הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה סע"ש 34082-09-20

24 פברואר 2021
לפני: כב' הרשמת מירי שי

התובע:
(המשיב)
עבד אלצמד עארדה
ע"י ב"כ: עו"ד סיזאר הלון
-
הנתבע:
(המבקש)
עזרא מסיכה
ע"י ב"כ: עו"ד אריאל משה
החלטה

1. עניינה של החלטה זו בקשת הנתבע לחייב את התובע בהפקדת ערובה לפי תקנה 116א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: התקנה). לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובה הגעתי למסקנה שדין הבקשה להידחות.

2. לאחרונה ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה ב-ע"ע (ארצי) 2385-02-17 אחמד אבו מוחסן – קיבוץ בית הערבה (מיום 11.2.2021), אשר עסק באמות המידה והשיקולים המנחים להפעלת סמכותו של בית הדין על פי תקנה 116א לתקנות (להלן: עניין קיבוץ בית הערבה). בית הדין הארצי קבע, כי התקנה שינתה הן את ברירת המחדל והן את חלוקת הנטלים בין התובע ובין הנתבע בנוגע לחיוב תובע שאינו תושב ישראל בהפקדת ערובה. נקודת המוצא לדיון בבקשה להפקדת ערובה השתנתה, ועל פיה יש לחייב תובע שחלה עליו התקנה בהפקדת ערובה, אלא אם התובע יראה כי מתקיים בו אחד הטעמים לפטור מהפקדת ערובה. עוד הובהר, כי התקנה אינה מאיינת את פסיקתו של בית הדין בעבר, שכן העקרונות שנקבעו בפסיקה מוסיפים להנחות את שיקול הדעת בעת יישום ההסדרים שנקבעו בתקנה, בהתאמה ובשינויים המתחייבים משינוי נקודת המוצא.

3. בבואו להכריע בבקשה להפקדת ערובה על בית הדין לאזן בין זכותו היסודית של התובע לגישה לערכאות ובין זכותו של הנתבע לגבות את הוצאותיו, לא להיגרר להליכי סרק ולא לבוא לידי חסרון כיס, אם וככל שתדחה התביעה נגדו. החיוב בהפקדת ערובה אינו אוטומטי אלא נדון בכל מקרה בהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות.

4. במקרה הנדון לפניי, יש לתת את הדעת למאפייני התובע, אשר נמנה עם אוכלוסיית עובדים מוחלשת שזכות הגישה שלה לערכאות זקוקה להגנה. כמו כן, יש להביא בחשבון את אופי התביעה ומהות הזכויות הנתבעות, שעה שהתביעה כוללת ברובה סעדים מתחום משפט העבודה המגן. למקרא כתב התביעה לא שוכנעתי שסיכויי התביעה קלושים, ואין לקבל את טענת הנתבע שהתביעה מופרכת על פניה במידה כזו המצדיקה חיוב התובע בהפקדת ערובה. טעם ראשון לכך הוא שמכתבי הטענות עולה שתקופת העבודה מוסכמת בין הצדדים, מחודש מאי 2018 ועד לחודש נובמבר 2019. לנוכח עיסוקו של הנתבע אף אין חולק שעל יחסי העבודה בין הצדדים חל צו ההרחבה בענף הבניין. בעניין קיבוץ בית הערבה נפסק, כי ככל שקיומם של יחסי עבודה או תקופת העבודה אינם שנויים במחלוקת, אלא המחלוקת היא על אי תשלום זכויות המגיעות לתובע, ככלל על התובע להביא ראשית ראיה בנוגע לזכויות הנתבעות. עוד הובהר, כי התובע אינו נדרש לראשית ראיה ביחס לכל רכיב ורכיב בתביעה. ב הקשר זה אציין, כי מעיון בתלושי השכר שצורפו לכתבי הטענות עולה שהנתבעת שילמה לתובע דמי חופשה ודמי חגים, אולם לא מופיע בתלושים תשלום עבור דמי הבראה. ראו לעניין זה סע' 49.6 לפסק הדין בעניין קיבוץ בית הערבה , שם נפסק כי משהוכיח התובע שהועסק שנה לפחות אצל הנתבעת, על הנתבעת להוכיח ששילמה דמי הבראה. כך שהתובע הביא ראשית ראיה להוכחת תביעתו לדמי הבראה. טעם נוסף למסקנה שהתביעה אינה מופרכת על פניה הוא שבבחינת השאלה אם התובע הציג ראשית ראיה לרכיבי התביעה בסכום שנתבע, יש לתת משקל לכך שבכתב התביעה הוצג תחשיב הסכום הנתבע בכל רכיב באופן מפורט ומדויק. טענת הנתבע שהתובע לא צירף לתביעתו מסמך כלשהו התומך בטענותיו, ובהעדר כל ראיה בכתב מדובר בטענות בעלמא, היא טענה שאין בידי לקבל. תלושי השכר והדיווחים שהועברו לשירות התעסוקה משמשים ראיה בכתב, הגם שלטענת התובע תלושי השכר אינם משקפים נתוני העסקה אותנטיים. בעניין קיבוץ בית הערבה נפסק שראשית ראיה אינה חייבת להיות מסמך בכתב, וטיבה של ראשית הראיה הנדרשת תלוי בחזית המחלוקת ובמכלול הנסיבות. אף נדחית הטענה שכתב התביעה לא נתמך בתצהיר התובע. ההליך המשפטי מצוי בשלב מקדמי, לאחר שהוגשו כתבי הטענות, ובשלב ההוכחות התובע יציג את ראיותיו. במקרה דנן, על הנתבעת היתה מוטלת החובה לצרף לבקשתה תצהיר, כפי שנפסק בעניין קיבוץ בית הערבה: "טענות עובדתיות בבקשה לחיוב תובע בהפקדת ערובה על הנתבע לתמוך בתצהיר" (סע' 64 לפסק הדין).

5. לאור האמור, הבקשה נדחית.

6. שאלת הוצאות הבקשה תיבחן בתום ההליך המשפטי.

ניתנה היום, י"ב אדר תשפ"א, (24 פברואר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.