הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה ב"ל 72840-01-20

22 מאי 2020
לפני:

כב' הנשיא אלכס קוגן

המערער
ליעד חנן פרץ
ע"י ב"כ: עו"ד מזל רואנסרי
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רינת מישאל

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), מיום 27.11.19, אשר קבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 20% מיום 11.4.2018.

2. לפי העולה מן התיק, המערער יליד 1982.

3. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער ביום 22.8.19 דרגת נכות רפואית יציבה בשיעור 0% מיום 27.5.2013 . המערער הגיש ערר על החלטה זו.

החלטת הוועדה

4. ביום 27.11.19 התכנסה הוועדה הרפואית לעררים, בהרכב מומחה בפסיכיאטריה ומומחה באורולוגיה ("הוועדה"). הוועדה עיינה במסמכים הרפואיים שהונחו לפניה, הקשיבה לתלונות המערער ורשמה אותן בסעיף 6 לפרוטוקול. בפרק הממצאים ציינה הוועדה כך:

"הועדה עיינה מכתב סיכום 26.8.14 לב השרון דו"ח אבחון ע"י פסיכולוג לבקשת ביטוח לאומי מ-2014.
הועדה עיינה במכתב ד"ר שפאק כללית: 16.5.19, 3.6.19, 3.7.19 ומכתב ד"ר רוזנברג 6.10.19. לתובע ניתנה אבחנה סכיזופרניה ב-2014 ללא כל הנמקה, לא ברור על מה התבססה והומלץ טיפול אנטי פסיכוטי. לציין שזמן קצר אח"כ באבחון התרשם הבודק הגזמה והתחזות. ב- 2017 חזר התובע להתייעצות פסיכיאטרית ושוב אבחנת סכיזופרניה חוזרת ללא הנמקה... שמצוטט מכתב קופ"ח ללא כל ביקורת.
כאשר בבדיקה כאן התובע לבוש בצורה אקסצנטרית ומובהק. אינו יוצר קשר עין. מודיע מיד: ' אני שומע קולות של נשמות'. לא ברור מדבריו למה פנה לפסיכיאטר שכן מעביר שהוא 'נשמה גבוהה' ו'יש לו קשר ישיר עם הבורא '. רושם כללי בדיקה של הגזמה. מאחר וברור ל וועדה שיש מגמתיות קשה לדעת עד כמה קיימת פתולוגיה ועד כמה היא מנוצלת לרעה.
... מכל מכתבי רופאים נראה שקיים קושי תפקודי משמעותי. התנהגות מוזרה. הועדה סבורה על כן שיש להכיר בנכות על בסיס אישיות כזו שתאפשר שימוש בשירותי שיקום. נכותו 20% לפי 34(ב)(3) מותאם".

הוועדה קבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 20% בגין קשיים תפקודיים על רקע אישיות, פריט ליקוי 34(ב)(3), מיום 11.4.2018.

טענות הצדדים

5. טענת הערעור העיקרית היא שהוועדה דחתה את אבחנות הרופאים הפסיכיאטריים המטפלים שהמערער סובל מסכיזופרניה פרנואידית, ללא הנמקה או הסבר מניח את הדעת. המערער הוסיף וטען, כי הוועדה לא בחנה את נסיבותיו האישיות ותלונותיו על חוסר תפקוד תעסוקתי וחברתי; קביעת הוועדה שקיים קושי תפקודי משמעותי אינו בא ליד ביטוי בקביעת שיעור הנכות הנפשי .

6. לטענת המשיב, בהחלטה מנומקת דחתה הוועדה אבחנה של סכיזופרניה, לאחר שניתחה את התיעוד הרפואי והדגישה שהאבחנות ניתנו ללא הנמקה, וכן הסבירה את התרשמותה להגזמה והתחזות. עוד טען המשיב, כי נוכח הקושי התפקודי המדווח במסמכים הרפואיים יישמה וועדה פריט ליקוי מותאם שתואם הפרעה בינונית בתפקוד הנפשי והחברתי והגבלה בינונית של כושר העבודה.

דיון והכרעה

7. לאחר עיון בפרוטוקולי הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי, ולאחר בחינת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין להידחות.

8. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה, שהוועדה כללה בהרכבה מומחה בפסיכיאטריה, הקשיבה לתלונות המערער וערכה לו בדיקה קלינית שממצאיה תוארו לעיל . הוועדה הדגישה את התרשמותה הברורה שהתנהגותו של המערער מוגזמת ומגמתית, עד כדי ש"קשה לדעת עד כמה קיימת פתולוגיה ועד כמה היא מנוצלת לרעה". עוד עולה מהחלטת הוועדה, שנדרשה לטענה לקיומה של מחלה פסיכוטית ו עיינה בתיעוד הרפואי הן מהמרפאה לבריאות הנפש והן מהרופא הפסיכיאטר המטפל. הוועדה ניתחה את הרישומים הרפואיים השונים והסבירה שהאבחנה של סכיזופרניה מופיעה בתיעוד הרפואי מבלי שהרופאים המטפלים נימקו את אבחנתם.

9. בערעור נטען לפגיעה קשה בכושר העבודה; המערער אינו עובד בשל מגבלותיו ואינו מסוגל לשוב לעבודה; נמנע מקשרים חברתיים עם הסביבה, מתבודד. לטענת המשיב, הוועדה התייחסה לכושרו התפקודי, ופריט הליקוי שיושם מתאים להפרעה בינונית בתפקוד הנפשי או החברתי ולהגבלה בינונית בכושר העבודה. למקרא החלטת הוועדה עולה, כי לאחר שעיינה במסמכים הרפואיים וערכה למערער בדיקה קלינית הגיעה הוועדה למסקנה שלא מדובר בסכיזופרניה פרנואידית. עם זאת, לנוכח התיעוד הרפואי הנרחב, והתרשמות הרופאים המטפלים מקושי תפקודי והתנהגות מוזרה, יישמה הוועדה פריט ליקוי מותאם 34(ב)(3), הכולל הפרעה בינונית בתפקוד הנפשי או החברתי והגבלה בינונית של כושר העבודה. מדובר במסקנה רפואית מנומקת, סבירה ומבוססת, שאין מקום להתערב בה. לכן, אף אין לקבל את טענת המערער שהיה על הוועדה ליישם בעניינו את פריט ליקוי 33. משדחתה הוועדה את האבחנה של סכיזופרניה, ובהינתן שבחירת פריט הליקוי מהווה קביעה רפואית מובהקת, המצוי ה בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה, אין זה מסמכותו של בית הדין להתערב ב החלטה זו. משכך, דין הטענה להידחות.

10. לטענת המערער, משהטילה הוועדה ספק במהימנות המערער והתרשמה שמדובר בהתחזות, היה עליה להפנותו לבדיקה או אבחון חיצוניים. דין הטענה להידחות. היקף הבדיקה הרפואית הוא עניין המסור לשיקול דעתה המקצועי של הוועדה. גם ההחלטה האם נדרשות לוועדה בדיקות נוספות או חומר רפואי אחר כלשהו היא החלטה רפואית המצויה בסמכותה הבלעדית של הוועדה.

סוף דבר

11. לאור כל האמור, הערעור נדחה.

12. אין צו להוצאות.

13. לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, כ"ח אייר תש"פ, (22 מאי 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .