הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה ב"ל 59441-07-19

22 יולי 2021
בפני: כב' השופטת מיכל פריימן
התובע:
אייל יעקב
ע"י ב"כ עו"ד סאמי אבו ורדה
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד בוריס קמינסקי

החלטה

התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר במחלת סרטן כליות ממנה הוא סובל כפגיעה בעבודה על רקע עבודתו ארוכת השנים כאיש אחזקה במכבסה צבאית .
הנתבע דחה את התביעה ועל כך הוגשה תביעה זו.

ביום 5/11/20 הסכימו הצדדים על העובדות ועל מינוי מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין לבחינת הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע ומצבו הרפואי.

ביום 17.11.20 קבע בית הדין כי ימונה מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית לשם בחינת הקשר הסיבתי האמור.

ואלה העובדות המוסכמות:

התובע יליד 1954, יליד הארץ, תושב כרמיאל.

החל משנת 1972 שירת התובע בצה"ל בתפקיד איש אחזקה במכבסה
צבאית בבסיס ציוד בטירת הכרמל, בסדיר, לאחר מכן כאיש קבע עד
2001 ולאחר מכן כאזרח עובד צה"ל, עד היום.

עד שנת 2001 טופל התובע במרפאות של צה"ל והחל משנת 2001
במסגרת קופ"ח "כללית".

מהות עבודתו של התובע לאורך כל השנים הייתה ללא שינוי. התובע עבד במשרה מלאה, במשמרות בנות 9 שעות יומיות בממוצע.
עד שנות ה-90 עבד 6 ימים בשבוע כשיום שישי קצר יותר, ולאחר מכן 5 ימים בשבוע.

בשנת 2012 הופסקה פעילות הניקוי היבש בלבד במכבסה הצבאית, וזאת בעקבות העברת פעילות הניקוי היבש במכבסה למיקור חוץ.
פעילות המכבסה הרגילה נמשכת עד היום.

התובע מעשן מגיל 20. עד לשנת 2010 עישן 2.5 קופסאות ליום.

במסגרת עבודתו, היה התובע אחראי על מכונות ניקוי יבש עד שנת 2012, ומכונות כביסה עד היום.

המכבסה הינה אולם עבודה אחד גדול, בו ממוקמות מכונות כביסה ומכונות ניקוי יבש. האולם לא ממוזג, גודלו כ- 2,000 מטר, עם חלונות בגובה שחלקם פתוחים כל היום. באולם ממוקמות 5 מכונות כביסה גדולות, 4 מכונות ייבוש ו-2 מכונות ניקוי יבש.

זמן שהיית התובע באולם העבודה, בקיזוז הפסקת אוכל והפסקות עישון שנערכות מחוץ לאולם, הינה כ- 6.5-7 שעות בממוצע ביום.

במסגרת תפקידו, מבצע התובע עבודות כמתואר להלן:

ניקוי תאי האידוי – מכונות הניקוי היבש עובדות אך ורק עם החומר פרכלורואתילן. חומר זה מנקה את הבגדים, נסחט במכונה ומועבר לתאי אחסנה בכדי למחזרו. במסגרת תפקיד זה היה התובע מפנה את בוצת החומר פרכלורואתילן באופן ידני.
החומר צורב את העור ולפיכך ניקוי תאי האידוי בוצע תוך שימוש בכפפות ניטריל ונשמית אשר תפקידה היה להגן מפני אבק וסיבי כותנה ולא אדי גזים.
ניקוי תאי האידוי בוצע פעם בשבוע, שעה עבור כל מכונה. כך יצא כי במשך שעתיים בכל שבוע נחשף התובע במגע ובנשימה לכימיקל פרכלורואתילן באופן ישיר במשך 4 0 שנים.

תיקונים שוטפים – מכונות הניקוי היבש הצריכו טיפול יום יומי קבוע כדוגמת: ניקוי פילטרים (מסנני אוויר), ניקוי נקודות שאיבת האוויר במכונות ותיקונים מכניים על פי הצורך.

יצוין כי מכונות הכביסה נמצאות בשימוש באולם המכבסה, גם לאחר שנת 2012 ועד היום.

התובע ממשיך לעבוד כמתחזק מכונות כביסה באותו היקף משרה ובנוסף לתפקידו באולם המכבסה, מתחזק התובע את כל הבסיס וזמן שהותו באולם המכבסה, החל משנת 2012, הינו כ- 4.5-5 שעות ביום.

התובע נחשף לחומרים המשמשים לצורך הכביסה: נוזל ניקוי אחיד (אבקות כביסה), כלור, ומרכך כביסה.
התובע לא בא במגע ישיר עם החומרים האמורים והחשיפה אליהם הינה בנשימה.

במהלך עבודתו עם מכונות הניקוי היבש, השתמש התובע במסכה לאבק עם מסנני אבק שהייתה מכסה את דרכי נשימתו, במשקפי מגן לא צמודים ובכפפות ניטריליות.

ליקויי התובע, לרבות רקע רפואי ומצבו שקדם למחלתו והטיפול אותו קיבל, הינם כעולה מן החומר הרפואי.

ואלה המסמכים המצורפים להחלטה:

תיקיו הרפואיים של התובע מקופ"ח כללית.
תיקיו הרפואיים של התובע מהמרכז הרפואי "זיו " בצפת.
דו"חות MSDS, דוחות ניטור ומסמכים מצה" ל ( נ/1 ו-נ/2).
תיק מצה"ל .
תשובות לשאלונים מטעם צה"ל (נספחים ג-ד לכתב הגנה).
בדיקת כושר עבודה מיום 4/12/17 (נספח ה לכתב הגנה).

מינוי מומחה רפואי:

ד"ר מרק אלן לוי , מתמנה בזה לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוו"ד רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים ממתן החלטה זו.

מובהר, כי עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, סדר בחינת הדברים הוא כמפורט להלן:

ראשית יש לבחון האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו. יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של התובע, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו ל-50% ממצבו הרפואי, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של התובע או להחמרתו, בסבירות של 50% ומעלה.

בשלב השני, ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.

על רקע ההבהרה לעיל, מתבקש המומחה להשיב על השאלות הבאות:

א. מהי המחלה או המחלות מהן סובל התובע בכליות?

ב. האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין
עבודת התובע וחשיפתו לחומרים השונים, כפי שתוארה לעיל, לליקוי ממנו הוא סובל, דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, האם ניתן לומר, כי
ליקוי התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה או תרמה לליקוי (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, האם לעבודת התובע
השפעה משמעותית על ליקויו של התובע?
(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

שכ"ט המומחה ישולם מקופת בית הדין.

ניתנה היום, י"ג אב תשפ"א, (22 יולי 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.