הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה ב"ל 53716-08-20

לפני:

כב' השופט נוהאד חסן

המערער
טל בליומנוב (קטין)
באמצעות אימו הגב' אולגה שווידקי
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רינת מישאל

פסק דין

1. זהו ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 על החלטת ועדת העררים לילד נכה מיום 8.7.2019, אשר קבעה למערער זכאות לגמלת ילד נכה בשיעור 188% מיום 24.9.2018. בערעור משיגים הורי המערער גם כנגד האבחון הרפואי (דרג ראשון) מיום 27.3.2017.

רקע עובדתי
2. לפי העולה מן התיק, המערער יליד 24.9.2011 ו אובחן כסובל מהפרעת תקשורת חמורה ומאיחור התפתחותי.

3. ביום 27.3.2017 התכנסה ועדה מדרג ראשון (להלן: האבחון הרפואי משנת 2017) (נספח 7 להודעת המשיב מיום 1.12.20). הוועדה ציינה שהמערער בן חמש וחצי שנים , ואבחנה אותו כסובל מאוטיזם. הוועדה ציינה עוד שהמערער לומד בגן תקשורתי, נמצא במעקב מרפאת התפתחות הילד, ללא טיפול תרופתי. הוועדה ערכה למערער בדיקת תלות, וקבעה שהמערער מהלך באופן חופשי (ניקוד 0); זקוק לעזרה מלאה בהלבשה והפשטה (ניקוד 2); זקוק לעזרה מלאה ברחצה (ניקוד 2); זקוק לעזרה חלקית באכילה ושתייה (ניקוד 1); תלוי לחלוטין בהיגיינה אישית (ניקוד 3). למערער נקבע ניקוד של 8 נקודות סה"כ. הוועדה הרפואית משנת 2007 קבעה למערער זכאות בגין ליקוי מיוחד ASD עד ליום 30.9.2018, וזכאות מכוח תלות בזולת מחודש 3/16 ועד 30.9.2018.
הורי המערער לא הגישו ערר על החלטה זו.

4. ביום 20.6.2018 התכנסה ועדה רפואית נוספת ( האבחון הרפואי לא הוגש לתיק, אולם החלטת הוועדה הרפואית נזכרה בכתבי הטענות ובנספחים), אשר קבעה זכאות בגין ליקוי מיוחד מיום 1.10.2018 וזכאות מכוח תלות בזולת בעזרה רבה מגיל 6 ועד 18.
הורי המערער לא הגישו ערר על החלטה זו.

5. ביום 16.4.2019 הגישו הורי המערער "בקשה לבדיקה מחדש למקבל קצבת ילד נכה" (נספח 1 להודעת המשיב).

6. ביום 19.5.2019 התכנסה ועדה רפואית מדרג ראשון (נספח 6 להודעת המשיב). הוועדה ציינה מפי הורי המערער, שהוא בן 7, לומד במסגרת חינוכית מיוחדת. הוועדה קבעה שהמערער "סובל מהפרעה אוטיסטית בצורה קשה, עדיין אינו מדבר, אינו יודע לאכול בעצמו, זקוק לסיוע מלא בהלבשה ורחצה. שולט במשך היום אך עדיין עם טיטול". הוועדה בדקה את תלות המערער בעזרת הזולת וקבעה שהמערער מהלך באופן חופשי (ניקוד 0); זקוק לעזרה מלאה בהלבשה והפשטה (ניקוד 3); זקוק לעזרה מלאה ברחצה (ניקוד 3); זקוק להאכלה מלאה כולל שתייה או לעזרה רבה (ניקוד 3); זקוק לעזרה בהלבשה וטיפול אישי בתחום היגיינה אישית (ניקוד 2). למערער נקבע ניקוד של 11 נקודות סה"כ. הוועדה קבעה זכאות לגמלה בגין ליקוי מיוחד ASD מיום 1.10.2018 ועד גיל 18, וכן זכאות מכוח תלות בזולת מיום 24.9.2018 ועד 30.4.2022.

7. הורי המערער הגישו ערר על החלטת הוועדה הרפואית מיום 19.5.19.

8. ביום 8.7.2019 התכנסה ועדת העררים (להלן: הוועדה משנת 2019). הוועדה ציינה שהמערער סיים כיתה מיוחדת ועובר לבית ספר בחינוך המיוחד. מפי אביו של המערער צוין בסעיף 5 לפרוטוקול "מערער על תחולת זכאות ל- 2016 ו- 2017". הוועדה ציינה שהמערער "בן שבע וחצי שנים, נראה כפי גילו. ניכרת הפרעת תקשורת חמורה מלווה באיחור התפתחותי. אין דיסמורפיה". הוועדה ציינה שהמערער נמצא במעקב מרפאת מומחים וסובל מליקוי מיוחד ASD. הוועדה ערכה למערער בדיקת תלות בעזרת הזולת וקבעה שהמערער עצמאי בתחום הניידות; תלוי לחלוטין בתחום ההלבשה, הרחצה וההיגיינה האישית; זקוק לסיוע במידה רבה בתחום האכילה. למערער נקבע ניקוד של 11 נקודות סה"כ. הוועדה קיימה דיון בעניינו של המערער וקבעה כך:

"בן 9/12 7 שנים אשר לו ASD מלווה באיחור התפתחותי בצורה קשה.
ADL: עד גיל 7 הילד עצמאי בניידות, זקוק לסיוע במידה רבה בהלבשה, רחצה, אכילה. תלוי לחלוטין בהיגיינה אישית. מגיל 7 24.9.18 עצמאי כבני גילו בניידות. תלוי לחלוטין בהלבשה, רחצה והפרשות. זקוק לסיוע במידה רבה באכילה.
הערר נדחה".

ועדת העררים קבעה למערער המשך זכאות בגין ליקוי מיוחד ASD עד גיל 18, וכן זכאות מכוח תלות בזולת מיום 24.9.2018 ועד 30.4.2022.

9. ביום 26.8.2020 הוגש הערעור לבית הדין, באמצעות ייצוג משפטי של עורכת דין, אולם בדיון בבית הדין הודיעו הורי המערער שאינם מיוצגים וטוענים לעצמם. הערעור מופנה כאמור הן כנגד האבחון הרפואי משנת 2017 והן כנגד החלטת ועדת העררים משנת 2019.

10. בכתב התשובה טען המשיב שהערעור הוגש באיחור של למעלה משנה, וביקש לסלקו על הסף מחמת האיחור הניכר.

דיון והכרעה
11. תחילה אדון בטענות המערער כנגד החלטת הוועדה הרפואית משנת 2017. לאחר מכן, אדון בטענות הערעור כנגד החלטת ועדת העררים משנת 2019, ובמסגרת זו אבחן את סוגיית האיחור בהגשתו.

האבחון הרפואי משנת 2017
12. לטענת הורי המערער, שגתה הוועדה משנת 2017 עת קבעה שהמערער זקוק לעזרה חלקית והעניקה ניקוד בחסר בגין ביצוע פעולות היום יום. לפי הטענה, המערער לא מסוגל לאכול בעצמו, לא מסוגל להתרחץ או להתלבש לבד, ולא עצמאי בתחום ההיגיינה האישית. נטען שהיה מקום לקבוע שהמערער תלוי לחלוטין בזולת.

13. לטענת המשיב, מדובר בהחלטה של דרג ראשון, שהיא החלטה חלוטה שלא ניתן להשיג עליה עוד.

14. אין לקבל את טענות הערעור המופנות כנגד האבחון הרפואי משנת 2017. מדובר בהחלטת ועדה מדרג ראשון, עליה היה על המערער להגיש ערר. תקנה 7 (א) לתקנות הביטוח הלאומי ( ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ"ה-1995 קובעת, כי "ערר על החלטת פקיד תביעות בעניין קצבה מיוחדת או בעניין גמלת ילד נכה יוגש תוך 90 ימים מיום שנמסרה לתובע הגמלה, הודעה על ההחלטה; הערר יוגש בכתב, באמצעות המוסד, ויצויינו בו נימוקי הערר". סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 קובע, כי "החלטות של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים, ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה". סעיף 315א לחוק כולל הגדרה של המונח "ועדת עררים", ובסעיף קטן 2 נקבע "ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים, ועדה ועררים לשירותים מיוחדים או ועדה לעררים לילד נכה, לפי פרק ט'". מכאן, ש אין לבית הדין האזורי לעבודה סמכות לדון בהליך המופנה כנגד ועדה רפואית מדרג ראשון. המערער והוריו לא הגישו ערר על החלטת הוועדה הרפואית משנת 2017, ולכן מדובר בהחלטה סופית וחלוטה שאין להשיג עליה עוד.

15. למעלה מהדרוש אוסיף, כי אין לקבל את הטענה שהיה על הוועדה הרפואית משנת 2017 לקבוע ניקוד גבוה יותר בנוגע לתלותו של המערער בעזרת הזולת. מדובר בקביעות רפואיות מובהקות המסורות לשיקול דעת הוועדה, בהתאם למסמכים הרפואיים העומדים לעיונה, הממצאים הקליניים העולים מבדיקתה והניסיון והידע המקצועיים של הפוסקים הרפואיים. יתר על כן, הקביעה שלפיה ילד תלוי לחלוטין וזקוק לעזרה מלאה אין משמעה בהכרח שהוא זכאי לניקוד המקסימלי. הניקוד נקבע לפי גילו של הילד ובהשוואה לבני גילו . תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע-2010 מגדירה "ילד התלוי בעזרת הזולת" – ילד שמלאו לו 3 שנים ואשר כתוצאה מליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, תסמונת, תאונה או מום מלידה (להלן – ליקוי), הוא תלוי בעזרת הזולת באופן החורג במידה ניכרת מהרגיל אצל בני גילו בביצוע פעולות יומיום". בשנת 2017 עת נבדק המערער בוועדה הרפואית הוא היה בן חמש וחצי שנים. על כן, כאשר קבעה הוועדה שהמערער זקוק לעזרה מלאה בהלבשה וברחצה, הבחינה והערכת הניקוד נעשתה בהשוואה ל מידת התלות של בני גילו בעזרת הזולת בביצוע פעולות אלו .

16. בהתאם לכל האמור, נדחה הערעור כנגד האבחון הרפואי משנת 2017.

ועדת העררים משנת 2019
17. לטענת הורי המערער, הוועדה משנת 2019 קבעה זכאות לגמלת ילד נכה מיום 24.9.2019, היינו רטרואקטיבית למשך תשעה חודשים שקדמו למועד הגשת התביעה. לפי הטענה, בסמכות הוועדה לקבוע זכאות של 12 חודשים למפרע, ולכן בעניינו של המערער היה מקום לקבוע זכאות לגמלה מיום 16.4.2019, חמישה חודשים קודם למועד שנקבע.

18. לטענת המשיב, הוועדה נדרשה אל מועד התחולה ובהחלטה מנומקת קבעה את הזכאות לגמלה מקסימלית בשיעור 188% מיום הגיעו של המערער לגיל 7.

19. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה שדין הערעור להידחות. אביו של המערער טען בוועדה שיש לקבוע את הזכאות רטרואקטיבית, והוועדה שקלה את טענתו. הוועדה הסבירה שבחינת התלות בעזרת הזולת בוצעה עד הגיעו של המערער לגיל 7 (עד ליום 24.9.2018) ולאחר גיל 7. הוועדה הייתה בדעה שעד גיל 7 המערער היה תלוי לחלוטין בתחום ההיגיינה האישית בלבד, בעוד שלאחר גיל 7 הוא תלוי לחלוטין בהלבשה, ברחצה ובהיגיינה אישית. יש היגיון בקביעתה של הוועדה שכן ההשוואה נעשית ביחס לבני גילו, ולדעת הוועדה מגיל 7 שנים המערער תלוי בעזרת הזולת באופן החורג במידה ניכרת מהרגיל אצל בני גילו בביצוע פעולות ההלבשה, הרחצה וההיגיינה האישית. הוועדה הפעילה את שיקול דעתה ופעלה בהתאם לסמכותה עת קבעה את הזכאות לגמלת ילד נכה בשיעור 188% ממועד הגיעו של המערער לגיל 7 (24.9.2018) והמערער לא הצביע בטיעוניו על טעות משפטית שנפלה בהחלטת הוועדה.

20. לפני סיום אתייחס לאיחור בהגשת הערעור: החלטת הוועדה ניתנה ביום 8.7.2019. ההודעה על החלטת הוועדה נשלחה להורי המערער ביום 17.7.2019 (נספח 5 להודעת המשיב). במכתב ההודעה צוין "זכותך לערור על החלטה זו תוך 60 יום מקבלת הודעה זו בבית הדין לעבודה ...". בהתאם להלכה הפסוקה, קיימת חזקה עובדתית (הניתנת לסתירה) שמכתב ההודעה הגיע ליעדו תוך פרק זמן סביר (עב"ל (ארצי) 41882-03-14 הרצל צרור – המוסד לביטוח לאומי , מיום 18.5.2015). יש להניח שבחלוף כשבועיים, לכל המאוחר ביום 31.7.2019, התקבלה ההודעה אצל הורי המערער. כעולה מהמסמכים שהוגשו לתיק בית הדין, כחודש לאחר מכתב ההודעה פנו הורי המערער לעמותת אלו"ט. ביום 25.8.2019 נשלח מכתב מאלו"ט למשיב, בין היתר באמצעות הדוא"ל (נספח 2 להודעת המשיב) בנושא "תחילת זכאות לתלות מוחלטת בזולת" עם שמו ומס' תעודת הזהות של המערער. מכתב אלו"ט נענה בהודעת דוא"ל מיום 1.9.2019 מטעם מנהלת בכירה במחלקת נכות כל לית/ שירותים מיוחדים/ ילד נכה. בתשובתה ציינה עובדת המשיב, כי "החלטת הוועדה לעררים חלוטה וניתן לערור עליה לבית הדין האזורי לעבודה תוך 60 יום מה- 17/07/19". בהתאם למסמכים שהוגשו לתיק בית הדין, בחלוף כחמישה חודשים, ביום 20.1.2020 , פנו הורי המערער ללשכה לסיוע משפטי (כפי שעולה ממכתב הלשכה לסיוע משפטי מיום 11.8.20, אשר צורף לתגובת המערער מיום 9.12.20). הלשכה לסיוע משפטי פנתה אל המשיב בעניינו של המערער במכתב מיום 5.2.2020 ובו בקשה להמציא את המסמכים שעמדו בבסיס החלטת הוועדה לעררים (נספח 3 להודעת המשיב). מכתב הלשכה לסיוע משפטי התקבל אצל המשיב ביום 20.2.2020, ונענה ביום 25.2.2020 (נספח 4 להודעת המשיב). כעולה ממכתב הלשכה לסיוע משפטי מיום 11.8.20, נדחתה הבקשה והסיוע המ שפטי הופסק בשל חוסר סיכוי משפטי ולאחר ש"לא נמצאו נסיבות המצדיקות בקשה להארכת מועד להגשת ערעור לבית הדין לעבודה".

לסיכום, הן מכתב ההודעה על החלטת ועדת העררים מיום 17.7.19 והן במכתב מנהלת המחלקה במשיב מיום 1.9.19 צוין במפורש שיש להגיש ערעור לבית הדין בתוך 60 ימים ממועד קבלת ההודעה. אולם, מהמסמכים שהוגשו לתיק הדין עולה כי לאחר תשובת המשיב לפניית אלו"ט בחודש ספטמבר 2019 ועד לפניית הורי המערער ללשכה לסיוע משפטי בחודש ינואר 2020, במשך כחמישה חודשים, לא פעלו הורי המערער בכל דרך שהיא. רק סמוך לאחר סירוב הלשכה לסיוע משפטי הוגש הערעור לבית הדין, וזאת בחלוף למעלה משנה ממועד קבלת ההודעה על החלטת הוועדה. מכל האמור לעיל עולה שלא הוכח על ידי המערער "טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד להגשת הערעור. עם כל האמור ולנוכח נסיבות המקרה הקונקרטי, מצאתי מקום לדון בערעור לגופו, אולם משאינו מצביע על טעות משפטית בהחלטת ועדת העררים משנת 2019, אין מנוס מדחייתו.

סוף דבר
21. לאור האמור, הערעור נדחה.

22. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

23. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, כ"ט שבט תשפ"א, (11 פברואר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .