הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה ס"ע 50682-01-20

28 אפריל 2021

לפני:

כב' הרשמת אימאן נסראלדין

התובע
שמואל עזרן
ע"י ב"כ: עו"ד בדר איוב
-
הנתבעת
הוסטל כרמיאל בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד סמואל דכואר

פסק דין

לפני תביעת התובע לתשלום הפרשי שכר וגמול עבודה בשעות נוספות בגין עבודתו כמדריך לילה בשני הוסטלים שבבעלות הנתבעת.
העובדות שאינן במחלוקת
הנתבעת הפעילה במועד הרלוונטי לתביעה שני הוסטלים בעיר כרמיאל.
התובע הועסק בשירותי הנתבעת כמדריך לילה.
התובע החל את עבודתו בנתבעת ביום 14.8.17.
מסגרת שעות העבודה של התובע היתה משעה 19:50 ועד לשעה 08:00 בבוקר שלמחרת.
התובע הועסק כעובד בשכר יומי בתעריף 200 ₪ למשמרת לילה ו- 300 ₪ למשמרת ביום שבת.
התובע הגיש לנתבעת מכתב התפטרות עליו מתנוסס התאריך 13.5.18 (נספח 4 לכתב ההגנה).
התובע קיבל הודעה בכתב אודות תנאי העסקתו (נספח 1 לכתב ההגנה) וכן חתם על הצהרת מדריך לילה (נספח 2 לכתב ההגנה) במסגרתה צוין, כי בין השעות 20:00 עד 23:30 וכן בין השעות 06:00 עד 08:00 בבוקר התובע מקבל בגין שעות העבודה סך של 137.5 ₪ (5.5 שעות * 25 ₪); ואילו בין השעות 23:30 עד 06:00 בבוקר התובע ישן בהוסטל ולעיתים רחוקות הוא נדרש לטפל בעניינו של דייר מסוים או לבצע מטלות מסוימות, זאת לפרק זמן קצר, ובגין 6.5 שעות שינה אלו משולם לו שכר בסך 62.5 ₪. עוד צוין בהצהרת מדריך הלילה, כי התובע נדרש לעבור בין שלושת ההוסטלים (כך צוין בהודעה) שהם במרחק 2 דקות וכי הוא מסכים שחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן: "חוק שעות עבודה ומנוחה") אינו חל על שעות שהותו בהוסטל במסגרת שעות השינה במשמרת הלילה.
השתלשלות העניינים בהליך
ביום 21.6.20 התקיים בפני דיון מוקדם ובהעדר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובע חרף חלוף המועד – נמחקה התביעה בפסק הדין מיום 18.9.20.
ביום 28.10.20 הגיש התובע בקשה לארכה להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמו ולאחר שהובהר לו, כי מדובר בתיק סגור, הגיש התובע ביום 17.11.20 בקשה לביטול פסק הדין; בהחלטה מיום 2.12.20 נעתר בית הדין לבקשה בהעדר תגובה מטעם הנתבעת.
בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 14.2.21 נשמעה בפני עדותו היחידה של התובע מחד גיסא ועדות מנהל ההוסטל, מר אמיר סעד (להלן: "המנהל") מאידך גיסא, אשר נחקרו בחקירה נגדית אודות תצהירי עדותם הראשית.
הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב, אליהן אתייחס להלן.
טענות הצדדים
לטענת התובע, בניגוד לרשום בהצהרת מדריך הלילה עליה הוא חתום, עבודתו בפועל נמשכה על פני כל משמרת הלילה, מהשעה 19:50 ועד לשעה 08:00 בבוקר שלמחרת והוא לא ישן במהלך המשמרת כלל, כאשר הנתבעת ניצלה את מצבו הבריאותי והכלכלי ולא שילמה לו שכר וגמול עבודה בשעות נוספות כמתחייב בדין. לפיכך, ועת המצהיר מטעם הנתבעת, מר אמיר סעד, אישר בעדותו כי הוא לא שמש מורשה חתימה בנתבעת (עמ' 11, ש' 3-14), הרי שחתימתו על הצהרת מדריך הלילה בשם הנתבעת אינה חוקית ואינה מחייבת את הצדדים.
עוד נטען, כי בניגוד לרשום בהצהרת מדריך הלילה, בפועל מדובר היה בשני הוסטלים במרחק הליכה של 15 דקות, המאכלסים 40 מטופלים חסרי ישע ונוכח הבעיות הרפואיות הקשות מהן סבל כל מטופל, הדבר הצריך טיפול והשגחה מצד התובע לאורך כל המשמרת. התובע הוסיף, כי הוא פנה בתלונות למשרד הרווחה אודות אי סדרים ועבירות על החוק בהוסטל ובסופו של יום ההוסטל אף נסגר. על יסוד האמור נטען, כי יש להעדיף את עדותו האמינה והעקבית של התובע על פני עדותו החמקמקה ורצופת הסתירות של המנהל ובהתאם, לזכות את התובע בתשלום הפרשי שכר וגמול עבודה בשעות נוספות בסך 35,840 ₪ לפי התחשיב שלהלן:
4 שעות ביום רגיל * 22 ימים בחודש * 32 ₪ לשעה = 2,812 ₪;
2,812 ₪ * 10 חודשים = 28,160 ₪;
4 שעות ביום שבת * 4 ימים בחודש * 10 חודשים * 48 ₪ לשעה = 7,680 ₪.
מנגד, טענה הנתבעת כי מתכונת העסקת התובע היתה בהתאם למצוין בהצהרת מדריך הלילה עליה חתם התובע מרצונו החופשי והטוב, ללא לחץ, ללא טעות או הטעיה כלשהי. עוד נטען, כי התובע נהג להתבטא בפני דיירי ההוסטל בגנות המנהל והבעלים וביום 7.5.18 שלח התובע הודעת וואטסאפ למנהל והודיע, כי הוא החל בעבודה חדשה (נספח 3 לכתב ההגנה) . התובע שלח ביום 13.5.18 מכתב התפטרות לפיו הוא מתפטר עקב 'סיבות אישיות' החל מיום 26.5.18 אלא שבפועל התובע כלל לא עבד לאחר ה- 8.5.18 וחרף האמור שולמו לו דמי מחלה והפרשי שכר נוספים. לאחר קבלת הכספים התובע שלח למנהל ההוסטל הודעות מאיימות הכוללות גידופים, קללות והשמצות בגינם פנה המנהל על פי הנטען בתלונה למשטרה; כמו-כן, התובע פרסם דברים בגנות המנהל והבעלים ברשת הפייסבוק והמנהל פנה לבית המשפט לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת והוגשה תביעה בגין לשון הרע, המתבררת בימים אלו בבית המשפט. לדידי הנתבעת, בין השעות 23:30 עד 06:00 בבוקר התובע ישן בפועל ולא נדרש לעבוד וככל שהיו אירועים חריגים במהלך הלילה, אלה היו נדירים ביותר והתובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי עבד במהלך מלוא משמרת הלילה כנטען על ידו ואף לא הובאו מטעמו עדים וראיות לתמיכה בטענה זו ויש בכך כדי לפעול לחובתו. הנתבעת פעלה בהתאם להנחיות משרד הבריאות (נ/1), עת מתכונת העסקת מדריכי לילה הוכרה אף בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה ואושרה בבית המשפט העליון, כאשר בגין שעות השינה, במובחן משעות העבודה, משולמת תמורה שונה. על יסוד האמור נטען, כי דין התביעה להידחות.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית
בית הדין הארצי לעבודה נתן דעתו לסוגיה המונחת לפני ועמד על האבחנה בין 'שעות עבודה' לבין 'שעות שהייה/נוכחות" בציינו כדלקמן (ע"ע (ארצי) 29712-08-13 שירלי חנדז'י – אחוזים רעים, מיום 21.8.16, להלן: "הלכת חנדז'י"):
"15. שעות עבודה מוגדרות בחקיקה כ"זמן שבו עומד העובד לרשות העבודה" (סעיף 1 לחוק שעות עבודה ומנוחה...). בהלכה הפסוקה נקבע מפי חברתי השופטת לאה גליקסמן כי "התשובה לשאלה אם מדובר ב'שעות נוכחות/שהייה' שאינן מזכות בשכר או ב'שעות עבודה' נגזרת ממכלול הנסיבות: הגדרת תפקידו של העובד ומטלותיו במקום העבודה; האם שהותו של העובד במקום העבודה נלווית לביצוע עבודתו ותפקידו או היא מהות עבודתו ותפקידו; האם העובד נדרש על ידי המעביד להישאר במקום העבודה" ועוד (ע"ע (ארצי) 328/06 ש. ניר הצפון (1991) בע"מ - דלאיכה נאדל (4.5.08); להלן: עניין נאדל).
מבחנים נוספים שצוינו בפסיקה נוגעים למגבלות החלות על העובד במהלך השעות שבמחלוקת והאם "היה חופשי לעשות כרצונו" (דב"ע (ארצי) לג/4-2 אברהם רון - המועצה המקומית מצפה רמון, פד"ע ד' 386 (1973)), תוך שהודגש כי "יכול והעובד יימצא במקום העבודה והשעות לא תהיינה שעות עבודה, ויכול ויימצא בבית והשעות תהיינה שעות עבודה" (דב"ע (ארצי) לד/4-3 רוברט יקואל - אליהו פלד, פד"ע ה' 328 (1974); להלן: עניין יקואל).
16. מהאמור לעיל עולה כי לא די בעצם דרישת המעסיק מהעובד לנכוח במקום העבודה כדי להגדיר את כל שעות שהייתו כשעות עבודה (אם כי זהו שיקול שיילקח בחשבון בין שאר השיקולים), ואף לא די בהפקת תועלת כלשהי על ידי המעסיק מעצם שהותו של העובד במקום העבודה, אלא יש לבחון אם אכן בוצעה "עבודה" על ידי העובד במהלך השעות שבמחלוקת, בהתאם למאפייניו של מקום העבודה ומהות המשרה בה הוא מועסק.
בחינה זו אינה טכנית אלא מהותית ונעשית על פי מכלול נסיבות המקרה, הן מהיבט מקום העבודה והן מנקודת המבט של העובד עצמו. מהיבט מקום העבודה עלינו לבחון בין היתר מה עיקר פעילותו של ה"מפעל"; האם הצורך לשמו נדרשת שהות העובד במקום הוא להגשמת תכליתו של מקום העבודה ככזה; ומהי התועלת המופקת למעסיק מאותן שעות שהייה. מנקודת המבט של העובד עלינו לבחון בין היתר עד כמה מוגבל היה לעשות כרצונו במהלך השעות שבמחלוקת, עד כמה נדרש לשינוי מאורח חיים רגיל, האם במהלך שעות ה"שהייה" נדרש להפעלת אותם כישורים לשמם נשכר כוח עבודתו מלכתחילה ובהם הוא עושה שימוש בשעות עבודתו ה"רגילות", והאם נדרש במהלך שעות ה"שהייה" להשקעת משאבים פיזיים, קוגניטיביים או נפשיים בהתאם למאפייני משרתו (וראו בקשר לכך את פסק דינה של השופטת נטע רות ב-עב' (אזורי ת"א) 8420/05 פלונים - מדינת ישראל (לא פורסם); ערעור לבית הדין הארצי נדחה בהיבט זה – ע"ע (ארצי) 54099-09-12 פלונים - מדינת ישראל (1.7.15; להלן: עניין פלונים)).
...
מאידך כאשר עובד נדרש להגיע לאתר מסוים לצורך ביצוע עבודתו המקצועית ונדרש אף ללון שם, אך לא נדרש לבצע פעילות בשעות הלילה למעט במקרים חריגים - שעות השינה לא הוכרו עבורו כשעות עבודה (ע"א 566/70 מחטאוי נ' חברת קו צינור אילת בע"מ, פ"ד כה(2) 622 (1971); דב"ע (ארצי) מה/3-22 אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל – לודויג קרץ, פד"ע יז 66 (1985)), וזאת לרבות במצבים דומים לעניין שלפנינו שעסקו במדריכים חינוכיים במעונות לנערים שנדרשו ללון במעון יחד עם החניכים: עניין יקואל וכן דב"ע (ארצי) שן/3-84 מדינת ישראל - רון ראובן, פד"ע כב 443 (1990)). זאת, אלא אם בית הדין שוכנע - בהתבסס על רמת הדריכות הנדרשת, תדירות הפרעות השינה, היקף הבעיות המתעוררות בשעות הלילה וכיו"ב - כי העובד "עבד" גם בשעות אלו והעמיד עצמו מוכן לכל קריאה שתגיע (דוגמת עניין פלונים; וראו התייחסות לכך בחוות דעתה של השופטת עדנה ארבל (דעת מיעוט) ב-דנג"צ 10007/09 גלוטן נ' בית הדין הארצי לעבודה (18.3.13))."
מן הכלל אל הפרט
ראשית אבהיר, כי אין בידי לקבל את טענת התובע, לפיה הצהרת מדריך הלילה עליה הוא חתום (נספח 2 לכתב ההגנה) אינה חוקית ואינה מחייבת, מעצם העובדה כי מי שחתום עליה מצד הנתבעת הוא מר אמיר סעד, אשר שימש מנהל ההוסטל ולא הוגדר כמורשה חתימה בנתבעת. אמנם המנהל אישר בעדותו כי הוא לא שמש מורשה חתימה בנתבעת, וכי חתימתו על הצהרת מדריך הלילה היתה מתוקף תפקידו כמנהל מקצועי בהוסטל (עמ' 11, ש' 3-14) – אלא שאין בכך כדי להמעיט מהעובדה, כי התובע ידע והבין היטב את תנאי העסקתו וחתם אף הוא על ההצהרה ועל ההודעה בדבר תנאי העסקתו.
בנסיבות אלה, ועת נמסרה לתובע הודעה בדבר תנאי העסקתו, המפרטת את משך משמרת הלילה ואופן קבלת השכר, לרבות החלוקה בין 'שעות העבודה' לבין 'שעות השהיה/לינה' בהוסטל, בהתאם לדרישות חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002 (להלן: חוק הודעה לעובד) – הרי שהנטל לסתור את האמור בהודעה ובהצהרת מדריך הלילה מוטל על כתפי התובע.
היקף עבודת התובע במהלך משמרת הלילה
התובע העיד, כי הוא נדרש לעבוד לאורך כל משמרת הלילה נוכח אירועים חריגים שונים שהצריכו את פיקוחו והשגחתו מדי יום, שכן מדובר היה לדבריו בהוסטלים לפגועי נפש עם מורכבות, אשר נהגו לעיתים לצאת לעשן ולשתות והתובע נדרש לדווח על התנהגותם (עמ' 2, ש' 5-6, 12-16); לעיתים נדרש התובע לדבריו לצאת מההוסטל על מנת להסיע מטופלים לאשפוז בבית חולים מזרע (עמ' 2, ש' 1-2), כאשר בתחילת המשמרת התובע נדרש לחלק טיפול תרופתי לכל המטופלים בשני ההוסטלים (עמ' 2, ש' 8-12). התובע ציין, כי פנה בתלונות לרשות האכיפה במשרד הרווחה ודיווח אודות אי סדרים שונים לרבות בעניין הטיפול התרופתי (עמ' 2, ש' 8-9). עוד הוסיף התובע והעיד בחקירתו הנגדית כדלקמן (עמ' 7-8):
"ש. אני מבין ממך שאתה מגיש תביעה כי בגין השעות מ-23:30 עד 06:30 קיבלת שכר קבוע שסוכם איתך בתחילת עבודתך, אבל אתה חושב שהשכר הזה הוא פחות מהנדרש?
ת. סוכמו איתי דברים וכל מה שסוכם איתי לא היה ולא נברא – אלף, שעות שכביכול אני נדרש להיות ער מהשעה 20:00 עד 24:00, בפועל זה לא קרה. מדובר בהוסטל עם 40 מטופלים. זה אנשים מורכבים, חסרי ישע. חלק עם בעיות של אובדנות, חלק בעיות בריאותיות. נאלצתי לרוץ בין הוסטל להוסטל, שזה מרחק של רבע שעה הליכה. מדובר בשני הוסטלים, אחד בסלבנית ואחד ברחוב ורד, אם אני זוכר, בכרמיאל.
ש. המסמך הזה "הצהרת מדריך לילה" אתה חתמת עליו?
ת. חתמתי עליו אבל כל מה שכתוב בו לא קרה בפועל.
ש. אתה כבר מהחודש הראשון ראית שמה שכתוב כאן מבחינת פירוט שעות לא קורה בפועל?
ת. נכון.
ש. פנית לאמיר (המנהל) וביקשת לשנות את השכר?
ת. בטח שפניתי אליו.
ש. איך פנית?
ת. בשיחה. הובטח לי. הוא אמר לי שהוא פותח עוד הוסטל שהיה בשלבי בניה ואמר לי שהוא יעלה לי את השכר. פניתי אליו בשיחה פנים מול פנים.
ש. האם גם פנית בהודעות טלפוניות לפני שסיימת לעבוד וביקשת לעדכן את השכר?
ת. פניתי אליו.
ש. יש לך עותק מההודעות?
ת. אין לי עותק. לאמיר יש.
ש. האם פנית אליו במכתבים או בדוא"ל וביקשת שיעדכן לך את השכר?
ת. כן, פניתי אליו במכתב. אין לי את המכתב פה אבל פניתי. שלחתי גם פקסים, אבל אין לי עותק מהם. גם רציתי להגיע איתו לפשרה.
ש. את המכתבים האלה ששלחת אליו והפקסים, יש לך עותק מהם?
ת. כן.
ש. אתה הבאת אותם איתך למשפט?
ת. לא.
ש. למה לא צירפת אותם לתצהירך?
ת. צירפתי את הכל. לא ידעתי שאת ההודעה הזאת הספציפית צריך לצרף.
עונה לשאלות בית הדין:
ש. במהלך משמרת הלילה שהיתה לך לא היה זמן שינה, לא ישנת במסגרת המשמרת?
ת. ארבעים מטופלים סך הכל המצויים בשני מקומות, אנשים מורכבים, יש בעיות, וזה מחולק ההוסטל לקומות, אתה לא יכול לישון. היה אחד עם מכונת הנשמה וכל שניה הוא מוציא. אני אקח את זה על עצמי? לפי חוק משרד הבריאות היו צריכים להיות שני מדריכים, אך הם בחרו לחסוך. אז במשמרת לילה הייתי רק אני.
ש. היה שם יומן אירועים או אירועים חריגים?
ת. לא, הוא לא נתן לנו לעשות יומן אירועים. במהלך משמרת אחת היה מטופל שהמצב הנפשי שלו היה לא טוב, התקשרתי לאמיר והוא על מנת לחסוך, שלא תבוא חס וחלילה מדריכה והוא יצטרך לשלם לה, אני יצאתי ועזבתי את ההוסטל. איזה חוסר אחריות זאת מצידו? אני יצאתי מההוסטל באישורו של אמיר וליוויתי את החולה למזרע. אני לא יודע איך אמיר ישן בלילה באותו הלילה."

מנגד, מעדות המנהל עלה, כי מדובר בהוסטל המהווה מסגרת שיקום בקהילה, בו התגוררו דיירים עצמאיים אשר השכירו דירות וחיו בהן מתוך רצון לשוב ולתפקד באופן עצמאי. עוד עלה מהעדות, כי מדובר בדיירים המקבלים כדורי שינה וכדורים פסיכיאטרים דרך קבע, כך שבין השעות 20:30 עד 21:00 הדיירים פנו לישון, שכן במהלך היום דיירים אלו עבדו בתעסוקה נתמכת / במפעלים מוגנים או בשוק החופשי. המנהל הוסיף, כי בתוך ההוסטל קיים חדר המיועד למדריך הלילה ובו מיטה, זאת על מנת לאפשר למדריך לישון בין השעות 23:30 עד 06:00 בבוקר שלמחרת, בהתאם לנהלי משרד הבריאות (נ/1). לדידי המנהל, לא זכורים לו אירועים חריגים כלשהם ממשמרות הלילה בהן עבד התובע ולא נוהל יומן אירועים חריגים, כאשר בניגוד לדברי התובע לא מדובר היה בדיירים הנוהגים לשתות שכן אין המדובר בהוסטל לגמילה אלא במסגרת שיקומית ובית החולים מזרע לא קיבל מטופלים באמצע הלילה מהוסטל וככל שהיה צורך באשפוז מטופל, הרי שהדבר בוצע במהלך משמרות היום (עמ' 3-4). המנהל הוסיף והעיד בחקירתו הנגדית אודות היקף עבודת מדריך הלילה בזו הלשון (עמ' 9-11):
"ת. התפקיד של מדריך לילה הוא תפקיד שנבנה בהסתמך על סטנדרטים ונהלים של משרד הבריאות. הוא הגיע להוסטל בשעה שמונה בערב, רבע לשמונה שמונה, עד השעה עשר וחצי אחד עשרה הוא אמור להיות ער ומהשעה אחד עשרה וחצי עד שש בבוקר זה שעות שינה. אני מציג את הסטנדרט של משרד הבריאות שאומר שמדריך הלילה אמור לישון – הוגש וסומן נ/1.
התובע ישן בלילה. כל הדברים שטען הם דברים מעולים בשקר. ההוסטל זה הוסטל של אנשים חולים, פגועי נפש, אנשים עצמאיים לחלוטין. לתת דוגמא, ההוסטל לא מורכב ממבנה סגור, אלא מורכב מיחידות מגורים מבחוץ גם של דיירים שמנהלים אורח חיים עצמאי ורגיל לחלוטין. אדם שצריך מכשירי חמצן צריך להיות בבית חולים ולא בהוסטל שיקומי. הוסטל שיקומי זה אנשים עצמאיים לחלוטין. זה לא הוסטל של פיגור שצריכים להיות בו 2-3 מדריכים שנותנים מענה בשעות הלילה ואסור להם לישון. זה הוסטל של אנשים שעובדים בבוקר, יוצאים לתעסוקה. אני ניהלתי את ההוסטל 12 שנים. כפי שהוא מתאר, אם היו שם הרבה אירועים אז הייתי עוזב את העבודה מזמן, כי אני עובד ביום ואי אפשר. כל הדיירים מקבלים כדור שינה וגם מי שלא מקבל, אז בתוך הטיפול אנטי פסיכיאטרי שהם מקבלים יש כדור הרגעה וכדור שינה.
מקרה חריג שראינו במהלך היום שמטופל צריך אשפוז, עשינו זאת במהלך היום ולא בלילה. בכרמיאל יש מרפאה פסיכיאטרית אליה אנחנו מפנים במהלך היום, זאת העבודה של מדריכי היום.
ש. האם בשעות הלילה הועסק עוד מדריך מלבד התובע?
ת. לא. אבל יש שעתיים של חפיפה של ערב ובוקר, יש מדריכה מהשעה שתיים בצהריים עד השעה שמונה בערב כשהתובע מגיע. יש גם מדריכה בבוקר שמגיעה בשעה שבע בבוקר ועושה חפיפה של שעה וחצי עם התובע. הוא אמור ללכת בשמונה בבוקר הביתה. היא המדריכה הקבועה של אותו הבוקר.
ש. אתה רוצה להגיד שכל הדיירים היו לוקחים כדורי שינה ומצייתים לזה?
ת. חייבים. מי שמגיע לשיקום יש נוהל ברור שהוא חייב ליטול את הטיפול הפסיכיאטר שלו. הוסטל זה לא כפייה.
ש. האם בשעות הלילה ולאחר זמן השינה שלהם היו יושבים כל מיני דיירים ביחד?
ת. לא ידוע לי, אבל מותר לדייר לצאת החוצה ולעשן סיגריה. המדריך לילה לא צריך להיות שם. הם עצמאיים. אחרי שהם ישנים אף אחד לא מתעורר כי נותנים להם כדורי שינה. אם זה קורה, אז הם אנשים עצמאיים לחלוטין.
ש. אבל הם חסרי ישע.
ת. הם לא חסרי ישע מבחינה משפטית.
ש. תאשר לי שהתקיימו שני הוסטלים.
ת. נכון.
ש. כמה דיירים יש בסך הכל בשני ההוסטלים?
ת. המכסה של הוסטל כרמיאל הוא 33 דיירים במקסימום של הקליטה. בחיים לא הגענו ל-33 דיירים, כי תמיד חסרים דיירים. אין 40 דיירים. המרחק בין ההוסטל בסלבנית לבין ההוסטל בוורד 4 זה שני רחובות, האחד מעל השני באותה שכונה. זאת הליכה של כמה דקות מקסימום. התפקיד של מדריך לילה זה לבקר פעם אחת בהוסטל ורד.
ש. בנספח ב' שצורף לתביעה כתוב שהוא צריך התבקש להתעורר לעיתים רחוקות בפרק זמן קצר ולבצע מטלות, האם באמת הוא ישן בשעות הללו, כיצד יכל להתעורר ולבצע את המטלות?
ת. תשאל אותו. אף אחד לא ביקש ממנו להתעורר. אף אחד לא ביקש ממנו לקום. גם אם יתעורר לרגע קטן, זה הכל מתאים לשכר ששולם לו.
ש. איך יתכן שבשעות הלילה רק עובד אחד שמשגיח על כ-33 דיירים לטענתך, חסרי ישע או אנשים לא בריאים, ולא תהיה לו עבודה במהלך הלילה בכלל?
ת. אני שוב חוזר שמדובר באנשים עצמאיים לחלוטין שישנים בלילה. ההוסטל קיים משנת 2000. על פי הנחיות משרד הבריאות צריך להיות שם מדריך אחד בלילה. אם זה לא היה מתאים למשרד הבריאות היו מבקשים מאיתנו להוסיף עוד מדריך ללילה. אני כמנהל מקצועי הייתי אחראי על 70 דיירים וזה מעיד על כך שהם עצמאיים לחלוטין ולא צריך שמישהו ישב לידם בלילה, לקום ולבדוק אותם. זאת קביעה של משרד הבריאות שכך קבע. אם היו שם ניסיונות אובדניים או אנשים שבקושי הולכים, אז היה צריך לשים שם שלושה מנהלים ולא אחד. אין לחסוך פה, אנחנו חשופים לבקרה של משרד הבריאות.
ש. אני אומר לך שלמרות מה שכתוב בהצהרת המדריך לגבי שעות העבודה בלילה, התובע בפועל לא ישן והוא כן עבד באותם שעות.
ת. לא ידוע לי. היית מקבל עדכון.
ש. הטענה הזאת נכונה?
ת. לא נכונה. הייתי מקבל עדכון. הוא היה מדווח את זה לעובדת הסוציאלית שמגיעה בבוקר וזה לא היה כך.
ש. אז מדוע הסכמתם לשלם לו 62.5 ₪ עבור שעות שהוא ישן בהן?
ת. אבקש להשלים את תשובתי הקודמת – יש מדריכות לילה שהמשיכו בבוקר, עד השעה 14:00-15:00 וזאת הוכחה שמדריכה שעבדה בלילה המשיכה לעבוד בבוקר כי היא ישנה בלילה."

מהעדויות שנשמעו בפני והמצוטטות לעיל התרשמתי, כי התובע לא השכיל להוכיח גרסתו, לפיה כל השעות במהלך משמרת הלילה, מהשעה 19:50 ועד לשעה 08:00 ביום שלמחרת, היו בגדר 'שעות עבודה' במובחן מ'שעות השהיה' בהוסטל. מקובלת עלי גרסת התובע, כי בתחילת המשמרת הוא נדרש לחלק טיפול תרופתי לכל הדיירים, כ-33 עד 40 דיירים בשני ההוסטלים, וגם אם תתקבל טענתו, כי המרחק בין שני ההוסטלים אכן עמד על כרבע שעת הליכה, הרי שמדובר לכל היותר בכשלוש וחצי שעות עבודה (כחמש דקות לכל דייר, עד 40 דיירים ומרחק הליכה של כרבע שעה) – כאשר בהתאם להסכמות הצדדים, השעות 20:00 עד 23:30 נכללו במסגרת 'שעות העבודה' במשמרת הלילה, בדומה לשעות 06:00 עד 08:00 בבוקר במהלכן התעוררו הדיירים והתובע נדרש בפרק זמן זה לפעילות אקטיבית בהוסטל.
אשר ליתר השעות במשמרת הלילה – 23:30 עד 06:00 בבוקר שלמחרת – מעדויות הצדדים שוכנעתי, כי בשעות אלה אמנם התובע נדרש להיות נוכח בהוסטל אולם הוא לא נדרש לעבודה בפועל, למעט בעת התרחשותם של אירועים חריגים, שהתובע לא הביא כל ראיה התומכת בגרסתו, כי תדירות התרחשותם של אירועים חריגים אלה היתה מדי לילה ולאורך כל שעות המשמרת. בהצהרת מדריך הלילה, עליה חתום התובע, נרשם כדלקמן:
"5. בין השעות 11:30 ועד 06:00 בבוקר אני יושן בהוסטל. לעיתים אני נדרש להתעורר לשם בדיקת עניינו של דייר מסוים או לביצוע מטלות מסוימות אך זאת לעיתים רחוקות ולפרק זמן קצר מאוד.
6. אני מסכים כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על שהותי בהוסטל בשעות הלילה בעת השינה. בשעות אלה אמנם אני עומד לרשות המעסיק ולעיתים אני נדרש להתעורר מהשינה ולבצע מטלות מסוימות אך זאת לעיתים רחוקות ולמשך זמן קצר.
7. אני מסכים כי שכרי המתקבל בגין לילה אחת בסך 200 ₪ ברוטו מחולק כדלקמן:
שעות עבודה: מ- 20:00 עד 23:30 ומ- 06:00 עד 08:00 בבוקר – 5.5 שעות עבודה, בגינם אני מקבל שכר בסך 5.5 * 25 ₪ לשעה ובסך הכל 137.50 ₪ ברוטו.
שעות לינה מ- 11:30 ועד 06:00 – 6.5 שעות שינה – בגינם אני מקבל שכר בסך של 62.5 ₪"

התובע לא הביא כל ראיה לתמיכה בגרסתו, כי היקף האירועים החריגים נפרש על פני כל משמרת הלילה, וכי הדבר חזר על עצמו מדי משמרת לאורך כל תקופת העבודה. גרסה זו אף לא מתיישבת עם שורת ההיגיון ולו אכן מדובר היה בעבודה על פני 12 שעות המשמרת – הרי שמצופה היה מהתובע להלין על תנאי העסקתו ולעמוד על קבלת שכר מלא בגין כל שעות העבודה ומכל מקום לא הובאו בפני בית הדין ראיות כלשהן בדבר פניות כאמור. בהקשר זה אוסיף, כי התובע הגיש לתיק בית הדין ביום 7.2.21 העתק עדויותיו שנמסר ו למינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בעניין העבודה הנטענת לאורך כל משמרת הלילה, אלא שמדובר בעדו יות מהתאריכים 1.12.20 ו- 20.1.21 – קרי בחלוף כשנתיים וחצי ממועד סיום העבודה, כך שמדובר בטענות שעלו בדיעבד ולא בטענות מזמן אמת. זאת ועוד, אף אם גרסת התובע היתה מתקבלת בנוגע להתרחשותם של אירועים חריגים, כגון ליווי דייר לאשפוז בבית חולים מזרע או השגחה על דייר עם מכונת הנשמה – אירועים שהוכחשו על ידי הנתבעת והתובע לא הוכיח את התרחשותם – הרי שמכל מקום, היקפם ותכיפותם של אירועים חריגים אלה כשלעצמם אין בה כדי להצדיק הכרה בכל שעות השהיה במהלך משמרת הלילה כשעות עבודה. כך גם התובע לא הוכיח, כי הוא נדרש על ידי הנתבעת להשגיח על דייר שיצא לעשן סיגריה ובשים לב לכך שלא נסתרה הטענה, כי מדובר היה בהוסטל שיקומי לאנשים עצמאיים – לא מצאתי, כי היקף פעולה זו, גם אם בוצעה בפועל, מצדיק הכרה בכל שעות הנוכחות בהוסטל בלילה כשעות עבודה המזכות בשכר כדין. מכל מקום, ועת שוכנעתי כי מדובר היה בשעות שהיה/נוכחות בהוסטל, במובחן משעות עבודה, לגביהן הגיעו הצדדים להסדר חוזי בנוגע לתשלום גמול בסך 62.50 ₪ ועת הסדר חוזי מעין זה אינו כפוף להוראות חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 – הרי שלא מצאתי מקום לקבל את תביעת התובע לתשלום הפרשי שכר וגמול עבודה בשעות נוספות בגין כל שעות משמרת הלילה.
חיזוק למסקנתי מצאתי בהודעת ההתפטרות ששלח התובע לנתבעת ביום 13.5.21 (נספח 4 לכתב ההגנה) במסגרתה ציין התובע, כי הוא מתפטר מעבודתו "מסיבות אישיות", מבלי להלין על תנאי העבודה כלל. כך גם הודעת הוואטסאפ ששלח התובע לנתבעת ביום 7.5.18 (נספח 3 לכתב ההגנה) במסגרתה הוא הודיע, כי התחיל עבודה מקבילה בשעות הצהריים עד לשעה 22:00, שלאחריה התובע היה אמור להתחיל בעבודתו בנתבעת כמדריך לילה, יש בה כדי לתמוך במסקנה, שלא מדובר היה ב- 12 'שעות עבודה' במהלך משמרת הלילה, אלא במשמרת הכוללת שעות שינה ומנוחה, באופן המאפשר לתובע לשלב בין שתי העבודות.
על יסוד כל האמור והתרשמותי מעדויות הצדדים, כמו גם נוכח מאפייני ההוסטל ודייריו, מצאתי, כי ההודעה לעובד והצהרת מדריך הלילה שיקפו את 'שעות העבודה' ולכן התובע אינו זכאי לתשלום כלשהו בגין שעות השהייה במקום. כפי שצוין לעיל, התובע לא השכיל להוכיח גרסתו בדבר עבודה בפועל במהלך 'שעות שהייתו' בהוסטל, בין השעות 23:30 עד 06:00 - שעות במהלכן לא נערכה פעילות אקטיבית בהוסטל והתובע היה רשאי לישון או לעשות כל דבר אחר כרצונו וככל שאירעו אירועים חריגים במהלך שעות אלה – הרי שאכן לא מדובר היה באירועים שתכיפותם ותדירות התרחשותם מצדיקה הכרה בכל שעות השהיה בהוסטל כשעות עבודה.
הפרשי שכר מינימום
מעיון בהצהרת מדריך הלילה עולה, כי בגין 'שעות העבודה' במשמרת (20:00-23:30 + 06:00 -08:00) שולם לתובע שכר שעתי בסך 25 ₪ בלבד – שכר הנמוך משכר המינימום, אשר עמד בתקופה הרלוונטית על השיעורים שלהלן:
מיום 1.1.17 – 26.88 ₪ לשעה;
מיום 1.12.17 – 28.49 ₪;
מיום 1.4.18 – 29.12 ₪.
לפיכך ובהסתמך על תלושי השכר (נספח 5 לכתב הגנה) עולה, כי התובע זכאי להפרשי שכר מינימום בסך 4,929 ₪ לפי התחשיב שלהלן:
בתקופה מיום 14.8.17 ועד לסוף חודש נובמבר 2017: התובע היה אמור לקבל בגין שעות עבודתו סך של 147.84 ₪ (5.5 שעות * 26.88 ₪) במקום 137.50, כך שהפרש שכר מינימום עמד על 10.34 ₪ למשמרת רגילה ו- 15.51 ₪ למשמרת שבת/חגים. בתקופה זו חלו 86 משמרות רגילות, 4 משמרות שבתות ו- 5 משמרות חג. לפיכך התובע זכאי להפרשי שכר מינימום בתקופה זו בסך 1,029 ₪.
בתקופה מיום 1.12.17 עד 1.4.18: התובע היה אמור לקבל בגין שעות עבודתו סך של 156.69 ₪ (5.5 שעות * 28.49 ₪) במקום 137.50, כך שהפרש שכר מינימום עומד על 19.19 ₪ למשמרת רגילה ו- 28.785 ₪ למשמרת שבת/חג. בתקופה זו חלו 103 משמרות רגילות, 14 משמרות שבת, 2 משמרות חג ו- 4 ימי חופשה. לפיכך התובע זכאי להפרשי שכר מינימום בתקופה זו בסך 2,514 ₪.
בתקופה מיום 1.4.18 ועד למועד סיום העבודה: התובע היה אמור לקבל בגין שעות עבודתו סך של 160.16 ₪ (5.5 שעות * 29.12 ₪) במקום 137.50, כך שהפרש שכר מינימום עומד על 22.66 ₪ למשמרת רגילה ו- 33.99 ₪ למשמרת שבת/חג. בתקופה זו חלו 36 משמרות רגילות, 4 שבתות, חג אחד, 7.67 ימי חופשה ו- 10 ימי מחלה בתשלום. לפיכך התובע זכאי להפרשי שכר מינימום בתקופה זו בסך 1,386 ₪.
אשר על כן, התובע זכאי להפרשי שכר מינימום בסך 4,929 ₪. מעיון בכתב התביעה עולה, כי התובע לא עתר במסגרתו לתשלום פיצויי הלנת שכר וסעד זה נתבע רק בהמשך. בנסיבות אלה, לא מצאתי מקום לפסוק לתובע פיצויי הלנת שכר והסכום ישולם לו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממחצית תקופת הזכאות (1.1.18) ועד למועד התשלום המלא בפועל.
סוף דבר
על יסוד האמור, התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין הפרשי שכר מינימום בסך 4,929 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק, ממחצית תקופת הזכאות (1.1.18) ועד למועד התשלום המלא בפועל.
כמו-כן, תישא הנתבעת בהוצאות התובע ובשכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪, אשר ישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידי הנתבעת, שאם לא כן, הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ט"ז אייר תשפ"א, (28 אפריל 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .