הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה ב"ל 64356-07-19

לפני: כב' ה שופטת קרן כהן
נציג ציבור (עובדים) מר אלי עשור שעבין
נציגת ציבור (מעסיקים) גב' דליה שפירא

התובע
מוחמד שלאעטה
ע"י ב"כ עו"ד ג'לאל חליחל
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד ג'ומאנה בחוס

פסק דין

האם יש להכיר בתובע כמי שנפגע בתאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה-1995 (להלן: החוק) מכוח עילת המיקרוטראומה בשל תנאי עבודתו? זו השאלה הדרושה הכרעה במסגרת פסק הדין.

המסגרת העובדתית וההליכים המשפטיים
ביום 1.7.2020 התקיים דיון שבמהלכו הסכימו הצדדים על מינוי מומחה רפואי בתחום הריאות על יסוד העובדות שיפורטו להלן.
התובע יליד 1964.
התובע מעשן משנת 1988-1989. התובע עישן כקופסא סיגריות ליום עד לחודש 2/2018, שאז עישן שתיים, שלוש סיגריות ליום. בחודש 5/ 2018 הפסיק התובע לעשן.
כפי שמתואר במסמכים הרפואיים, כפי הנראה התובע סובל מאסתמה משנת 1985 וה שתמש במשאף ונטולין, בשעת הצורך.
התובע עבד משנת 1985 ועד ליום 30.11.2018 בתפקיד מפעיל ציוד הנדסי טכני (טלסקופ), באתרי בנייה.
הטלסקופ הוא טרקטור שיש לו 3 שימושים – כף לשינוע חומרי בנייה ואיסוף, מזלג להרמת משטחים וציוד, וסל להרמת עובדים לצורך עבודה ותיקונים. לטלסקופ יש תא נהג עם חלונות, כאשר התובע נהג לעבוד עם חלונות פתוחים כדי להיות בקשר עם העובדים באתר הבנייה.
בעבודתו עבד התובע עם החומרים הבאים:
חומרים בתפזורת - אדמה, עפר, מלט, חול, חצץ, חומר מילוי, טיט ופסולת בניין.
חומרים ארוזים - דבק קרמיקה, גבס ומלט. לעיתים שקי המלט היו מתפוררים ותכולתם הייתה מתפזרת.
התובע עבד בשטח פתוח באתרי בנייה.
התובע פוטר מעבודתו לאחר שניתנה חוו"ד של רופא תעסוקתי מיום 27.12.2018 שהוא אינו מתאים לעבודה פיזית או לעבודה הקשורה בחשיפה לאבק, עשן, חומרים כימיים וכו'. פיטורי התובע נכנסו לתוקף ביום 31.12.2018.
התובע אובחן כסובל ממחלת ריאות כרונית COPD.
על מצבו הרפואי של התובע ניתן ללמוד מכרטיסיו הרפואיים.

המומחה נשאל שאלות בנוגע לקיומה של תאונת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

חוות דעת המומחה
באותו היום ( 1.7.2020) מונה ד"ר שבתאי ורסנו כמומחה רפואי יועץ לבית הדין (להלן: המומחה).

ביום 21.7.2020 התקבלה בבית הדין חוות דעתו של המומחה. נפרט להלן את שאלות בית הדין ואת תשובות המומחה.
"מהו ליקויו של התובע?"
"התובע סובל ממחלת ריאות חסימתית כרונית, בדרגת חומרה קשה הן מבחינת שיעור החסימה ..... והן מבחינת אירועים תכופים של החרפות זיהומיות והן מבחינת הסימפטומים. כמו כן, על פי CT חזה משנת 2018 סובל גם מברונכיאקטזיות דו-צדדיות משמעותיות ואמפיזמה, בולטת יותר באונות עליונות. מחלתו מסתמנת כ-COPD קשה מאוד. לא מצאתי בתיקו הרפואי ראיות למחלת 'אסתמה' בעברו. החל משנת 2002 נופקו לו על ידי רופא המשפחה משאפי ונטולין, וכך בהמשך לאורך השנים, בתכיפות גבוהה בין השנים 2005 – 2018 (כמעט כל חודש!), ללא שהתובע נבדק פיזית וללא בירור, כולל לא ביצוע של תפקודי ריאה המהווים בסיס לאבחנת מחלה ריאתית כרונית. למעשה לא נרשמה אבחנה כלשהי בתיקו הרפואי, כולל לא אבחנה של 'אסתמה', עד לאשפוזו בבי"ח פוריה ב-2/2018. למעשה מחלתו אובחנה דפניטיבית רק ב-2/2018 עת אושפז. לציין כי ב-1995 עבר ניתוח חזה משמאל בשל אמפיאמה (מגלת) וכי הוא סובל מהשמנה קשה, שיכולה לתרום לתחושת קוצר הנשימה ".

"האם ניתן לקבוע בסבירות מעל 50% קיומו של קשר בסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לליקוי ממנו הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל".
"לא. הסיבה למחלת הריאות החסימתית הקשה, המלווה באמפיזמה וברונכיאקטזיות דו-צדדיות, היא עישון כבד לאורך שנים. על פי החלטת ביהמ"ש עישן כ-30 קופסאות שנה. על סמך דיווחים בתיקו הרפואי עישן כ-50 שנות חפיסה. הכמות המצטברת של עישון בכל אחת משתי הוורסיות היא אדירה, לאדם צעיר בוודאי, והיא הסיבה העיקרית לאמפיזמה ו-COPD. עישון כשלעצמו מגדיל גם את שכיחות הזיהומים הריאתיים, וכך גם מחלת ה-COPD עצמה, וזיהומים חוזרים הם הסיבה העיקרית להתפתחות ברונכיאקטזיות בריאותיו. עבודתו כמתואר בסיכום העובדות (שינוע, באמצעות טרקטור באתרי בנייה פתוחים של עפר, שקי מלט שלעיתים היו נקרעים, ועוד כמוזכר שם, במשך 33 שנה החל מ-1985) אינה סיבה סבירה למחלתו (פחות מ-50%). עבודות עפר לא גורמות לאמפיזמה ריאתי וגם לא להתפתחות ברונכיאקטזיות. גם הסבירות כי עבודתו גרמה להחמרה במחלתו נופלת מ-50%. לנוכח ההיסטוריה של עישון כבד ואופי מחלתו הריאתית – עישון היא הסיבה למחלתו" .

יצוין כי המומחה נשאל שאלות נוספות, אולם נוכח המסקנה אליה הגיע בדבר אי קיומו של קשר סיבתי בין התפתחות המחלה לתנאי עבודתו של התובע – הוא לא נדרש להשיב עליהן.

ביום 14.10.2020 הודיע הנתבע כי יש לדחות את התביעה נוכח האמור בחוות דעתו של המומחה.

ביום 12.11.2020 הודיע התובע לאחר שהתייעץ עם מומחה מטעמו כי הוא משאיר את ההחלטה בעניינו לשיקול דעת בית הדין.

דיון והכרעה
כאמור, השאלה השנויה במחלוקת היא אם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ל ליקוי בריאות ממנו הוא סובל, בין אם בדרך של גרימה ובין אם בדרך של החמרה.

התשתית המשפטית
בית הדין הארצי בעניין סיטרוק סיכם את ההלכה המשפטית בנושא המיקרוטראומה, באופן הבא:
"21. כאשר מדובר בפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, לאחר שהונחה מסכת עובדתית מתאימה, יש לברר שלושה נושאים: האחד - קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי; השני - האם הפגיעה נעשית במנגנון המיקרוטראומה; השלישי - מידת ההשפעה של תנאי העבודה על הופעת הליקוי ביחס לגורמיו האחרים.
22. למען הסר ספק הננו מבהירים כי לגבי הקשר הסיבתי, כאשר מדובר במיקרוטראומה, אזי חובת הוכחתו בסבירות העולה על 50% מוטלת על המבוטח. רק לאחר שנקבע הקשר הסיבתי כאמור מתעוררת שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות של תנאי העבודה על אותו הליקוי ביחס לגורמיו האחרים".

כלומר, על התובע להוכיח שלושה דברים מצטברים: האחד, קיומו של קשר סיבתי בשיעור 50% לפחות בין המחלה לבין תנאי העבודה. השני, שהפגיעה נעשתה במנגנון המיקרוטראומה. השלישי, השפעה של תנאי העבודה בשיעור של 20% לפחות על הופעת הליקוי.

הכרעה
לאחר שבחנו את חוות דעת המומחה הגענו למסקנה כי לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין הליקוי בריאותיו של התובע לתנאי עבודתו, כפי שיפורט להלן.

הלכה היא כי חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" בתחום הרפואי וכי ככלל יסמוך עליה בית הדין ידו ולא יסטה מקביעות המומחה אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן.

המומחה פירט בחוות דעתו את העובדות המוסכמות ואת המסמכים הרפואיים המתעדים את מצבו הרפואי של התובע. המומחה הסביר שהתובע סובל ממחלת ריאות חסימתית בדרגת חומרה קשה המלווה בברונכיאקטזיות דו-צדדיות משמעותיות ואמפיזמה שבולטת יותר באונות העליוניות. המומחה הוסיף שמחלת התובע מסתמנת כ-COPD קשה מאוד. המומחה הוסיף כי לא מצא בתיקו הרפואי של התובע ראיות למחלת אסתמה וכי לא בוצעו בדיקות של תפקודי ריאה המהווים בסיס לאבחנה של מחלת ריאות כרונית.
המומחה חיווה דעתו כי הסיבה לליקויים של התובע היא עישון כבד לאורך השנים. המומחה הפנה לעובדות המוסכמות שלפיהן התובע עישן קופסה אחת ביום במשך 30 שנה וציין כי בתיקו הרפואי צוין כי עישן קופסה אחת ביום במשך 50 שנה. כך או כך, ציין המומחה כי מדובר בכמות מצטברת אדירה לאדם צעיר ושזו הסיבה העיקרית לאמפיזמה ול-COPD. המומחה הוסיף כי העישון מגדיל את שכיחות הזיהומים הריאתיים שהם הסיבה העיקרית להתפתחות ברונכיאקטזיות בריאות. המומחה התייחס לעבודת התובע והסביר שהיא לא מהווה סיבה להתפתחות המחלה בסבירות גבוהה מ-50% או להחמרה בה, מכיוון שעבודות עפר לא גורמות לאמפיזמה ריאתית או להתפתחות ברונכיאקטזיות, הליקויים מהם סובל התובע. בנסיבות אלה, חיווה המומחה דעתו כי ההיסטוריה של עישון כבד ואופי מחלתו הריאתית מצביעים על כך שהעישון היא הסיבה למחלתו.

חוות דעת המומחה שלפיה אין קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי בריאותיו – ברורה ומובנת ולא מצאנו עילה שלא לאמצה.

מכל הטעמים שפורטו לעיל, לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל ב ריאותיו.

סוף דבר
התביעה נדחית.

נוכח מצבו הרפואי של התובע, אין צו להוצאות .

ניתן היום, כ"ט מרחשוון התשפ"א, (16 נובמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

אלי עשור שעבין
נציג ציבור (עובדים)

קרן כהן, שופטת

גב' דליה שפירא
נציגת ציבור (מעסיקים)