הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה ירושלים ב"ל 23775-03-21

12 באוקטובר 2021
לפני:

כב' השופט דניאל גולדברג

המערער
דוד כרמלי

ע"י ב"כ: עו"ד יריב מדר
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד אסף שפירא

פסק דין

המערער, מר דוד כרמלי, הגיש ערעור זה לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 13.12.20, על פיה נקבעה למערער נכות בשיעור 25% בכתף ימין, ולעניין בקשת המערער לקבוע נכות בגין הגב, קבעה הוועדה:
"באישור החמרת מצב מיום 13.6.18 המפנה לחוו"ד ד"ר ספרן שמתייחס לכתף בלבד – לא ניתן לדון בגב רק בכתף ".
המחלוקת בהליך עניינה בשאלה האם שגתה הוועדה הרפואית לעררים בסרבה לדון, במסגרת בקשת המערער לקביעת החמרת מצב, בבקשתו לקביעת נכות בגבו.

הרקע העובדתי
המערער נפגע בתאונת עבודה מיום 3.7.14, במסגרתה הוכרו פגימות בכתף ימין ובגב תחתון. נקבעה למערער דרגת נכות בגין הכתף בשיעור 15% ביום 16.11.16. ביום 14.6.18 הגיש המערער טופס בל/228 (תביעה לדיון מחדש לפי תקנה 36 (החמרה במצב). לתביעה צורף אישור של רופא קופת חולים מיום 13.6.18 שבו נאמר "בדקתי את הנ"ל ועיינתי במסמכיו הרפואיים ולדעתי, בהשוואה לממצאים הרפואיים המתוארים בדו"ח הוועדה הרפואית מיום 16.11.16 אשר קבע את דרגת נכותו עקב התאונה בעבודה מיום 3.7.14 חלה החמרה במצבו כמפורט: לאחר בדיקה גופנית ועיון בוועדה הנ"ל ועיון במסמכים ובדיקות חדשות כולל חוות דעת של ד"ר אורי ספרן מיום 28.5.18 יש ראשית ראיה להחמרה במצבו". אין חולק על כך שחוות הדעת הרפואית של ד"ר ספרן עוסקת בנכות בכתף ימין של המערער. לא צורף לבקשה לקביעת החמרת מצב מסמך רפואי כלשהו בנוגע לגבו של המערער. לפני וועדה בדרג ראשון הציג המערער מסמך רפואי מד"ר שרודר מיום 5.1.17 ומסמר של ד"ר סיפי פאיז מיום 10.10. 18, המתייחסים לגב, אך הוועדה קבעה, בהחלטתה מיום 30.12.19, כי אין מקום לדון בעניין הגב משלא נכלל במסגרת אישור ההחמרה. המערער הגיש ערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון ובמסגרת נימוקי הערר טען שהיה על הוועדה מדרג ראשון להתייחס למסמכים של ד"ר שרודר וד"ר פאיז, ולקבוע אם למערער נכות בגב. כאמור, הוועדה הרפואית לעררים דחתה טענה זו.

טענות הצדדים
המערער טוען כי אישר ההחמרה מיום 13.6.18 אינו מפרש איבר ספציפי כלשהו שלגביו נקבע כי יש ראשית ראיה להחמרה, אינו מפרט את היקף הבדיקה הגופנית שערך הרופא למערער, על פי האישור, ואינו מפרט אלו מסמכים חדשים עמדו לפני הרופא המאשר. בהתאם לכך, המערער טוען שאישור ההחמרה הוא כללי ואינו מצומצם לכתף, וכי היה מוטל על הוועדה להתייחס לתוצאות בדיקות CT ו- MRI שה וצגו לה בוועדה, אשר התייחסו לגב. לשיטת המערער, הוועדה לא הייתה רשאית לפרש באופן מצמצם את האישור כאילו הוא מבוסס אך על חוות דעתו של ד"ר ספרן. מכל מקום, גם בהתאם להנחיות פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בהלכת עבל 49891-07-18 המוסד לביטוח לאומי – זוגייר (מיום 4.2.19), ככל שקיימת עמימות באישור ההחמרה, על הוועדה להפעיל "פרשנות מרחיבה" כל שספק יפעל לטובת המבוטח.
המשיב טוען כי אין ממש בטענת המערער לפיה אישור ההחמרה אינו ספציפי לעניין כתף ימין, שכן מן האישור עולה כי הוא מבוסס על חוות דעתו של ד"ר ספרן, הנוגעת לכתף בלבד. אין בו כל אזכור של בדיקה גופנית לגבו של המערער או של עיון במסמכים הנוגעים לגבו. מכל מקום, ככל שקיימת עמימות, כטענת המערער, אין לזקוף אותה לחובת המשיב, אלא מוטל על המבוטח, כאשר הוא פונה בתביעה לקביעת החמרת מצב, להבהיר איזו נכות מבין אלו שנקבעו לו, הוחמרה לפי טענתו.

הכרעה
על פי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע בעבודה), התשט"ז-1956, מבוטח המבקש לנקוט הליך החמרה נדרש להמציא אישור של רופא שאושר במיוחד לכך על ידי "שירות רפואי", כי "הפגימה שבקשר אליה נקבעה דרגת הנכות הוחמרה או כי נתגלתה פגימה חדשה".
על פי פסק הדין בעניין זוגייר, ככלל תידרש הוועדה רק לפגימות אשר פורטו במסגרת אישור ההחמרה. בית הדין הארצי חזר ואישר את ההלכה שנקבעה בדב"ע מג/01-X313 הרשקוביץ – המוסד לביטוח לאומי, לפיה ועדה רפואית שדנה במצב עקב החמרה, נדרשת להתייחס ולדון באותן פגיעות הנזכרות בתעודת ההחמרה שהומצאה על ידי המבוטח.
בוועדה הרפואית לעררים מיום 16.11.16, לא נקבעה למערער נכות בגב. ממילא אין לפרש את האישור מיום 13.6.18 ככולל קביעה כי קיימת ראשית ראיה להחמרת נכות "שבקשר אליה נקבעה דרגת הנכות". האישור אף אינו קובע כי התגלתה פגימה חדשה.
המילים "בדיקה גופנית" ו"עיון במסמכים" שצויינו באישור מיום 13.6.18, אינן מאפשרות להסיק שלדעת הרופא יש ראשית ראיה לנכות או להחמרה בנכות של המערער בגבו.
בית הדין אף סבור שיש ממש בעמדת המשיב, לפיה בהליכי החמרה, שהמבוטח יוזם, על המבוטח מוטל נטל ראשוני לבסס את התנאים שבתקנה 36, ואין מקום לכך שהיעדר פירוט באישור, יטיל על המשיב נטל בלתי מוגבל. העובדה שלא ידועים המסמכים, מעבר לחוות דעתו של ד"ר ספרן, אליהם מתייחס האישור מיום 13.6.18, ולא ידועה מהות הבדיקה שהוא ערך למערער, אינה נזקפת לחובת המשיב דווקא. היעדר הפירוט בעניין זה אינו מטיל על המשיב חובה לבחון קיומה החמרה בנכות שנקבעה או בפגימה חדשה, אשר לא פורשו באופן סביר באישור לפי תקנה 36.
אשר כל כן בית הדין מחליט לדחות את הערעור.

סוף דבר
הערעור נדחה.
ערעור ברשות לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים.

ניתן היום, ו' חשוון תשפ"ב, (12 אוקטובר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .