בית הדין האזורי לעבודה חיפה ב"ל 65705-07-18

10 מרץ 2021

בפני: כב' השופט אסף הראל

התובע:
עמרם אזולאי

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

בהמשך לדיון מיום 10.1.2021 ולהסכמת הצדדים למינויו של מומחה-יועץ רפואי בתחום רפואה תעסוקתית, אני קובע כדלקמן:

1. מינוי מומחה רפואי
ד"ר מריו סקולסקי, מומחה בתחום רפואה תעסוקתית, מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו.

2. מסמכים רפואיים
להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן:
תיקו הרפואי של התובע בבית חולים כרמל: מיון, קרדיולוגיה, ריאות.
תיקו הרפואי של התובע בקופת חולים כללית: כללי, ריאות, תעסוקתי.
תיקו הרפואי של התובע בבית חולים בילינסון.
ד. מסמכים רפואיים אשר צורפו לכתב התביעה.

3. העובדות:
התובע יליד 1947.
התובע עבד כאיש ים בחברת אל ים בשנים 1969-1975. התובע עבד כאיש ים בחברת צים במשך 23 שנים שלא ברצף, מ-12/72 ועד 2/99.
בתקופה שעד 1990 שימש התובע כסיפונאי באוניות. החל מ-1990 שימש התובע במקביל בשני תפקידים שאותם ביצע על גבי האוניות: תיפעולן בחדר מכונות וכן סיפונאי, תוך שהיחס בין שני תפקידים אלו היה 20% תיפעולן ו-80% סיפונאי.
אשר לעבודה כסיפונאי: העבודה כסיפונאי כללה, בין היתר, ניקוי חלודה לצורך צביעת חלקי האוניה; צביעת חלקים באוניה; ניקוי מחסנים באוניה שבהם הובלו מטענים כגון: דלק, חיטה, אשלג; סיוע לרתכים; והדבקת שטיחי PVC באוניה.
אשר לניקוי החלודה:
ניקוי החלודה לצורך הכנת הצביעה שבאה אחריה בוצעו בתדירות יומיומית.
ראשית נדרשת הסרת החלודה. עד תחילת שנות השמונים בוצעה הסרת החלודה באמצעות התזת שבבי זכוכית. החל מתחילת סוף שנות השמונים הופסק השימוש בהתזת שבבי זכוכית. בעת התזת שבבי הזכוכית, נדרשת לבישת אוברול עם הגנה לפנים והעבודה מתבצעת שעתיים ברצף.
הסרת חלודה בוצעה גם באמצעות מכשיר מכני עם גלגלת הקרוי צ'יפינג. בעת השימוש בצ'יפינג היה אבק חלודה.
עד אמצע שנות השמונים עשה התובע שימוש בעת עבודת הסרת החלודה במסיכת בד, לעיתים השתמש בסמרטוט על הפנים. מאמצע שנות השמונים ואילך נעשה שימוש במסיכת רספירטור מסוג דומה ל-N95.
אשר לצביעה:
לאחר ניקוי החלודה צובע התובע את חלקי המתכת בצבעים אפוקסיים. חלק מהצביעה מתבצע באמצעות גלגלת וחלק אחר מתבצע באמצעות התזה. סך הכל נעשות שלוש שכבות צבע. לצבעים יש ריח מאחר ומשתמשים בטינר 1-32.
עד אמצע שנות השמונים עשה התובע שימוש בעת עבודת הצביעה במסיכת בד, לעיתים השתמש בסמרטוט על הפנים. מאמצע שנות השמונים ואילך נעשה שימוש במסיכת רספירטור מסוג דומה ל-N95.
אשר לחלוקה שבין עבודת ניקוי חלודה לבין צביעה: מתוך הזמן שהוקדש לניקוי חלודה וצביעה, 30% הוקדשו לצביעה ו-70% הוקדשו לניקוי חלודה.
אשר לניקוי מחסנים באוניה שבהם הובלה סחורה:
אחת לשנתיים, בתדירות שנמשכה חודש וחצי ברציפות, כל יום 10-12 שעות, ביצע התובע עבודה של ניקוי מיכלי האוניה אשר הובילו דלק. במסגרת ניקוי זה נאספה זפת לתוך דליים על מנת להעלותם מחוץ לסיפון כדי להשליכם לתוך הים. טרם הכניסה למיכלים, נערכת בדיקה על מנת לוודא שאין במיכלים גזים רעילים. בנוסף, טרם כניסה למיכלים נערכת שטיפה עם ממטרות. התובע מילא דליים של זפת בצורה ידנית, באמצעות כף. עד אמצע שנות השמונים עשה התובע שימוש בעת עבודת ניקוי מיכלי הדלק במסיכת בד, לעיתים השתמש בסמרטוט על הפנים. לעיתים המסיכה נרטבה מזפת ואז התובע הסיר אותה. מאמצע שנות השמונים ואילך נעשה שימוש במסיכות אב"כ בעת ניקוי מיכלי דלק באוניה.
באשר לניקוי מיכלי האוניה שבהם אוחסנו חיטה ואשלג – עבודה זו בוצעה בתדירות של אחת לכמה חודשים. הניקוי בוצע באמצעות טאטוא ושטיפה. עד אמצע שנות השמונים עשה התובע שימוש בעת עבודת ניקוי מיכלים שבהם אוחסנו חיטה ואשלג. במסיכת בד, לעיתים השתמש בסמרטוט על הפנים. מאמצע שנות השמונים ואילך נעשה שימוש במסיכת רספירטור מסוג דומה ל-N95.
אשר לסיוע לעבודות רתכות: אחת לשבועיים, למשך כמה שעות, שימש התובע שולייה של רתך. במסגרת זו סייע לרתך בהבאת חלקים שונים. התובע לא היה צמוד כל הזמן לרתך בעת עבודתו של הרתך. התובע גם לא ריתך. בעת ששימש שולייה של רתך לא עטה התובע מסיכה.
אשר לעבודת הדבקת שטיחים באוניה: אחת לכמה חודשים נדרש התובע לסייע לנגר האוניה בהדבקת שטיחי PVC במסדרונות האוניה. במסגרת עבודה זו נעשה שימוש בדבק מגע. משך עבודה זו לא עלה על יום-יומיים בכל פעם.
אשר לעבודה כתיפעולן בחדר מכונות:
העבודה בחדר מכונות התרכזה בעיקר בתחזוקה ונקיון.
התובע השתמש עם חומר מסיר שומנים בשם HARDOX כדי להסיר שומנים. כמו כן השתמש בבנזין וסולר. השימוש בחומרים היה באמצעות סמרטוט.
התובע השתמש במסיכות פנים רספירטורים (דומה למסיכות N95), אוזניות, נעלי בטיחות וכן קסדה.
כשהתובע ביצע עבודה כתיפעולן בחדר מכונות, בוצעה עבודה במשך 21 ימים ברצף מתוך הפלגה שנמשכה 105 ימים בכל פעם.

4. השאלות:
לתשומת לב המומחה, עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, שהיא עילת התביעה במקרה הנוכחי, סדר בחינת הדברים הוא כמפורט להלן:
ראשית – האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח לבין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50%, כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו  או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.
יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו ל-50% ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח,  בסבירות של 50% ומעלה .
שנית – ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.

על רקע הבהרה זו, הינך מתבקש להשיב על השאלות הבאות:
א. מהו הליקוי ממנו סובל התובע בריאות?
ב. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין הליקוי בו לקה או החמרתו? כאמור, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע?
(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

5. על המומחה ליתן את חוות דעתו בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 (להלן – פקודת הראיות), וסעיף 2.8 להוראת תכ"ם 13.9.0.7 ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו, וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין על המשתמע מכך.  הוגשה חוות דעת שלא בהתאם לדרך הקבועה בפקודת הראיות, רשאי בית הדין מיוזמתו או לבקשת הצדדים לבקש מהמומחה לתקן את חוות דעתו.  למען הסר ספק, הגשת חוות הדעת שלא בהתאם לאמור אינה מצדיקה, כשלעצמה, את פסילת חוות הדעת.

6. אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

7. התיק יובא לעיוני ביום 10.5.21 לשם מעקב אחר הגשת חוות דעת המומחה.

המזכירות תמציא העתק החלטה לצדדים ולמומחה.

ניתנה היום, כ"ו אדר תשפ"א, (10 מרץ 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.