הדפסה

בית הדין האזורי לעבודה חיפה ב"ל 48887-01-19

28 אוגוסט 2021
בפני: כב' השופטת איריס רש

התובע:
שלמה כהן
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

א. מונחת לפניי בקשה מטעם התובע, להעברת שאלות הבהרה למומחה. נדון בשאלות כסדרן.

1. האם נכון כי אין בחומר הרפואי עדות לכך שטרם תחילת עבודתו עם מכשירים רוטטים סבל התובע מבעיות אורתופדיות בידיו ו/או מסימפטומים של מחלת הקינבוק?

הנתבע מתנגד לשאלה מהטעם שכבר ניתנה עליה תשובה ברורה בחוות הדעת.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובחוות הדעת מקובלת עליי התנגדות הנתבע ולפיה בחוות הדעת ניתנה תשובה ברורה המייתרת את השאלה.

2. האם מצאת אצל התובע גורמי סיכון היכולים להביא להתפתחות המחלה, ללא קשר לתנאי העבודה?
הנתבע לא מתנגד לשאלה ואולם מבקש להעביר את השאלה בנוסח הבא:

"בחוות הדעת ציינת כי במקרה הנדון קיימת בנייה אנטומית של שורשי כפות הידיים, התורמת להתפתחותה של מחלת הקינבוק (עמ' 1 למטה לחוות דעתך).
האם מצאת לגבי התובע גורמי סיכון נוספים להתפתחות המחלה, ללא קשר לתנאי העבודה?

לנוכח העובדה שהמומחה התייחס לגורם סיכון הנוגע למבנה האנטומי של שורשי כפות הידיים – אני מתירה את השאלה בנוסח המוצע על ידי הנתבע.

3. בהעדר גורמי סיכון אצל התובע, היכולים להביא להתפתחות המחלה, האם סביר יותר כי המחלה התפתחה בגין פעולות הרטט החוזרות ונשנות?

הנתבע מתנגד לשאלה בטענה כי נקודת המוצא של השאלה בדבר העדר גורמי סיכון אינה נכונה וכן כי המומחה קבע כי לא קיים קשר סיבתי בין המחלה לבין עבודת התובע.

לנוכח העובדה שהמומחה קבע גורם סיכון אינני מתירה את השאלה בנוסחה הקיים ותחתיה תועבר למומחה השאלה הבאה:

האם סביר יותר שתנאי העבודה השפיעו במידה כלשהי על התפתחות מחלת הקינבוק או החמרתה לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו כלל.
ככל שהתשובה לשאלה זו היא חיובית, מתבקש המומחה להשיב גם על השאלה הבאה.
האם השפעת תנאי העבודה על התפתחות המחלה או החמרתה היא השפעה משמעותית, היינו השפעה של 20% לפחות.

4. בחוות דעתך הסתמכת על המאמר של סטאל ועמיתיו. האם נכון כי על פי מאמר זה מחלת הקינבוק מופיעה ברשימת מחלות המקצוע האירופית ומוכרת בחלק ממדינות אירופה כגון גרמניה וצרפת תחת מספר 505.01 (ראה פריט 8 ברשימת ההפניות של המאמר, אשר כותרתו: 'הנציבות האירופית: הודעות מידע על מחלות מקצוע: מדריך לאבחון. המשרד לפרסומים רשמיים של הקהילה האירופית'.
להלן הפסקה הרלוונטית:

לנוחיותך, מצ"ב עותק מהעמוד הרלוונטי של ההפניה במאמר, פריט 8 ומסומן כנספח א'.

הנתבע אינו מתנגד לשאלה בכפוף להשמטת הרישא בדבר הסתמכות על המאמר של סטאל בטענה כי המומחה לא ציין כלל את המאמר בחוות דעתו.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה אני מתירה את הפניית השאלה במלואה. בהודעתו מיום 2.5.2021 המומחה הציג את הספרות עליה הסתמכה חוות הדעת ובין היתר את המאמר של סטאל.

5. האם נכון כי על פי רשימת מחלות המקצוע האירופית אשר אומצה בגרמניה ובצרפת, קיים קשר סיבתי בין התפתחות מחלת הקינבוק לעבודה הכרוכה בשימוש בכלים רוטטים?

לנוחיותך, מצ"ב הפסקאות הרלוונטיות:

לנוחיותך, מצ"ב עותק מהעמודים הרלוונטיים ומסומן כנספח ב'.

הנתבע מתנגד לשאלה בטענה שהתובע שרשימת מחלות מקצוע אומצה בגרמניה ובצרפת מבלי לפרט איפה בדיוק היא אומצה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ובהיותן של שאלות ההבהרה תחליף לחקירה נגדית, אני מתירה את השאלה. ככל שהשאלה אינה ברורה דיה, חזקה על המומחה שיתייחס לכך בתשובתו.

6. האם נכון שעל פי המאמר של סטאל, מדינות מפותחות כגון גרמניה וצרפת מכירות בקשר הסיבתי שבין מחלת הקינבוק לעבודה במכשירים רוטטים? לנוחיותך, להלן הפסקה הרלוונטית (עמ' 2 למאמר של סטאל):

הנתבע אינו מתנגד לשאלה ועל כן היא תופנה למומחה.

7. האם נכון כי פריט 14 לרשימת מחלות המקצוע המפורטת בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד - 1954, בטור 1 לחלק ב' לתוספת השניה, זהה לסעיף 505.01 המופיע ברשימת מחלות המקצוע באירופה מגולמת למעשה בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד - 1954:

8. האם אתה מסכים כי מחלת הקינבוק מתאימה להגדרה "מחלת מקצוע" המפורטת בסעיף 7 לעיל (מחלות עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים הנגרמות על ידי עבודה במכשירים רוטטים)?

הנתבע אינו מתנגד להפניית שאלות 7*8 ועל כן הן תועברנה למומחה.

9. נוכח הדמיון שבין רשימת מחלות המקצוע האירופית לבין תקנות הביטוח הלאומי, האם ניתן להגיד כי מדינת ישראל אף היא אימצה בדומה לגרמניה וצרפת את רשימת מחלות המקצוע האירופית בכל הקשור להכרה במחלות כגון קינבוק כמחלת מקצוע הנגרמת בעקבות שימוש בכלים רוטטים, ובכך למעשה אפשר להגיד כי מדינת ישראל אימצה את האסכולה הגורסת כי קיים קשר סיבתי בין מחלת הקינבוק לבין עבודה במכשירים רוטטים?

הנתבע מתנגד לשאלה בטענה כי מדובר בשאלה החוזרת על שאלות 7-8 שיועברו למומחה.

מקובלת עליי התנגדות הנתבע מטעמיה. המדובר בחזרה על שאלות קודמות שיועברו למומחה ועל כן אינני מתירה את הפניית השאלה.

10. לאור העובדה כי הנציבות האירופית ומדינות מפותחות כמו צרפת וגרמניה מכירות בקינבוק כמחלת מקצוע הנגרמת בשל עבודה עם כלים רוטטים, האם ניתן לומר כי קיימת אסכולה רפואית המכירה בקיומו של קשר סיבתי בין עבודה עם כלים רוטטים לבין מחלת קינבוק בקשר של גרימה או החמרה.

הנתבע מתנגד לשאלה בטענה שהמומחה מניח קיומה של אסכולה רפואית התומכת בעמדתו, בעוד שהתובע לא הוכיח קיומה של אסכולה אחרת מזו של המומחה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ובהתחשב בתכליתן של שאלות ההבהרה והיותן תחליף לחקירה נגדית אני מתירה את השאלה.

11. בעמוד 2 לחוות דעתך, קבעת כי על פי הספרות הרפואית ידוע שבעקבות מחלת הקינבוק וכתוצאה מהתרככות ומהנמק שמתפתח בגינה בעצם, מאבדת העצם את יכולתה לעמוד מול כוח פיזי וכך , בין היתר עבודה ממושכת והפעלת כלים רוטטים בידיים החולות, אשר אצל אדם רגיל לא אמורה לפגוע בעצם אצל אדם הסובל ממחלת הקינבוק ובהתאם לכך לגרום להתפתחות של תהליך דלקתי בשורשי כף ידו. כן קבעת כי אופי עבודתו של התובע ובפרט פעולות הרטט החוזרות ונשנות בידיו הפגועות, החמירו את מצבו וזרזו את תהליך הפגיעה בעצמותיו.
האם ניתן אם כן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין החמרת מצב הליקוי בידיו של התובע (קינבוק) לבין עבודה בכלים רוטטים?

הנתבע אינו מתנגד להפניית השאלה ועל כן היא תועבר למומחה.

ב. ההחלטה למומחה תצא בנפרד.

ניתנה היום, כ' אלול תשפ"א, (28 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.