הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה ב"ל 590-04-18

26 יולי 2020
בפני: כב' השופט אסף הראל

התובע:
אלחנן נדלין, ת.ז. XXXXX633

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

בהחלטה מיום 26.7.20 נעתרתי לבקשת הנתבע להפנות לפרופ' ולטר מרקביץ, המומחה-יועץ רפואי שמונה על ידי בית הדין (להלן – המומחה), שאלות הבהרה בהתייחס לחוות דעתו מיום 14.6.20. משכך, מתבקש המומחה הנכבד להשיב תוך 30 ימים מעת שתומצא לו החלטה זו, על שאלות ההבהרה הבאות:

האם תסכים לקביעה שהתקף לב יכול להתרחש הן כאשר העורקים הכליליים תקינים והן כאשר קיימת מחלה חד או דו-כלית, וכשקיימת מחלה תלת כלית מפושטת, וכמובן גם כאשר קיימת היצרות קלה, קטנה מ-50%?

בהנחה שתשובתך לשאלה הקודמת תהיה חיובית, ובהתייחס לסעיף 10.2 לחוות דעתך (סעיף המתייחס לשאלה "איך קובעים/שוללים שקיים קשר סיבתי בין דחק חריג ואוטם" ענית בסעיף משנה 10.2.2 – א – "היקף מחלה"?).
האם תסכים שעקה חריגה יכולה להיות גורם משפעל לאוטם הן כאשר קיימים עורקים כליליים תקינים, והן כאשר קיימת מחלה כלילית קלה ו/או מחלה מופשטת קשה ולכן הקביעה "היקף המחלה" ח סרת כל משמעות?

האם תסכים לקביעה שהתקף לב יכול להתרחש הן אצל אדם שלא סבל כלל מתסמיני המחלה הכלילית והן אצל חולה שסבל או סובל מתסמיני המחלה הכלילית?

האם תסכים לקביעה שבסיכומי המחלה של ביה"ח או במסמכי מד"א אין כל רישום/אזכור של תעוקת חזה בלתי יציבה מקדימת אוטם?

האם תסכים כי בדו"ח הצנתור נרשם – "החולה הגיע עם כאב בחזרה לרא שונה בחייו"?

האם תסכים לקביעה שהנסיבות היחידות שבהן ניתן עדיין לאפשר קשר סיבתי מבחינת רפואית הן רק אם היה תיעוד כלשהו של תעוקת חזה בלתי יציבה/תעוקה חדשה טרם האוטם?

האם תסכים לקביעה שאין בשום מסמך רפואי רישום או תיעוד של תעוקת חזה בלתי יציבה או תעוקה חדשה?

האם תסכים לקביעה שקריש דם הוא פועל יוצא של תהליך יצירה מהיר מאוד שמתרחש תוך דקות ספורות ועד 45 דקות, ואולי אף עד שעה?

האם תסכים לקביעה שקריש הדם שחוסם עורק האחראי לקיומו של האוטם חייב להיווצר/להתפתח בעת או בסמוך לאירוע החריג בעבודה, ואז, מן הסתם, כאב האוטם מופיע מידית ולא לאחר 22 שעות כדי "לבשר" לחולה שהוא לוקה בהתקף לב?
ואם האוטם היה מתפתח 22 שעות לאחר מכן, ואין תיעוד כאמור לתעוקת חזה בלתי יציבה, אזי, מן הסתם, תסכים לקביעה כי הקשר של סמיכות זמנים לחלוטין לא קיים במקרה דנן?

האם תסכים לקביעה כי לגילו של החולה יש חשיבות בהיבט של גורמי הסיכון? האם תסכים לקביעה שגיל החולה, 67 שנים (יליד 1950, אירוע האוטם 2017), בצירוף גורמי הסיכון שציינת מגבירים את הסיכון להתרחשות אוטם באופן עצמוני, ספונטני?

בסעיף 10.6.4 של חוות דעתך בנושא משקל יתר, ציינת ערך בודד של BMI = 26.8. האם לא היה מקום להתעלם מעשרות רישומים של BMI בערכים של 27.73 – 28.41 כולל ערך של 28.41 חודש טרם אשפוז, ואשר מבטאים באופן נכון יותר את מסת גופו לאורך השנים?

האם שמת ליבך לתופעה מעניינת ברישומי קופ"ח, כי עד 2009 גובהו של התובע הוא 1.73 ואילו בביקורי קופ"ח מ-2014 ואילך התובע "צומח", והוא גבוה יותר, מ-2014 גובהו הרשום 1.76? האם תסכים שמדובר בתופעה לא סבירה, שהרי אדם מעל גיל 60, מעל גיל 65, ניתן לצפות שקומתו תקטן ב-1-3 ס"מ לעומת גובהו בעשורים ה-3-4 לחייו?

בהנחה שהסכמת לקביעה בשאלה הקודמת, אזי האם הגיוני יותר שה-BMI יהיה אף גבוה יותר מהערכים שצוינו מ-2014 ואילך, מן הסתם, מעל 29-30, כלומר גורם השמנה שניתן לצרפו לגורמי הסיכון של התובע, הלא כן?

לאור העובדה מחד, שקשר של סמיכות זמנים במקרה דנן אינו מתקיים לדעתו של הנתבע , ותוספת הגיל (והמין), השמנה לפרופיל גורמי הסיכון האישיים מאידך, האם תסכים לקביעה כי הקשר בין האירוע בעבודה לאירוע האוטם רופף מאוד, אם בכלל? ובכל מקרה לא מגיע לכדי קשר סיבתי בהסתברות של 50% ומעלה? להזכירך ציינת במפורש בחוות דעתך – "פרק זמן של 22 שעות אינו תומך במיוחד בקשר סיבתי".

התיק יובא לעיוני ביום 15.9.20 לשם מעקב אחר תשובות המומחה לשאלות ההבהרה.

ניתנה היום, ה' אב תש"פ, (26 יולי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.