ובהרחבה לרבות הדגמה סטטיסטית , לכל שאלה ויש לאמץ חוות דעתו ולפיה דין התביעה להידחות.
נתייחס ספציפית לטענות הצדדים בנוסף לאמור לעיל.
התובע טען בסיכומיו כי עקב עבודתו ארוכת השנים בנגרייה סבל התובע ממגבלות בשתי ידיו, בעמוד שדרה צווארי ובגב וכתוצאה ב-2015 חדל לעסוק בעבודות פיזיות, וזאת כתוצאה מתנועות חוזרות ונשנות פעמים רבות במשך היום. בתצהירו מתייחס לאיברים אלה:

כך גם בסעיף 5 לתצהיר. לכן העלאת ה"גב" בשלב זה חורגת מהעובדות בהליך. חריגה המהווה הרחבת חזית.
לגרסתו עבד בעבודה עם משייפת 50% ומקדחה מחצית מיום העבודה, 4 שעות ביום, מהוות פגיעות זעירות חוזרות ונשנות בעלות נזק מצטבר לחילופין הוכח קיומה של מחלת מקצוע המוגדרת על פי תקנות (פריט 14 לתוספת השניה) הנובעת בין היתר מעבודה עם כלי רטט בכל הקשור לפגיעה בידיים ובגפיים העליונות.
טענה זו של מחלת מקצוע לא עלתה כלל לפני הסיכומים .לא עלתה בכתב התביעה, לא בפרו' בפני כב' הרשם מיום 30/1/18 ,לא בהודעת הצדדים המשותפת והמוסכמת מיום 17/6/19 ואף לא בתצהיר התובע מיום 3/1/19. העלאת טענה למחלת מקצוע בסיכומים, ללא כל תשתית עובדתית לנדרש בתקנות אינה רק הרחבת חזית אסורה אלא משוללת כל יסוד.
למעלה מהצורך נתייחס לפריט עצמו קובע"14 שם המחלה - מחלות עצמות פרקים , שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים- הנגרמות על ידי עבודה במכשירים רוטטים. בטור העבודות ותהליכי ייצור התחולה "עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים".
התובע לא הפנה למחלה ספציפית הנכנסת להגדרות שם המחלה. מנגד המומחה מתייחס בעמ"ש צווארי למחלה ניוונית . שאין לה כך על פי המומחה במפורש בחוו"ד ובמענה לשאלות ההבהרה, כל קשר למכשיר המשייפת. זהו המכשיר הרוטט היחיד אליו מפנה התובע בתצהירו:

עוד טען, כי הרמת קורות העץ והפלטות הכבדות מידי יום על גבי השולחן ואף פריקתם ממשאית הגם שאינה על בסיס יום יומי, נכנסות תחת קטגוריית המיקרוטראומה. הפריקה היא אחת לשבוע, כך בתצהיר מכאן שאין מדובר באופן חוזר ונשנה הנדרש. אף אין תיאור עובדתי המבסס מיקרוטראומה בעניין הקורות . בעובדות הוסכם כי לתובע היו עובדים פרט לו שסייעו בעבודה . וכן הוסכם:

דהיינו 50% מהזמן עבד במשייפת אזי הטענה בקשר לעבודת סבלות הכרוכה במאמצים פיזיים בתדירות גבוהה הנה פחות מ50% מהזמן שכן היו גם עבודת פריקה ועוד עובדתית טענת מיקרוטראומה בעניין זה נדחית. בנוסף, התובע נתמך ב עב"ל 440-97 שיינה שושנה רוחקיס נ' המוסד לביטוח לאומי, אולם דווקא עיון בפסק הדין מראה שתוכנו תומך בעמדת הנתבע והתביעה שם נדחתה ע"י בית הדין הארצי.
על פי גרסתו הוכר קיומו של קשר סיבתי על דרך ההחמרה ביד ימין וזאת על פי הפסיקה (ב"ל 57988-17).פסק הדין הובא כך בלא שמות או מראה מקום, ולא נמצא חרף חיפוש.על כן לא ניתן להתייחס כלל לטענה. ממילא המומחה הכיר בדרך של החמרה בעניין תסמונת התעלה הכפית ביד ימין, הגם שהיא קלה.
לטעמו של התובע הוכרה בחוות הדעת גם המגבלה בעמוד שדרה גבי שכן בתשובה לשאלת הבהרה ח' נקבע כי "ניתן להניח" שהמגבלה בעמוד שדרה מותני כי תוצאה מהרמת קורות העץ הכבדות בהטיית הגוף. אולם, התובע כלל לא תבע לכתחילה או בתצהירו כמפורט לעיל ביחס לעמ"ש מותני ולכן טענה זו נדחית.
ביחס לעמוד שדרה צווארי, מאשר התובע כי הקשר הסיבתי נשלל נוכח ההנחה שהתובע לא נחשף לוויברציה כלל גופית, אולם התובע טוען כי עבודתו הייתה כרוכה בוויברציה בעוצמה גבוהה אשר די בכך כי ביססה את הפגיעה ביד ימין כדי להפוך את השלילה של הפגיעה ביד שמאל לבלתי סבירה , משהתקבלה טענה בדבר העומס על הכתף בתשובה ט'. אין לקבל טענה זו, המומחה מציין במפורש בסעיף ג' "... איני מסכים עם הקביעה כי נגר העובד עם מכשירי רטט, חשוף לוויברציה כלל גופית". קביעה זו היא קביעה רפואית , העולה בקנה אחד גם עם תצהיר התובע המתייחס אף הוא לויברציות במעלה כתף ימין ולא לכל הגוף.וכלשונו:

קביעת המומחה סבירה ומעוגנת במהות העבודה עם משייפת. יתר על כן, העובדות שעמדו לפניו היה בהם די על פי אמירת המומחה בסעיף ד'.
על כן גם אין בסיס לטענת התובע כי המומחה חרג מהתיאור העובדתי שהוצג לו ונקט אסכולה מחמירה.
לטענתו קיומו של קשר סיבתי בין עבודה לרטט הוכר גם בלא ביצוע תנועות צוואר קיצוניות בהסתמכו על ב"ל 24544-07-13 תאופיק מסארווה נ' המוסד לביטוח לאומי.אולם יש לאבחן פס"ד זה שם הוכח עובדתית כי מסארווה עבד במספר רב של מכשירים רוטטים ומעל גובה הכתפיים. וחרף זאת נקבע גם שם כי מדובר בהחמרה של מחלה ניוונית בלבד. משכך אין בפסק הדין לתמוך בטענת התובע כלל.ההיפך.
גם נוכח טענות התובע דין תביעתו להידחות.
הנתבע כי די בחוות הדעת הראשונה כדי לדחות את התביעה פרט להחמרה ביד ימין. לדידו על פי הפסיקה חוות דעת מבוססת יש לקבל כלשונה.
עוד טען כי המומחה דווקא נקט בגישה מקילה מאוד בנוגע לתסמונת התעלה הקרפלית. כך ציין המומחה במפורש "נקטתי בגישה מקילה מאוד" וכשציין "על פי הרשומה הרפואית שהוצגה לפני קיימת עדות לקיומה של תסמונת תעלה קרפלית ביד ימין בצורה קלה".(דגש ש.ש.) .
אכן המומחה התייחס באופן מקל בעניין תסמונת התעלה הכפית . הממצאים בבדיקה לא היו החלטיים וגם בבדיקה מ-2016 נמצאו ממצאים קלים בלבד.ובכל זאת הכיר המומחה בהחמרה. טענת התובע לגישה מחמירה משוללת יסוד והופרכה.
בתשובה ב' וכן בחוות הדעת הראשונה, מוסבר כיצד העישון גורם לתסמונת התעלה הכפית שכן יש לעישון השפעה הרסנית על כלי הדם הקטנים של רקמת העצב. בהינתן שהתובע ימני אף עישן בימין. המומחה מביא מקורות ספרותיים מדעיים התומכים בטענתו ואף מצטט מהם. על כן קביעתו גם מבוססת ומנומקת.
עוד מתייחס המומחה להשפעה המשמעותית של עודף המשקל על תסמונת התעלה הכפית. העישון ועודף המשקל אינם פועל יוצא של עבודתו. על כן שלילת הקשר לעבודה מעוגנת במסמכים הרפואיים ובמאמרים.
בנוסף, חוזר המומחה בהבהרה על כך שתסמונת התעלה הכפית היא תסמונת שכיחה ביותר בפרט אצל מבוגרים והמומחה מביא את המידע הסטטיסטי בעניין כמפורט לעיל.
המומחה מדגיש כי BMI מעל 29 הינו פתולוגי באופן המשפיע משמעותית על תסמונת התעלה הכפית. המומחה מרחיב בעניין זה ומפנה למאמרים.
חרף זאת, הכיר המומחה בהחמרה בתעלה הכפית ביד ימין כתוצאה מעבודה. יש בכך התנהלות של המומחה לפני ולפנים משורת הדין.
המומחה מדגיש כי כאבי הצוואר הינם על רקע שינויים שחיקתיים בעמוד השדרה הצווארי ומפנה לבדיקות בסעיף ו'.
באשר להרמת קורות העץ, מציין המומחה "בעת הרמת קורות אני מניח כי ייתכנו עומסים מוגברים על עמוד השדרה המותני". אולם, המומחה אינו קובע כי נגרם נזק כתוצאה מכך או כי יש בכך ולשנות ביחס לגורמים הניווניים. ממילא כאמור לעיל התובע לא תבע ביחס חעמ"ש מתני. לפיכך אין בכך להקים בסיס לטענת התובע בדבר הנזק בעמוד שדרה מותני כתוצאה מעבודה. יתר על כן, לא מדובר בפעולות חוזרות ונשנות אף בעובדות שקבעו הצדדים עצמם בהם אין התייחסות להישנות הרמת קורות העץ. בהיעדר בסיס עובדתי לרמת ההישנות של ההרמה של הקורות כנדרש בפסיקה לעניין מיקרוטראומה , הרי שלא הוכחה כלל עובדתית מיקרוטראומה בעניין זה. טענה זו נדחית.
אף ביחס לפעולות החיתוך כמפורט בסעיף ט' לתשובות ההבהרה, סותר המומחה את טענת התובע ביחס לשורש כף היד ומציין כי הפעולה לא משפיעה על מפרקי שורש הידיים ועמוד השדרה הצווארי. גם בעניין זה נדחית טענת התובע.
התובע מסתמך על האמירה הכללית "באופן כללי, פעולה חוזרנית זו עלולה לתרום לעומסים על מפרקי המרפק והכתף, ככל שאלו מבצעים פעולות חוזרניות תוך כדי הפעולה המדוברת.." אולם, בעובדות שהוגשו עיקר הדגש היה בעניין המשייפת העגולה והרוטטת ולא בפעולות חוזרניות אחרות כגון קירוב פלטת העץ למסור. לפיכך, הסתמכות התובע בדיעבד בסיכומים וכהרחבת חזית על אמירתו הכללית של המומחה אין לה על מה שתסמוך.
המומחה הסתמך על העובדות שניתנו לו כי לא סטה מהן ולא חרג במאומה. על פי העובדות שהועברו לו, חוזר המומחה גם בתשובות ההבהרה על המסקנה כי ליקוייו של התובע בידיו ובצוואר אינם פועל יוצא של העבודה אלא של ליקויים ניווניים כתוצאה מגיל, עישון ומשקל.
יש לקבל טענת הנתבע כי בסיכומיה הוסיפה ב"כ התובע עובדות שלא הוסכמו אשר לגביהם לא הוכח דבר ולכן אין להוסיף על מה שהוסכם באופן חד משמעי על ידי הצדדים וקיבל תוקף של החלטה, כל הוספה מעבר לכך היא הרחבת חזית אסורה.

סוף דבר
לאחר שבחנו היטב את חוות הדעת הראשונה מיום 12.12.19 ואת התשובות לשאלות ההבהרה מיום 19.5.20, מצאתי כי על פי חוות דעת המומחה "אני מכיר בקשר הסיבתי על דרך ההחמרה בין קיומה של תסמונת תעלה כפית קלה ביד ימין של התובע (היד אשר הייתה חשופה לכוחות הוויברציה) לעבודה עם מכשיר רוטט ביד ימין (מאמר 5)." זוהי ההכרה היחידה בחוות הדעת.
לעניין מידת ההשפעה מציין "אני מעריך כי עבודתו של התובע החמירה את התסמונת הכפית בידו הימנית בשיעור של 50 אחוזים במנגנון המיקרוטראומה." דהיינו, במענה לשאלה שנשאל האם השפעת העבודה עולה בהרבה על השפעת גורמים אחרים, התשובה של המומחה שלילית. לגרסתו, ההשפעה של הגורמים האחרים ושל העבודה שווים.
לפיכך, למרות שהמומחה התייחס להחמרה לא מצא את העבודה ככזו אשר השפיעה באופן שעולה בהרבה על הגורמים האחריםאו עולה בכלל על גורמים אחרים . המומחה מציין מהם הגורמים האחרים, מפנה לספרות המקצועית הספציפית ביחס למשקל ולעישון ולכן קביעתו זו כי הגורמים האחרים משמעותיים ביותר מבוססת.
על כן, על פי הפסיקה אין להכיר בתסמונת התעלה הכפית כנובעת מעבודה ודין התביעה להידחות.
כך גם הטענות בדבר קשר בין שאר נזקיו בתחום האורתופדי ובתחום הנוירולוגי המשיק לאורתופדי, לעבודה, נידחות בהיותן נובעות ממחלה ניוונית .
התביעה כולה נדחית. לאחר ששקלנו ואך ורק בשל העובדה כי מדובר במינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי לא יחויב התובע בהוצאות.

ניתן היום, ג' תשרי תשפ"א, (21 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .