הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה ב"ל 49228-12-18

לפני: כב' השופטת קרן כהן
נציג ציבור (עובדים) גב' חוה טרטקובסקי שמשי
נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסף מרקו

התובע:
סאלח סלים
ע"י ב"כ עו"ד עבדאללה ח'ורי
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד מרב אבירם

החלטה

האם התובע הניח תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 על דרך המיקרוטראומה בכל הנוגע לפגיעה בגב ממנה הוא סובל?
זו השאלה הדרושה הכרעה במסגרת הליך זה.

הנתבע דחה את תביעת התובע ביום 27.11.2018 משני טעמים: האחד, לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי או אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתו ואשר הביאו לפגיעה בגבו. השני, לא הוכח קשר סיבתי בין הפגיעה בגב לתנאי העבודה והיא התפתחה על רקע תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.

ביום 10.6.2020 התקיים דיון ההוכחות במסגרתו העידו העדים הבאים:
מטעם התובע העידו: התובע בעצמו ומר ג'ורג' סמארה – עבד עם התובע בחלק מהתקופה (להלן: מר סמארה).
מטעם הנתבע העידו: מר עזיז זידאן – עבד עם התובע בחלק מהתקופה (להלן: מר זידאן) ומר בר שביט – מנהל עבודה בחוות חזירים שבה עבד התובע (להלן: מר שביט).

הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

התשתית העובדתית
התובע יליד 1962.

מחודש יולי 1995 ועד חודש ינואר 2014 עבד התובע בבית מטבחיים של חזירים .

מחודש מרץ 2015 ועד חודש ספטמבר 2017 עבד התובע בחווה לגידול חזירים. התובע עבד במחלקת גידול ופיטום חזירים במשקל שנע בין 30 ק"ג ל-70 ק"ג .

התובע עבד 5 – 6 ימים בשבוע, 8 שעות ביום.

בבית המטבחיים שחטו בכל יום בין 500 ל-700 חזירים. עבודת התובע בבית המטבחיים הייתה פיזית וכללה סחיבה של חזירים, דחיפה שלהם לחדר השחיטה ובמהלך תהליך השחיטה גם הרמה שלהם במקרה הצורך. משקל כל חזיר נע בין 60 ק"ג ל-100 ק"ג ומעלה.

בחווה לגידול חזירים עבודת התובע כללה האכלה של החזירים באמצעות מערכת אוטומטית, הרמת שקים עם אוכל מהמשאיות לתאי חזירים, ניקוי התאים והשבילים באמצעות מכונת קיטור במשקל של כ-80 ק"ג אותה סחב ממשק למשק שהמרחק ביניהם כ-150 מ' ופינוי חזירים מתים באמצעות עגלה. כמו כן, אחת לשבוע נדרש התובע להרים ולסחוב חזירים שנפלו לבור בסיוע עובדים נוספים.

התובע תיאר את אופן עבודתו בתצהיריו, באופן הבא:
"עבודתי בבית המטבחיים הייתה בעיקר עבודה פיזית שכללה סחיבת חזירים והרמת חזירים במשקלים שונים שהגיעו לעשרות קילוגרמים (מעל 60-70 ק"ג) וזאת לבדי. הנני להצהיר עוד כי לפעמים נאלצתי להתמודד (לסחוב או להרים) חזירים שמשקלם עבר את ה-100 ק"ג ויותר ובמקרים שכאלה היו עובדים אחרים שנרתמו לעזרתי וביניהם העובד ג'ורג' סמארה.
עבודתי הייתה כרוכה במאמץ פיזי קשה, לא עמדו לרשותי אמצעי עזר, כגון מנוף או כל עזרה אחרת לביצוע אותן פעולות שחזרו על עצמן מדי יום ביומו".

ביום 5.10.2018 מילא התובע "שאלון למבוטח בגין מיקרוטראומה" שבו התבקש לתאר את עבודתו. וכך כתב התובע : "עיקר עבודתי היא בנשיאת משאות כבדים בדיר החזירים שבבעלות המעביד שכללו חזירים וחפצים שונים". התובע הוסיף שהמשקלים נעו בין 30 ק"ג ל-70 ק"ג ושמדובר בעבודתו הרגילה.

בדיון ההוכחות העיד התובע על אופן ביצוע עבודתו, ונפרט.
העבודה בחוות החזירים
התובע העיד כי האכיל את החזירים שמשקלם נע בין 30 ק"ג ל-70 ק"ג באמצעות מערכת אוטומטית וכי לעיתים הרימו את השקים של האוכל מהמשאית.

התובע ניקה את תאי חזירים והשבילים באמצעות מערכת קיטור במשקל של כ-80 ק"ג אותה סחב ממשק למשק שהמרחק ביניהם היה 150 מטר.

התובע ריסס את החווה באמצעות מיכל ריסוס אותו דחף ממקום למקום.

התובע פינה חזירים מתים באמצעות עגלה.

אחת לשבוע התובע הרים וסחב חזירים שנפלו לבור באמצעות עובדים נוספים.

העבודה בבית המטבחיים
העבודה כללה סחיבה, דחיפה והרמה של חזירים במשקלים שונים.

התובע דחף וסחב חזירים לחדר השחיטה, למים שבהם מחשמלים את החזירים ולבריכת המים החמים.

התובע הרים חזירים שנפלו ממסלול השחיטה והחזיר אותם למקומם ולעיתים אף נדרש להרים חזירים ולהחזיר לבריכת המים החמים לצורך הסרת השערות שלהם.

לעיתים נדרש להרים חזירים מבריכת המים החמים כשהייתה מלאה בחזירים.

התובע דחף את החזירים על מסלול השחיטה עד לשלב השקילה.

התובע טען שבפעולות הדחיפה, הסחיבה וההרמה של החזירים נדרש על העת להתכופף ולהפעיל כוח רב בשל גובהם הנמוך של החזירים.

לקראת סוף שנת 2016 החל התובע להרגיש כאבים חזקים בגבו המותני עם הקרנה לרגל שמאל שהחמירו עם הזמן. לאחר בירור רפואי אובחן התובע כסובל מפגיעה בגב .

טענות הצדדים
התובע טען שעבד שנים רבות בבית המטבחיים ובחוות החזירים. בשני המקומות נדרש לבצע פעולות רבות הפוגעות בעמוד השדרה המותני לצורך ביצוע עבודתו. התובע ביצע פעולות רבות תוך הפעלת הגב התחתון ותוך כדי התכופפות ונעשו בתכיפות ובתדירות רבה. המומחה מטעמו מצביע על קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה בגב לתנאי העבודה.

הנתבע טען כי לא הוכחה תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה בנוגע לפגיעה בגב. התנועות שביצע התובע אינן תנועות חוזרות ונשנות ברציפות, דומות במהותן, של הגב. עבודתו של התובע הייתה מגוונת. לא מדובר בתנועות של הגב חוזרות ונשנות ברציפות בתדירות גבוהה כנדרש לצורך יישום תורת המיקרוטראומה. עבודה פיזית קשה אינה בגדר תשתית עובדתית למיקרוטראומה.

דיון והכרעה
כאמור, השאלה שבמחלוקת היא האם התובע הניח תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי על דרך המיקרוטראומה בכל הנוגע לפגיעה בגבו ממנה הוא סובל? לטעמנו יש להשיב על השאלה בחיוב, כפי שיפורט להלן.

התשתית המשפטית
תורת המיקרוטראומה היא "פיקציה משפטית" שמטרתה לפצות את המבוטחים בגין פגיעה מהעבודה שאינה נכללת ברשימת "מחלות מקצוע", שהיא רשימה סגורה, ושאינה תאונת עבודה במובנה הרגיל.

עם זאת, למרות שתורת המיקרוטראומה נועדה להרחיב את המקרים שיוכרו כפגיעה בעבודה, על המבוטח להניח תשתית עובדתית לכך שטיבה של הפגיעה מעיד על שרשרת של פגיעות זעירות שנגרמו בעבודה.
נפרט להלן את הכללים שנקבעו בפסיקה.

על התובע להוכיח קיומן של פגיעות חוזרות ונשנות הנמשכות פרק זמן ממושך ובתדירות גבוהה. וכך נפסק בעניין כהן: "ההלכה המשפטית לגבי התשתית העובדתית המיקרוטראומית, הינה, כי יש להוכיח 'פגיעות חוזרות ונשנות זהות דומות במהותן במשך זמן ממושך ובתדירות גבוהה כדי שניתן יהיה להניח אותן בפני המומחה' (דב"ע נו/268 – 0 לוי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ב 504, המצטט מדב"ע מב/90 – 0 שפיר – המוסד לביטוח לאומי פד"ע טז 93)".

לעניין מהותן של אותן תנועות חוזרות ונשנות ותדירותן הובהר כי התנועות צריכות להיות "זהות במהותן" : "....התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע".

לאחרונה ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי בעניין כהן, שבו נפסק כי התשתית העובדתית לעילת המקרוטראומה נבחנת "על רקע מכלול התנועות שמבצע המבוטח ובראי משך תקופת ההעסקה. בין שני אלה קיימת זיקת גומלין, כך שככל שמשך ההעסקה הכולל ממושך יותר ניתן להסתפק בפרק זמן קצר יותר במשך יום העבודה שבו מבוצעות התנועות החוזרות והנשנות".

באותו מקרה קבע בית הדין הארצי כי "המערער מבצע מספר פעולות הכרוכות בביצוע תנועות חוזרות ונשנות המשפיעות על הכתף, ולכן גם אם כל פעולה נמשכת כשעה, במצטבר מדובר בפרק זמן של מספר שעות (גם אם לא רצופות), במשך תקופת העסקה בת למעלה מעשרים שנה, ועל כן מתקיימת תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה..... השאלה אם לתנועה מסוימת, כגון חיתוך ירקות ובשר, השפעה על הכתף גם אם היא מבוצעת בגובה השולחן צריכה להיות מופנית למומחה הרפואי, אלא אם כן ברור על יסוד פסיקה קודמת או מטעמים ברורים אחרים כי לא תתכן השפעה של התנועה על האיבר המדובר".

נציין כי ההלכה היא שאין בכוחה של עבודה פיסית וקשה להפוך למיקרוטראומה, ובלשונו של בית הדין הארצי : "השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים', לסדרת פעולות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים".

כמו כן, בהתאם לפסיקה עבודה בתנוחה סטטית שאינה נוחה גם אם לפרק זמן ממושך אינה יכולה להקים תשתית עובדתית למיקרוטראומה. וכך נפסק בעניין אדרי:
"בצוע עבודה בתנוחה לא נוחה אשר אפשר שגורמת למאמץ או ללחץ על איבר מסוים, אינה באה בגדרה של תורת המיקרוטראומה".

נוסיף כי בהתאם לפסיקה כאשר מדובר בעבודה מגוונת, הפעולות החוזרות ונשנות במהלך יום העבודה אינן חייבות להיעשות ברציפות, אלא ניתן לבודדן ממכלול הפעולות המבוצעות, כל עוד הפעולות החוזרות ונשנות נעשות בתדירות הנמשכת פרק זמן מספיק לגרימת נזק.

הכרעה
יישום ההלכות שנקבעו בפסיקה על עובדות המקרה הנדון מצביע על כך שהונחה תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה בכל הנוגע לפגיעה בגבו של התובע, כפי שיפורט להלן.

במקרה שלפנינו התובע טען לפגיעה בגב בעילת המיקרוטראומה ולכן עליו להוכיח רצף של תנועות חוזרות ונשנות של גבו ושל פגיעות חוזרות ונשנות בגב. התובע מיקד את טענותיו בפעולות של סחיבת, דחיפת והרמת חזירים באופן המפעיל לחץ על הגב במהלך יום העבודה.

מעדות התובע עולה שהוא ביצע פעולות חוזרות ונשנות בגבו ונפרט.
בטופס התביעה לתשלום דמי פגיעה ובשאלון לעובד הצהיר התובע כי הרים חזירים וחפצים שונים במשקלים כבדים שנעו בין 30 ק"ג ל-70 ק"ג.

בתצהיר הצהיר שעבודתו בחווה לגידול חזירים הייתה עבודת סבלות שדרשה מאמץ פיזי קשה. במסגרת עבודתו התכופף לצורך נשיאת חזירים במשקל שנע מ-30 ק"ג ל-70 ק"ג ללא אמצעי עזר .

בנוסף, עבודתו בבית המטבחיים כללה התכופפות לצורך סחיבה של חזירים, דחיפתם והרמתם. החזירים שקלו בין 60 ק"ג ל-70 ק"ג. לעיתים משקל החזירים הגיע ל-100 ק"ג ואותם נהג התובע לסחוב או להרים בסיוע עובדים נוספים .
התובע הצהיר שפעולות אלה בוצעו במהלך כל שנות עבודתו אצל המעסיקים השונים בבית המטבחיים במשך כל שעות העבודה, ולמצער, במרבית שעות העבודה .

בעדותו חזר התובע על הצהרותיו והעיד שבעת ביצוע עבודתו בחווה לגידול חזירים, בין היתר, ניקה את התאים והשבילים בעזרת מכונת קיטור השוקלת כ-80 ק"ג, אותה סחב ממשק למשק במרחק של 150 מטר; ריסס את החווה באמצעות מיכל ריסוס שאותו דחף; הרים וסחב חזירים שנופלו לבור; הרים חזירים מתים לעגלה לצורך הוצאתם מהחווה.
כמו כן, בנוגע לעבודה לעבודתו בבית המטבחיים העיד התובע כי סחב, דחף והרים חזירים במשך כל יום העבודה. הוא נדרש לסחוב ולדחוף חזירים לחדר השחיטה, למים שבהם מחשמלים אותם ולבריכת המים החמים. התובע נדרש להרים חזירים שנפלו ממסלול השחיטה ולהחזיר אותם למקומם, להרים חזירים לבריכת המים החמים לצורך השלמת הניקוי ולפנותם מבריכת המים החמים כשהתמלאה. כמו כן, כאשר הצטברו חזירים על מסלול השחיטה, נדרש התובע לדחוף אותם על המסלול עד שלב השקילה.

כל עבודותיו של התובע בבית המטבחיים דרשו התכופפויות רבות של גבו והפעלת כוח רב בשל גובהם הנמוך של החזירים.

גרסת התובע הייתה עקבית, לא נסתרה ועדותו אף עשתה רושם מהימן. בנסיבות אלה הוכיח התובע שביצע פעולות חוזרות ונשנות בגבו במהלך עבודתו.

כמו כן, גרסת התובע נתמכה על ידי העד מטעמו וכן על ידי העד שזומן מטעם הנתבע, ונפרט.
מר סמרה העיד שתפקיד התובע בבית המטבחיים היה לדחוף, לסחוב ולהרים חזירים וכי זו היא עבודה קשה הן מכיוון שהחזירים נחשבים ל"חיה עקשנית", כלשונו, והן מכיוון שהמסלולים שעליהם שחטו את החזירים לא היו חשמליים וחלקם אף היו מיושנים ולא נעו במהירות הנדרשת. וכך העיד מר סמרה:
"ש. תסביר לנו בדיוק מה התובע עושה?
ת. אנשים מביאים את החזירים שלהם ושמים אותם בבוקסות. התובע מביא את החזירים לחדר השחיטה. התובע היה מרביץ להם או דוחף את החזירים או מושך אותם ברגל, ולפעמים החזירים חוזרים חזרה ועולים על הרגליים, מדובר בחיה עקשנית, לא נכנס בקלות לחדר השחיטה. כשיש חזיר שהולך למות התובע היה גורר אותו עד לחדר השחיטה. אני הייתי מחשמל את החזיר והתובע היה שם עליו את הקולר וסוחב אותו לחדר ומרים אותו לשרשרת.
ש. אני מבינה שהכל סרט נע וזה חשמלי ואין צורך להרים את החזיר?
ת. לא. בחדר שאני שוחט יש שרשרת חשמלית והחזיר עומד ליד הדלת והדם שלו יורד בבור ופותחים את הדלת המסלול ישן ואז חזירים נופלים בבור ורק התובע היה זה שמוציא אותם. זה היה התפקיד שלו. ומעלים את החזיר על השולחן ומכניסים אותו למים חמים ואח"כ הוא הולך למכונה וממשיך הלאה במסלול חשמלי. לאחר מכן, דוחפים את החזירים ביד כי המסלול בהמשך לא חדש, המסלול בקושי זז וצריכים לדחוף את החזירים כל היום, אין הפסקה. החזיר מגיע למשקל ולאחר מכן שוקלים אותו ואז זה עובר למסלול חשמלי".

גם מר זידאן העד מטעם הנתבע שעבד עם התובע בבית המטבחיים הודה שהתובע עבד קשה ושעבודתו כללה הרמה של חזירים, סחיבתם ודחיפתם במהלך כל היום . מר זידאן הוסיף שכאשר חזירים נפלו מהמסלול ויש הרבה כאלה", כלשונו, או שחזירים נפלו לתוך הבור לאחר החישמול - התובע היה זה שנקרא כדי להרימם ושכינויו במקום העבודה היה "בולדוזור". וכך העיד מר זידאן בנוגע לעבודת התובע:
"היינו מביאים את החזירים והתובע היה סוחב אותם לחדר השחיטה. החזירים היו בתוך חדר והם היו עולים אחד על השני והתובע היה בולם אותם עם הרגליים כדי להוציא אותם מהחדר לפרוזדור ומשם לחדר השחיטה. בפרוזדור התובע היה דוחף את החזירים כדי שיכנסו לחדר השחיטה. יש חזירים במשקלים שונים, 80 ק"ג ויותר עד 200 ק"ג".

ובהמשך:
"מר סמארה היה מחשמל את החזירים, אבל לא תמיד הם היו מגיעים לנקודה שבם הגיעו למסלול החשמלי, אז התובע היה סוחב אותם כי הם הולכים אחורה עד לנקודה של המסלול החשמלי... לפעמים היה נופל חזיר לתוך הבור אז היו קוראים לתובע כדי להוציא אותו... התובע היה מושך את החזירים מתוך הבור. המסלול היה אחד אחרי השני, שוחטים אותם ומביאים אותם לשולחן, אך לפעמים היו גם חזירים שנופלים מהשולחן וגם אותם היה התובע מרים. יש דרך שהיא בעליה והיו (צריכים לשים) עליה את החזיר ולפעמים היו חזירים נופלים והתובע היה מרים אותם. גם (כ)שהיו מגיעים לבריכה של המים החמים התובע היה עוזר לדחוף את החזירים בתוך המים החמים. זו הייתה עזרה שלו, ככה הוא עזר לנו, למרות שבד"כ התובע היה עובד בפנים – מכניס את החזירים מבחוץ, דוחף אותם וסוחב אותם במסלול. לפעמים עד המקום של השחיטה היה מושך אותם 5 מטר. ואם היה חזיר שלא יכול היה ללכת בגלל רגל שבורה לדוגמא, התובע היה סוחב אותו".

מר זידאן העיד באופן דומה בנוגע לעבודת התובע בפני החוקר מטעם הנתבע.

כלומר, עדותם של מר סמארה ומר זידאן מחזקת את גרסתו של התובע בנוגע לאופן ביצוע עבודתו.

בהקשר זה נציין כי גם עדות התובע בנוגע לעבודתו בחוות החזירים לא נסתרה. מר שביט הודה בעדותו שלא עבד עם התובע ושכל הצהרותיו לפני חוקר הנתבע ובעדותו לפנינו מתייחסת לשנת 2018 ואילך .

נוסיף, כי הוכח שהתובע ביצע פעולות אלה בתדירות גבוהה במשך תקופה ארוכה. התובע עבד 5 ימים בשבוע, ולעיתים 6 ימים, במשך 8 שעות. בבית המטבחיים עבד למעלה מ-18 שנים (מחודש 7/1995 ועד 1/2014) ו בחווה לגידול חזירים עבד כשנתיים וחצי (מחודש 3/2015 עד 9/2017).

התובע העיד שביצע את הפעולות ב חווה לגידול החזירים ובבית המטבחיים הנוגעות לדחיפת מכונת קיטור, סחיבת האוכל מהמשאיות לתאים, סחיבת החזירים ודחיפתם לחדר השחיטה ובמסלול השחיטה, הרמת החזירים שנפלו מהמסלול, לבור או לבריכת המים החמים, במשך כל שעות העבודה ולמצען ברוב שעות העבודה.

גם מר סמרה ומר זידאן אישרו שהתובע ביצע פעולות אלה במהלך כל יום העבודה בבית המטבחיים. וכך העיד מר זידאן בנוגע לתדירות העבודה:
"ש. כמה זמן לוקחת פעולת הדחיפה?
ת. מכניסים 10-20 חזירים ודוחפים כל הזמן, יש בערך 700 לשחוט כל יום לפעמים גם 400-300. כל הזמן דוחפים 10-20 חזירים ואז חוזרים על אותה פעולה עם עוד חזירים".

ובהמשך:
"ש. אתה יכול להעריך כמה זמן לקחה כל פעולה – דחיפה לתוך חדר השחיטה, הרמת חזירים שנפלו לבור הדם, הרמת חזירים למסלול דחיפה ומשיכה שלהם בתוך המים החמים?
ת. אי אפשר להעריך זמן, זה מה שעשינו כל היום בלי הפסקה. עבדנו בין 6-8 שעות ואם זה קבלנות אז עבדנו גם 20 שעות. זה תלוי בכמות החזירים ששחטו באותו היום. לא היו שעות עבודה קבועות, כשמסיימים הולכים. מגיעים לעבודה בשעה 06:00 ובתקופה מאוחרת יותר היינו מגיעים בשעה 07:00 בבוקר. היו מקרים שגם הגענו בשעה 03:00 שהיו הרבה חזירים".

כלומר, מהעדויות שלפנינו עולה כי התובע ביצע פעולות רבות תוך כדי כיפוף הגב שהפעילו לחץ על גבו במהלך כל שעות עבודתו בתדירות גבוהה.

בנסיבות אלה, לאחר שמיעת עדות התובע והעדים האחרים הוכח שהתובע ביצע פעולות רבות שפגעו בגבו, באופן שכל פעולה חזרה על עצמה בתדירות גבוהה ולפרק זמן ממושך. התובע דחף מכונת קיטור, סחב ודחף חזירים המתנגדים להיכנס לחדר השחיטה ולעבור במסלול, הרים ופינה חזירים מתים, הרים חזירים שנפלו לבור, ממסלול השחיטה ומבריכת המים החמים, כאשר משקלם של כל החזירים נע בין 30 ק"ג ל-70 ק"ג ולעיתים במשקל גדול יותר ומספרם הכולל בכל יום עבודה הגיע לכ-700 חזירים. באופן זה נשא התובע משאות כבדים והפעיל לחץ רב על גבו בתדירות גבוהה במהלך יום העבודה. פעולות אלה ביצע התובע במשך כ-19 שנים, 5 -6 ימים בשבוע, כ-8 שעות ביום.

אי לכך, אנו סבורים כי עלה בידי התובע להניח תשתית עובדתית של תנאי עבודתו לפי תורת המיקרוטראומה וכי יש למנות מומחה רפואי אשר יבחן אם יש קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הפגיעה בגבו.

ואלה העובדות שהוכחו ושעל פיהן יש למנות את מומחה:
התובע יליד 1962.

מחודש יולי 1995 ועד חודש ינואר 2014 עבד התובע בבית מטבחיים של חזירים .

מחודש מרץ 2015 ועד חודש ספטמבר 2017 עבד התובע בחווה לגידול חזירים. התובע עבד במחלקת גידול ופיטום חזירים במשקל שנע בין 30 ק"ג ל-70 ק"ג .

התובע עבד 5 – 6 ימים בשבוע, 8 שעות ביום.

עבודתו של התובע בבית המטבחיים כללה את הפעולות הבאות:
התובע סחב, דחף והרים חזירים לחדר השחיטה. חלק מהחזירים התנגדו להיכנס לחדר השחיטה והתובע נאלץ להפעיל כוח רב כדי להכניסם.
התובע דחף וסחב חזירים למים לצורך חישמולם וכן לבריכת המים החמים לצורך ניקויים.
התובע הרים חזירים שנפלו לאחר חישמולם לבור השחיטה אל מסלול השחיטה, הרים חזירים שנפלו ממסלול השחיטה והחזירם למסלול, הרים חזירים שנפלו לבריכת המים החמים או שהוציא חזירים מהבריכה כאשר התמלאה.
התובע דחף חזירים על המסלול עד שלב השחיטה מכיוון שהמסלול היה ישן ולא נע במהירות הנדרשת.

בבית המטבחיים שחטו בכל יום בין 500 ל-700 חזירים, שמשקלם נע בין 60 ק"ג ל-100 ק"ג ומעלה.

עבודתו של התובע בחווה לגידול חזירים כללה את הפעולות הבאות:
הרמת שקים עם אוכל מהמשאיות לתאי חזירים.
ניקוי התאים והשבילים באמצעות מכונת קיטור במשקל של כ-80 ק"ג אותה סחב התובע ממשק למשק שהמרחק ביניהם כ-150 מ'.
התובע פינה חזירים מתים באמצעות עגלה.
אחת לשבוע נדרש התובע להרים ולסחוב חזירים שנפלו לבור בסיוע עובדים נוספים.

משקל החזירים נע בין 30 ק"ג ל-70 ק"ג.

במהלך ביצוע הפעולות שפורטו לעיל נאלץ התובע להתכופף בשל גובהם הנמוך של החזירים ולהפעיל כוח רב.

התובע ביצע פעולות אלה במשך כל שעות העבודה, ולמצער, במרבית שעות העבודה.

על מצבו הרפואי של התובע ניתן ללמוד מהמסמכים הרפואיים.

הנתבע הזמין את הכרטיסים הרפואיים של התובע מקופת חולים כללית (כללי, אורתופדי, פנימי ונוירולוגי). החומר הרפואי התקבל בבית הדין.

התובע צירף חוות דעת של ד"ר סוהיל כרכבי.

ככל שמי מהצדדים מעוניין להעביר למומחה חוות דעת או חומר רפואי נוסף מעבר לחומר הרפואי שהוזמן ולחוות הדעת שצורפה לתצהיר התובע , הוא רשאי לעשות זאת עד ליום 13.10.2020.

התיק יובא לעיון ביום 15.10.2020.

ניתנה היום , י"ח אלול התש"ף, (7 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

גב' חוה טרטקובסקי שמשי
נציגת ציבור (עובדים)

קרן כהן, שופטת

מר יוסף מרקו
נציג ציבור (מעסיקים)