הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה סע"ש 8715-06-18

לפני:
כב' השופט יגאל גלם, סגן נשיא
יוסף אהרון לוי – נציג מעסיקים
רוני גאגין – נציגת עובדים

התובעת
ניו פרמננט מייק אפ בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד איל שוויקה
-
הנתבע
אלמוג לסרי
ע"י ב"כ עו"ד רן לוין

פסק דין

התובעת חברת ניו פרמננט (להלן: "התובעת") מייחסת לעובד שלה לשעבר, מר אלמוג לסרי (להלן: "הנתבע") מעשה גניבה שנעשה, כך לטענתה, באמצעות מכירת מוצרי החברה באתר הבינלאומי "אמזון" ללא ידיעת ואישור התובעת תוך שהוא מזרים את כס פי התמורה לחשבונו ה פרטי.
עוד טוענת התובעת כי הנתבע עשה שימוש אסור בסימן המסחר של החברה והפר את חובת תום הלב שהוא חב כלפי התובעת, מעסיקתו, ועותרת לחייב אותו בתשלום פיצוי כולל בסך 410,000 ₪.

העובדות
1. התובעת הינה חברה המאוגדת כדין בישראל הידועה בשמה המסחרי NPM אשר עוסקת בתחום האיפור בארץ ובחו"ל. התובעת מופעלת ומנוהלת על ידי מר משה אלול (להלן: "המנכ"ל").
לגרסת התובעת היא חברה מובילה בתחום פיתוח האיפור הקבוע ובתחום האיפור בכלל ורשומים על שמה שני פטנטים בינלאומיים בתחום.
2. הנתבע עבד בשירות התובעת בתקופה מיום 30/8/2017 ועד ליום 30/4/2018 (להלן: "תקופת העסקה") בתפקיד של מנהל השיווק של החברה.
לגרסת הנתבע הוא הועסק בתובעת בעיקר על סמך הידע והניסיון שצבר במכירות ה- ecommerce בכלל, ובמכירות באמצעות אתר הסחר הבינלאומי אמזון, כאשר מיד עם תחילת עבודתו וכפועל יוצא של תפקידו החל הנתבע לעבוד על הקמת דפי מכירות מוצרי התובעת באתר אמזון ולצורך כך גם נרשם לקורס העוסק בניהול מכירות והתנהלות באתר אמזון.
3. במהלך שנת 2018 סבל מנכ"ל התובעת, מר משה אלול, מבעיה רפואית בכתפו בעקבותיה נותח ולא היה כשיר לעבוד למשך חצי שנה. לטענתו, בתקופה זו ניצל הנתבע את היעדרותו לצורך גניבת מוצרים מהתובעת ומכירתן באתר האינטרנט אמזון והעברת התקבולים ל חשבון ייעודי שפתח על שמו לשם כך.
4. לגרסת המנכ"ל, ביום 29/4/2018 קיבל טלפון מאת ערן אלול, קרוב משפחה ומפיץ של מוצרי התובעת בעיר ניו יורק (ארה"ב) (להלן: "מר אלול") אשר ביקש לברר את פשר מכירת המוצרים במחירים כה זולים באתר אמזון. בעקבות שיחה זו גילה המנכ"ל 'לתדהמתו' כי מוצרי החברה נמכרים באתר המכירות אמזון ובינ יהם מכשיר "אורון 60" שהוא פרי פיתוחה של התובעת.
5. עוד התברר למנכ"ל, כ ך לגרסתו, כי הנתבע פתח חש בון בנק בארה"ב לצורך קבלת התקבולים מהקניות שבוצעו באתר , העביר את פרטיו האישיים לרבות כתובת המייל האישית והנפיק מדבקות ברקודים למשלוח המוצרים ממחסני החברה בישראל לחו"ל, בנה מערך סליקה והתקשר עם חברות שילוח למשלוח המוצרים שהוזמנו דרך האתר.
6. לגרסת המנכ"ל הוא עימת את הנתבע עם הממצאים והאחרון לא התכחש לעובדה כי מתנהלת חנות מכירה וירטואלית באתר המכירות "אמזון" וכי המדובר בחנות המופעלת על ידו בחשבון האישי שלו שבו הוזן המייל הפרטי שלו. באותה שיחה, כך לגרסת המנכ"ל, הודה הנתבע כי קיבל לחשבונו סך 800$ בגין מכירת המוצרים באתר אמזון וכן הודה כי "עשה צעד אחד יותר מהר". לטענתו, הנתבע ניסה לברר אפשרות הסדרת העניין בכסף בתמורה לכך שהמנכ"ל יוותר על טענותיו כלפיו.
7. לגרסת המנכ"ל הוא דרש מהנתבע להעביר לידיו דו"חות מכירה מלאים מאתר אמזון בצירוף דו"חות התמורה ויתרת המלאי באתר אך הנתבע סירב לדרישתו.
8. ביום 1/5/2018 הגיש המנכ"ל תלונה במשטרה כנגד הנתבע באשמת גניבה.
9. ביום 3/5/2018 זומן הנתבע לשיחת השימוע שלא התייצב אליה והיא נדחתה ליום 13/5/2018.
10. מטעם התובעת הוגשו תצהירי עדות ראשי של מר משה אלול; מר ערן אלול, ושל גב' ורד אלול.
11. מטעם הנתבע הוגש תצהיר עדות ראשית של הנתבע עצמו.

דיון והכרעה
12. בתביעה שלפנינו, מייחסת התובעת לנתבע סדרת מעשים ותובעת פיצוי כספי בגינם כדלקמן -
מעשה גניבה של המוצרים אשר הוצאו שלא כדין, כטענת התובעת, ממחסני התובעת בשווי של 180,000 ש"ח וגניבת תקבולי המכירה באתר אמזון בסך 80,000 ₪.
הפרת סימן מסחר המוכר של התובעת NPM ושימוש בו ללא הסכמת התובעת בניגוד להוראות חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999. התובעת מבקשת לחייב את הנתבע בתשלום פיצוי בסך 150,000 ש"ח.
לחילופין, עותרת התובעת לחייב את הנתבע בתשלום פיצוי בסך 100,000 ₪ ללא הוכחת נזק בגין עוולת גניבה בעין בהתאם להוראת סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות.
מעשה גניבה ממעביד האומנם?
עמדת הפסיקה
13. גניבה ממעסיק נחשבת כעבירה חמורה אשר פוגעת ביחסי האמון המיוחדים בין העובד למעסיקו (דברי השופט צור בע"ע 272/06 משה אוחנון – קליניק שיווק מזון (1986) בע"מ, (פורסם בנבו, 23.7.2007).

הנטל להוכיח מעשה גניבה בידי העובד מוטל במלואו על כתפי המעסיק. בהתייחס לנטל ההוכחה ומידת ההוכחה קבע בית הדין הארצי (ע"ע 1079/04 מרכולית כוכב בע"מ – עזבון המנוח לב רובינשטיין ז"ל, (פורסם בנבו, ניתן ביום 25/4/2006):
"... נטל ההוכחה להוכיח שעובד גנב או מעל בתפקידו, מוטל על כתפי המעביד הטוען למעילה או לגניבה. על כן יש לפנות לראיות שהובאו מטעם המעביד ולבחון האם די בהם כדי לשכנע את בית הדין כי העובד אכן גנב."

באשר למידת ההוכחה נקבע כי:
"... כשמדובר בגניבה ממעביד יש צורך במידת הוכחה מוגברת, מעבר לזו הדרושה במשפט אזרחי רגיל, היינו, מעבר למאזן ההסתברות."

בהקשר זה עוד נקבע (דב"ע (עבודה ארצי) נג/3-79 לובה יונייב – חברת וייסמן תמרוקים בע"מ (פורסם בנבו, 25.11.1993).
"ראיות נסיבתיות שעל אדניהן מן הראוי לבסס ממצא עובדתי – צריך שתובלנה בעליל למסקנה בדבר קיום העובדה השנויה במחלוקת, ובענייננו למסקנת הגניבה, ממילא צריך שתשלולנה, ברמת הסתברות גבוהה, מסקנה שונה, דהיינו, אי-קיום העובדה השנויה במחלוקת ולבל תותרנה ספק כי משתי המסקנות היא הנכונה. לשון אחרת: אם מאותן ראיות נסיבתיות מתאפשרות, במידת סבירות משמעותית, גם הסקת מסקנה אחרת (בענייננו למשל, טעות, רשלנות, אי סדרים וכיו"ב) – כי אז אין להשתית על הראיות הנסיבתיות את הממצא העובדתי הנטען."
14. לגרסת התובעת , הקים הנתבע במהלך תקופת עבודתו פלטפורמת מכירות מבוססת באתר אמזון אשר כוללת חשבון בנק בארה"ב לצורך קבלת תקבולי המכירות, הנפקת ברקודים למשלוח המוצרים, מערכת סליקה מסודרת. הנתבע שיווק את מוצרי התובעת תחת שם התובעת ולכאורה באמצעותה ללא ידיעת ואישור הבעלים – מר משה אלול; שלח את מוצרי התובעת מהמחסן הממוקם בעיר חיפה ונטל את תקבולי המכירות לכיסו הפרטי. לגרסתה, מכירת מוצרי התובעת באתר 'אמזון' החלה בחודש 10/2017 ונמשכ ה עד לאחר הגשת התביעה דנן ובפועל הקים הנתבע חברה בתוך התובעת אשר פעלה ללא ידיעת ואישור המנכ"ל.

15. להוכחת טענתה בדבר מעשה הגניבה המיוחס ל נתבע, הפנתה התובעת לדפי המכירות באתר אמזון בהן הוצגו מוצרי התובעת ומחירים (נספח "ג" לתצהיר המנכ"ל); דפי פירוט ברקודים עבור המוצרים המשווקים באתר (נספח "ה" לתצהיר) ; קבלה בגין רכישה שבוצעה על ידי ערן אלול מיום 30/4/2016 (נספח "ד" לתצהיר); סיכום הזמנות מאתר אמזון (נספח "ז") ואישור מחברת המשלוחים UPS כי לא בוצעו משלוחים על ידי התובעת לאתר המכירו ת אמזון ( נספח "יב").
עוד הפנתה התובעת לשני תמלילים של שיחות אשר התנהלו בין המנכ"ל לבין הנתבע לאחר גילוי מעשה 'הגניבה' כטענתו.

16. מנגד טען הנתבע כי הרעיון לשווק את מוצרי התובעת באתר אמזון הוא פרי מחשבתו של המנכ"ל אשר קיבל אותו לעבודה בפרט למטרה זו. הנתבע היה בעל חשבון פעיל באמזון בעל דירוג גבוה עם חשבון בנק בארה"ב בעת קבלתו לעבודה ועובדה זו קסמה למנכ"ל אשר החליט להתחיל לשווק ולמכור את מוצרי התובעת תוך שימוש בחשבון האמזון הפרטי של הנתבע כאשר במקביל פעל הנתבע, בחסות התובעת ומימונה, לרישום סימן מסחר לטובת התובעת בארה"ב .
לטענת הנתבע דין התביעה נגדו להידחות על הסף. התובעת לא עמדה בנטל הכבד המוטל עליה להוכיח כי הוא פעל ללא הרשאה וכי הוציא סחורה שלא כדין מ מחסני התובעת והעביר את התקבולים לכיסו הפרטי. התובעת לא הוכיחה את כמות המוצרים שהנתבע הוציא ממחסנה ללא רשות ובכך לא הוכיחה את היקף 'הגניבה' , מה גם שלא הוכיחה את דרך חישוב שווי הרווחים הנטענים על ידה .

הכרעה

17. נקדים אחרית לראשית ונבהיר כי כלל המסמכים והראיות שצורפו על ידי התובעת לרבות העדויות שנשמעו בהליך אינם תומכים בגרסת התובעת בדבר מעשה הגניבה המיוחס לנתבע. לא זו אף זו, מכלול הראיות והעדויות אינם תומכים בטענת התובעת ל חוסרים במלאי המוצרים ו/או למעשה מעילה שכלל התרחש במפעלה.
למעשה אין מחלוקת והעניין גם הוכח מעדות המנכ"ל כי ה נתבע התקבל למלא תפקיד מנהל שיווק כאשר הגדרת תפקידו היתה לשווק את מוצרי התובעת בחו"ל כולל ליווי וניהול מערך ההזמנות , פניות לקוחות ורישום תקבולים. עוד הוכח מהמסמכים שצורפו לתיק כי באותה תקופה בה החל הנתבע לעבוד בשירות התובעת פעלה התובעת לרישום סימן מסחרי על כמה ממוצריה בארה"ב וזאת כהוכחה לכך שהתוב עת עצמה חפצה בשיווק מוצריה בארה"ב . עוד אין חולק כי מוצרי התובעת שווקו באתר אמזון תחת שמה המסחרי NPM ותוך שימוש בכתובתה הרשומה בארץ – שד' ההסתדרות 228 בעיר חיפה .
הרושם שהתקבל לאחר שמיעת העדויות בתיק הוא כי המנכ"ל חפץ לקדם את מכ ירת מוצרי התובעת בחו"ל ובעיקר ברחבי ארה"ב דרך אתר אמזון ולשם כך פעל יחד עם הנתבע ברישום סימן מסחר עבור התובעת בארה"ב ונתן אור ירוק לנתבע לפעול מול אמזון לפרס ם ולשווק מוצרי התובעת אך כל זאת הוא עשה מבלי לעדכן את מר ערן אלול אשר היה המשווק הבלעדי של מוצרי התובעת בניו יורק .
מר ערן אלול גילה כי מוצרי התובעת משווקים בארה"ב הוא פנה למנכ"ל לברר את פשר העניין והאחרון טען כי ה שיווק נעשה ללא ידיעתו ו/או מעורבותו ודרש ממר אלול לבצע הזמנה כדי לוודא את זהות השולח. המנכ"ל צירף אישור רכישה מהאתר אמזון (נספח "ד" לתצהיר המנכ"ל) אשר הראה כ י המוצרים נמכרו על ידי חברה בשם ASLIFE שלא הוכח הקשר שלה עם הנתבע ובוודאי ובוודאי שלא הוכח כי הנתב ע הוא אשר עמד מאחורי עסקת המכירה. כאשר עומת המנכ"ל עם הרישום בקבלה לא ידע להסביר את הע ניין והמשיך לטעון כי הנתבע מכר את מוצרי החברה תחת שמה המסחרי ללא ידיעתה.

18. המנכ"ל נדרש לתאר בכלליות את האופן בו טיפל הנתבע בהזמנות שהתקבלו מחו"ל (שלא נעשו דרך אתר אמזון ואשר היו בידיעת המנכ"ל) , וכך העיד:
"ברגע שמר אלמוג כבר היה בקשר ראשוני עם הלקוח והפניתי אותו אליו. אלמוג היה דואג לרשום את ההזמנה, להוציא מה שנקרא proforma invoice . היינו עושים, אני חושב שאלמוג היה עושה את זה, לוקח את המשקלים והכל ומכניס גם את הנושא של השילוח. משם הוא היה שולח ללקוח את ה- proforma invoice על מנת לבצע את התשלום, ברגע שה תשלום היה מתבצע אז הוא היה דואג להוציא את זה החוצה דרך אחת מחברות השילוח שעבדנו לרוב עבדנו עם UPS." (בעמ' 45 ש' 12-17).

אחת ממני הטענות שהעלתה התובעת התמקדה בכך שלנתבע היתה גישה ישירה וחופשית לסחור ה במחסן וכך למעשה התבצעו ההזמנות מאתר האמזון כאשר הנתבע היה ניגש בכוחות עצמו למחסן מוציא את הסחורה ללא פיקוח ומעקב ושולח את ההזמנות לחו"ל באמצעות חברת שילוח . כשנחקר המנכ"ל על אופן התנהלות המחסן בהקשר של הוצאת סחורה הוא העיד כי הועסקו במחסן שתי פקידות שתפקידן היה להכין את המשלוח (ש' 21 עמ' 45) אך יחד עם זאת המחסן היה פתוח לכל העובדים אשר יכלו להיכנס אליו ב אופן חופשי לה וציא סחורה כולל הנתבע שלטענת המנכ"ל נהג לעשות כן בהכנת המשלוחים להזמנות שנעשו דרך אתר אמזון ללא ידיעת מי מהעובדים המועסקים במחסן (בעמ' 46 ש' 2-3).
כבר נבהיר כי גרסת המנכ"ל בקשר ל אופן התנהלות מחסן התובעת שהיה פרוץ כטענתו בפני העובדים ובפני הנתבע בפרט לא נתמכה ב עדים רלוונטיים וכלל לא הוצגו עדויות התומכות בגרסה זו. לא זו אף זו, מעדות המנכ"ל עצמו הוכח כי הועסקו במחסן שתי עובדות, אינה ודניאל, שתפקידן היה להכין את ההזמנות שהתקבלו במחסן וכך לדבריו:
"ת. אנה? הייתה עובדת בהזמנות, מארגנת את ההזמנות.
...
ת. היא הייתה מקבלת מאלמוג, למשל, סתם דוגמה, או ממני הזמנה, היא הייתה עושה. לפעמים, אם היא לא הייתה נמצאת, או שהיה לחץ והיה הרבה פעמים לחץ, אז הוא היה עולה למעלה לקחת, אם זה היה דברים קטנים הוא היה עולה, זה לא שהיה אסור לו להיכנס."

19. עדותו מלמדת כי הועסקו עובדות קבועות בהכנת הזמנות במחסן לצד עובדת נוספת בהנהלת חשבונות , בשם סופיה, שהכינה שטר מטען וחשבון proforma כך שלא הובהר ומטבע הדברים לא הוכח מה היה תפקיד הנתבע בהכנת ההזמנות ובהוצאת שטרי מטען . העובדות כאמור לא התייצבו להעיד ולתמוך בגרסת התובעת בעניין מעורבות הנתבע בהכנת המשלוחים לחו"ל וממילא לא הובהר הצורך בכך שה נתבע עצמו יטפל בהכנת המשלוחים כאשר מועסקות עובדות קבועות למלא תפקיד זה.

20. להוכחת מעשה 'הגניבה' צירף המנכ"ל לתצהיר עדותו הראשית אישור מטעם חברת UPS לפיו, לא נעשו דרכה שליחויות מטעם התובעת לחברת אמזון אליו צורף דו"ח פירוט שליחויות של חברת UPS בגין התקופה מיום 8/3/2018 עד ליום 29/4/2018 (נספח "י" לתצהיר מר אלול). מלבד העובדה שהמסמך השולל ביצוע שליחויות באמצעות חברת UPS ל חברת אמזון לא הוגש על ידי עורכו; המסמך מתייחס לחודש אחד בלבד מ- 8/3/2018-29/4/2018 כך שאין בו ללמד ולהעיד על מכלול השליחויות שערכה חברת UPS עבור התוב עת בתקופה נשוא התביעה ובפרט אין בו הו כחה דיה לטענה כי התובעת אכן לא ביצעה משלוחים ל אתר אמזון בתקופה הרלוונטית לתביעה.

21. המנכ"ל שלטענתו גילה וידע על שי ווק מוצרי התובעת באמזון ממר אלול, שהוא המפיץ הרשמי של מוצרי התובעת באיזור ניו יורק, עשה ניסיון לרכוש את מוצרי החברה על ידי מר אלול וצירף אישור רכישה מאתר האמזון (נספח "ד" לתצהיר מר אלול) ממנו עולה כי המוצרים נמכרו על ידי חברה בשם ASLIFE. כאשר עומת המנכ"ל עם הרישום בח שבונית ונשאל לגבי הקשר בין המוכר לבין הנתבע, הוא לא ידע להסביר את העניין ו המשיך לטעון כי ה נתבע מכר את מוצרי החברה תחת שמה המסחרי ללא כל הוכחה או אסמכתא התומכת בטענתו זו.

22. התובעת צירפה שני תמלילים שלטענתה תומכים בגרסתה. בית הדין ער לטענות ב"כ הנתבע כי ההקלטה עצמה לא צורפה לתיק בית הדין ו אין תצהיר המפרט כיצד נערכה, מתי, כיצד נשמרה ומי הם הדוברים בשיחה. אולם יחד עם זאת בית הדין איפשר לתובעת להציג תמלילים ולהביאם כחלק מהראיות בתיק.
עוד יש לזכור כי לבית הדין האזורי שיקול הדעת איזה משקל להעניק להם, בהתחשב בכלל הנסיבות, כאשר מגמתה של הפסיקה בשנים האחרונות היא להעביר את מרכז הכובד לשאלת המשקל ולא לשאלת הקבילות (ע"ע 423/99 מדינת ישראל – ישראל אגוזי, מיום 28.12.05).
מכל מקום, נמצא כי התמלילים אינם מאששים את טענת התובעת בדבר מעשי הגניבה המיוחסים לנתבע לרבות היקפם ואין בהם הודאה ברורה של הנתבע להאשמות המופנות נגדו הן לעניין עצם הגניבה והן לעניין היקפה .
למקרא התמלילים עולה כי המנכ"ל הפנה לנתבע האשמות בגין הקמת חנות וירטואלית באינטרנט לשיווק ומכירת מוצרי התובעת באתר המכירות אמזון ובהוצאת סחורה ממחסני התובעת, מכירתה וקבלת התקבולים לכיסו ללא ידיעתו. עיקר התמלילים היו דבריו של המנכ"ל, והמעט שהנתבע אמר אינו מאשש את גרסת התובעת בדבר העדר ידיעת ומעורבות המנכ"ל בהתנהלות העסקית של התובעת באתר אמזון.

23. סיכום ביניים- מהעדויות והראיות שפורטו עד כה לא הוכח כי ה נתבע נטל מוצרים ממחסן התובעת ושיגר אותם להזמנות דרך אתר אמזון ללא ידיעת המנכ"ל ו מעורבותו. נהפוך הוא, התנהלות המנכ"ל הכוללת רישום סימן מסחרי על שם התובעת בארה"ב ב סמוך לתקופה בה נקלט הנתבע לעבוד בשירות התובעת והימנעות התובעת מלזמן עדים רלוונטיים אשר בכוחם לשפוך אור על התנהלות הנתבע ומידת שליטתו במחסן התובעת מאששים את המסקנה כי המנכ"ל היה מעורב ולכל הפחות מודע לתהליך מכירת ושיווק מוצרי התובעת באמזון.

24. מלבד העובדה שהתובעת לא הוכיחה את העדר מעורבות המנכ"ל בשיווק ומכירת מוצרי התובעת באמזון, התובעת גם לא הוכיחה את היקף החוסרים במלאי הסחורה לרבות גובה ההפסד הכספי שנגרם לה כטענתה . בכתב התביעה עתרה התובעת לחייב את הנתבע בשיפוי בגין שווי המוצרים שנטל הנתבע ממחסן התובעת ללא רשות בסך 180,000 ₪ ופיצוי נוסף בסך 80,000 ₪ עבור התקבולים שהתקבלו לידיו, כטענתה, וזאת ללא צירוף אסמכתא חשבונאית המוכיחה את היקף ההפסד הכספי שנגרם לה כטענתה.
כשנשאל המנכ"ל בחקירתו הנגדית האם ערך ספירת מלאי הוא השיב בחיוב וטען כי הספירה נעשתה בסוף שנת 2018 והראתה כי חסרים במחסן התובעת סחורה בשווי 180,000 ₪ או 200,000 ₪ (בעמ' 67 ש' 19 ; בעמ' 68 ש' 11). מלבד העובדה שגרסת המנכ"ל לא נתמכה במסמכים או עדים רלוונטיים היא נסתרה על ידי אשתו, גב' ורד אלול אשר העי דה כי מיד עם גילוי דבר 'הגניבה' (חודש אפריל 2018) נעשתה ספירת מלאי במחסן התובעת על ידי כל הצוות ובה התגלו חוסרים רבים בסחורה (ר' עדותה בעמ' 126 ש'24). כאמור, עדות המנכ"ל ורעייתו סתרו אחת את השנייה ולא גובו כלל במסמכים וגם לא בעדים רלוונטיים ו לא הוברר בפני בית הדין איך חושב ערך הסחורה הנטען. כשנשאל המנכ"ל מה האסמכתא ל גובה סכום התקבולים הנטען בכתב התביעה, הוא הפנה לדף פירוט עסקאות רכישה מאתר האמזון (נספח "ז" לתצהיר התובעת). עיינו בדו"ח פירוט עסקאות ולא נמצא בו תימוכין לטענת התובעת.
עיון בדו"ח מראה כי כלולים בו לצד התקבולים גם חיובים (מסומנים במינוס) אשר נגבו על ידי אמזון. כאשר עומת המנכ"ל בעדותו עם הנתונים העולים מהדו"ח ובתשובה לשאלה האם סכום החיובים נוכה מסכום התקבולים השיב המנכ"ל בחוסר וודאות: "אני לקחתי אותם? אני מעריך" (בעמ' 74 ש' 33). כשנשאל שוב המנכ"ל איך נערך החישוב ולמה לא צורפה אסמכתא חשבונאית התומכת בגרסת התובעת, כך השיב:
"ת. עשינו חשבון על סחורה שנגנבה, נעלמה, וגם על עסקאות שעשיתי פה, דפדפתי בעסקאות ועשיתי את החישוב וזה יצא פחות או יותר בסביבות ה- 20 אלף דולר, אין לי את זה רשום. " (בעמ' 75 ש' 7-9).

25. מלבד העובדה שהתובעת לא הציגה חשבון מדויק לסכום התקבולים שלטענתה קיבל הנתבע מעסקאות הרכישה באמזון; עיון בדו"ח התקבולים הראה כי התקבלו כספים עבור מכירת מוצרי ניקיון שאינם משווקים על ידי התובעת והם נמכרו על ידי הנתבע באמצעות חשבונו הפרטי וזאת ללמדך שהתובעת לא עמדה בנטל להוכיח את סכום התקבולים שהתקבל לחשבונו של הנתבע בגין מכירת מוצרי התובעת . על פניו עולה כי החישוב הכולל שערכה התובעת כולל בתוכו גם חיובים שהטילה אמזון בחשבון לצד תקבולים עבור מוצרים שכלל אינם שייכים לתובעת ו/או משווקים על ידה וככזה אין בכוחו לבסס את סכום התקבולים הנטען על ידי התובעת .

26. הנתבע צירף מטעמו דף ריכוז המכירות בניכוי ההוצאות מהאתר אמזון (נספח "יד" לתצהירו) אשר מוכיח כי סכום התקבולים ממכירת מוצרי התובעת באתר עד ליום 30/4/2018 היה בשיעור 6,325.37 $ כך שלאחר ניכוי ההוצאות (1,739.09 $) וניכוי החזר חלק מהמוצרים (3,363 $) נותר בחשבון סך 1,417.37 $ . התובעת לא הצליחה להפריך את הנתונים והסכומים שהציג הנתבע שנתמכו באסמכתא ברורה ומהימנ ה.
ברור כי בהעדר הוכחה פוזיטיבית לגובה ההפסד הכספי שנגרם לתובעת כטענתה אין היא עומדת בנטל ההוכחה המוטל עליה. כל שכן שוכנענו מגרסת הנתבע בדבר שיעור הרווחים ממכירת מוצרי התובעת באתר אמזון לרבות היקף הסחורה שנמ כרה והסחורה שנותרה בחנות אמזון שהית ה פחותה בהרבה מההיקף שנטען על ידי התובעת (נספח "כ" לתצהיר הנתבע). גרסת הנתבע גובתה במסמכים שלא הופרכו על ידי התובעת.

לגרסת המנכ"ל לאחר שהתגלה מעשה הגניבה בידי הנתבע נבחנו מספר אפשרויות לניהול מחסן החברה ולמניעת הוצאת סחורה בשיטה דומה ולצורך כך הוכנסה מערכת SAP לחברה בעלות של עשרות אלפי שקלים אשר הגבילה את הגישה למוצרי החברה. גרסת המנכ"ל לא נתמכה בראיו ת ועדויות, התובעת לא צירפה כל ראיה המוכיחה את התקנת המערכת הנטענת ולא הוכח נוהל הוצאת המוצרים מהמחסן עובר ולאחר התקנת מערכת ה- SAP.

27. אם לסכם – מכלול הראיות והמסמכים בתיק אינם תומכים בטענת התובעת בדבר מעשי גניבה על ידי הנתבע. התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוגבר המוטל עליה ולא הוכיחה כי שיווק ומכירת המוצרים באתר אמזון נעשה באופן פרטי על ידי הנתבע תוך גניבת מוצרי התובעת והפקדת התקבולים לחשבונו האישי.
כן הוכח כי מנכ"ל התובעת היה מודע ומעורב בתהליך מכירת מוצרי התובעת באמזון.
התובעת לא גיבתה את טענתה בראיות מהימנות בדבר שווי הסחורה שלטענתה נטל הנתבע ללא רשות לרבות סכום התקבולים ממכירת המוצרים באמזון.
כן הוכח, כי סכום התקבולים כתוצאה ממכירת מוצרי התובעת באמזון הינו נמוך בהרבה מהסכום הנתבע בכתב התביעה ועומד על סך סך 1,417.37 $ . התובעת לא עמדה בנטל להפריך את הנתונים שהוצגו על ידי הנתבע ומשכך, ובהעדר כל הוכחה אחרת, זכאית התובעת לתשלום תקבולי המכירה הרשומים בחשבון אמזון בסך 1,417.37 $.

שימוש אסור וגניבת סימן מסחרי, האומנם ?

28. לטענת התובעת, הנתבע עשה שימוש בשמה המסחרי ובמוצריה לצרכיו האישייים באמצעות אתר המכירות אמזון ובכך הפר את סימן המסחר הרשום על שמה של התובעת בארה"ב המהווה "סימן מסחר בין לאומי" בהתאם להגדרתו בפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972.
בנוסף טענה התובעת כי בהתאם להוראות הפקודה, סימן המסחר " NPM" עונה להגדרת המונח "סימן מסחר מוכר היטב" כמשמעות המונח בפקודה וכי הנתבע עשה שימוש בסימן זה שלא היה זכאי לעשותו – שימוש העולה לכדי "הפרה" כמשמעות המונח בפקודה. היקף ההגנה על סימן מסחר מוכר היטב מוגדר בסעיפים 46 ו- 46א' לפקודה.
לחילופין טענה התובעת כי מעשיו של הנתבע עולים לכדי גניבת עין כלפיה בניגוד לסעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 וכי היא זכאית לפיצוי ללא הוכחת נזק.

הכרעה
29. נקדים להבהיר כי מלבד העובדה שנזקי התובעת במרכיב זה לא הוכחו, בסיכומיו זנח בא כח התובעת את טענותי ו במרכיב תביעה זה ומשכך ובהעדר הוכחה כאמור דין התביעה במרכיב זה להידחות.
יחד עם זאת, ולמעלה מהצורך, דין התביעה להידחות גם לגופה מהנימוקים שיפורטו דלהלן.

30. על פי הוראות סעיף 1 לפקודת סימני המסחר –
"סימן מסחר" הינו - "סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לעניין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם".

"סימן מסחר מוכר היטב" מוגדר כך: "סימן המוכר היטב בישראל כסימן שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה חברה, תושב קבוע זה או שיש לו בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סימן מסחר רשום בישראל או אין משתתמשים בו בישראל; לעניין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לעניין, המידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק."

סעיף 46(א) לפקודה מורה כי :
"סימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום, יזכה את בעליו בשימוש ייחודי בסימן לעניין טובין שלגביהם הוא מוכר היטב בישראל או לעניין טובין מאותו הגדר."

סעיף 60 בפרק י' לפקוד ה 'עונשין' קובע כי-
"(א) העושה אחד מאלה, דינו- מאסר שלוש שנים או קנס כפי שבעב מהקנס האמור בסעיף 61 (א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן- חוק העונשין):
(1) מסמן לשם מסחר, בלא רשות בעל הסימן או מי מטעמו, סימן מסחר רשום או חיקויו, על טובין שלגביהם נרשם הסימן בפנקס, או על אריזה של טובין כאמור, ועלול להטעות בכך אדם אחר;
(2) מייבא לשם מסחר, בלא רשות בעל הסימן או מי מטעמו, טובין או אריזתםם שסומנו בסימן מסחר הרשום בפנקס לגבי אותם טובין או בחיקויו של סימן כאמור, והסימון עלול להטעות אדם אחר; ואולם הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי טובין שסומנו בהרשאת מי שהוא בעל הסימן בארץ שבה נעשה הסימון;
(3) עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של טובין שסומנו או יובאו לישראל בניגוד להוראות פסקאות (1) או (2),ף או מוכר, משכיר או מפיץ טובין כאמור, בהיקף מסחרי;
(4) מחזיק טובין שסומנו או יובאו לישראל בניגוד להוראות פסקאות (1) או (2), לשם מסחר בהם."

31. סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, קובע כי:
"(א) לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר.
(ב) שימוש של עוסק בשמו בתום לב, לשם מכירת נכס או מתן שירות, לא ייחשב כשלעצמו גניבת עין."
סעיף 11 לחוק קובע כי:
"עוולה בנזיקין
11. הפרת הוראה מהוראות פרקים א' ו- ב' היא עוולה בנזיקין, ופקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן- פקודת הנזיקין) תחול עליה, כפוף להוראות חוק זה.
סעיף 13 "פיצוי בלא הוכחת נזק", קובע כי:
"(א) בית המשפט רשאי, על פי בקשת התובע, לפסוק לו, לכל עוולה, פיצויים בלא הוכחת נזק, בסכום לא יעלה על 100,000 שקלים חדשים."
32. על פי הפסיקה והספרות, עוולת גניבת העין מתגבשת בשני תנאים מצטברים: האחד- קיום מוניטין של העסק האחר, אשר אותו מנסה הנתבע "לגנוב" או "לייחס" לעצמו, והשני- חשש להטעיית הציבור כי הנכס או השירות של הנתבע הם למעשה הנכס או השירות של העוסק האחר/התובע או קשורים אליו (ע"א 8191/16 דיאליט בע"מ נ' הרר, (פורסם בנבו 17/6/2019).
33. בענייננו, המעשים המיוחסים לנתבע גם אם יוכחו במלואם אינם מקיימים את יסודות העוולה של הפרת סימן מסחר לפי הפקודה ואף לא יסודות העוולה של גניבה בעין בהתאם לחוק עוולות מסחריות.
ראשית, השימוש בשם התובעת נעשה לצורך מכירת ושיווק מוצריה הבלעדיים של התובעת בציון שמה המסחרי המלא והידוע וכתובת משרדיה בעיר חיפה, כך שלא הוכח כי מתקיים יסוד של הטעיה או ניסיון להטעות לקוחות על ידי השימוש בשמה המסחרי של התובעת.
שנית, לא הוכח כי השימוש בשמה המסחרי של התובעת נעשה לצורך שיווק מוצרים המתחרים עם מוצרי התובעת ובדרך זו להטעות את ציבור הלקוחות של התובעת.
שלישית, הליך רישום סימן המסחר החל ביום 4/3/2018, הרבה זמן לאחר תאריך המכירה הראשון של מוצרי התובעת בארה"ב, ביום 20/3/2014 ("נספח ד" לתצהיר הנתבע) וגם אחרי תחילת מכירת מוצרי התובעת באמזון.

34. משכך – בהעדר הוכחה כאמור , דין התביעה במרכיב זה להידחות.

סוף דבר

35. בהעדר הוכחה, דין התביעה להידחות.
יחד עם זאת, כאמור בסעיף 26 בפסק הדין לעיל, אנו מחייבים את הנתבע להשיב לתובעת את יתרת הסכום הנמצא בחשבון אמזון בסך 1,417.37 $ וזאת תוך 30 ימים.

36. הוצאות – בהתייחס לסכום התביעה ולתוצאה אליה הגענו בפסק הדין , תישא התובעת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לנתבע בסך של 20,000 ₪, אשר ישולם תוך 30 ימים מהיום.

37. זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ו' תשרי תשפ"ב, (12 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

רוני גאגין
נציגת עובדים

יגאל גלם, סגן נשיא

יוסף אהרון לוי
נציג מעסיקים
<#1#>
<#1#>
<#1#>
<#1#>