הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה ב"ל 49524-05-20

09 אוגוסט 2021

לפני:

כב' השופט אסף הראל
נציגת ציבור (עובדים) - גב' מלכה טל
נציגת ציבור (מע סיקים) - גב' ענבל רוור

התובעת
מהא ביסאן
ע"י ב"כ: עו"ד מ' עראף
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מ' גלסברג

פסק דין

לתובעת אירע ביום 23.9.18 אירוע תאונתי בעבודה. אין מחלוקת כי מדובר בתאונת עבודה, כמשמעות מונח זה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק). המחלוקת נוגעת למהות הליקוי שבו יש להכיר כתאונת עבודה.

לא היתה מחלוקת על התשתית העובדתית. בהתאם לתשתית עובדתית מוסכמת זו, התובעת ילידת 1960. היא הועסקה בתקופה הרלוונטית כמורה בבית ספר ינוח ג'את. ביום 23.9.18 בשעה 11:40 אירע לה אירוע תאונתי תוך כדי ועקב העבודה: במהלך ירידה במדרגות בבניין בית הספר, מעדה התובעת במדרגות, ניסתה להאחז בידיים במעקה אך לא הצליחה, וכתוצאה מכך נפלה על המדרגה שמתחת, באופן ישיר על ברך ימין. התובעת לא התגלגלה בגרם המדרגות. הנתבע הכיר באירוע התאונתי מיום 23.9.18 כתאונת עבודה והכיר בליקוי של "כאבים בברך רגל ימין". הנתבע לא הכיר בליקויים הבאים כפגיעה בעבודה מאחר והיו קיימים לטענתו לפני התאונה:
MM TEAR RT KNEE
OSTHEORTHROSIS OF KNEE MEDIAL COMPATMENT RT,
DEGEMERATIVE TEAR MM+ LM
לאור זאת ההכרה בכאבים בברך ימין היתה כהחמרת מצב קיים. הצדדים חלוקים בשאלה מהו הליקוי בברך ימין שיש לקשור בקשר סיבתי לאירוע התאונתי מיום 23.9.18.

לאור תשתית עובדתית זו מונה ד"ר ד"ר רון בשוראי, מומחה בכירורגיה אורתופדית, כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן – המומחה), וזה נתבקש להשיב על השאלות הבאות:

  1. מהו הליקוי ממנו סובלת התובעת בברך ימין?
  2. האם יש קשר סיבתי בין הליקוי בברך ימין לבין האירוע התאונתי בעבודה מיום 23.9.18?

המומחה, במסגרת חוות דעתו, השיב לשאלות כך:
"1. לתובעת מחלה ניוונית שחיקתית של ברך ימין. היא היתה אסימפטומטית טרם התאונה, והפכה סימפטומטית אחריה. הממצאים שנראו הן בבדיקת ה-MRI והן בהסתכלות ישירה בעת הניתוח, הם ממצאים שחיקתיים ברובם, כולל מצב הסחוס, ( OA), הציסטות הסוב כונדרליות, וקרעי המניסקי. התפתחות שינויים אלה, הקשורים לגיל ולמשקל היתר של התובעת ארכה שנים רבות.
התאונה גרמה להחמרת מצב של הברך והפיכת מחלתה לסימפטומטית. מבחינה מורפולוגית (מבנית), יתכן שקרעי המניסקים החמירו, כמו כן יתכן שנגרמה מתיחה לרצועת ה-MCL אשר נמצאה בצקתית ב- MRI וסביר מאד שבעטיה נמצאה רגישות בסדק המפרקי המדיאלי של הברך.
היא עברה ארתרוסקופיה שלא היטבה את מצבה, והחלפה מלאה של הברך שלאחריה כאב מתמשך. בשנת 2020 עדיין לא נמצאה לו סיבה ספציפית.
2. ישנו קשר סיבתי, בין הליקויים בברך ימין לבין האירוע מיום 23.9.2018, קשר של החמרת מצב."

המומחה התבקש להשיב על שאלות ההבהרה הבאות:
האם הבירור הרנטגני ההתחלתי הדגים שחיקה קלה בברכיים – דבר אשר תואם גיל התובעת?
האם שחיקה זו התבטאה עובר לאירוע התאונה בפגיעה תפקודית או בעדות קלינית כלשהיא?
האם בניתוח האורטוסקופיה נמצאת פגיעה קשה בסחוס המדיאלי עם פצע חשוף של MFC דבר אשר תואם שחיקה קשה של המדור המדיאלי?
האם במידה ושחיקה קשה כזו היתה קיימת לפני התאונה הרי צילום הרנטגן הראשוני היה מראה שחיקה קשה עם העדר סחוס והיצרות של המפרק?
בצילומי הרנטגן הראשונים אחרי התאונה נראתה שחיקה קלה ברך ימינית ללא כאב או הפרעה תפקודית עובר לתאונה, האם נכון כי הדבר אינו מהווה עדות כלשהיא למחלת שחיקה קלינית עובר לתאונה?
האם למרות מחלת ברך ימינית קשה אין התבטאות של מחלת שחיקה בברך שמאלית? מהו ההסבר?

המומחה השיב לשאלות ההבהרה כך:
"1. לא ראיתי תשובות צילומים רגילים בחומר שצורף, אך לצורך הדיון – גם אם קיימים צילומים כאלה, והם מדגימים שינויים ניווניים קלים – הרי אין בהכרח קורלציה מלאה בין הצילום לממצאים התוך מפרקיים ב-MRI או ארתרוסקופיה. לכל בדיקה יתרונות וחסרונות.
2. טרם התאונה הברך היתה אסימפטומטית כפי שציינתי בחוו"ד.
3. אני מצטט מחוות דעתי:
"ב-06/01 עברה ארתרוסקופיה של ברך ימין. נראתה שחיקה קשה של הסחוס המפרקי, וקרעים ניווניים קטנים בשני המיניסקי – LM, MM".
4. לא בהכרח. ראה תשובה לשאלה 1 לעיל.
5. ראה תשובתי לשאלה 1 לעיל.
6. ניתן להעריך במידה גבוהה של סירות, שגם בברך שמאל ישנה מחלה ניוונית שחיקתית, ואם היא אסימפטומטית, אני מאחל לתובעת שלעולם לא תיפצע בברך זו, ולא תהפוך את השינויים הניווניים לסימפטומטיים, אם כי יתכן שהם יהפכו לסימפטומטיים בעוד כמה שנים גם ללא חבלה.

הנתבע מסכים להכיר בתביעה כהחמרת מצב. התובעת טוענת, מנגד, כי אין תיעוד רפואי אשר מצביע על מצב קודם בברכיים שקדם למועד התאונה, ולכן יש להכיר בקשר סיבתי מלא ולא על דרך החמרת מצב.

כעולה מחוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה (להלן יכונו אלה ביחד – חוות הדעת), התובעת סובלת ממחלה ניוונית שחיקתית של ברך ימין. המחלה היתה אסימפטומטית לפני האירוע התאונתי, והפכה לסימפטומטית לאחריו. לא מצאנו טעם שלא לקבל את מסקנות חוות הדעת, עת שהמומחה נתן מענה מלא לשאלות שהופנו אליו, וביסס את חוות הדעת על מומחיותו ועל החומר הרפואי שעמד בפניו. כך, למשל, ביסס המומחה את מסקנתו על ממצאים שהודגמו ב- MRI ובהסתכלות ישירה בניתוח ארתרוסקופיה, שהדגימו ממצאים שחיקתיים ברובם שקשורים לגיל ולמשקל היתר של התובעת, ואשר התפתחו במשך שנים רבות. אלו מסקנות רפואיות מובהקות שאין להתערב בהן.

המומחה מצא שקיים קשר סיבתי בין המחלה ובין האירוע התאונתי בעבודה. די בכך לצורך ההליך כאן, שהוא הליך שבו נדונה השאלה מהו הליקוי בו יש להכיר במסגרת תאונת העבודה מיום 23.9.18. השאלה האם האירוע התאונתי גרם לליקוי או רק החמיר אותו – אינה רלוונטית כלל להליך כאן, שהוא כאמור הליך הכרה. הסוגיה של קיומו – או אי קיומו – של מצב קודם תהיה רלוונטית רק בעת שיגיע שלב קביעת דרגת הנכות מעבודה, ככל שקיימת כזו, על ידי הועדה הרפואית (סעיפים 118 ו- 120 לחוק).

לאור האמור לעיל אנו קובעים כי ביום 23.9.18 אירע לתובעת אירוע תאונתי בעבודה. הליקוי שיש להכיר בו כקשור לאירוע תאונתי זה הוא מחלה ניוונית שחיקתית של ברך ימין: המחלה היתה אסימפטומטית לפני האירוע התאונתי, והפכה לסימפטומטית לאחריו. בכך מתמלאים בתובעת התנאים לקיומה של תאונת עבודה על פי סעיף 79 לחוק: קיומו של ארוע תאונתי תוך כדי העבודה ועקב העבודה, פגיעה גופנית וקשר סיבתי בין הפגיעה הגופנית לבין הארוע התאונתי (דב"ע (ארצי) נב/0-88 קופטי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כט 169, פסקאות 3-4 (1995)).

הנתבע ישא בהוצאות התובעת בגין ההליך כאן בסך כולל של 2,500 ש"ח אשר ישולמו לידי התובעת תוך 30 ימים מעת שיומצא פסק הדין לנתבע. בקביעת סכום ההוצאות הבאנו בחשבון גם את העובדה שלא התקיים כאן דיון הוכחות.

לצדדים מוקנית, תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לערער עליו בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

ניתן היום, א' אלול תשפ"א, (09 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

גב' ענבל רוור,
נציג ציבור (מעסיקים)

אסף הראל, שופט

גב' מלכה טל,
נציגת ציבור (עובדים)