הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה סע"ש 58457-01-21

31 מרץ 2021

לפני: כב' הרשמת אימאן נסראלדין

התובע/המבקש:
איימן קייס

-
הנתבעת/המשיבה:
כתר פלסטיק בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד רפי הולין

החלטה
לפני בקשה לפטור את התובע מתשלום אגרת בית הדין בסך 32, 200 ₪ בתביעה שהגיש כנגד הנתבעת, מחמת מצב כלכלי קשה (להלן: "הבקשה").
הטעמים העומדים בבסיס הבקשה והתצהיר הנלווה לה, הם כדלקמן:
התובע, עו"ד במקצועו, מובטל מאז פיטוריו מעבודתו בנתבעת ביום 25.1.21 ועד למועד הגשת הבקשה ואין לו כל הכנסה, למעט קצבת הילדים המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי.
אין בבעלות התובע כל רכוש ובכלל זה דירת מגורים, רכב או כל נכס אחר.
לתובע אין חסכונות, פיקדונות, קופות גמל או נכסים פיננסיים אחרים.
התובע הוכרז כ"חייב מוגבל באמצעים", לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 ומתנהל כנגדו תיק איחוד במסגרתו התובע משלם בהתאם לצו תשלומים, סך של 150 ₪ לחודש.
התובע צירף לבקשתו העתק מתלושי השכר, דפי חשבון בנק לתקופה מיום 1.8.20 ועד ליום 20.1.21 וכן דו"ח תיקים לחייב מרוכז.
הנתבעת מתנגדת לבקשה בנימוק, לפיו התובע אינו עומד בשני התנאים המצטברים הקבועים בדין למתן פטור מתשלום האגרה , שכן כתב התביעה אינו מגלה עילה כדרישת תקנה 12(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות ), התשס"ח-2008) (להלן: "תקנות האגרות"). לתמיכה בטענותיה הפנתה הנתבעת לפסיקות בית הדין הארצי לעבודה ובית המשפט העליון לפיהן תכלית דיני האגרות נועדה למנוע הליכי סרק שאין בהם ממש, וכי עת המדובר בתביעה בסכומים גבוהים, כבענייננו – 3,220,000 ₪ - על בית הדין לנקוט משנה זהירות ב מתן פטור מאגרה. לדידי הנתבעת, סיכויי התביעה אפסיים שכן מדובר בתקופת עבודה ש ל כשנה, מתוכה מספר חודשים באמצעות קבלן כח אדם, ועת המדובר בתובע שפוטר מעבודתו על רקע חשד לביצוע עבירת משמעת חמורה, לאחר שנערך עמו הליך בירור ושימוע כדין; כתב התביעה "מופרך" ומבוסס על עילות הנטענות באופן סתמי לרבות התעמרות, אפליה, פגיעה בפרטיות ולשון הרע – מבלי שהתובע פירט את העובדות המבססות מי מעילות אלה; החלק הארי בתביעה על סך 2.5 מיליון ₪ דינו להימחק על הסף שכן הוא מבוסס על עילה שגם העובדות המפורטות בתביעה אינן תומכות בה, והיא "אובדן השתכרות עתידי וכושר השתכרות עתידי, כאילו התובע נשאר בעבודתו עד ליציאתו לפנסיה בגיל 67."
הנתבעת הוסיפה שבהתאם לתקנה 12 לתקנות האגרות, אף בהתקיים התנאים המצטברים הנדרשים (מצב כלכלי ועילת תביעה) – עדיין בית הדין "רשאי" ליתן פטור מאגרה , כך שבית הדין נדרש להפעיל שיקול דעת עצמאי ולבחון את השאלה : לו התובע היה בעל אמצעים, האם היה מסכן את כספו בהגשת התביעה כפי שהוגשה? וכן האם על הציבור לשאת בהוצאות ניהול התביעה? – כאשר התשובות לשאלות אלה מוביל ות לדחיית הבקשה.
בתשובתו לתגובת ה נתבעת הוסי ף התובע וטע ן, כי בניגוד לאמור בתגובה, כתב התביעה מגלה עילת תביעה חזקה ביותר ומשכנעת; הנתבעת אינה חולקת על כך שהתובע דל אמצעים ואין ביכולתו לשאת בתשלום האגרה; עילות התביעה מבוססות היטב בכתב התביעה; בניגוד לטענות הנתבעת התובע לא "גנב" ונערך לו שימוע למראית עין בלבד עת הנתבעת המשיכה להתעמר בו, והתנכל לו, לבזותו, לפגוע בשמו בגזענות רבתית המצדיקה פסיקת הפיצויים אשר נתבעו בסכומים ריאלי ים וללא כל ניפוח. לחלופין נטען, כי בסמכות בית הדין בהתאם לתקנה 12(ו) לתקנות האגרות להורות על הפחתת סכום האגרה או להורות על תשלום האגרה או חלקה לשיעורין ; לחלופי חלופין, וככל שבית הדין י דחה את הבקשה, יש להתיר לתובע לתקן את כתב התביעה והסכומים הנתבעים במסגרתו, כך שהאומדן יהא בהתאם להערכת בית הדין ולפי שיקול דעתו.
הכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה, בתצהיר הנלווה לה על כל נספחיהם ובכתב התביעה, וכן בתגובת הנתבעת ובתשובה, מצאתי, כי דין הבקשה לה ידחות, כפי שיפורט להלן.
חובת תשלום אגרה עם פתיחת הליך בבית הדין לעבודה מעוגנת בתקנה 2 לתקנות האגרות. בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה הוסבר הרציונל העומד בבסיס חובה זו, בזו הלשון:
"ראשית – בעל דין הפונה לערכאת שיפוט נדרש לשלם עבור השירות שהוא מקבל ממערכת המשפט ושנית – תשלום אגרה מעיד על רצינות ההליך ומונע נקיטת הליכי סרק או ניצול לרעה של ההליך השיפוטי"
(בש"א (ארצי) 74/10 רונית אלון – אלון מיכון משרדי בע"מ, מיום 11.3.10).
תקנה 12 לתקנות האגרות קובעת, כי על בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם את האגרה, לצרף לבקשה לפטור מאגרה תצהיר המפרט את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה. בתקנה 12 לתקנות האגרה נקבעו שני תנאים מצטברים למתן פטור מתשלום אגרה, אשר ביניהם מתקיימת זיקת גומלין, ואשר הוכחת התקיימותם מוטלת על מבקש האגרה, כדלקמן (ההדגשות הוספו):
"(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה...".
עוד נקבע בתקנה 12(ג) לתקנות האגרות, כי בהתקיים נסיבות מסוימות, כפי שיפורט להלן, יהווה הדבר ראיה לכאורה לחוסר יכולת המבקש לשאת בתשלום האגרה וכלשון התקנה:
"12. בקשה לפטור מאגרה
...
(ג) ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:
(1) החלטה של בית דין או של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;
(2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.
(3) הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980..."
אשר ליכולתו הכלכלית של ה תובע – מעיון בבקשה ובתצהיר הנלווה לה על כל נספחיהם, לרבות בתדפיסי חשבון הבנק של התובע ו כן בדו"ח תיקים לחייב המוכרז כחייב מוגבל באמצעים עולה , על פניו , כי מדובר בתובע דל אמצעים באופן המקשה עליו לשאת בתשלום אגרת בית הדין, קל וחומר עת המדובר באגרה על סך 32,200 ₪. מדו"ח התיקים לחייב עולה, לכאורה, כי ישנם 11 תיקים פתוחים כנגד התובע בסכום עדכני מצטבר על סך 865,557 ₪ , מה גם שהתובע העיד בתצהירו כי אין לו כל הכנסה. עם זאת, לא נעלמה מעיני בית הדין העובדה, כי התובע לא פירט את רכוש בת זוגו ולא צירף תדפיס מחשבון הבנק שלה או רכוש הוריו, ככל שהוא סמוך על שולחנם, ולא פירט את המקורות המשמשים למחייתו ולמחיית משפחתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה, כאשר תדפיס חשבון הבנק של התובע מלמד, כי היו העברות ל"מנאל קייס" בסכומים שונים, שלא ניתן להן כל הסבר בתצהיר התובע (בתאריכים 31.7.20, 10.8.20, 6.9.20, 4.10.20 3.11.20, 6.12.20 ו- 5.1.21) .
אשר לעילת התביעה – מכתב התביעה עולה, כי התובע הועסק בנתבעת מיום 31.5.20 ועד ליום 25.1.21, כאשר קודם לכן החל מיום 13.12.19 הועסק התובע במקום באמצעות חברת כח אדם. התובע הגיש כנגד הנתבעת תביעה לתשלום רכיבי פיצוי שונים בסכום מצטבר על סך 3,220,000 ₪ בגין אובדן השתכרות עתידי עד ליציאת התובע לגמלאות בגין 67 (בסך 2,520,000 ₪), בגין אובדן זכויות סוציאליות (בסך 50,000 ₪), בגין שימוע שלא כדין (בסך 100,000 ₪), בגין פגיעה בפרטיות ובשם הטוב (בסך 100,000 ₪), פיצוי לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1998 (בסך 150,000 ₪) ופיצוי לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (בסך 300,000 ₪). בנוסף, עתר התובע למינוי ועדת ביקורת אשר תבדוק את התנהלות הנתבעת ובעלי המשרה בה וכן ביקש, כי בית הדין ימנה מומחה רפואי מטעמו על מנת להעריך את נכותו הרפואית הנפשית.
מבלי שיהא בדבריי כדי להביע עמדה כלשהי בנוגע לסיכויי הצלחת התביעה, על פני הדברים נראה, כי מדובר בתביעה בסכומים מופרזים, כאשר מכתב התביעה לא ברור המקור הנורמטיבי העומד בבסיס רכיב התביעה העיקרי לתשלום פיצוי בגין אובדן השתכרות עתידי עד ליציאת התובע לגמלאות בגיל 67 בסך כ- 2.5 מיליון ₪, ועת כל רכיבי התביעה נתונים לשיקול דעת בית הדין ודינם להתברר במסגרת ההליך ולא עולה בשלב מוקדם זה של ההליך, כי התובע זכאי לסכומים הנתבעים על ידו.
בנסיבות אלה והגם שמצאתי, כי לתובע קושי בתשלום האגרה, לא שוכנעתי, כי כתב התביעה מגלה עילה, באופן המצדיק הענקת פטור מתשלום אגרת בית הדין אשר משמעה הישענות על הקופה הציבורית.
סוף דבר
על יסוד כל האמור לעיל, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה ולפטור את התובע מתשלום אגרה.
עם זאת, מתוך התחשבות במצבו הכלכלי של ה תובע ובהתאם לסמכותי לפי תקנה 12(ו) לתקנות האגרות, התובע ישלם את האגרה לשיעורין, בששה תשלומים שו וים ורצופים, כאשר מועד התשלום הראשון ביום 2.5.21 ובכל ה- 2 לחודש בחמשת החודשים העוקבים.
אין צו להוצאות.
ככל שבכוונת התובע לתקן את סכום התביעה – עליו להגיש כתב תביעה מפורט ומכומת בכל אחד מהרכיבים, על מנת לחשב את סכום האגרה העדכני בתיק ולא ניתן להיעתר לבקשת התובע להותיר את מלאכת כימות רכיבי התביעה לשיקול דעת בית הדין. את כתב התביעה המתוקן יש להגיש תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

מזכירות בית הדין תשלח לתובע, יחד עם החלטה זו, שוברים לתשלום האגרה, ותעקוב אחר תשלום האגרה בהתאם לאמור לעיל.

ניתנה היום, י"ח ניסן תשפ"א, (31 מרץ 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.