הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה ב"ל 59465-02-20

28 יוני 2021

לפני:

כב' השופטת מיכל פריימן
נציג ציבור (עובדים) מר דניאל אמזלג

התובע
1. פרהוד פרהוד
ע"י ב"כ: עו"ד יעקב פלדשטיין
-
הנתבע
1. המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד בוריס קמינסקי

פסק דין

לפנינו תביעה להכיר בפגיעה שנגרמה לתובע בכתפו הימנית כתוצאה מאירוע מיום 23 .4.19 כ"תאונת עבודה".

הנתבע הסכים כי מבחינה עובדתית אירע לתובע ביום 23.4.19 אירוע תאונתי כאשר בתפקידו כעובד מוסך התבקש לדחוף רכב וזאת עשה באמצעות ידו הימנית .

הצדדים הסכימו על העובדות ועל מינוי מומחה רפואי בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע מיום 23.4.19 לבין הפגיעה לה טוען התובע בכתפו הימנית.

2. ביום 6.4.21 מונה ד"ר דוד אנג'ל לשמש מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן: "המומחה").

3. בחוות דעתו קבע המומחה כי :

4. אל המומחה הופנו שאלות הבהרה ובתשובותיו חזר וקבע כי הקרע לא נגרם באירוע ולא הוחמר בגללו אלא, כי יכול שהאירוע גרם לכאב המהווה החמרה זמנית :

5. לטענת התובע, יש לקבל את התביעה ולהכיר באירוע כפגיעה בעבודה שכן, אף אם נגרם נזק חולף וזמני, או כאבים בלבד, יש להכיר באירוע כפגיעה בעבודה אשר גרמה לכל הפחות להחמרה זמנית.

6. לטענת הנתבע, על יסוד חוות דעת המומחה יש לדחות את התביעה.
לטענת הנתבע, מקריאת חוות הדעת ותשובות המומחה לשאלות ההבהרה עולה כי אין להכיר לא בנזק לכתף, לא בהחמרה זמנית ואף לא באי כושר כתוצאה מהאירוע מיום 23.4.19.

הכרעה

7. בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי, עליה חזר רק לאחרונה בית הדין בעב"ל (ארצי) 5272-05-20 יניב גולן - המוסד לביטוח לאומי (נבו 18.01.2021)‏‏ :

"על מנת שאירוע תאונתי יוכר כפגיעה בעבודה נדרש כי האירוע התאונתי גרם, בין מיד ובין לאחר מכן, לפגיעה פיזיולוגית באדם [דב"ע (ארצי) שם/0-96 המוסד לביטוח לאומי – וייל, פד"ע יב' 225 (1981); עב"ל (ארצי)16221-03-11 המוסד לביטוח לאומי – ראמי חרמון (28.6.2012)]. אובדן כושר העבודה, אפילו אם הוא תולדה של כאב בלבד, הוא בגדר פגיעה פיזיולוגית כאמור (עניין חרמון).
כמו כן נפסק כי נוכח העובדה שביטוח נפגעי עבודה מקנה גם זכות לריפוי ולשיקום, בגדרן של חבלות שיביאו להכרה ב'תאונה' כב'תאונת עבודה' יבואו לא רק חבלות שהביאו לאובדן כושר עבודה אלא גם אותן חבלות שהצריכו ריפוי ושיקום, ועל כן "גם היזקקות לטיפול רפואי כתוצאה מתאונה מספיקה לצורך הכרה בתאונה כב'תאונת עבודה', ואין חובה כי המבוטח יהיה זכאי לדמי פגיעה דווקא על מנת שהתאונה בה נפגע תוכר ככזו" [עב"ל (ארצי) 20974-01-16 קלרה שמורק – המוסד לביטוח לאומי (24.1.2017)].
יודגש, כי גם אם האירוע התאונתי או תנאי העבודה עת מדובר בפגיעה בעילת המיקרוטראומה גרמו להחמרה זמנית וחולפת במחלתו של המבוטח האירוע התאונתי או תנאי העבודה יוכרו כפגיעה בעבודה [עב"ל (ארצי) 290/05 גבריאל כהן – המוסד לביטוח לאומי (19.3.2006); עב"ל (ארצי) 211-08 רזי בלס – המוסד לביטוח לאומי (12.1.2009); עניין חרמון].
בהמשך להכרה זו, ככל שלטענת המבוטח נגרמה לו נכות כתוצאה מהפגיעה בעבודה, בין נכות זמנית ובין נכות צמיתה, עניין זה מסור להכרעתה של הוועדה הרפואית, אשר "תעשה את 'חשבון העובר ושב' בין ההחמרה כתוצאה מהפגיעה בעבודה לבין מצבו הקונסטיטוציונלי" של הנפגע [עב"ל (ארצי) 196/05 מרדכי מזרחי – המוסד לביטוח לאומי (26.3.2006)]. וראו גם: בר"ע (ארצי) 71219-03-19 אריה ארון – המוסד לביטוח לאומי (18.9.2019)." "

8. בענייננו, כעולה מתשובות המומחה, המומחה אמנם שולל כל קשר בין האירוע לבין גרימה או החמרה קבועה במצב התובע, ומציין כי הקרע לא אירע או החמיר החמרה ממשית באירוע, אולם המומחה מכיר בכאב שנגרם לתובע כתוצאה מהאירוע ורואה בו החמרה זמנית וחולפת שכ ן האירוע גרם להופעת כאב . המומחה אף ציין כי לתובע ניתנה תעודת אי כושר ליום אחד – 23.4.19.

9. אשר על כן, ועל יסוד חוות דעת המומחה התביעה מתקבלת.
האירוע מיום 23.4.19 יוכר כפגיעה בעבודה אשר גרמה להחמרה זמנית וחולפת במצבו של התובע (כאבים) ובגינה נגרם לו אי כושר של יום אחד.

10. הנתבע ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

11. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, י"ח תמוז תשפ"א, (28 יוני 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר דניאל אמזלג
נציג עובדים

מיכל פריימן
שופטת