הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה ב"ל 70728-12-19

15 נובמבר 2020

לפני:

כב' השופטת סאוסן אלקאסם

המערערת
פנינה מור
ע"י ב"כ עו"ד דן גנון
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד ארז בן דוד

פסק דין

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 7.11.2019 (להלן: " הוועדה"), אשר קבעה כי אין להגדיל את נכות המערערת לפי תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) , התשט"ז-1956 (להלן ובהתאמה : "ההחלטה" ו "התקנות" ).
העובדות
המערערת, ילידת 1962 , נפגעה בתאונת עבודה ביום 5.11.2017 בכתף ימינית וברכיים.
ועדה מדרג ראשון התכנסה בשתי ישיבות וקבעה למערערת נכות צמיתה בשיעור 24%. הועדה החליטה לאמץ חוות דעת ועדת רשות לא להגדיל את נכות המערערת לפי תקנה 15.
ביום 7.11.2019 התכנסה הוועדה לדון בערר המערערת בעניין הפעלת תקנה 15 וקיבלה החלטתה מושא הערעור.
ביום 30.12.2019 ובגין ההחלטה כאמור, הוגש הערעור שלפניי.
טענות הצדדים
המערערת טוענת כי יש לבטל את החלטת הועדה, הועדה מדרג ראשון וועדת רשות ולהתחיל את ההליך בעניינה מחדש, וזאת מאחר ולא זומנה לועדת רשות כבקשתה ולא ניתנה לה זכות טיעון בהליך בדרג ראשון. כמו כן, לטענת המערערת היא לא הופנתה לפקידת שיקום בטרם התכנסה ועדת רשות. עוד טוענת כי הועדה קיבלה את המלצת ועדת רשות באופן עיוור. הועדה לא התייחסה למכתב המעסיק, ולעובדת פרישת ה מערערת פרישה מוקדמת. גם לא בחנה לעומק את דרישות תפקיד המערערת .
מנגד טוען המשיב, כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה. המערערת קיבלה זכות טיעון מלאה בפני הועדה. השגותיה נגד הועדה מדרג ראשון נשמעו והחלטת הוועדה לא להפעיל את תקנה 15 מנומקת כדבעי. כמו כן, טוען המשיב שאין חובה להפנות את המערערת לפקידת שיקום.
דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להידחות , כמפורט להלן.
במסגרת ערעור על החלטות וועדות רפואיות לעררים, בית הדין מוסמך להכריע בשאלות משפטיות גרידא. במסגרת סמכותו זו, בית הדין בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה בחוק או בפרשנותו, האם חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה לפעול באופן מסוים.
היות הוועדה היא גוף מעין שיפוטי, עליה לתת למערערת זכות טיעון כדין ורק לאחר מכן, ליתן החלטתה בעניינו. ככל וניתנה החלטה ללא זכות הטיעון כאמור, ברי כי נפל פגם משפטי בעבודת הוועדה.
על הוועדה הרפואית לעררים, שהיא גוף מעין שיפוטי מוטלת חובת ההנמקה, הדבר נדרש כדי לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה. לעניין ההנמקה נפסק כי –
"ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק".
אין בידינו לקבל את עתירת המערערת לביטול כל ההליכים שהתקיימו בעניינה בשני הדרגים. הרי סמכותו של בית הדין תחומה לדיון בערעורים על החלטות ועדות עררים בשאלת חוק בלבד.
צודק המשיב בטענתו כי ערר לועדת עררים מרפא לכל פגם בועדה מדרג ראשון. ראו בר"ע 47291-09-17 מוחמד אבו סרחאן – המוסד (30.1.2018).
המערערת התייצבה לדיון בועדה עם בא כוחה, טענותיה הוצגו לפני הועדה באופן מפורט . הועדה שקלה את טענות המערערת ובא כוחה, עיינה בהמלצות ועדת רשות מפורטות ומנומקות והחליטה לקבל אותן. לדעת הועדה "טיב הפגיעה, מיקומה, ותעסוקתה לא מונעת המשך עבודתה כראש מדור בחברת החשמל כעבודה פקידותית ."
החלטת הוועדה מנומקת, בה התייחסות לכלל הפרמטרים. הועדה הסבירה כי פגיעת המערערת ומיקומה – נזק קל במיניסקוס בברכיים ו הגבלה בכתף – אינה מונעת את עבודתה כפקידה כפי שתוארה על ידה שכרוכה, בהדפסה כתיבה ומענה טלפוני.
טענת המערערת לגבי חובת ועדת רשות להתייעץ עם פקידת שיקום לא עלתה בכתב הערר לדרג שני, גם לא בפני הוועדה. נוסיף, כי אין חובה על הועדה להפנות את המערערת לפקידת שיקום, הרי בהרכב וועדת רשות יושב פקיד שיקום כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט"ז- 1956 - ראו תקנה 18א לתקנות.
משלא נמצא פגם משפטי בהחלטת הועדה אין מנוס מדחיית הערעור.
סוף דבר
הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות המשיב בסך 1,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין .

על פסק הדין ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ח חשוון תשפ"א, (15 נובמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .