הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה ירושלים ב"ל 38293-02-17

30 מאי 2020
לפני:
כב' השופטת שרה ברוינר ישרזדה - סג נית נשיא
התובע:
פייגא גרליץ

ע"י ב"כ: עו"ד נאוה אילון

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד הלנה מארק

החלטה
לפניי בקשת הנתבע למינוי מומחה אחר.
בקליפת האגוז יצוין, כי לטענת הנתבע חוות דעתו של המומחה רצופת סתירות, שכן הבסיס המחקרי אותו מצטט המומחה אינו מאפשר ואף סותר את המסקנה אליה הגיע המומחה, באופן שאינו מאפשר לבסס עליו פסק דין. כך לדוג', חרף העובדה כי המומחה מציין כי אין מחקרים רפואיים התומכים בכך שהימנעות מעבודה מורידה את רמת הסיכון, עדיין מאשר את השמירה, ללא כל הנמקה, בטענה שמדובר ב'פרקטיקה רפואית' – דבר שאינו מהווה הנמקה ראויה עליה ניתן לבסס את פסק הדין.
לטענת התובעת, טענות הנתבע אינן מצדיקות מינוי מומחה אחר, אלא האכסנייה המתאימה להן היא במסגרת שאלות הבהרה, ובשלב זה לא מוצה שלב הבירור.
לאחר שעיינתי בחוות דעתו של המומחה ובטיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
ס' 18 להנחיות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים, מורה כי "בית הדין רשאי, בהחלטה מנומקת ובמקרים חריגים, להורות על מינוי מומחה אחר. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון שמונה וכי בית הדין לא יזדקק לחוות דעתו של המומחה הראשון". יצוין, כי בהנחיות הקודמות, צוינו נסיבות ספציפיות בהן ימונה מומחה אחר, לצד האפשרות למינוי מומחה אחר מ'טעמים אחרים' - "מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. על כן, לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים שבגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: נמצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; המומחה מתנגד לאסכולה הרפואית שעליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; נפל פגם אישי במומחה; או טעם אחר שיירשם...".
לא מצאתי כי נכון לעת הזאת ישנה הצדקה למינוי מומחה אחר, בשל איזה מהטעמים דלעיל. טענות הנתבע נוגעות ל נקודות העולות מחוות דעתו, ואף אם לכאורה עולה בהן סתירה (וזאת לשיטת הנתבע), ראוי כי זו תובהר על ידי המומחה.
מעבר לכך, צודקת התובעת, כי טרם מוצה הליך הבירור מול המומחה. למיצוי הליך זה ישנה חשיבות הן מבחינת הימשכות ההליכים והן בשל העלות הכספית הכרוכה בכך. על כן טענות הנתבע ראויות שתתבררנה קודם על ידי העברת שאלות הבהרה למומחה.
לאור האמור, הבקשה נדחית.
נוכח העובדה שהמועד להגשת שאלות הבהרה נקצב עוד בהחלטה מה 19.4.20, הרי שככל שהנתבע מעונין בהגשת שאלות כאלה יעשה כן בתוך 7 ימים. זכות תשובה בתוך 7 ימים לאחר מכן.
היה ולא תוגש בקשה למשלוח שאלות הבהרה יסכמו הצדדים בהתאם להחלטה מה 20 בח.ז.

ניתנה היום, ז' סיוון תש"פ, (30 מאי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.