הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה פ"ה 71703-06-20

23 יולי 2020
בפני: כב' השופט אסף הראל
נציג ציבור (עובדים) מר חוסין סעד
נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסף ורובל

התובע
חסן היב , ת.ז. XXXXXX195
ע"י ב"כ: עו"ד ס' דכואר
-
הנתבעת
עיריית מעלות תרשיחא
ע"י ב"כ: עו"ד נ' ברוק-אזוגי

החלטה

בבקשתו לסעד זמני עותר התובע כי נורה לעיריית מעלות תרשיחא (להלן – העירייה) להימנע מפיטוריו ומאיוש המשרה שאותה הוא ממלא – ראש מינהל שיפור פני העיר. העירייה מתנגדת לבקשה.

על התשתית העובדתית הבאה לא היתה מחלוקת. בהתאם לתשתית עובדתית מוסכמת זו, התובע מועסק על ידי העירייה כעובד שכיר, בתפקיד של ראש מינהל שפ"ע (שיפור פני העיר) מאז 2.2.19. התובע נקלט לתפקיד לאחר שזכה במכרז. הוא כפוף למנכ"ל העירייה (להלן – המנכ"ל). תחת אחריות התובע מצויות מספר מחלקות, לרבות מחלקת תברואה, גינון ורישוי עסקים. בנוסף, מנהל התובע קבלנים חיצוניים אשר מבצעים עבור העירייה עבודות שונות והוא אחראי על כ-90 עובדים.

התובע מועסק בדירוג ודרגה, ועל תנאי העסקתו בעירייה חלות הוראות חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות (להלן – החוקה). הוא מצוי בתקופת ניסיון שאורכה 24 חודשים מאז כניסתו לתפקיד ראש מנהל שפ"ע.

בחודש 8/2019 נערכה לתובע שיחת משוב על ידי המנכ"ל, בה צוינו בפניו נקודות חוזק וחולשה והומלץ על הארכת תקופת הניסיון בשישה חודשים (נספח 2 לתשובה). ביום 23.3.20 הודיע ראש העיר לתובע על שינוי בתנאי שכרו באופן שנוספה תוספת ניהול בשיעור 12.5% וכן תוספת של 20 שעות נוספות, והכל בתוקף משכר חודש 4/2020 (נספח 17 לתשובה). שינוי זה בתנאי השכר נעשה לאור בקשת התובע.

בחודש 3/2020, לאחר החלטת ראש העיר על שינוי בתנאי השכר, התרחש אירוע שבו פנה התובע אל קבלן גיזום שנותן שירותים לעירייה, ביקש ממנו לגזום עצים בשטח העירייה באופן שמחציתם יפונה על ידי הקבלן ומחציתם יובא לביתו של התובע. לטענת התובע, הוא יצר בהמשך היום קשר עם הקבלן וחזר בו מהצעתו לקבלן. קבלן הגיזום עדכן את עובדי העירייה בדבר השיחה ועובדי העירייה עדכנו את המנכ"ל בענין זה במועד כלשהו בסמוך לחג הפסח בשנת 2020. בעקבות מקרה זה עם קבלן הגיזום, פתחה העירייה באמצע חודש מאי בחקירה של המקרה, חקירה שבוצעה על ידי מבקר העירייה (נספח 4 לתשובה). לטענת העירייה, הפתיחה בחקירה בחודש מאי נעשתה בשל הסגר שהיה מוטל בחודשים מרץ-אפריל עקב משבר הקורונה.

במסגרת הערכות לחג הפסח, בחודש אפריל, כשבוע לפני חג הפסח, שלח המנכ"ל מסרון וואטסאפ בקבוצה של עובדי העירייה ששמה "מנהלים בחירום 2020", שם ציין כי לאחר סיור בעיר סך הכל העיר נקיה ומוכנה לחג וציין שכל הכבוד לתובע ולאגף שפ"ע.

ביום 31.5.20 זומן התובע בכתב לשימוע טרם השעייתו הדחופה מכוח סעיף 48 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963. זאת בשל שיחתו עם קבלן גיזום העצים וכן בשל טענות על כשלים בתפקודו (הזימון לשימוע צורף כנספח 6 לתשובה). השימוע התקיים ביום 1.6.20 בפני המנכ"ל. נכחו בשימוע מ"מ מנהלת משאבי אנוש בעירייה, התובע, בא כוחו וכן נכחו – לבקשת התובע –גם נציגי ועד העובדים. התובע הגיש בשימוע טיעונים בכתב (נספח 9 לתשובה). פרוטוקול השימוע צורף כנספח 8 לתשובה. העירייה החליטה לאחר השימוע שלא להמשיך בהליכים משמעתיים כנגד התובע.

במועד שלאחר תחילת חקירת העירייה את המקרה של הצעת התובע לקבלן הגיזום, ועוד לפני ישיבת השימוע מיום 1.6.20, הגיעו אחיו ואביו של התובע לעירייה והתעמתו שם מילולית עם ראש העירייה.

העירייה החליטה שיש לפתוח בהליכי פיטורים כנגד התובע בשל המקרה עם קבלן הגיזום ובשל שורת עניינים שונים שלטענת העירייה מצביעים על חוסר תפקוד מקצועי משביע רצון. לצורך זה זומן התובע במכתב מיום 3.6.20 לשימוע בפני ועדת פיטורים לפי סעיף 171א לפקודת העיריות [נוסח חדש]. לזימון צורפו מסמכים שונים (נספח 11 לתשובה). מועד השימוע נדחה לבקשת התובע והתקיים בסופו של דבר ביום 22.6.20 בפני ועדה שהורכבה מהמנכ"ל, היועצת המשפטית של העירייה (להלן – היועצת המשפטית) וכן גזבר העירייה. התובע נכח בישיבה יחד עם בא כוחו. כמו כן נכחו בישיבה, לבקשת התובע, כמשקיפים, שני חברי ועד העובדים. במהלך הישיבה הגיש התובע טיעונים בכתב (נספח 15 לתשובה). פרוטוקול שיחת השימוע צורף כנספח 14 לתשובה. ביום 24.6.20 החליטה ועדת הפיטורים לפטר את התובע, תוך מתן הודעה מוקדמת של חודש ימים שתסתיים ביום 23.7.20, במהלכה התבקש התובע שלא לעבוד בפועל (נספח 16 לתשובה). עובר להחלטת הפיטורים, לא התקבלה הסכמת ארגון העובדים היציג לפיטורים והעירייה גם לא התייעצה עם הארגון בנוגע לאותם פיטורים.

התובע הגיש תצהיר מטעמו לתמיכה בבקשה. העירייה הגישה תצהיר של המנכ"ל לתמיכה בתשובתה. שני הצדדים לא היו מעוניינים לחקור את נותני התצהירים בחקירה נגדית.

לאחר שנתנו את דעתנו לכלל טענות הצדדים ולכלל הראיות שהוצגו בפנינו, באנו לכדי מסקנה כי דין הבקשה להידחות. זאת מאחר וסיכויי התביעה אינם טובים ומאחר ומאזן הנוחות אינו נוטה לעבר התובע. נטעים כל קביעותינו להלן הן לכאוריות.

סיכויי התביעה אינם טובים
החלטת העירייה לפטר את התובע היא החלטה מינהלית של רשות מקומית. זו אינה רק החלטה מינהלית, כי אם החלטה של מעסיקתו של התובע. העירייה היא זו שתקבע האם התובע ממלא את תפקידו כשורה או לא. מכח הוראת סעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970, בית הדין לא יתערב בהחלטה בדבר סיום העסקת התובע, אלא אם אותה החלטה עומדת בניגוד לכללי המשפט המינהלי או אם היא עומדת בסתירה לחוק או להסכמים החלים על העיריה.

לטעמנו, העירייה הצביעה על עילת פיטורים מוצדקת. לא רק שעילת הפיטורים מוצדקת, אלא שהעירייה נקטה בהליך פיטורים שהיה תקין.

ראשית יש ליתן את הדעת כי התובע נחשב לענין החוקה כעובד זמני. זאת מאחר ובמועד פיטוריו טרם השלים תקופת עבודה העולה על 24 חודשים (סעיף 5 להסכם קיבוצי כללי מיום 25.10.09 שנכרת בין מרכז השלטון המקומי לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה). כעובד זמני, רשאית העירייה לפטר את התובע גם מבלי שהתקבלה קודם לכן הסכמת ארגון העובדים היציג בעירייה (סעיף 70 לחוקה). בהינתן כי פיטורי עובד בנסיון אינם כפופים להסכמת ארגון העובדים, ממילא לא נפל פגם שהעירייה לא הכפיפה את אותם פיטורים למנגנון ההכרעה הפריטטי הקבוע בפרק י"ז לחוקה. על כן יש לדחות את טענות התובע בענין זה.

מהזימון לשימוע עובר לפיטורים עלה כי העירייה מייחסת לתובע חוסר תפקוד מקצועי משביע רצון בשורה שלך נושאים. אלא כוללים, בין היתר, התנהלות לא ראויה מול קבלן גיזום העצים; היעדר בקרה על קבלנים העובדים עם העיריה; כשל במעקב אחר הצורך בחידוש חוזים בין העירייה לבין קבלנים; אישור חשבונות לקבלנים ללא בדיקה וללא חוזה; והתנהלות בעייתית של עיכובים בטיפול בנושאים שונים. עיון במסמכים מזמן אמת שצרפה העירייה לזימון לשימוע, כמו גם עיון בפרוטוקול שיחת השימוע, מעלה כי מדובר בטענות שיש להן בסיס. אין מדובר בסוגיות שהומצאו יש מאין אך כדי להביא לפיטוריו של התובע שלא כדין.

כך, למשל, במשוב שנערך לתובע בחודש 8/19 ציין בין היתר כי על התובע לשפר את התנהלותו בנוגע לתהליכי בקרה ומדידה (נספח 2 לתשובה). כך, למשל, בהודעה מיום 1.1.20 ציינה היועצת המשפטית מקרה שבו קבלן צבע ביצע עבודה מבלי שהעביר לעירייה אישור על ביטוחים כפי שנדרש וחרף זאת נדרשת העירייה לשלם לו עבור העבודה. כך, בהודעה מיום 24.2.20 של היועצת המשפטית לתובע ציינה הראשונה כי התובע הוא שצריך לקדם את חתימת ההסכם מול יקוטי. כך, למשל, בפרוטוקול שיחת השימוע אישר ב"כ התובע כי יש דברים שלא מבוצעים בזמן, אולם טען כי האחריות לכך אינה רק של התובע. עוד עולה משיחת השימוע כי התובע לא הכחיש שנפגש במסעדה עם קבלן שסיפק שירותים לעירייה – והעירייה מצויה עמו בסכסוך. במענה לטענת העירייה כי התובע נעדר מישיבות של ועדת המכרזים הנוגעות לתחום פעילותו ובכך החליש את עמדת העירייה שם, לא הכחיש התובע כי נעדר מישיבות של ועדת המכרזים אך טען כי לא זכור לו מדוע וכי יתכן שהיה חולה. כאשר נטען בפני התובע כי עבודתו מול קבלנים ללא מכרזים מהווה בעיה, לא הכחיש זאת התובע אלא טען שהיועצת המשפטית היא זו שצריכה להכין את המכרז.

טענת התובע כי בזמן אמת אין עיגון לטענות העירייה כלפיו – לא מקובלת עלינו, כמפורט לעיל. נכון הדבר כי העירייה לא הוציאה לתובע, עובר לזימונו לשימוע, התראות בכתב בנוגע לאופן התנהלותו המקצועית. אלא שבכך אין ללמד כי לא היתה עילת פיטורים אמיתית. העירייה אינה מצופה לעגן בכתב כל חוסר שביעות רצון מתפקודו של התובע. נראה שהקש ששבר את גב הגמל היה המקרה שבו הציע התובע בחודש 3/20 לקבלן גיזום להעביר לביתו של התובע מחצית מהעצים שייגזמו. הענין נודע לעירייה בסמוך לחג הפסח, ובעקבות זאת פתחה העירייה בחודש מאי בחקירה ואף החלה לנקוט בצעדים משמעתיים כנגד התובע – הליך שהעירייה החליטה להפסיקו. לאור אותו מקרה עם קבלן הגיזום - אשר היה בגדר התנהלות לא תקינה של התובע גם אם נכונה טענתו כי חזר בו מהצעתו לאותו קבלן – היתה רשאית העירייה לבחון את דרך התנהלותו המקצועית של התובע מאז תחילת העסקתו ולהגיע למסקנה כי יש כאן צבר אירועים אשר עושים את התובע לבלתי מתאים לתפקידו.

לא מצאנו לקבל את טענת התובע כי היה על העירייה ליתן לו הזדמנות נוספת ולהאריך את תקופת הנסיון בשלושה חודשים נוספים. הטעם לכך הוא שבמהלך תקופת עבודתו, טרחה העירייה להבהיר לתובע כי הוא נדרש לשפר את ביצועיו בתחומים שונים. טענת התובע כי ידע על התלונות האלה לראשונה רק במסגרת הליך הפיטורים, לא מקובלת עלינו כלל. בתצהירו, מציין המנכ"ל כי במהלך תקופת עבודתו של התובע קיים עמו שיחות בנוגע לתחומים בהם הוא נדרש לשפר את התנהלותו (סעיף 15 לתצהיר המנכ"ל). טענה עובדתית זו מקובלת עלינו, שכן היא זוכה לעיגון מדברים שנאמרו בשיחת השימוע ביום 22.6.20. כך, למשל, ציין שם המנכ"ל כי הוא אמר לתובע שלא היה מקום שהתובע ייפגש עם קבלן שעמו מצויה העירייה בסכסוך, והתובע לא הכחיש זאת בדבריו. כך, למשל, ציין המנכ"ל כי אמנם לא הוצאו התרעות לתיק האישי, אבל הדברים כן נאמרו לתובע. אף התובע אישר בסוף השיחה כי המנכ"ל שוחח עמו ואמר לו לעשות בקרות ועוד בקרות. נזכיר כי חוסר ביצוע בקרות היה אחד התחומים שבגללו פוטר התובע. בנסיבות אלו, ולאור הבעיות בתפקוד התובע, אין לומר כי החלטת העיריה שלא להאריך את תקופת הנסיון היא בלתי סבירה בצורה כזו שמוצדק להתערב בה.

לא נפל כל פגם בכך שהעירייה החליטה להפסיק את ההליך המשמעתי, שהיה רק בשלביו הראשוניים ממש (שימוע לפני השעיה מיידית) ולנקוט תחת זאת בהליך פיטורים. הדבר אינו מצביע כי העירייה היתה נעולה בדעתה לסיים את העסקת התובע. להיפך, הדבר מצביע כי בעקבות השימוע לפני ההשעיה המיידית, בחנה העירייה את כוונתה המקורית והגיעה למסקנה כי זו אינה הדרך המתאימה לנקוט בה. לא היה כל פגם בהחלטה לפתוח בהליך הפיטורים, שכן הסוגיות השונות והרבות בהן ייחסה העירייה לתובע חוסר תפקוד מקצועי משביע רצון - כפי שפורטו בזימון לשימוע לפני הפיטורים (נספח 10 לתשובה) – לא שיקפו עבירות משמעתיות, אלא עיקר משקלם שיקף חוסר התאמה לתפקיד. זאת, גם אם מביאים בחשבון שאחת הסוגיות האמורות נגעה לחוסר התנהלות תקין מול קבלן הגיזום. מדובר בהחלטה מינהלית שבית הדין לא ימהר להתערב בה (ע"ע (ארצי) 525/06 מדינת ישראל – סגל, פס' 28-29 (21.1.2007)). יוטעם שוב, כי עצם זימונו של התובע לשימוע לפני השעייה דחופה, לא מצביע כי העירייה החליטה שמדובר בעבירות משמעתיות. העירייה אמנם סברה שההתנהלות מול קבלן הגיזום היא עבירה משמעתית, אולם לאחר שהתקיים השימוע שינתה את דעתה – ולא היתה כל מניעה שתעשה זאת.

טענת התובע כי פיטוריו נעשו בשם מניעים פוליטיים – לא מקובלת עלינו. הראינו כבר כי היתה קיימת עילת פיטורין מוצדקת שעניינה חוסר שביעות רצון מתפקודו המקצועי של התובע. התובע לא טען בשימוע לפני הפיטורים כי פיטוריו נעשים בשל מניע פוליטי. עצם העובדה שאביו ואחיו של התובע התעמתו מילולית עם ראש העיר, אינה מביאה למסקנה כי עילת הפיטורים היתה נגועה במניע פסול. טענת העירייה כי אותו עימות ארע בעקבות החקירה שבה פתחה העירייה כדי לחקור את הצעת התובע לקבלן הגיזום – לא נסתרה. מכאן שהרקע לעימות לא היה פוליטי, כי אם טרוניות משפחת התובע על עצם חקירת המקרה.

לא רק שהוכח כי עילת הפיטורים היתה מוצדקת, אלא שגם הליך הפיטורים היה תקין. לתובע נערך שימוע ארוך, שתועד בכתב, ממנו עלה כי ניתנה לו ולבא כוחו הזדמנות אמיתית להתייחס לטענות העירייה כלפיו. התובע מימש את זכות הטיעון בכתב וגם בעל פה. החלטת העירייה בדבר פיטורי התובע היתה מנומקת היטב ועולה ממנה, בין היתר, כי התובע לא נוטל אחריות להתנהלותו ולא מבין היכן נדרש שיפור בהתנהלות זו.

נכון הדבר כי שכרו של התובע הועלה בחודש 3/20. בחודש אפריל אף שיבח המנכ"ל את התובע ואת אגף שפ"ע, במסרון שנשלח למנהלי העייריה, על כך שסך הכל העיר נקיה ומוכנה לחג הפסח. אלא שאין באלה להראות כי תפקודו של התובע היה משביע רצון באופן כזה שלא הצדיק את פיטוריו. ראשית, העלאת השכר באה לאחר בקשת התובע ושיקפה זכויות שכר שהגיעו לתובע מכח תפקידו הניהולי. שנית, העובדה שהעירייה לא דחתה את בקשת התובע להעלאת שכר והמנכ"ל לא נימנע מלשבח היכן שיש מקום לכך – רק מעידים שגישתה של העירייה כלפי התובע היתה עניינית וכי לא נעשה נסיון לפעול כנגדו ממניעים זרים, כגון מניעים פוליטיים. העירייה אינה טוענת כי תפקודו המקצועי של התובע היה בלתי מספק בכל תחום ותחום שבו פעל. אלא שהיא הצביעה על תחומים חשובים רבים שבהם אותו תפקוד לא היה משביע רצון, ובשל כך היתה רשאית לפטר את התובע. לכן יש לדחות את טענות התובע בענין זה.

סיכויי התביעה שאינם טובים מטים את הכף לדחית הבקשה.
מאזן הנוחות אינו נוטה לעבר התובע
לא רק שסיכויי התביעה אינם טובים, אלא שמאזן הנוחות אינו נוטה לעבר התובע. נזקו של התובע – ככל שתתקבלנה טענותיו בתום ההליך העיקרי – הוא כזה שניתן יהיה לפצותו בפיצוי כספי, או ליתן צו המחזיר אותו לתפקידו, או שניהם.

מנגד, העירייה מצביעה על חוסר תפקוד משביע רצון של מי שאמור לנהל אגף חשוב בעירייה. כפיית עבודתו של התובע על העיריה, כאשר זו הראתה כי התובע אינו ממלא את התפקיד בצורה משביעת רצון, פוגעת בכלל תושבי העיר. הנזק כאן אינו מתמצה באדם בודד אלא בציבור.

סיכום
הבקשה נדחית. התובע ישא בהוצאות העירייה בגין בקשה זו בסך כולל של 3,000 ש"ח אשר ישולמו לידי העירייה תוך 30 ימים מעת שתומצא ההחלטה לתובע.

לצדדים מוקנית, תוך 15 ימים מעת שתומצא להם החלטה זו, אפשרות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים כי תינתן להם רשות לערער עליה.

בשלב זה אין להגיש כתב הגנה. החלטה בענין זה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, ב' אב תש"פ, (23 יולי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר יוסף ורובל
נציג ציבור (מעסיקים)

אסף הראל, שופט

מר חוסין סעד
נציג ציבור (עובדים)