הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה ב"ל 67619-10-18

19 פברואר 2020
בפני: כב' השופטת דניה דרורי
נציג ציבור (עובדים) מר: יוסף חן
נציג ציבור (מעסיקים) מר: פסח דוד

התובע:
חביב סעדה
ע"י ב"כ: עו"ד יוסף ח'ורי
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד יעל יעקובי

החלטה

עניינו של הליך זה בתביעתו של חביב סעאדה (להלן – התובע) להכיר בבקע מפשעתי כפגיעה בעבודה לפי סעיף 84 ל חוק ביטוח לאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק).

רקע עובדתי
1. התובע יליד 1993. ביום 1.4.17 החל לעבוד כמחסנאי בעסק להכנת ומכירת צבע וחומרי בנין (להלן - החברה).
העובד הועסק בהיקף משרה מלאה, 6 ימים בשבוע בין השעות 7:00 עד 16:30.

2. במסגרת עבודתו כמחסנאי נדרש התובע, בין השאר, להרים ולשאת פחי צבע ממשטח העבודה, כמו גם שקים המכילים רובה או דבק, לבצע גיוון של הצבעים וליתן שירות ללקוחות. שירות ללקוחות וגיוון צבעים.
משקלם של פחי הצבע, שקי הרובה נע בין 24 ק"ג – 25 ק"ג לכל פריט.

3. על-פי האמור בכתב התביעה, ביום 22.11.17 בשעה 10:00 בבוקר לערך, התקבלה במחסן הזמנה גדולה, שכללה הזמנת פחים של שליכט (שמשקל כל אחד מהם 24 ק"ג). התובע הכין את ההזמנה יחד עם עובד נוסף.
בעת הרמת אחד הפחים חש התובע תחושה של כאב חד במפשעה מצד ימין ובבטן התחתונה. בשל הכאב התובע הפסיק את עבודתו ופנה לטיפול רפואי. בהמשך נעדר התובע מעבודתו בשל מחלה, וביום 31.8.18 סיים את עבודתו בחברה.

4. ביום 7.2.18 הגיש התובע טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין בקע מפשעתי שאירע לטענתו ביום 22.11.17 (טופס התביעה צורף לכתב ההגנה). כתיאור הפגיעה ציין התובע כי " תוך כדי עבודה והרמת חפצים בעבודה התחלתי לחוש כאבים חזקים במפשעה בצד ימין, כן הרגשתי נפיחות ורגישות ניכרת מימן".

5. ביום 9.5.18 נחקר התובע על ידי חוקר הנתבע (הודעת התובע צורפה כנספח ג' לכתב התביעה) ביום 30.5.18 נגבתה הודעתו של מנהל החברה מר רוני חיימוביץ (להלן – חיימוביץ; הודעתו צורפה לכתב ההגנה).

6. ביום 12.7.18 דחתה פקידת התביעות את תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה בגין בקע מפשעתי, מהטעם שאינה עומדת בתנאי סעיף 84 לחוק. במכתב הדחייה צוין ש"הופעת הבקע בתאריך 22.11.17 לא באה כתוצאה ממאמץ לא רגיל- הכנת הזמנת עבודה במחסן איננה בגדר מאמץ לא רגיל בעבודתך".
מכאן התביעה שלפנינו.

טענות הצדדים
7. התובע טען כי יש להכיר בבקע המפשעתי שאירע לו ביום 22.11.17 כתאונת עבודה. לטענתו אין חולק כי עקב הופעת הבקע הפסיק התובע את עבודתו בתוך 72 שעות כדרישת החוק והפסיקה, ואף אין חולק כי התובע מסר למעסיקו הודעה מתאימה תוך זמן זה.
התובע טען שמתקיים בו התנאי של ביצוע "מאמץ לא רגיל". ביום הפגיעה התקבלה הזמנה גדולה של משטחי פחי צבע שכל אחד מהם שוקל 24 ק"ג. משימה שכזו מבוצעת בדרך כלל על-ידי 4 עובדי מחסן, ואולם ביום הפגיעה עבד התובע לבדו. על-פי הנטען עובד בשם ויסאם שמאס עבד במשימות הקשורות במלאי, ושני עובדים נוספים נעדרו מהעבודה. במצב דברים זה נאלץ התובע לבצע את העבודה לבדו, עד שנפגע.
התובע טען שגרסתו זו לא נסתרה בעדותו של חיימוביץ', ומדו"ח הנוכחות שהוגש לאחר ישיבת ההוכחות (ובו צוין שמלבד התובע עבד באותו יום עבד במחסן עובד בשם עלי סעדי, ששמו לא הוזכר בעדויות קודם לכן, ולא ניתן ללמוד מהדו"ח שהוא אכן עבד עם התובע ביום הפגיעה).

8. לטענת הנתבע, התובע לא הוכיח שמתקיים בעניינו התנאי בדבר "מאמץ בלתי רגיל". מעדות התובע עולה שהיה מורגל למאמצים פיזיים והרמת משאות ופחי צבע בעבודתו השגרתית, ולכן אין לראות באירוע הנטען מיום 22.11.17 משום מאמץ לא רגיל בעבודתו.
התובע העיד שביצע את העבודה בהכנת ההזמנה לבדו, בעוד בהודעה לחוקר ציין שביום הפגיעה נעזר בעובד נוסף בעבודתו.
גם אם תתקבל גרסת התובע בדבר עבודה לבד ביום הפגיעה, הרי שהבקע נותר לאחר פחות מחצי שעה עבודה ביום הפגיעה ולכן אין לראות בבקע תוצאה של יום עבודה חריג.
גרסתו של התובע לפיה עבד לבד ביום הפגיעה נסתרת מעדות חיימוביץ' שתאר שביום האירוע הנטען, לא היה שינוי במצבת העובדים שעבדו יחד עם התובע – גרסה שקיבלה חיזוק בדו "ח הנוכחות.
גם בפניה לטיפול רפואי לא תאר התובע אירוע חריג בעבודתו וגם באמור יש כדי לכרסם בגרסת התובע.
מהחומר הרפואי עולה שהתובע עבר, עובר לאירוע הנטען, מספר ניתוחי בקע במפשעות ובטבור. הבדיקה מיום 22.11.17 לא הדגימה בקע חדש במפשעה, כך שלא הוכח שהופעת הבקע נוצרה תוך כדי עבודת התובע או כי מדובר בבקע חדש.

דיון והכרעה
9. סעיף 84 לחוק , קובע את תנאים המצטברים להכרה בבקע מפשעתי כפגיעה בעבודה:
"אין רואים בבקע מפשעתי כתוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן –
(1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן;
(2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע;
(3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף הם לא נמסרה הודעה כאמור."

10. מטיעוני הצדדים עולה כי הם אינם חלוקים בכל האמור בהתקיימות תנאי ס"ק (2) ו (3). אין מחלוקת שביום 22.11.17, עם הופעת הכאבים התובע הפסיק את עבודתו, הודיע למעסיקו על כך ופנה לקבלת טיפול רפואי עוד באותו יום. מר חיימוביץ' אישר בהודעתו לחוקר שביום האירוע התובע התלונן על כאבים באזור המפשעה ובעקבות כך שוחרר מעבודתו (עמ' 1 ש: 16 – 18; עמ' 2 ש: 19 – 20).
מהמסמכים הרפואיים עולה שהתובע פנה טיפול רפואי ביום האירוע בין השאר בשל "חשד לבקע חוזר במפשעה מימין" (סיכום רפואי מהמרכז הרפואי כרמל, צורף כנספח א' לתצהיר התובע).
מכאן, שהמחלוקת שנותרה לבירור נוגעת לשאלת התקיימו תנאי סע' 84(1) לחוק, כך שלעינו לבחון האם עלה בידי התובע להוכיח שהופעת הבקע המפשעתי היא תולדה של "מאמץ לא רגיל" בעבודה.
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים מצאנו שתנאי זה מתקיים בעניינו של התובע, וזאת על יסוד הנימוקים שיפורטו להלן.

11. מהראיות עולה שהתובע מבצע במסגרת עבודתו בחברה עבודה פיזית שכוללת הרמת משאות ובהם פחי צבע במשקל 24 ק"ג כל אחד, ושקי רובה ודבר שמשקלם 24 – 25 ק"ג לכל שק (פרו: 6; ש: 28 – 29; וכן בעמ' 1 ש: 5 - 6 להודעת חיימוביץ'). העובד נדרש , בין השאר , להרים את פחי הצבע ולשאת אותם מהמשטח אל מכונות הגיוון והערבוב, ולאחר השלמת עבודת מכונת הגיוון לסגור את הפח, להרים אותו ולשאת אותו למשטח אחר (פרו: 2; ש : 23 - 31).
משימות אלה מבוצעות בדרך כלל על-ידי 2 או 3 עובדי מחסן. העובדים נדרשים מדי יום לטפל בגיוון של פחי צבע, בכמות הנעה בין עשרות למאות מדי יום ( פרו : 6; ש: 28 – 33).

12. איננו מקבלים את טענת התובע לפיה ביום האירוע עבד לבד.
התובע העיד שביום האירוע נדרש לטפל בהזמנה גדולה בהיקפה מהרגיל, ושבאותו יום עבד עובד נוסף אחד במחסן ושמו ויסאם שמאס אלא שזה היה עסוק במלאי ולא טיפל בהזמנה יחד עם התובע. עוד תאר שההזמנה התקבלה בשעה 10:00 ולאחר הרמת אחד הפחים, כ- 20 – 30 דקות ממועד קבלת ההזמנה, חש מעין "קריעה" בצד ימין (פר ו: 3; ש:32 – 33).
טענת התובע לפיה עבד ביום האירוע לבדו, בעוד ויסאם שמאס עסק בטיפול במלאי ולא בגיוון הצבעים, לא נתמכה בראיות. מר שמאס לא הובא למתן עדות. מעדותו של חיימוביץ עלה שלא היה שינוי במתכונת העסקתם של העובדים ביום האירוע (פר:7; ש: 4 – 5).
בדו"ח הנוכחות (שהוגש לאחר ישיבת ההוכחות והעדים לא נחקרו על האמור בו) צוין שהועסק ביום האירוע עובד שלישי בשם עלי סעדי. מדו"ח הנוכחות לא ניתן ללמוד מה מהות תפקידו של מר סעדי.
מכלל האמור אנו מסיקים שביום האירוע עבד עם התובע עובד נוסף מר ויסאם בהתאם לעדותו של התובע. התובע לא הוכיח במידה הנדרשת שהעבודה הכרוכה בהרמת המשאות ביום האירוע בוצעה באופן בלעדי על ידו ביום האירוע, בהשוואה לימי עבודה אחרים בהם העבודה מתחלקת בין 3 או 4 עובדים.

13. אין באמור כדי לשלול את האפשרות שעבודתו של התובע ביום האירוע תענה על התנאי של "מאמץ לא רגיל".
בעב"ל (ארצי) 49129-12-14 חליל באסם - המוסד לביטוח לאומי (6.2.17) נדון עניינו של מבוט ח שעסק בעבודות שיפוץ וצבע וטען שהבקע המפשעתי אירע בשל הרמת שקים כבדים. בית הדין האזורי קבע, כעניין שבעובדה, שלגבי המבוטח הספציפי אין מדובר במאמץ בלתי רגיל או חריג ביחס לעבודתו הרגילה עובר לפגיעה. בית הדין הארצי פסק:
"לדעתנו מבוטח שעובד בעבודות פיסיות מאומצות, או מרים משאות כבדים במיוחד באופן תדיר, יש להכיר בעבודתו זו כעונה לתנאי של "מאמץ לא רגיל" על אף שמדובר בעבודתו הרגילה, וגם אם עושה עבודות אלו באופן שחוזר על עצמו, ואין צורך להידרש לאירוע חריג כפי שקבעה הפסיקה בסוגיית אוטם שריר הלב. עם זאת, עדיין תהיה דרישה לגבי מבוטחים אלו, כי התקיים מאמץ לא רגיל מבחינה רפואית-אובייקטיבית, כאשר האובייקטיביות משליכה על הסובייקטיביות, והקביעה בעניין זה תהיה של מומחה רפואי. פרשנות אחרת של לשון החוק, תביא לכך שתביעות של מבוטחים העוסקים מידי יום בהרמת משאות כבדים – תדחינה על הסף."
לאור האמור נפסק בעניין באסם שהפסיקה המחייבת את החלת הכללים הבוחנים מאמץ לא רגיל באופן סובייקטיבי לנפגע עצמו היא רלוונטית לגבי מבוטחים שעבודתם הקבועה איננה עבודה פיסית מאומצת. לעומת זאת, לגבי מבוטחים שעבודתם, מעצם טיבה וטבעה, היא עבודה של "מאמץ לא רגיל", אין להפעיל את המבחן הסובייקטיבי, אלא לבחון בעניינם אם מדובר במאמץ שאינו רגיל מבחינה רפואית-אובייקטיבית, וזאת באמצעות מינוי מומחה רפואי שיידרש לכך.

14. על יסוד האמור, ומכיוון שאין מחלוקת שהתובע מבצע עבודה פיסית מאומצת בעבודתו השגרתית, במהלכה הוא נדרש להרים פחי צבע ושקי רובה ודבק במשקלים של כ- 25 ק"ג, מצאנו שיש מקום למנות מומחה רפואי שיבחן בין השאר האם התקיים מאמץ לא רגיל מבחינה רפואית.

15. אין באמור במסמכים הרפואיים כדי לשלול את האפשרות שהבקע יוכר כפגיעה בעבודה. מדובר במסמכים שהרישום בהם אינו שולל את האפשרות שהבקע הוא תולדה של אירוע בעבודה.
בדומה, אין בעבר הרפואי של התובע כדי להביא לדחיית התביעה בשלב זה, והמומחה הרפואי יידרש לאמור ככל שמדובר במידע רלוונטי.

16. החלטה בדבר מינוי המומחה תצא בנפרד.

ניתנה היום, כ"ד שבט תש"פ, (19 פברואר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציג עובדים
מר יוסף חן

דניה דרורי,
שופטת

נציג מעסיקים
מר פסח דוד