הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה ירושלים ב"ל 24170-12-19

05 אוקטובר 2020

לפני:

כב' השופטת הבכירה יפה שטיין

התובע
פנחס עמר

ע"י ב"כ: עו"ד מאור אביטל
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד יהודה אדרעי

פסק דין

בתיק זה עולה השאלה האם יש לראות את התובע כמי שנפגע בכתפיו ובכפות ידיו ע"פ תורת המיקרוטראומה.
הרקע לתביעה:
א. התובע יליד 1954.
ב. בין השנים 1984 ועד ל-1/6/2001 עבד התובע כמכונאי במוסך של חברת החשמל, ומאז ועד 11/2008 עבד כמנהל המוסך.
הפלוגתאות בתיק כפי שנרשמו בדיון המוקדם:
א. האם מתקיימת בעניינו של התובע תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה או כמחלת מקצוע (פריטים 13א, 14א, 26ב) לעניין הכתפיים וכפות הידיים (CTS).
ב. מה הליקוי ממנו סובל התובע בכתפיו ובכפות ידיו, והאם יש קשר סיבתי בין הליקוי האמור לתנאי עבודתו על דרך של גרימה או החמרה.
דיון:
האם ניתן לראות את התובע כנפגע ע"פ תורת המיקרוטראומה?
א. כידוע, תורת המיקרוטראומה הינה פיקציה שיצרה הפסיקה לגבי אותם מקרים אשר יש לראות בהם כתאונת עבודה, אך אינם נופלים לגידרה של מחלת מקצוע, בתנאים שנקבעו בפסיקה לצורך ההכרה בפגיעה כנובעת ממיקרוטראומה .
ע"פ הפסיקה "על מנת לבסס את עילת המיקרוטראומה יש להוכיח שלושה יסודות: הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונישנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי ( היסוד השני) ומנגנון הפגיעה ( יסוד השלישי) ( עב"ל 57714-11-12 המוסד – אסתר נח מיום 22.12.16 מפי כב' השופט אילן איטח – כתוארו אז)..
עוד נפסק בשורה של פס"ד כי התשתית העובדתית הנדרשת כתנאי להכרה בפגיעה בעבודה "נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע".
ב. אין חולק שהתובע עבד הן בעבודתו כמכונאי והן כמנהל מוסך בחריצות ובמקצועיות. השאלה היא האם לאור במכלול הפעולות שעשה ובמיוחד לאור מגוון הפעולות, ניתן לבודד חלק מהפעולות שעשה על מנת לראות בפעולות אלו כפעולות שגרמו לו לנזק בכתפיו ובידיו ע"פ תורת המיקרוטראומה. כפי שיפורט להלן – התשובה לכך שלילית.
ג. בתחקיר לחוקר המוסד (צורף לתיק המוצגים של הנתבע) נשאל התובע והשיב (עמ' 1 להודעה משורה 14):
"ש. אילו תנועות אתה עושה בעבודתך שקשורות לידיך?
ת. סוגר ופותח ברגים. פתיחה בלחץ פיזי, הקדלה על מחשב, לחיצה חזקה של דברים, משיכה והרמה בכפות הידיים, הברגה של אומים עם האצבעות בזוויות שונות.
ש. האם קיימות תנועות בעבודתך שחוזרות על עצמן?
ת. כל מה שאמרתי לך חוזר על עצמו".
ובהמשך (עמ' 2 משורה 27:
"ש. בחלוקה לאחוזים מיום עבודה ממוצע, כמה מהזמן השתמשת בכלי אויר כדי לפתוח ולסגור ברגים באופן ידני?
ת. אין אחוזים. הכל בהתאם לעבודה. לא יכול לענות בדיוק. זה משתנה.
ש. כמה זמן ביום עבודה בממוצע הקלדת במחשב?
ת. במהלך כל יום עבודה. על כל הוצאה של חלפים צריך פעולות במחשב...
ש. האם פעולת ההקלדה נעשית ברצף, לדוגמא: בסוף היום אתה מקליד את כל הנתונים או בין לבין בעבודה?
ת. הקלדת נתוני החלקים למחשב זה בין לבין בעבודה, והנתונים של העובדים זה בסוף היום...
ש. כמה פעמים ביום עבודה נדרשת לפתוח אומים באופן ידני?
ת. הכל בהתאם לעבודה ולרכב שנכנס ומה מהות התקלה.
ש. התנועות ידיים שאתה עושה בעבודה, כל תנועה נעשית ברצף או שהתנועה משתנה?
ת. זה משתנה בהתאם למיקום החלק, זווית החלק.
ש. עבודתך נחשבת לעבודה מגוונת?
ת. כן". (ההדגשות לא במקור – י.ש).
התובע המשיך ונשאל על פעולות שנות, והתשובות לגבי כל אחת מהפעולות היו בהתאם לסוג הרכב שנכנס, כמות הרכבים והתקלה.
בהמשך (עמ 3 שורה 66) נשאל:
"ש. האם יש תנועה שאתה יכול למנות אותה שעשית עם ידיך בעבודתך שנעשתה ברצף?
ת. הכל מגוון. אין לי תנועה אחת שאני עושה במשך כל היום.
ש. במשך 5 השנים שהפכת למפקח בעבודה, איך זה בא לידי ביטוי בעבודה שלך?
ת. לא השתנה לי כלום. נוסף לי עומס, אחריות. הפכתי לפעיל בכל התחומים והמשכתי לעבוד יותר קשה". (ההדגשות לא במקור – י.ש).
ד. כפי שאפשר לראות גם מעדותו בבית הדין כי התובע פעל באופן מגוון בעבודתו, באופן שלא ניתן להחריג פעולה מסויימת ולקבוע כי התובע עשה פעולה זו באופן חוזר ונשנה פרק זמן משמעותי. ניכר גם מתשובותיו בבית הדין כי העבודה הייתה מאוד דינמית ומגוונת. וכך נשאל והשיב (מעמ' 10 לפרוטוקול שורה 21) (הציטוטים יובאו בהרחבה לאור חשיבותם):
"ת. ...אני אחראי על כל הפעילות שבמוסך, זו ההגדרה של מנהל מוסך, להדריך, לדאוג שאנשים יחזרו הביתה בשלום, הנהגים עם הרכבים של החברה נוסעים בביטחון מלא.
ש. מה כוונתך בלהדריך שאמרת?
ת. לגבי הדרכה – רכב נכנס אני בודק את הרכב ומתשאל את הנוהג למה הוא הביא את הרכב, ויש מצב של טיפולים ייזומים שזה באחריות הנוהג, ויש טיפולי שבר, טיפול שבר הנהג לא אשם נשבר משהו או קרה משהו לרכב. אנחנו עובדים על מגוון של רכבים, ארבע על ארבע, טיוטות, ג'י.אם.סי. וונדורות, ובמות הרמה של 5 טון, ונניח ואתה עובד שלי ואתה בא ואומר לי שצריך לפרק משהו, ואתה מסתבך, אני חייב להראות לך בשביל שאתה תעשה את העבודה נכון, שחס ושלום לא יעוף עלי משהו ותפצע ואני אצטרך לתת את הדין. זו ההדרכה. הדרכת בטיחות לעובד יש מחלקה אחרת שמראה לו איך להרים ולהוריד ואיך להשתמש בדברים.
...
ש. תתאר לי את הפעולו שאתה מבצע בקליטת הרכב.
ת. מגיע בבוקר לעבודה, מחתים כרטיס ב6 וחצי. לוקח מחשב, לוקח איתי דף רישום של טיפולים מוזמנים, יזומים, ומתחיל לבדוק את ההיסטוריה של האוטו.
ש. אתה מדבר על מכוניות שנמצאות במוסך?
ת. הם באים בבוקר, בבוקר המוסך ריק. אחרי זה אני נכנס להיסטוריה של האוטו, אני עובד לפני הוראות יצרן, אז אם הרכב קורה איזשהי תקלה והיא במסגרת האחריות אני חייב לוודא שכל מה שמסגרת האחריות יהיה נכון..
ש. כמה זמן לוקח לך הפעולה של לקלוט את ההיסטוריה של הרכב ולהחליט לאן אתה שולח אותו?
ת. אחרי שבדקת מעלה את האוטו לליפט, ומתחיל פירוק הגלגלים ואז מפרקים ומתחילים לבדוק את הבעיה שיש, אם יש נזילות, בעיה בהגה, אני מתחיל לסמן את הדברים, אני עומד מתחת לרכב ובודק ויזואלית אם יש תקלות. סליחה, לפני זה אני יוצא למבחן לבדוק אם אין רעשים ורק אז מעלה לליפט.
ש. כל רכב שנכנס לטיפול אתה עושה איתו בדיקה בנסיעה?
ת. כן. גם בהתחלה וגם בסוף.
ש. אחרי שבדקת את הרכב ורשמת..
ת. אני עושה פעולה של מחשב, מוציא את כל החלפים שאני רואה אותם. מה קורה, מתחילים להמשיך לפרק, ויש שתי פעולות
ש. מי מפרק?
ת. אני, העובד, כולם עובדים ביחד בשביל לסיים. המטרה שהאוטו יצא מהמוסך. העובד עושה 2-3 מכוניות, אני עושה את העבודה שלי גם עם המחשב וגם בתיקון.
...
ש. למה אתה מתכוון שלא היתה תנועה אחת שעשית כל הזמן?
ת. לא היתה תנועה אחת אותו דבר, עשיתי פטיש אוויר, סגרתי ברגים, עבדתי עם לומים, עבדתי רצרט, פטישי דפיקה, פלאיירים, מברגים, לומים, כל מה ש..
ש. אתה אמרת (לחוקרת) ' לא היתה תנועה אחת שעשיתי כל הזמן' זאת אומרת שתנועותיך היו משתנות?
ת. כל משימה היא אחרת. אתה יכול לעבוד פה עם לום, פה עם ראצט
...
ש. החלפת ציריה היא תקלה אופיינית?
ת. כן
ש. איזה פעולות אתה עושה כדי להחליף צירייה?
ת. אני קודם כל נוסע עם האוטו שומע ומעדכן את הבעיה, מעלה אותו על הליפט בנסיעה, מפרק את הגלגלים הקדמיים.
ש. איך מפרקים?
ת. עם פטיש אוויר, אתה מפרק חמישה ברגים של הגלגל, אח"כ מתחיל לפרק את הברגים של הבולם ואז של המשולש, של המוט מייצב ואח"כ מפריד בין המשולשים ועם לום דוחף את הציריה, מוציא את הציריה החוצה, הולך לחולץ.. לפעמים הציריה תפוסה ואני הולך למחלץ, לוחץ עד שהיא יוצאת החוצה ומתחיל הרכבה של ציריה.
ש. כמה ברגים יש בכל הסיפור הזה?
ת. זה משתנה, תלוי סוג אוטו. יכול להיות 6-8 ברגים.. בממוצע 5 זה רק הגלגל, תפוח זה 6, משולש עוד 2, מייצב עוד 1. התפוח תחתון זה 1. זה מה שעולה לי בראש עכשיו אולי שכחתי.. ." (ההדגשות לא במקור – י.ש).
ה. עוד עולה בהמשך עדותו, כי העובדים התקשרו אליו לטלפון הנייד, וכך גם בעלי הרכבים. בנוסף נוסע לישיבות צוות של המקבילים שלו, בחיפה, כפעם בחודש-חודשיים, נוסע לת"א להביא חלפים ועוד 3-4 פעמים בחודש, אם כי הודה שבנובמבר 2016 נסע לת"א 6 פעמים, ובאוקטובר, עפ דוחות הנוכחות נסע כעשר פעמים. וכך השיב:
"ת. כן. אתה צריך להבין שהנסיעות האלה הדחופות זה תוצאה מטיפולי שבר שלא החליפו את הציר בזמן, אתה לא יכול לתקוע רכבים.
ש. כמה פעמים ביום אתה נדרש להפעיל כוח פיזי בעבודתך?
ת. למה אתה קורא כוח פיזי?
ש. לפי מה שאתה חושב.
ת. אני מאמץ כוח כאני הולך להביא חלקים זה מאמץ ממושך כשאני בא מהמחסן, אני הולך למחסן הוא שם את החלקים בקופסא, אני עולה 20 מדרגות וגם יורד, ואז עוד 150 מטר אני מגיע למוסך עם כל החבילה ביד, לא בעגלה רק אם זה כבד מאוד מאוד אני מביא עגלה. אני כל היום הולך למחסן, הולך ובא." (ההדגשות לא במקור – י.ש).
בחקירתו החוזרת נשאל על ידי בא כוחו:
"ש. ענית לנתבע שאחד מטיפולי השבר זה החלפת ציריה, איזה עוד טיפולי שבר יש?
ת. כל העבודה שלי מתחילת יום ועד סופו, כמו שאני רואה את אישתי אני רואה את הטיפולים, זה קלאץ' זה ציריות. יש מצמד ברקסים, קפיצים אחוריות, בולמים, משאבות, טיימינג, רדיאטורים מתפוצצים, מזגנים, מדחסים." (ההדגשות לא במקור – י.ש).
ו. יצויין כי עניין זה של פעולות שונות ומגוונות חזר על עצמו גם בחקירת העד מטעמו, מר אהוד לרדו, וכך גם בעדותו של מר יצחק כהן. כאמור, אין חולק בדבר מקצועיותו ומסירותו של התובע לעבודה, וכן כי משך שנים עשה עבדוה מגוונת , הכוללת גם עבודה פיזית. אלא שנקבע בפסיקה לא אחת כי אין בכוחה של עבודה פיזית קשה להפוך למיקרוטראומה . כפי שצויין בהרחבה ע"י ב"כ הנתבע, ניתן לראות שבמהלך יום עבודה ביצע התובע פעולות רבות מאוד, אך מגוונות החל מפתיחת המוסך ובדיקת העמדות (עדותו של מר לרדו, עמ' 4 שורות 27-28), בדיקה במחשב על הטרויית הרכב והוראות היצרן, חלוקת העבודה בין העובדים תוך הדרכה מקצועית (עדות התובע ( עמ'10 שורות 30-32), יציאה לנסיעת מבחן, בדיקה ויזואלית של הרכב על הליפט, הזמנת החלקים הדרושים מהמחסן בהתאם לחלקים החסרים ולטיב הטיפול, הליכה למחסן החלפים להבאת החלקים הדר ושים (20 מדרגות עליה ואחר כך ירידה, ועוד הליכה של 150 מטר ) , כשלדבריו ( עמ' 15 שורות 16-17) "אני כל היום הולך למחסן ההולך ובא". בנוסף עשה טלפונים עם העובדים, נסע מפעם לפעם לת"א להזמנת חלפים ועוד.
ז. גם לאחר ש שינה את תפקידו ועבר לעבוד כמנהל המוסך, הפעולות שביצע במהלך יום עבודה היו מגוונות. לעניין זה אמר לחוקרת המוסד (עמ'4 שורות 85-87):
"בתקופה האחרונה בחמש השנים האחרונות הייתי יותר מפקח על עבודת העובדים שבמוסך. לפעמים הייתי נכנס ועובד יחד איתם שלא יהיו נזקים או פציעות, הדרכתי אותם".
ח. בעב"ל ארצי 1012/00 אלי שבח – המוסד נאמר בעניינו של עוב מוסך כי:
"עבודתו של המערער במוסך היתה על פי טיבה כרוכה בפעולות חוזרות של החלפה ותיקון " מנועים גירים בק-אקס, גלגלים קפיצים וחלקי חילוף אחרים", בקיצור, כל ענין מיכני שבעל משאית ניגש בגינו למוסך לתיקון. אולם כל פעולה שכזאת היתה מורכבת מתנועות מגוונות, שכללו: הליכה, עמידה, ישיבה, התכופפות, הרמת משאות, הברגה וכו', כאשר כלל תנועות אלה בוצעו על פי סדר משתנה בהתאם לצורכי העבודה.
משאלה הן העובדות, אין לומר כי עבודת המערער חייבה ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו; לפיכך, בדין נדחתה התביעה, ולא היה מקום למינוי מומחה יועץ רפואי משלא הונחה תשתית עובדתית להוכחת מיקרוטראומה.
אילו היה נפסק אחרת, משמעות אותה פסיקה היתה - לא הרחבת תורת המיקרוטראומה מעבר לגדריה כיום, אלא ביטולה למעשה של אותה התורה; באשר כל אדם עובד, שעבודתו על-פי טיבה אינה כרוכה במעגלי פעולות חוזרות על עצמן, יטען שיש מקום למנוי מומחה רפואי שידון בשאלת הקשר הסיבתי בין העבודה ללקוי. שינוי בהלכה שכזה חייב שיעשה בדרך של שינוי בחקיקה, ולא אחת הומלץ על ידנו להמיר את שיטת הרשימה הסגורה של מחלות המקצוע שהורחבה דרך הפיקציה המשפטית של המיקרוטראומה, בשיטת " הגדרת הסיכון"; לפיה - על המבוטח להוכיח, כי המחלה שבה לקה פקדה אותו עקב סיכון אשר לו היה חשוף בשל המיוחדות שבעבודתו". (ד"ר קובובי - רמ"ח ושס"ה סוגיות בתאונות עבודה, מהדורה I עמ 72).
דברים אלו נכונים גם בענייננו.
מחלת מקצוע:
ט. מחלת מקצוע הינה מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות שהותקנו לפי סעיף
85 לחוק. בחלק ב' לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) תשי"ד-1954 קבע המחוקק רשימת מחלות שהוכרו כמחלות מקצוע.
מדובר ברשימה סגורה , כאשר נקבע בסעיפים 44-46 לתקנות כי המחלות שיוכרו כמחלת מקצוע הינן רק המחלות המצויות בתוספת השנייה לתקנות. התוספת מפנה לסעיף ליקוי 26 לתוספת השנייה לתקנות, הקובעת, כי בעניין דלקות גידים וכד בכף היד או במרפק יוכרו כמחלת מקצוע אם נעשו "עבודות המחייבות תנועות חד גוניות של האצבעות, כף היד או המרפק, לפי העניין, החוזרות ונשנות ברציפות". בענייננו, וכפי שפורט לעיל לא ניתן לראות בפעולות בידיו של התובע בפעולות החוזרות ונשנות, אלא בפעולות מגוונות שנעשו במהלך כל יום העבודה עם מגוון פעולות נוספות.
י. לגבי סעיפים 13א' ו-14א' לתוספת:
לאחרונה ניתן פס"ד על ידי בית הדין הארצי עב"ל 67448-01-19 רפאל גבאי – המוסד מיום -12/7/20 ובו נאמר מפי כב' השופטת לאה גליקסמן:
"לצורך תחולת פריט 14 נדרש כי עבודתו של המערער תהיה כרוכה ב"עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים" (ההדגשה במק ור). ובהמשך:
המערער אפוא, לא הוכיח את משך הזמן בו עבד באמצעות המברגה החשמלית, את עוצמתה, ו/או את היותה מכשיר רוטט כהגדרת הסעיף... מכל מקום, על פי התשתית העובדתית שהוכחה בבית הדין האזורי (ואף נטענה על ידי המערער) עבודתו אינה כרוכה בעבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים, שכן השימוש במברגה החשמלית היה ספורדי ביותר.
לצורך תחולת פריט 13 נדרש כי יהיה מדובר ב"עבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב". בעב"ל (ארצי) 62348-09-19 רבקה מזרחי – המוסד לביטוח לאומי, אשר דן בעניינה של מטפלת לגיל הרך שסבלה מ- CTS וטענה, בין היתר, למחלת מקצוע על יסוד פריט 13 לתוספת השנייה כבענייננו, נפסק כי "מבוטח הטוען למחלת מקצוע צריך להוכיח, לצורך מינוי המומחה הרפואי, אפשרות לכאורית כי הוא עומד בתנאי הפריט. מקום שהוא אינו מצרף חוות דעת רפואית או מסמך רפואי הוא רשאי להפנות לפסיקה או לחוות דעת המצוטטות בפסקי דין לשם ביסוס אותו נטל ראשוני. מאידך ועל מנת שלא ימונה מומחה רפואי על חשבון הקופה הציבורית ללא הצדקה ניתן לבחון את טענות המבוטח בראי אותן חוות דעת ומקום שמהן עולה בצורה ברורה כי לא עלה בידי המבוטח להוכיח תשתית לכאורית לקיום תנאי הפריט – יש לדחות את תביעתו " (ההדגשות במקור).
יא. מהאמור לעיל עולה כי גם בענייננו, ולאור כל האמור לעיל - לא ניתן להכיר בליקוייו של התובע כפגיעת בעבודה, גם לא לעניין מחלת מקצוע בכתפיו. אמנם התובע עשה בין הפעולות הרבות והמגוונות גם פעולות עם מכשירים רוטטים, אך אף אלו נעשו בפעם לפעם ולא באופן רציף וממושך, אלא בהתאם לצרכים המשתנים, ולפרקי זמן זניחים במהלך יום העבודה.

סוף דבר:

לאור כל האמור לעיל – דין התביעה להידחות , הן לעניין תורת המיקרוטראומה והן לעניין מחלת מקצוע.
משלא הוכחה תשתית ע"פ תורת המיקוטראומה ולא ע"פ מחלת מקצוע – אין מקום להעביר את עניינו למומחה רפואי בשאלת הקשר הסיבתי.

אין צו להוצאות.

ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערער.

ניתן היום, י"ז תשרי תשפ"א, (05 אוקטובר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .