הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה ב"ל 58379-09-19

10 אוקטובר 2021

לפני:

כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין
נציג ציבור (עובדים) גב' טובה אוגוסט
נציג ציבור (מעסיקים) מר זאב שלף

התובע
מוחמד אבו אלופה
ע"י ב"כ: עו"ד ג'אד בדארנה
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד דורון ירושלמי

החלטה

לפנינו תביעת התובע להכיר בתאונה מתאריך 29.4.2018 כפגיעה בעבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה- 1995 (להלן: "החוק").
נציין, כי לגרסת התובע הוא החל לעבוד כעצמאי ב-1.4.2018 כאשר ביום 16.4.2018 פנה לרו"ח על מנת שיסדיר את מעמדו מול הרשויות.
רו"ח פנה באותו יום למע"מ ומס הכנסה וכן שלח בדואר רגיל למל"ל באותו יום או למחרת את הטופס הרלוונטי, כאשר הטופס התקבל במל"ל בבוקר של יום 30.4. 2021 (יום לאחר התאונה).
השאלה הדרושה להכרעתנו הינה האם בנסיבות אלה ניתן לראות בתובע כמי "עשה את המוטל עליו כדי להירשם" כעצמאי במועד התאונה, לפי ס' 77(א) לחוק.
מכל מקום, המל"ל דחה את תביעת התובע במכתבו מיום 23.1.2019.
מכאן התביעה שלפנינו.

העובדות הדרושות לענייננו, כפי שהן עולות מכלל החומר שהונח בפנינו הן כדלקמן:-

התובע יליד 1998, תושב הכפר שעב.
בהתאם לדו"ח הרציפות של התובע בעבודה, מיום 1.11.2016 עד ליום 31.1.2018 עבר התובע כשכיר בחב' אל רסלאן לבנייה בע"מ.
לגרסת התובע- בתחילת 4.2018 הוא החליט לפתוח עסק עצמאי ולצורך כך פנה אל רו"ח אבו ריא שיטפל ברישומו כעצמאי ברשויות הרלבנטיות.
ביום 16.4.2018 נפגש התובע עם רו"ח אבו ריא במשרדו כאשר במסגרת פגישה זו המציא התובע לרו"ח אבו ריא מסמכים נדרשים לשם פתיחת תיק.
באותו יום (16.4.2018) פנה רו"ח אבו ריא למע"מ ומס הכנסה בנצרת על מנת לטפל ברישום התובע. בעניין זה הוצגו הראיות הבאות: בקשה לעדכן ברשות המיסים את רו"ח אבו ריא כמיצג התובע, עם חותמת נתקבל מרשות המיסים מיום 16.4.2018;
אישור מיום 16.4.2018 על הקצאת קוד משתמש וסיסמא לתובע לצורך כניסה למערכת השירותים המקוונים במע"מ; תעודת עוסק מורשה מיום 16.4.2018 לפיה התובע רשום כעוסק מורשה מיום 1.4.2018.

טופס הדין חשבון לנתבע
במסגרת הפגישה עם רו"ח אבו ריא ביום 16.4.2018 חתם התובע על טופס "דין וחשבון רב שנתי" לנתבע במסגרתו דיווח כי מיום 1.4.2018 החל לעבוד כעצמאי.
לגרסת רו"ח אבו ריא הטופס נשלח בדואר למל"ל ב-16.4.2018 או סמוך למועד זה, כאשר אין מחלוקת שהטופס התקבל בסניף הנתבע בסחנין ביום 30.4.2018 בבוקר, וכי הוטבע עליו חותמות "נתקבל - דואר" ו"בוקר"..

הפגיעה בעבודה:
לגרסת התובע- ביום 29.4.2018 בזמן עבודתו כקבלן עצמאי לתחזוקת תשתיות בעיר שוהם, עת עבד בניקוי בור בכביש ובזמן שעמד בתוך הבור ועסק בניקויו, רכב עלה על הבור כאשר הצמיג של הרכב נפל לתוך הבור ופגע בגבו.

ההליכים המשפטיים:
ביום 12.6.2018 הגיש התובע תביעה לדמי פגיעה בגין התאונה מיום 29.4.2018.
ביום 11.1.2019 נחקר התובע על ידי חוקר המל"ל. בחקירתו אמר כי כשבועיים עובר לתאונה הוא פתח תיק עצמאי וכי במועד הפגיעה הוא העסיק רק את אחיו וסים. התובע לא זכר את שם החברה עבורה ביצע את העבודות ומי בעליה. התובע לא זכר האם התאונה ארעה ביולי או אוגוסט וכן לא ידע להגיד מי מנהל החשבונות שלו.
המל"ל דחה את תביעת התובע במכתבו מיום 23.1.2019 מהטעמים הבאים:

  1. אינך מבוטח כעובד שכיר לפי ס' 75 (א)(1) לחוק הביטוח הלאומי ביום התאונה.
  2. לפי אופי עבודתך הינך בגדר עובד עצמאי.

על פי סעיף 77(א) לחוק, התנאי למתן גמלה לעובד עצמאי הוא, שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם.
מבדיקת מסמכי הגביה עולה, שפנית למוסד לביטוח לאומי להירשם כעובד עצמאי רק בתאריך 30.4.2018 דהיינו, לאחר מועד הפגיעה.

התובע הגיש תביעתו לבית הדין ביום 24.9.2019 וביום 14.2.2021 התקיים דיון הוכחות במסגרתו נחקרו התובע והמצהיר מטעמו רו"ח אבו ריא.
רו"ח אבו ריא העיד כי ביום 16.4.2018 הוא נפגש במשרדו עם התובע אשר המציא לו את המסמכים הדרושים על מנת לפתוח לו תיק כאשר באותו היום הוא פנה למשרדי מע"מ ומס הכנסה בנצרת על מנת להסדיר את רישום התובע כעצמאי.
"ש. ב-16.4.2018 פתחת לו תיק במע"מ?
ת. אני הייתי במע"מ בנצרת ב-16.4.
אני לא מקבל טופס נתקבל ממע"מ אלא מקבל תעודה.

אני מציג לבית הדין תעודת עוסק מורשה כאשר תאריך ההדפסה הוא 16.4.2018 – תאריך הרישום הוא 1.4.2018.
אני הייתי גם במס הכנסה באותו יום ויש לי טופס נתקבל ממס הכנסה מיום 16.4.2018 על ייפויי כח.

כאשר נשאל באיזה אופן טיפל בפתיחת התיק של התובע במל"ל הוא הסביר כי הוא שלח את הטופס של התובע בדואר לסניף הנתבע בסכנין וכי כך הוא נוהג תמיד. כאשר נשאל מדוע ביום 16.4.2018 כאשר היה בנצרת, הוא לא פנה גם לסניף הנתבע בנצרת על מנת להגיש את הדו"ח, הוא הסביר כי מעולם לא היה בסניף הנתבע בנצרת וכי מי שמטפל בענייניו בביטוח הלאומי זה סניף הנתבע בסכנין.
עוד אישר רו"ח אבו ריא כי היה דחוף יותר לתובע להוציא תעודת עוסק מורשה מאחר וחב' בראל א.ב. הנדסה בע"מ שהתקשרה עימו בהסכם, ביקשה זאת.
"ש. אמרת שאתה נסעת במיוחד לנצרת להגיש את הטופס הזה של מע"מ כי ללא הטפסים אם אתה שולח בדואר אתה תקבל את הטפסים של העוסק מורשה באיחור, ורצית שיהיה לו את זה באותו יום?
"ת. מה שהיה דחוף יותר זה להמציא תעודת עוסק מורשה.
ש. מי היה הלקוח?
ת. חב' בראל הנדסה.
ש. לצורך מה. היא היתה חברה של מה?
ת. בניין ושיפוצים. כדי לעשות את ההסכם ולהתחיל לעבוד עם התובע, הם ביקשו ממנו להביא תעודת עוסק מורשה".

רו"ח אבו ריא העיד כי שלח את הטופס לנתבע ביום 16.4.2018 לאחר שחזר למשרד. בהמשך כאשר נשאל האם יכול להיות שהוא שלח את המכתב לאחר ה 16.4 הוא אמר תחילה כי הוא אינו זוכר ובהמשך כי זה היה ביום 16.4 או ביום למחרת.
רו"ח אבו ריא לא זכר האם שלח את המכתב לנתבע בדואר רגיל או רשום ואישר כי אין לו אישור כלשהו על משלוח המכתב לנתבע. כן אישר כי לאחר משלוח המכתב לנתבע הוא לא בדק מול הנתבע האם התובע נרשם בביטוח הלאומי.
רו"ח אבו ריא הסביר כי את כל פתיחות התיקים הוא שולח לנתבע דרך הדואר וכי בתקופה האחרונה אף ניתן לעשות זאת באמצעות אתר האינטרנט של הנתבע אך כאשר דיווח על התובע הוא לא היה בקיא בכך.
לאחר עדות רו"ח אבו ריא העיד התובע. התובע העיד כי ב- 2.2018 סיים לעבוד כשכיר וכי בתחילת 4.2018 פתח עסק עצמאי "הייתי עובד דרך קבלן, ורציתי להביא פועלים על מנת להעסיק אותם להיות בעצמי קבלן".
התובע העיד כי פנה לרו"ח אבו ריא בחודש 4.2018 וכי בתאריך 16.4.2018 המציא לרו"ח את כל המסמכים הנדרשים וכן חתם על כל הטפסים לרבות טופס דין וחשבון רב שנתי של הנתבע, אך הוא אינו יודע מתי שלח רו"ח את הטופס לנתבע.
כאשר נשאל עבור איזו חברה ביצע את העבודות הוא טען כי הוא אינו זוכר. הגם שטען כי הוא חתם על הסכם העבודה עם הקבלן כאשר נשאל היכן החוזה הוא טען כי הוא אינו יודע. כן העיד כי קיבל תשלום עבור העבודה אך הוא אינו זוכר כמה.
התובע אמר כי בעת הפגיעה נכח במקום גם אחיו אשר עבד איתו באותו יום ודווח על ידי התובע כפועל.
יצוין כי במסגרת חקירת התובע ובהמלצת בית הדין הצהיר בא כוחו כי ככל שיש לו מסמכים המלמדים על ההתקשרות של התובע עם חב' בראל הוא ימציאם לבית הדין. כן הצהיר כי במידה והתובע דיווח על אחיו כפועל הוא ימציא מסמך על זה.
בהמשך לכך, ביום 17.2.2021 המציא ב"כ התובע דו"ח תקופתי של התובע במע"מ לפיו בחודשים 3-4.2018 ביצע התובע עסקאות בסך 102,160 ₪ בגינן שולם מס בסך 17,350 ₪. כן צרף התובע אישור של רשות המיסים ממנו עולה כי תיקו של התובע במע"מ אינו פעיל מיום 30.4.2018.

עיקר טענות התובע בסיכומים מטעמו -
מצבו של התובע עונה על הוראות ס' 77 לחוק כאשר לפני פגיעתו בתאונה מיום 29.4.2018 הוא עשה את על המוטל עליו כדי להירשם כעצמאי אצל הנתבע.
ביום 16.4.2018 נפגש התובע עם רו"ח אבו ריא וביקש ממנו לבצע את כל הפעולות המתחייבות מול רשויות המס לצורך הסדרת עבודתו כעצמאי כאשר בסיום הפגישה ולאחר שהתובע חתם על המסמכים אמר לו רו"ח אבו ריא כי הוא יכול לפעול כעצמאי לכל דבר ועניין וכי תוך מספר שעות פרטיו יעודכנו בגופים הרלבנטיים.
בהתאם, באותו יום פנה רו"ח אבו ריא למשרדי מס הכנסה בנוף הגליל, דיווח על התובע ופתח עבורו תיק במס הכנסה. כמו כן פעל לפתוח תיק מע"מ עבור התובע.
בנוסף, באותו יום שלח רו"ח אבו ריא לסניף הנתבע בסחנין את טופס "דין וחשבון רב שנתי" עליו חתם התובע.
על טופס זה הוטבעה חותמת "בוקר" ו- "30.4.2018 נתקבל", כאשר המשמעות היא שביום התאונה (29.4.2018) אותו טופס היה בעמדת הדואר של הנתבע ולחלופין המתין בסוכנות הדואר לאיסופו על ידי הנתבע, כאשר בשתי החלופות יש לראות בתובע כמי שעשה את המוטל עליו כדי להירשם אצל הנתבע.
לא קיימת אפשרות שדבר דואר ישלח בדואר מכפר שעב ויתקבל בסכנין באותו היום ומכאן שיש לקבל את גרסת רו"ח אבו ריא כי הוא שלח את המכתב ביום 16.4.2018.
מכאן שביום התאונה (29.4.2018) התובע עשה את המוטל עליו כדי להירשם כעצמאי והחל ממועד שליחת הטפסים בדואר לנתבע, קליטת הנתונים במערכת הייתה תלויה בנתבע ובמערכת קליטת הדואר במשרדי הנתבע.
בהתאם לדו"ח תקופות ההעסקה של התובע שהמציא הנתבע, התובע רשום כעצמאי מ- 1.4.2018 ועד 30.4.2018, תקופה הכוללת גם את מועד התאונה ביום 29.4.2018.
התובע שכר את שירותיו של רו"ח על מנת שיטפל בענייניו מול הרשויות. ביום 16.4.2018 חתם על טופס דין חשבון רב שנתי ובאותו יום שלח רו"ח אבו ריא את המסמך לנתבע. מכאן שיש לראות בתובע כמי שעשה את המוטל עליו כדי להירשם כעצמאי כבר ביום 16.4.2018.
התובע צירף מסמכים מרשות המיסים ומע"מ לפיהם בחודש 4.2018 עסקו של התובע היה פעיל, הכנסותיו עמדו על סך 102,060 ₪ ושולם בגינן מס.
על כן יש לקבל את גרסת התובע, לקבוע כי במועד התאונה הוא עשה את כל המוטל עליו כדי להירשם כעצמאי ולחייב את הנתבע להכיר בפגיעת התובע מיום 29.4.2018 כתאונת עבודה בהתאם להוראות ס' 79 לחוק הביטוח הלאומי.

עיקר טענות הנתבע בסיכומים מטעמו -
התובע נרשם כעצמאי באמצעות הגשת דין וחשבון ואשר התקבל אצל הנתבע ביום 30.4.2018 דהיינו יום לאחר מועד הפגיעה הנטען ולפיכך לא עמד בתנאי ס' 77(א) לחוק מהטעם שבעת הפגיעה לא היה רשום במוסד כעובד עצמאי.
התובע טוען כי "עשה את המוטל עליו כדי להירשם" אך מעדות רו"ח אבו ריא עלו הדברים הבאים: הגם שביום 16.4.2018 רו"ח אבו ריא היה במשרדי מע"מ ומס הכנסה בנצרת הוא לא פנה לסניף הנתבע שם על מנת לרשום שם את התובע כעצמאי; בהתאם לעדותו, את כל פתיחות התיקים הוא שולח לסניף הנתבע בסכנין ומעולם לא היה בסניף הנתבע בנצרת או טיפל בפתיחת תיקים במל"ל נצרת למרות שידוע לו כי סניף סכנין הוא סניף משנה של סניף נצרת; לתובע ולו היה חשוב יותר לקבל תעודת עוסק מורשה במע"מ כאשר עניין הרישום בביטוח לאומי לא היה דחוף מבחינת התובע; הגם שניתן היה לרשום את התובע כעצמאי דרך אתר האינטרנט רו"ח אבו ריא לא היה מודע לאפשרות זו; הוא לא זכר מתי בדיוק שלח לנתבע את טופס הדין וחשבון של התובע, לא זכר האם שלח את הטופס בדואר רגיל או רשום ואישר כי אין לו כל אישור על שליחת הטופס; רו"ח אבו ריא לא בדק האם הטופס התקבל אצל הנתבע והאם התובע כבר רשום כעצמאי.
הטענה לפיה ביום התאונה הטופס היה במערכת הדואר של הנתבע או בסוכנות הדואר ממתין לאיסוף על ידי הנתבע ולכן יש לראות בתובע כמי שעשה את המוטל עליו כדי להירשם, חסרת אחיזה במציאות ובכל מקרה אין בנסיבות אלה כדי למלא אחר חובת התובע לעשות את המוטל עליו כדי להירשם כעצמאי במועד.
התובע לא המציא ראיה שרואה החשבון שלח את הטופס בדואר רגיל או רשום בתאריך 16.4.2018 וכן לא המציא ראיה שביום 29.4.2018 הטופס היה בידי הנתבע.
גם אם היה התובע מוכיח כי רו"ח אבו ריא שלח את הטופס במועד כלשהו הרי שעפ"י תקנה 2(2) לתקנות הביטוח הלאומי (רישום), תשכ"ג- 1963, אין די במשלוח הטופס אלא נדרש להגישו לנתבע. כך או כך, משלוח הטופס בדואר מבלי לבחון האם הגיע ליעדו אינו עולה כדי עשיית המוטל על המבוטח.
לו היה נשלח הטופס בדואר רשום יכול היה התובע ליהנות מהחזקה הקבועה בס' 10 לתקנות ואולם הרו"ח לא עשה את המוטל עליו לא שלח את הטופס בדואר רשום וככל שהטופס נשלח בדואר רגיל הוא לא בדק האם דבר הדואר הגיע ליעדו.
העברת אחריות התובע אל הרו"ח אינה פוטרת אותו מעמידה בתנאי הרישום כעצמאי עפ"י החוק. בהתאם לפסיקה רשלנות רו"ח ברישום מבוטח איננה מסירה את האחריות מהמבוטח.
אין בכך שהתובע נרשם קודם אצל רשויות המס כדי להועיל לו שכן פי הדין והפסיקה על מנת לבחון אם אדם עשה את המוטל עליו להירשם יש לבחון את מעשיו כדי להירשם במוסד ולא בפני רשויות אחרות.
טענת התובע כי עפ"י אישור תקופות ההעסקה בחודש 4.2018 הוא דווח כעצמאי על ידי המוסד היא טענה שגויה ומוטעית שכן רישום התובע כעצמאי החל מ - 4.2018 נעשה רטרואקטיבית על בסיס הצהרת התובע שהתקבלה אצל הנתבע ביום 30.4.2018 ואין הפירוש כי בעת הפגיעה היה התובע רשום כעצמאי במוסד .
מהאמור עולה כי במועד הפגיעה הנטענת התובע לא היה רשום כעצמאי אצל הנתבע וגם לא עשה את המוטל עליו כדי להירשם ולכן דין התביעה להידחות.
מעבר לנדרש גם נסיבות הקמת העסק העצמאי של התובע לוטות בערפל ומטילות ספק גדול על עצם היות התובע עצמאי בחודש 4.2018, זאת מהטעמים הבאים: החודש היחיד בו הצהיר התובע על כך שהוא בעל עסק כעצמאי היה חודש 4.2018, כאשר תיקו כעצמאי נסגר ב 30.4.2018; בחודש 4.2018 היה התובע בן פחות מ- 21 שנים כאשר התובע לא ידע להסביר מדוע החליט בגילו הצעיר לפתוח תיק של עצמאי; התובע טען כי רצה להביא פועלים על מנת להעסיקם אך בפועל העסיק רק את אחיו וסים הגדול מממנו בכ-10 שנים ובעל ניסיון עשיר בעבודות בניין; התובע לא ידע לומר עם איזו חברה חתם הסכם עבודה ומי היו בעליה ולא המציא את חוזה העבודה בינו לבין החברה; כן לא ידע להגיד מה היה שווי החוזה עם החברה ומה התמורה שקיבל; בהודעתו לחוקר המל"ל התובע כלל לא זכר באיזה חודש הוא פתח תיק עצמאי, מתי ארעה התאונה ומי היה מנה"ח שלו.
כל הנסיבות לעיל מעלות ספק גדול שמא רישום התובע כעצמאי במע"מ ונסיון הרישום של התובע אצל הנתבע היה רישום על הנייר בלבד.
על כן משהתובע אינו עומד בתנאי ס' 77(א) לחוק הוא אינו זכאי לגמלה מהנתבע ולכן דין תביעתו להידחות עוד מבלי שנבדקו לאשורם יתר תנאי הזכאות.

דיון והכרעה:
ס' 77(א) לחוק קובע כי תנאי לגמלה לנפגע עבודה של עובד עצמאי הוא רישום ולחלופין שהמבוטח עשה את כל המוטל עליו כדי להירשם. "לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי פרק זה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם".
בעניין כהן התייחס בית הדין הארצי לצורך ברישום ולקריטריונים לצורך בחינה האם אדם עשה את המוטל עליו להירשם וכך נקבע:
"13. עם הכללתם של העצמאיים בגדרו של ביטוח נפגעי עבודה הונהגה לגביהם חובת הרישום, כתנאי מוקדם לקבלת גמלה. חובת הרישום, כתנאי מוקדם לקבלת גמלה, היא חובה חריגה, "שכן, ככלל, הביטוח במסגרת החוק אינו מחייב פעולת רישום או הגשת בקשה. בדרך כלל, הביטוח הוא תוצאה ממעמדו של אדם, כגון: היותו תושב ישראל, היותו עובד, היותו בן משפחה של מבוטח וכיו"ב". הנוקשות של חובת הרישום רוככה משניתנה האפשרות להכיר גם במי ש"עשה את המוטל עליו כדי להירשם". יחד עם זאת נקבע לא אחת כי מדובר בחובה הכרחית על מנת שבפני המוסד תהיה תמונה שלמה, ככל האפשר, של ציבור המבוטחים המתווסף אליו.

14. על מנת לבחון אם אדם עשה את המוטל עליו כדי להרשם יש לבחון את מעשיו כדי להרשם במוסד דווקא ולא בפני רשויות אחרות. לשם כך יבחנו, על פי מבחן הסבירות, מכלול הנסיבות ביחסי האדם אל מול המוסד. כך למשל נקבע כי אדם המקבל מהמוסד הודעה לפיה לפי הידוע למוסד הוא עצמאי ולכן במקרה ולא ידווח על הכנסתו תקבע שומתו לפי הנתונים בידי המוסד, ובהמשך אף הוצאה לו על ידי המוסד הודעה על שומה כעצמאי וכן נשלח לו פנקס תשלומים כעצמאי, סביר שיסיק כי הוא רשום כעצמאי ואין הוא צריך לנקוט בפעולה על-פי תקנות 2ו- 9 לתקנות.
...
כבר נפסק לא אחת, כפי שצוטט על ידי בית הדין קמא מעניין בדרה, כי הקובע אינו תום ליבו של המבוטח ו/או התרשלותו של מייצגו. המבחן הקובע הוא עשיית המוטל על המבוטח לשם רישומו".

במקרה של התובע - במועד הפגיעה הוא לא היה רשום כעובד עצמאי בנתבע ולכן עלינו לבחון האם עשה את המוטל עליו כדי להירשם כאמור בס' 77(א) לחוק כאשר לאחר שעיינו בטענות, בראיות ובעדויות אנו סבורים כי התשובה לכך היא חיובית.
כאמור הבחינה האם אדם עשה את המוטל עליו כדי להירשם לפי סעיף 77(א) נעשית על פי מבחן הסבירות ומכלול והנסיבות כאשר המבחן הקובע אינו תום ליבו של המבוטח ו/או התרשלות מייצגו אלא עשיית המוטל על המבוטח לשם רישומו.
במקרה של התובע מדובר במי שלא נרשם בעבר כעצמאי ולכן פעל ככל אדם סביר כאשר פנה לרו"ח על מנת שיסדיר את ענייניו מול הרשויות הרלבנטיות. התובע נפגש עם רו"ח אבו ריא כשבועיים לאחר שהחל לעבוד כעצמאי וחתם על מסמכים נדרשים לצורך הסדרת הרישום כעצמאי בגופים הרלבנטיים לרבות טופס הדין וחשבון לנתבע במסגרתו הצהיר כי הוא עובד עצמאי החל מ- 1.4.2018.
בכך סבר התובע כי עשה את המוטל עליו כדי להירשם כעצמאי בגופים הרלבנטיים לרבות הנתבע כאשר לגרסתו לאחר הפגישה אמר לו רו"ח אבו ריא כי הוא יכול להתחיל לעבוד כעצמאי לכל דבר ועניין.
אין להתעלם מכך שביום 16.4.2018 לאחר הפגישה עם התובע, פנה רו"ח אבו ריא למשרדי מ"ה ומע"מ בנצרת כדי להסדיר את רישום התובע כעצמאי כאשר בתעודת העוסק מורשה שהונפקה לתובע במע"מ באותו יום הוא רשום כעוסק מורשה מיום 1.4.2018.
אנו מקבלים את עדותו של רו"ח אבו ריא כי שלח בדואר את הטופס לביטוח לאומי ביום 16.4.2021 או סמוך לאותו מועד הן לאור העובדה שעדותו בפנינו היתה אמינה והן לאור המועד שבו המסמך התקבל במל"ל (30.4.2018).
בכל מקרה, אין ספק בענינו כי התובע נרשם ברשויות השונות ושלח את הטופס הרלוונטי לנתבע סמוך למועד שבו החל לעבוד כעצמאי ולפני שנפגע בתאונה.
בנסיבות אלה וכאשר כבר ביום 16.4.2018 עולה כוונת התובע להירשם כעצמאי מתחילת 4.2018 , הרי שגם אם במועד הפגיעה התובע טרם עודכן כעצמאי בנתבע בשל כך שטופ ס הדין וחשבון אשר נשלח בדואר טרם הגיע ליעדו, אנו סבורים כי אין בכך כדי לסתור את המסקנה כי התובע עשה את המוטל עליו כדי להירשם.
כפי שפורט לעיל, אין מחלוקת כי הטופס במסגרתו הצהיר התובע כי החל לעבוד כעצמאי מתחילת אפריל 2018 התקבל אצל הנתבע ביום 30.4.2018 בשעות הבוקר, דהיינו יום אחד לאחר מועד הפגיעה (29.4.2018).
בנסיבות אלה וכאשר כאמור כבר ביום 16.4.2018 עשה התובע את הפעולות הנדרשות על מנת להירשם כעצמאי, איננו סבורים כי היה מקום לדחות את תביעת התובע רק מהסיבה שטופס הדין וחשבון התקבל אצל הנתבע בדואר באיחור של יום.
יצוין בהקשר זה כי בדיון הצהיר ב"כ הנתבע כי ככל ו דבר הדואר היה מגיע למל"ל מספר ימים לפני הפגיעה והתובע היה רשום כעצמאי במועד הפגיעה אזי התייחסות שלו לתביעת התובע הייתה שונה: "לעניין התאריך – בוודאי, אם הוא היה רשום כעצמאי ב-27.4 או 28.4 או ב-16.4, אז הוא היה רשום כעצמאי והיו בודקים לו את התביעה כעצמאי".
אנו סבורים, כי לא היה מקום לדחות את תביעת התובע, רק בשל כך שהטופס הגיע בדואר באיחור של יום.
נציין עוד, כי הנתבע לא הפנה להוראה בדין המחייבת לשלוח את הטופס דווקא בדואר רשום ו מכאן שמשלוח הטופס בדואר רגיל היה לגיטימי ולא חרג מהוראות הדין. בהקשר זה נציין עוד, כי גם המל"ל שולח מכתבים למבוטחים לעיתים קרובות בדואר רגיל, ולא בדואר רשום, כאשר על פי הפסיקה קיימת חזקה עובדתית הניתנת לסתירה כי ככלל דבר דואר שנשלח לפי פרטי מען תקינים מגיע לנמען תוך פרק זמן סביר.
באשר לטענות הנתבע להתרשלות רו"ח אבו ריא בטיפול בתובע, כאמור בהתאם להלכה המבחן הקבוע הוא לא תום ליבו של המבוטח ו/או התרשלותו של מייצגו אלא האם המבוטח עשה את המוטל עליו כדי להירשם. במקרה שלפנינו קבענו כי כבר ביום 16.4.2018 עולה כוונת התובע להירשם כעצמאי ולכן אנו סבורים כי טענות כגון שרו"ח אבו ריא צריך היה להגיש את הטופס לסניף הנתבע בנצרת עוד ביום 16.4.2018 עת היה במשרדי מע"מ ומס הכנסה או כי יכול היה לדווח על התובע כעצמאי באמצעות אתר האינטרנט של הנתבע, אינן ר לבנטיות וכך גם לגבי הטענה שלתובע היה דחוף יותר לפתוח תיק במע"מ מאשר להיות מדווח כעצמאי בנתבע.
יצוין כי מטענות הנתבע נוצר רושם שהוא סבור שהיה על התובע ורואה החשבון לעשות את מירב המאמצים על מנת שהתובע יירשם במהירות כעצמאי ואולם זהו אינו הנטל המוטל על מבוטח.
לא נעלם מעינינו עניין כהן אליו הפנה הנתבע ובו נקבע כי משלוח טופס בדואר רגיל מבלי לבחון כי דבר הדואר הגיע ל יעדו אינו עולה כדי עשיית המוטל על המבוטח, אולם בעניין כהן דובר על תקופה של מעל שנה בה לא עקבו המערער ורואה החשבון של ו אחר רישומו כעצמאי במוסד . במקרה שלפנינו חלפו שבועיים ממועד חתימת התובע על הטופס ועד לפגיעה בעבודה ואיננו סבורים שבפרק זמן זה חלה חובה על רו"ח אבו ריא לבדוק האם המסמכים התקבלו אצל הנתבע והאם טופלו.

מבלי לגרוע מהאמור נציין כי תקנה 5א(א) לתקנות הביטוח הלאומי (רישום), תשכ"ג-1963 קובעת: "מבוטח שבשנת מס פלונית החל לעבוד כעובד עצמאי יודיע על כך בכתב למוסד, לא יאוחר מ-90 ימים מהיום שבו החל לעבוד כעובד עצמאי". אם הנתבע מאפשר למבוטח להודיע כי החל לעבוד כעצמאי תוך 90 ימים מהיום בו החל לעבוד כעצמאי אין ספק שה תובע נרשם בזמן המוקצב על פי החוק ועל כן אנו סבורים כי במקרה לפנינו היה מקום להתחשב בתובע אשר החל לעבוד כעצמאי לראשונה בחייו וכאשר הדיווח לגביו כעצמאי התקבל אצל הנתבע יום אחד בלבד לאחר מועד הפגיעה הנטענת.
אשר על כן מכל המפורט לעיל הגענו לכלל מסקנה כי התובע עשה את המוטל עליו כדי להירשם כעצמאי בנתבע.

הפגיעה בעבודה
במכתב הדחייה נרשם על ידי הנתבע כי התביעה נדחית מהטעם שבמועד הפגיעה התובע לא היה רשום כעצמאי כאשר אין במכתב התייחסות להעדר קשר סיבתי בין הפגיעה לבין העבודה.
בכתב ההגנה שהוגש בתיק התמקד הנתבע בטענה שבמועד התאונה התובע לא היה רשום כעצמאי אך בס' 7 לכתב ההגנה נרשם כי ככל שהתובע יוכר כעובד עצמאי במועד האירוע אזי אין קשר סיבתי בין האירוע הנטען לעבודת התובע מהטעם שכעולה מחקירת התובע לפני חוקר הנתבע לא מדובר בביצוע עבודות שיפוץ שהתובע קיבל בתור עצמאי אלא לכל היותר עב ד אצל מעביד אחר.
בדיון ההוכחות שהתקיים במהלכו נחקר התובע הוא נחקר בכלליות לעניין נסיבות התאונה כאשר בסיום הדיון טען ב"כ הנתבע כי למעשה החלטת הדחייה התבססה על כך שמועד הפגיעה התובע לא היה רשום כעצמאי בנתבע : "הבעיה היא לא רק במועד שבו זה נשלח, אלא יש גם בעיה לגבי האם הוא היה שם כעובד או עצמאי. אני לא חושב שביטוח לאומי כשהחליט על הדחייה בדק מעבר לתאריך שהתקבל הדואר, אבל יש בעיות נוספות".
בסיכומיו טען הנתבע כי התובע לא עמד בתנאי הסף לגמלה עפ"י ס' 77(א) לחוק ולכן דין התביעה להידחות, זאת עוד מבלי שנבדקו לאשורם כל יתר תנאי הזכאות.
בנסיבות אלה ומשקבענו כי התובע עשה את המוטל עליו כדי להירשם ובשים לב לטענת הנתבע כי לא נבדקו יתר תנאי הזכאות ולטענה להעדר קשר סיבתי בין הפגיעה לעבודה, ניתנת בזאת לנתבע האפשרות להודיע תוך 30 יום האם התובע עומד ביתר תנאי הזכאות להכרה כעצמאי וככל שכן - האם הוא מכיר בפגיעת התובע כפגיעה בעבודה או שיש יש צורך לקיים דיון הוכחות נוסף בשאלת הקשר הסיבתי.
יצוין ככל ויהיה צורך לנהל דיון הוכחות נוסף, אזי ההוצאות שיפסקו על ידינו בסוף ההליך ייקחו בחשבון את ה עבודה הכפולה שנדרש התובע בתיק זה בשל התנהלות הנתבע.
לעיוני.
רשות ערעור בהתאם לתקנות.

ניתנה היום, ד' חשוון תשפ"ב, (10 אוקטובר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

טובה אוגוסט,
נציגת עובדים

אילת שומרוני-ברנשטיין, שופטת

זאב שלף,
נציג מעסיקים